נכס שעומד ריק ממשיך לייצר חשבון ארנונה. זה נכון לדירה שהשוכר עזב, לחנות שהעסק בה נסגר, למשרד שמחכה לשיפוץ ולמבנה ישן שאף אחד לא נכנס אליו שנים. רוב בעלי הנכסים יודעים שיש "פטור לנכס ריק", אבל בפועל מדובר בשני הסדרים נפרדים, עם תנאים שונים, משך שונה ודרך שונה לתקוף סירוב. מי שמבקש את ההסדר הלא נכון, או מגיש את הבקשה מאוחר, עלול לשלם ארנונה מלאה על תקופה שבה הנכס עמד ריק לגמרי.
המאמר הזה עוסק בשאלות שהעירייה לא מסבירה בדרך כלל: מה ההבדל בין הנחה לבניין ריק לבין פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש, מה בודקים בביקור הפקח, ממתי ההטבה חלה, ומה עושים כשהבקשה נדחתה. ההסבר הכללי על הליך ההשגה והערר נמצא בעמוד ערר ארנונה, וההסבר על החיוב עצמו, הסיווג והגודל, בעמוד ארנונה כללית.
מה ההבדל בין הנחה לנכס ריק לבין פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש?
ההבדל מתחיל במקור הסמכות. תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, קובעת שמועצת הרשות המקומית רשאית לקבוע הנחה למחזיק של בניין ריק שאין משתמשים בו. המילה "רשאית" חשובה: ההנחה קיימת רק אם הרשות אימצה אותה בצו הארנונה שלה, ובשיעור שהיא קבעה, עד לתקרות שבתקנה. לעומת זאת, סעיף 330 לפקודת העיריות קובע הסדר ישיר בחוק: כשבניין נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, והמחזיק מסר לעירייה הודעה בכתב, חלות תקופות הפטור והתשלום המופחת שבסעיף.
ההבדל השני הוא במצב הנכס. הנחת נכס ריק מיועדת לנכס תקין שאיש אינו משתמש בו. הפטור לפי סעיף 330 מיועד לנכס שאי אפשר להשתמש בו בגלל הרס או נזק. שני ההסדרים כמעט מוציאים זה את זה: מי שמבקש הנחת נכס ריק מציג בדרך כלל נכס ראוי לשימוש, ומי שמבקש פטור לפי סעיף 330 טוען שהנכס אינו ראוי לשימוש.
| הנחה לבניין ריק (תקנה 13) | פטור לבניין הרוס או ניזוק (סעיף 330) |
|---|---|
| קיימת רק אם המועצה קבעה אותה בצו הארנונה, ועד התקרות שבתקנה | קבוע בחוק עצמו, ומותנה בהודעה בכתב לעירייה |
| נכס ריק מאדם ומחפץ, ואין משתמשים בו | נכס שנהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו |
| תקופה מצטברת של עד 36 חודשים בשיעורים יורדים, לתקופת בעלותו של אדם בנכס | תקופת פטור ראשונה, אחריה תקופת תשלום בסכום המזערי, ואחריה פטור נוסף אם המצב נמשך והוגשה הודעה |
| תקופה של פחות מ-30 ימים רצופים לא נספרת | התקופות נספרות ברציפות או במצטבר |
כמה זמן נמשכת הנחת נכס ריק?
תקנה 13(א) קובעת תקרות לפי תקופה מצטברת: עד 6 חודשים, הנחה של עד 100%; מהחודש השביעי עד החודש ה-12, עד 66.66%; ומהחודש ה-13 עד החודש ה-36, עד 50%. אלה תקרות בלבד. כל רשות קובעת בצו הארנונה שלה אם להעניק את ההנחה ובאיזה היקף, ורשויות רבות מסתפקות בהנחה מלאה לחצי שנה. לכן הצעד הראשון הוא לבדוק את צו הארנונה של הרשות שבה הנכס נמצא, ולא להסתמך על מה שקיבל שכן בעיר אחרת.
