צוואה הדדית: מתי אפשר לבטל אותה ומה המחיר של חרטה

בני זוג שעורכים צוואה הדדית עושים זאת בדרך כלל מסיבה פשוטה: כל אחד רוצה לדעת שאם ימות ראשון, בן הזוג יהיה מוגן, ושבסוף הדרך הרכוש יגיע לילדים או למי שהם בחרו יחד. הבעיה מתחילה כשהנסיבות משתנות. בן הזוג שנשאר בחיים נישא בשנית, נוצר נתק עם אחד הילדים, נכד זקוק לעזרה, או שפשוט עברו עשרים שנה והצוואה כבר לא משקפת את החיים.

השאלה אם אפשר לבטל צוואה הדדית אינה שאלה של כן או לא. התשובה תלויה בשלושה דברים: האם שני בני הזוג עדיין בחיים, האם העיזבון של מי שנפטר כבר חולק, ומתי נערכה הצוואה. המאמר עובר על כל אחד מהמצבים לפי לשון החוק ולפי הפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון, ומסביר מה כדאי לבדוק לפני שעושים צעד. לרקע רחב יותר על תכנון עיזבון והליכי ירושה, ראו את העמוד על צוואות וירושות.

במה צוואה הדדית שונה מצוואה רגילה?

נקודת המוצא בדיני הירושה היא חופש הציווי. סעיף 27(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע שהתחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה, או שלא לעשות אחת מאלה, אינה תופסת. סעיף 27(ב) מוסיף שהוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה בטלה. במילים אחרות, אדם שערך צוואה רגילה יכול לשנות אותה מחר בבוקר, בלי לשאול איש ובלי להודיע לאיש.

גם הדרך לבטל צוואה רגילה פשוטה. לפי סעיף 36(א), המצווה רשאי לבטל את צוואתו בביטול מפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, או בהשמדת הצוואה. ולפי סעיף 36(ב), צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהוראותיהן סותרות, גם אם לא נכתב בה במפורש שהיא מבטלת דבר.

הצוואה ההדדית היא החריג. בתיקון מס' 12 לחוק הירושה, משנת 2005, נוסף סעיף 8א, שהסדיר לראשונה בחוק את מוסד הצוואות ההדדיות. ההיגיון ברור: כשכל אחד מבני הזוג קבע את הוראותיו בהסתמך על הוראות האחר, לא הוגן שאחד מהם יחזור בו בשקט, אחרי שהשני כבר סמך עליו ואולי כבר נפטר. לכן סעיף 8א(ב) קובע שלביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא בדרכים שהוא מפרט. צוואה חדשה שנערכה בלי לעמוד בתנאים האלה לא תבטל את הצוואה ההדדית, גם אם היא נערכה כדין מכל בחינה אחרת.

מתי צוואה נחשבת הדדית?

סעיף 8א(א) מגדיר צוואות הדדיות כצוואות שבני זוג עורכים "מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר". הסעיף מבהיר שלושה דברים. ראשית, הזוכה יכול להיות בן הזוג עצמו, ויכול להיות גורם שלישי, למשל הילדים. שנית, הצוואות יכולות להיות במסמך אחד משותף. שלישית, הן יכולות להיות בשני מסמכים נפרדים, ובלבד שנערכו באותה עת.

המבחן המרכזי הוא ההסתמכות. כותרת "צוואה הדדית" אינה תנאי, ומנגד גם אינה מספיקה לבדה. בתיקים רבים המחלוקת הראשונה היא בדיוק זו: יורש אחד טוען שהצוואות היו הדדיות ולכן הצוואה המאוחרת חסרת תוקף, ויורש אחר טוען שאלה היו שתי צוואות עצמאיות שבמקרה נוסחו באופן דומה. בתי המשפט בוחנים את נוסח הצוואות, את הנסיבות שבהן נערכו ואת הראיות על כוונת בני הזוג. זוגות שעורכים היום צוואה הדדית יכולים לחסוך את הוויכוח הזה לגמרי, אם יכתבו במפורש שהצוואות נערכו מתוך הסתמכות הדדית ויפרטו מה קורה אם אחד מהם ירצה לחזור בו.