עוד כמה כללים מהתקנה שכדאי להכיר:
- פעם אחת לבעלות. לפי תקנה 13(ג) ההנחה ניתנת לתקופה המצטברת במשך תקופת בעלותו של אדם בבניין, וכל עוד לא שונתה הבעלות. מי שניצל את ההנחה לפני כמה שנים, באותה בעלות, לא יקבל אותה שוב.
- הוכחה לפי הוראות המועצה. אותה תקנה קובעת שהמחזיק ימציא ראיות על היות הבניין ריק לפי הוראות המועצה. בפועל הרשויות דורשות טופס הצהרה ומאפשרות ביקור של פקח.
- פחות מ-30 יום לא נספר. לפי תקנה 13(ד), תקופה שבה הבניין עמד ריק ברציפות פחות משלושים ימים לא נכנסת לחישוב.
- הודעה לפני שימוש מחדש. לפי תקנה 13(ה), מי שקיבל הנחה צריך להודיע לרשות 7 ימים לפני שהוא חוזר להשתמש בנכס. אם לא הודיע, הרשות רשאית לבטל את ההנחה לתקופה הרצופה האחרונה שבה הנכס עמד ריק.
לבניין חדש יש הסדר נפרד. תקנה 12 מאפשרת למועצה לקבוע הנחה של עד 100% לתקופה של עד 12 חודשים למחזיק שהוא הבעלים הראשון של בניין חדש ריק, מיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, כשלא משתמשים בו ברציפות.
מה נחשב "נכס ריק" בעיני העירייה ובית המשפט?
כאן נופלות רוב הבקשות. בעמ"נ (מחוזי ת"א) 16517-03-24 אברהם נ' מנהל הארנונה עיריית הרצליה (8.9.2024) ביקשו בעלי דירה הנחת נכס ריק אחרי שהשוכר עזב. בביקור הפקח נמצאו בדירה שולחן וכיסאות, ספות, מקרר ריק, מכונת כביסה ותנור. הבעלים טענו שאיש לא גר בדירה ושהרהיטים שייכים לשוכר הקודם. ועדת הערר דחתה את הערר, ובית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הערעור. נקבע שהמבחן כפול ומצטבר: הנכס ריק, ואין משתמשים בו. בית המשפט הוסיף ששמירת רהיטים וחפצים בנכס היא עצמה שימוש, וכי פינוי הרהיטים אחרי ביקור הפקח לא מועיל לתקופה שקדמה לו. עם זאת, בית המשפט הבחין בין מקרה כזה לבין מקרה שבו נשאר בנכס "כיסא שבור".
זה פסק דין של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אבל הוא מיישם קו פרשני שנוהג בפסיקה ושהרשויות פועלות לפיו. המסקנה המעשית פשוטה: לפני שמגישים בקשה מפנים את הנכס לגמרי, מצלמים אותו עם תאריך, ושומרים את הצילומים. אם השוכר השאיר ציוד, מוציאים אותו לפני הבקשה ולא אחרי הביקור.
מתי נכס נחשב "לא ראוי לשימוש" לפי סעיף 330?
סעיף 330 מדבר על בניין ש"נהרס" או ש"ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו". בעת"מ (מחוזי חיפה) 4256-10-25 פנינת כרכור 55 בע"מ נ' עיריית חדרה (24.1.2026) פירט בית המשפט לעניינים מנהליים שלושה תנאים מצטברים: הבניין נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר להשתמש בו, אין משתמשים בו, ונמסרה הודעה בכתב לרשות. בית המשפט הזכיר שלפי הפסיקה לא די בכך שהנכס נטוש, רעוע או מוזנח, ושהמבחן, כפי שנקבע בבית המשפט העליון בבר"מ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו (30.12.2009), הוא מבחן פיזי ואובייקטיבי בעיני האדם הסביר, ולא שאלה של כדאיות כלכלית בשיפוץ.