איך מבטלים צוואה הדדית כששני בני הזוג בחיים?

סעיף 8א(ב)(1) קובע שבחייהם של שני בני הזוג, המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני. נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים.

יש כאן שתי נקודות שמפתיעות אנשים.

הראשונה: לא צריך הסכמה. בן הזוג השני לא צריך לחתום, לאשר או להסכים. מספיק שההודעה בכתב נמסרה לו. הזכות לבטל בחיי שני בני הזוג היא זכות של כל אחד מהם לבדו.

השנייה: הביטול מפיל את שתי הצוואות. מי שמוסר הודעת ביטול לא מבטל רק את צוואתו שלו. לפי לשון הסעיף, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים. מכאן שאחרי מסירת ההודעה, כל אחד מבני הזוג צריך לשקול לערוך צוואה חדשה. מי שלא יעשה זאת עלול למצוא שאם ימות, הרכוש שלו יחולק לפי ירושה על פי דין, כאילו לא הייתה צוואה כלל. לכן כדאי להכין את הצוואה החדשה מראש, ולא להסתפק במכתב הביטול.

ומה עם צוואה חדשה שנערכת בסתר, בלי הודעה? כשמדובר בצוואה הדדית שחל עליה סעיף 8א, ואין בה הוראה אחרת, ביטול כזה חסר תוקף. החוק מתנה את תוקף הביטול במסירת ההודעה בכתב, בדיוק כדי שבן הזוג ידע שההסדר המשותף כבר לא קיים ויוכל לפעול בעצמו. מכאן גם עצה מעשית: את ההודעה כדאי למסור בדרך שתאפשר להוכיח בעתיד שהיא נמסרה, מתי ולמי. אחרי שני המצווים, מי שיצטרכו להוכיח זאת הם היורשים, ולעיתים שנים רבות אחרי האירוע.

מה קורה אחרי שאחד מבני הזוג נפטר?

כאן המצב שונה מהותית. בן הזוג שנפטר כבר לא יכול לשנות את צוואתו בתגובה, ולכן החוק לא מסתפק בהודעה. הוא דורש מבן הזוג שנותר בחיים לוותר על מה שקיבל, או אמור לקבל, מכוח ההסדר ההדדי. סעיף 8א(ב)(2) מבחין בין שני שלבים:

השלב	מה נדרש מבן הזוג שנותר כדי לבטל את צוואתו
שני בני הזוג בחיים	הודעה בכתב לבן הזוג השני. שתי הצוואות בטלות
אחד נפטר, העיזבון עוד לא חולק	הסתלקות מכל מנה או חלק שהוא אמור לקבל לפי צוואת המנוח
אחד נפטר, העיזבון כבר חולק	השבת כל מה שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה, השבת השווי

### לפני חלוקת העיזבון: הסתלקות

לפי סעיף 8א(ב)(2)(א), כל עוד לא חולק העיזבון, בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק "שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש", מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת.

שימו לב למילים "אמור לקבל". אין צורך שבן הזוג כבר קיבל משהו בפועל. די בכך שלפי צוואת המנוח היה אמור לקבל. ההסתלקות צריכה לכלול את כל מה שמגיע לו לפי אותה צוואה, ולא רק חלק ממנו. בן זוג שמסתלק מחשבון הבנק אבל שומר לעצמו את חלקו של המנוח בדירה לא עומד בתנאי.

איך מסתלקים בפועל? סעיף 6(א) לחוק קובע שלאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, יורש רשאי להסתלק מחלקו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כאשר העניין הועבר אליו. לפי סעיף 6(ב), מי שהסתלק רואים אותו, במידה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה. וסעיף 6(ד) מוסיף שהסתלקות על תנאי בטלה. מנגד, סעיף 6(ב) קובע שאין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. כלומר, הסתלקות שמכוונת לאדם מסוים אפשרית רק בגבולות הרשימה הזו, ו"ילדו של המוריש" הוא ילד של בן הזוג שנפטר, שאינו בהכרח ילד של בן הזוג שנותר. במשפחות שבהן יש ילדים מקשרים קודמים, להבחנה הזו יש משמעות. את הדרך המדויקת להסתלק לפי סעיף 8א, עם המילים "שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש", כדאי לבחון לפני שמגישים את ההודעה. עוד לפי סעיף 6(ג), הסתלקות של מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט. ולפי סעיף 8א(ב)(2)(א), ההסתלקות היא הדרך לבטל את הצוואה רק כל עוד העיזבון לא חולק.

### אחרי חלוקת העיזבון: השבה

לפי סעיף 8א(ב)(2)(ב), אחרי שהעיזבון חולק, בן הזוג שנותר ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון. אם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה, הוא ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.

בפועל זה המצב הקשה ביותר. נניח שאישה ירשה לפי צוואה הדדית את חלקו של בעלה בדירת המגורים, ולאחר מכן מכרה את הדירה ועברה לדירה קטנה יותר. השבה בעין כבר לא אפשרית, ואז השאלה היא כמה שווה מה שירשה, ולפי איזה מועד. אלה שאלות שמוטב לברר לפני שעורכים צוואה חדשה, ולא אחרי שהיורשים כבר מתווכחים עליהן.

### מה קורה אם בן הזוג פשוט עורך צוואה חדשה?

זה המקרה הנפוץ ביותר בבתי המשפט. בן הזוג שנותר לא הסתלק ולא השיב דבר, ושנים אחרי מות בן זוגו ערך צוואה חדשה ששינתה את ההסדר. אם הצוואה ההדדית כפופה לסעיף 8א ואין בה הוראה אחרת, הביטול שבצוואה החדשה חסר תוקף ככל שהוא סותר את ההסדר ההדדי. אחרי מותו, היורשים לפי הצוואה ההדדית יכולים להתנגד לקיום הצוואה המאוחרת. על ההליך עצמו אפשר לקרוא במאמר על התנגדות לצוואה.

האם בני הזוג יכולים לקבוע בעצמם כללים אחרים?

כן, בגבול אחד. סעיף 8א(ג) קובע שהוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג בטלה.

המשמעות כפולה. מצד אחד, בני הזוג יכולים להרחיב את החופש. למשל, לקבוע שבן הזוג שנותר בחיים רשאי לשנות את צוואתו לגבי רכושו שלו, או אפילו לגבי הכול, בלי להסתלק ובלי להשיב. מצד שני, הם יכולים להוסיף תנאים או מנגנונים משלהם. מה שהם לא יכולים לעשות הוא לנעול את עצמם לחלוטין כששניהם עוד בחיים. הוראה כמו "אף אחד מאיתנו לא יוכל לבטל את הצוואה לעולם" נתקלת בסעיף 8א(ג), שלפיו הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג בטלה.

בפועל, הרבה מהמחלוקות נגמרות בקריאה זהירה של סעיף אחד בצוואה. בצוואות רבות יש משפט כמו "כל אחד מאיתנו רשאי לשנות צוואה זו בכל עת", ובתי המשפט נדרשים לשאלה אם הכוונה הייתה רק לתקופה שבה שניהם בחיים, או גם אחרי מות אחד מהם. מי שעורך היום צוואה הדדית צריך לכתוב את זה בבירור.

למה אי אפשר פשוט לחתום על הסכם במקום צוואה?