באותו עניין דובר בחנויות שנבנו עד שלב מעטפת, עם תעודת גמר, והבעלים החליטו לא להשלים אותן מטעמים עסקיים. בית המשפט דחה את העתירה. הוא קבע שסעיף 330 חל על בניין שהיה תקין ושמיש, ואז נהרס או ניזוק, ולא על נכס שלא הושלם משום שהבעלים בחרו לא להשקיע בו. בית המשפט הוסיף שהעותרת כבר קיבלה את ההנחות לפי תקנות 12 ו-13, שהן ההסדר שנועד למצב כזה.
התמונה אינה אחידה. בעמ"נ (מחוזי מרכז) 37680-12-24 דמו.אי. נכסים ואחזקות בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (27.6.2025) קבעה ועדת הערר שנכס במצב מעטפת אינו ראוי לשימוש לפי סעיף 330, והעירייה השלימה עם הקביעה. בית המשפט לא נדרש לשאלה הזו בערעור. מכאן שהתוצאה תלויה מאוד בעובדות: מה מצב הנכס בפועל, איך הגיע אליו, ומה מראה חוות הדעת ההנדסית.
ממתי הפטור או ההנחה חלים, ואפשר לקבל אותם רטרואקטיבית?
לפי לשון סעיף 330, הפטור חל "עם מסירת ההודעה", והסעיף מוסיף שאין בכך כדי לגרוע מחבות המחזיק בארנונה שמועד פירעונה הגיע לפני מסירת ההודעה. בעניין דמו.אי ביקשו הבעלים להחיל את הפטור מהיום שבו הסתיימה הנחת נכס ריק שקיבלו, כשנה ותשעה חודשים לפני שמסרו הודעה לפי סעיף 330. ועדת הערר העניקה פטור רק מיום ההודעה, ובית המשפט דחה את הערעור. הוא קבע שמסירת ההודעה אינה עניין טכני אלא תנאי יסודי, כי היא מאפשרת לרשות לבדוק את מצב הנכס בזמן אמת. בית המשפט הזכיר שחובת ההגינות של הרשות עשויה במקרים מיוחדים למנוע ממנה להיתלות במועד ההודעה, אבל רק כשאין מחלוקת על מצב הנכס, וזה לא היה המקרה שם.
המסקנה ברורה: ביום שבו הנכס הפך לבלתי ראוי לשימוש, שולחים לעירייה הודעה בכתב ושומרים אישור מסירה. כל חודש של המתנה הוא חודש שבו הארנונה נשארת בתוקף. גם בהנחת נכס ריק, רשויות רבות קובעות בצו הארנונה שההנחה חלה מיום הפנייה בכתב, ולכן כדאי לפנות מיד כשהנכס מתפנה.
### כמה זמן נמשך הפטור לפי סעיף 330?
לפי סעיף 330 בנוסחו מאז התיקון משנת 2012, הפטור נמשך שלוש שנים ממועד מסירת ההודעה (תקופת הפטור הראשונה). אחריהן, אם הנכס עדיין במצב הרוס או ניזוק, המחזיק משלם במשך חמש שנים ארנונה בסכום המזערי שנקבע לסוג הנכס לפי השימוש האחרון שנעשה בו (תקופת התשלום). אם גם אחרי תקופת התשלום הנכס נשאר במצב הזה, המחזיק מוסר הודעה נוספת בכתב ואינו חייב בארנונה נוספת. התקופות נספרות ברציפות או במצטבר. כפי שתואר בעניין פנינת כרכור, עד התיקון משנת 2012 הפטור לא היה מוגבל בזמן, והתיקון נועד לעודד בעלים לשקם נכסים. מאחר שהתקופות קבועות בחקיקה ועשויות להשתנות, כדאי לוודא את הנוסח העדכני לפני שמגישים.
הבקשה נדחתה: השגה, ערר או עתירה?
כאן נמצאת הנקודה שהכי קל לטעות בה, כי לא כל סירוב נתקף באותה דרך.