זוגות שואלים לפעמים אם לא עדיף לחתום על הסכם, שבו כל אחד מתחייב לא לשנות את צוואתו. התשובה שלילית. סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם, וויתור על ירושתו, שנעשו בחייו של אותו אדם, בטלים. סעיף 27(א) קובע, כאמור, שהתחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה, או שלא לעשות אחת מאלה, אינה תופסת. וסעיף 8(ב) מוסיף שמתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה.

לכן הכלי שהחוק מעמיד לרשות בני זוג שרוצים הסתמכות הדדית הוא הצוואה ההדדית עצמה, עם המנגנון של סעיף 8א. הסכם צדדי שמנסה להשיג את אותה תוצאה לא יחזיק.

מה הדין בצוואה הדדית שנערכה לפני 2005?

זו אולי השאלה החשובה ביותר למשפחות רבות, כי צוואות הדדיות נערכו בישראל עשרות שנים לפני שסעיף 8א נחקק. ההבדל בין שני המשטרים משמעותי:

המועד שבו נערכה הצוואה	נקודת המוצא לגבי ביטול
אחרי תיקון מס' 12 (2005)	סעיף 8א חל. ביטול רק בהודעה, בהסתלקות או בהשבה, אלא אם בצוואה נקבעה הוראה אחרת
לפני תיקון מס' 12	הדין הקודם. עריכת צוואה הדדית כשלעצמה אינה שוללת את הכוח לחזור בה, אלא אם הוכחה כוונה משותפת של בני הזוג להגביל זאת

צוואה שנערכה במהלך 2005, סמוך למועד התיקון, מחייבת בדיקה פרטנית של מועד עריכתה מול מועד חקיקת התיקון.

### מה קבע בית המשפט העליון?

השאלה הוכרעה בבית המשפט העליון בבע"מ 7884/23 פלוני נ' פלוני (10.9.2024), ובאוקטובר 2025 דחה נשיא בית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף באותו פסק דין (דנ"א 67314-09-24 פלוני נ' פלוני, 19.10.2025). באותו מקרה ערכו בני זוג צוואה הדדית בשנת 2002. כעבור שנים מצבה הקוגניטיבי של האישה הידרדר, ובשנת 2013 ערך הבעל צוואה חדשה שביטלה את ההדדית. בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי קבעו שהבעל היה מנוע מלשנות את הצוואה, אבל בית המשפט העליון הפך את התוצאה.

סעיף 2 לתיקון מס' 12 קובע ש"הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו". על בסיס הוראה זו ועל בסיס החזקה שחוק אינו חל למפרע, קבעה השופטת וילנר, שאליה הצטרפו שני חברי ההרכב, שיש להחיל את סעיף 8א רק על צוואות שנערכו החל מיום חקיקת התיקון. על צוואה מוקדמת יותר חלה ההלכה שנקבעה בעניין זמיר (בע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל), שלפיה עריכת צוואה הדדית כשלעצמה אינה שוללת את כוחו של מצווה לחזור בו מצוואתו, בחיי בן הזוג ואף לאחר פטירתו, כל עוד לא הוכחה כוונה משותפת אחרת של בני הזוג להגביל אפשרות זו.

עוד שתי קביעות מאותו הליך חשובות למי שמחזיק צוואה ישנה. האחת, פגישה עם עורכת דין שבה בני הזוג אישרו את הצוואה, והפקדתה אצל הרשם לענייני ירושה אחרי 2005, לא נחשבו לעשיית צוואה חדשה, ולכן הצוואה המשיכה להיחשב כצוואה שנערכה לפני התיקון. השנייה, לא נמצא הבדל לעניין זה בין הסדר של "יורש אחר יורש" להסדר של "יורש במקום יורש". ועוד קביעה, שהיא ההפך מהכלל של סעיף 8א(ב)(1): בצוואה הדדית מלפני התיקון, ביטול הצוואה של אחד מבני הזוג אינו מבטל אוטומטית את צוואת בן הזוג השני. בית המשפט נשען על סעיף 28(ב) לחוק, שלפיו הוראת צוואה התולה את תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה בטלה.