המסלול לפי חוק הערר. חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, קובע בסעיף 3(א) שמי שחויב בארנונה רשאי להשיג לפני מנהל הארנונה בתוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום, על יסוד אחת מהעילות שבסעיף: הנכס אינו מצוי באזור שנקבע, נפלה טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו, הוא אינו מחזיק בנכס, או עילה שנוגעת לבעל שליטה בעסק. לפי סעיף 4, מנהל הארנונה משיב בתוך 60 ימים. אם לא השיב, רואים בכך כאילו קיבל את ההשגה, אלא אם ועדת הערר האריכה את המועד מטעמים מיוחדים ולא יותר מ-30 ימים. לפי סעיף 6(א), על התשובה אפשר לערור לוועדת הערר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה, ולפי סעיף 6(ב) על החלטת ועדת הערר אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים. לפי תקנה 20(ב) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר), בגוף ההחלטה צריך לציין שהערעור מוגש בתוך 45 ימים ממועד המצאתה לצדדים.
הגבול של המסלול. סעיף 3(ב) לאותו חוק קובע שמנהל הארנונה וועדת הערר אינם מוסמכים לדון בטענה שהטלת הארנונה או קביעת סכומיה בידי המועצה נגועה באי חוקיות, מעבר לעילות שבסעיף 3(א). טענות כאלה, למשל נגד תוקף הוראה בצו הארנונה או נגד הפעלת שיקול דעת מנהלי, מגיעות לבית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה. פרט 1 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים מסמיך אותו לדון בענייני ארנונה לפי כל דין, למעט חריגים שנוגעים להחלטות שרים. אם לא נקבע מועד אחר בדין, העתירה מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין היום שבו ההחלטה פורסמה, היום שבו העותר קיבל עליה הודעה או היום שבו נודע לו עליה (תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)).
מה קורה בפועל בנכס ריק. בעניין אברהם נדונה המחלוקת על הנחת נכס ריק בוועדת הערר ובערעור מנהלי. הערר הוגש על מכתב הסירוב של מנהל הארנונה עצמו, והאיחור נמדד מיום אותו מכתב. מכאן שמכתב סירוב לבקשה להנחה עלול להיחשב החלטה שממנה מתחיל מרוץ המועדים, גם בלי הודעת תשלום חדשה. גם בעניין דמו.אי הגיעה טענה לפי סעיף 330 לוועדת הערר ומשם לערעור. לעומת זאת, בעניין פנינת כרכור הוגשה עתירה ישירה נגד הסירוב לפטור לפי סעיף 330. העירייה טענה שהיה צריך להגיש השגה וערר, ובית המשפט לא הכריע בכך, אלא ציין שגם בא כוח העירייה הסכים שקיימת מחלוקת בפסיקה בשאלת הסמכות של מנהל הארנונה וועדת הערר לדון בטענות לפי סעיף 330.
| מה מבקשים לתקוף | הדרך הזהירה |
|---|---|
| חיוב שמתעלם מכך שהנכס ריק או אינו ראוי לשימוש | השגה בתוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום, ובמקביל בקשה בכתב לעירייה לפי ההסדר המתאים |
| מכתב של מנהל הארנונה שדוחה בקשה להנחת נכס ריק או לפטור | לספור מיום קבלת המכתב: ערר לוועדת הערר בתוך 30 ימים, ובמקביל לשקול עתירה בתוך 45 ימים אם יש ספק בסמכות. לא לחכות להודעת התשלום הבאה |
| דחיית ההשגה | ערר לוועדת הערר בתוך 30 ימים מקבלת התשובה, ואחר כך ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 ימים מהמצאת ההחלטה |
| סירוב לבקשה שאינו נשען על עילה מסעיף 3(א), או טענה נגד צו הארנונה עצמו | עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים |
| ספק אמיתי לגבי המסלול | לשמור על שני המועדים: להגיש השגה על החיוב, ולשקול עתירה בתוך 45 ימים מהסירוב, עם הסבר על ההליך המקביל |
ההבחנה בין המסלולים מתוארת בהרחבה בעמוד על עתירה מנהלית. בתיק ארנונה ההחלטה על המסלול צריכה להתקבל מוקדם, כי שני השעונים, 90 ימים להשגה ו-45 ימים לעתירה, מתחילים לרוץ מאירועים שונים: הראשון מקבלת הודעת התשלום, השני מהסירוב. מכתב נוסף מהעירייה שרק חוזר על הסירוב לא בהכרח מתחיל מועד חדש, ולכן כדאי לספור מהסירוב הראשון.