חשוב גם מה לא נקבע שם. בית המשפט העליון לא קבע שהצוואה המאוחרת תקפה. הוא החזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיכריע בטענה שהיא נערכה בהשפעה בלתי הוגנת. כלומר, גם כשמותר לשנות צוואה הדדית, הצוואה החדשה עדיין חשופה לטענות הרגילות נגד תוקפה של צוואה.

### ומה לגבי מי שכבר ירש את בן זוגו?

בעניין הזה ההלכה עדיין לא סגורה, ולכן חשוב לדייק. אחד משופטי ההרכב, השופט שטיין, הצטרף לתוצאה מהטעם שבאותו מקרה לא נפגע אינטרס ההסתמכות של האישה, שהרי הבעל לא ירש אותה. לגישתו, בן זוג שירש את רכוש רעהו ואחר כך בוחר לפרוש מההסדר ההדדי צריך להסתלק מאותו רכוש או להשיב אותו, ואם לא כן הוא פועל בניגוד לעקרון תום הלב. השופט שטיין חזר על גישתו, שוב כדעת יחיד, בבע"מ 1857/24 (2.12.2024). נשיא בית המשפט העליון כתב בהחלטה על הדיון הנוסף שהוא נוטה לגישה הזו, אך הדגיש שזו דעת יחיד ושאין בה הלכה חדשה. הוא הוסיף שאילו המצווה כבר היה יורש את רכוש בן זוגו, ייתכן שהיה מקום להרהר אחר הלכת זמיר. כלומר, מי שירש את בן זוגו לפי צוואה הדדית ישנה ושוקל לשנות את צוואתו, לא יכול להניח שהשינוי יעבור בלי מחלוקת על הרכוש שקיבל.

### מה זה אומר בפועל?

למי שיש צוואה הדדית מלפני 2005, השאלה הראשונה היא מה כתוב בה. אם יש בה הוראה ברורה שמגבילה את השינוי, או ראיות לכוונה משותפת כזו, התמונה עשויה להיות שונה. עם זאת, השופטת וילנר העירה, למעלה מן הצורך, שיש ספק רב בתוקפה המשפטי של הוראה האוסרת לשנות צוואה הדדית, ולכן גם הוראה כזו אינה ערובה. אם אין, נקודת המוצא היא שכל אחד מבני הזוג רשאי לשנות את צוואתו. אבל גם אז, כשבן הזוג שנותר כבר ירש לפי הצוואה ההדדית, צריך לבחון בזהירות את שאלת הרכוש שהגיע אליו מבן זוגו. ומי שרוצה ודאות יכול לשקול, כששניהם עוד בחיים וכשירים, לערוך צוואות חדשות שיחול עליהן סעיף 8א, עם הוראות ביטול ברורות.

מה לבדוק לפני שמבטלים או משנים צוואה הדדית?

• מתי נערכה הצוואה: לפני תיקון מס' 12 או אחריו. התשובה קובעת איזה דין חל.
• האם יש בה הוראה אחרת: סעיף שמתיר שינוי, מגביל אותו או קובע מנגנון מיוחד. הוראה כזו גוברת על כללי ברירת המחדל של סעיף 8א(ב).
• מי מבני הזוג בחיים: בחיי שניהם, הודעה בכתב מספיקה. אחרי מות אחד מהם, נדרשת הסתלקות או השבה.
• האם העיזבון חולק: כאן עובר הקו בין הסתלקות להשבה.
• מה ירשתם בפועל: רשימה מדויקת של מה שהגיע אליכם לפי צוואת בן הזוג, ומה קרה לכל נכס מאז.
• צוואה חדשה מוכנה: ביטול בלי צוואה חלופית עלול להוביל לירושה על פי דין. כדאי להקפיד שהצוואה החדשה תיערך באחת הצורות שהחוק מכיר, למשל צוואה בעדים.

שאלות נפוצות

האם צריך את הסכמת בן הזוג כדי לבטל צוואה הדדית?

לא. בחיי שני בני הזוג, לפי סעיף 8א(ב)(1), מספיק שהמבקש לבטל ימסור לבן הזוג השני הודעה בכתב. לאחר מסירת ההודעה בטלות הצוואות של שניהם, אלא אם בצוואה נקבעה הוראה אחרת.

אם ביטלתי את הצוואה ההדדית, גם הצוואה של בן הזוג מתבטלת?

כן, בצוואה שחל עליה סעיף 8א. לפי לשון הסעיף, משנמסרה הודעת הביטול בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים. לכן כל אחד מבני הזוג צריך לשקול לערוך צוואה חדשה. בצוואה הדדית מלפני תיקון מס' 12 הדין שונה, וביטול של אחד מבני הזוג אינו מבטל אוטומטית את צוואת השני.

בן הזוג שלי נפטר. אני יכול לשנות את הצוואה ההדדית?

בצוואה שנערכה אחרי תיקון מס' 12 ואין בה הוראה אחרת, כן, אבל רק בתנאי: לפני חלוקת העיזבון עליך להסתלק מכל מה שאתה אמור לקבל לפי צוואת המנוח, ואחרי החלוקה עליך להשיב את מה שירשת, או את שוויו.

מה קורה לצוואה חדשה שנערכה בלי הסתלקות או השבה?

אם הצוואה ההדדית כפופה לסעיף 8א ואין בה הוראה אחרת, לביטול אין תוקף ככל שהצוואה החדשה סותרת את ההסדר ההדדי. היורשים לפי הצוואה ההדדית יכולים להתנגד לקיום הצוואה המאוחרת.

אפשר לכתוב בצוואה שאף אחד מאיתנו לא יוכל לבטל אותה?

לא לגבי התקופה ששניכם בחיים. סעיף 8א(ג) קובע שהוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג בטלה. אפשר לקבוע מנגנונים ותנאים אחרים.

הצוואה ההדדית שלנו נערכה בשנות התשעים. מה חל עליה?

לפי בית המשפט העליון, סעיף 8א חל רק על צוואות שנערכו אחרי תיקון מס' 12 משנת 2005. על צוואה מוקדמת חל הדין הקודם, שלפיו צוואה הדדית כשלעצמה אינה שוללת את הכוח לחזור בה, אלא אם הוכחה כוונה משותפת להגביל זאת.

אם הפקדנו את הצוואה הישנה אצל הרשם אחרי 2005, היא נחשבת חדשה?

לפי פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 7884/23 (10.9.2024), שבקשה לדיון נוסף בו נדחתה באוקטובר 2025, אישור הצוואה בפני עורכת דין והפקדתה אצל הרשם לענייני ירושה לא נחשבו לעשיית צוואה חדשה, ולכן הצוואה נשארה כפופה לדין שקדם לתיקון.

סיכום

צוואה הדדית נותנת לבני זוג ביטחון, אבל היא גם מגבילה. בחיי שניהם, כל אחד יכול לצאת ממנה בהודעה בכתב, והיציאה מפילה את שתי הצוואות. אחרי מות אחד מהם, היציאה עולה כסף: הסתלקות ממה שהיה אמור להגיע מבן הזוג, או השבה של מה שכבר הגיע. ובצוואה שנערכה לפני 2005, הכללים אחרים לגמרי, ונקודת המוצא היא חופש לשנות. בכל אחד מהמצבים, נוסח הצוואה עצמה הוא שמכריע לא פעם, ולכן הצעד הראשון הוא לקרוא אותה בעיון.

המשרד מלווה בני זוג בעריכת צוואות הדדיות ובניסוח הוראות ביטול ברורות, ומייצג יורשים במחלוקות על תוקפן של צוואות הדדיות ושל צוואות שנערכו אחריהן. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.