מה קורה למי שלא הגיש השגה בזמן?
התשובה הקצרה: החיוב נעשה סופי, וקשה מאוד לפתוח אותו מאוחר יותר. בעניין אברהם הוגש הערר לוועדה כאחד עשר חודשים אחרי החלטת מנהל הארנונה, אחרי התכתבות ארוכה עם העירייה. ועדת הערר קבעה שאין הצדקה לאיחור, ובית המשפט קבע שהתכתבות הלוך ושוב אינה מצדיקה הגשה במועד מאוחר כזה.
מקרה קיצוני יותר נדון בע"א (מחוזי מרכז) 5403-02-26 מנצורי נ' עיריית פתח תקווה (25.9.2026). בעלת נכס שלא שילמה ארנונה במשך שנים חויבה בכמה פסקי דין בבית משפט השלום. רק אחר כך הגישה תביעה לבטל אותם בטענה שהמבנה הרוס ושהיה עליה לקבל פטור לפי סעיף 330. בית משפט השלום מחק את התביעה, וקבע בין היתר שחוק הערר קובע מסלול ייחודי לתקיפת חיוב בארנונה, שהיא לא נקטה בו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע שהתביעה לא ביססה עילה לביטול פסקי הדין החלוטים. הלקח ברור: טענה לפטור צריכה לעלות בזמן אמת, בהודעה לעירייה ובהשגה במועד, ולא אחרי שהחובות הצטברו.
איך מכינים בקשה שתעמוד בבדיקה?
בקשה טובה נבנית כאילו היא תגיע בסוף לוועדת הערר או לבית המשפט, כי לפעמים זה מה שקורה. לפני ההגשה כדאי להכין:
- צילומים עם תאריך של כל חדר בנכס, ביום שבו הוא התפנה וביום ההגשה.
- מסמכי הפינוי: הודעת סיום שכירות, פרוטוקול מסירה, קריאות מונים של מים וחשמל.
- לנכס שאינו ראוי לשימוש: חוות דעת של מהנדס שמתארת את הנזק, את מקורו ואת הסיבה שאי אפשר להשתמש בנכס כמות שהוא. לפי הפסיקה, הערכת עלות שיפוץ לבדה לא מספיקה, כי המבחן הוא מצב פיזי.
- הודעה בכתב לעירייה, עם אישור מסירה, ביום שבו התנאים התקיימו.
- בדיקת צו הארנונה של הרשות, כדי לדעת איזו הנחה אומצה, מאיזה מועד היא חלה ואיזה טופס נדרש.
- רישום של כל המועדים: קבלת הודעת התשלום, מועד ההחלטה בבקשה ומועד התשובה להשגה.
כשיש עמדה סותרת בין שתי הבקשות, למשל בקשה להנחת נכס ריק ואחר כך בקשה לפטור לפי סעיף 330, הרשות עלולה לטעון שהבעלים כבר הודו שהנכס ראוי לשימוש. בעניין דמו.אי בית המשפט לא ראה בכך בהכרח חוסר תום לב, ובעניין פנינת כרכור נזקפו הבקשות הקודמות לחובת העותרת בערעור המוקדם. לכן כדאי לחשוב על ההסדר הנכון כבר בבקשה הראשונה.
ומה עם מחלוקת עם שוכר או עם שותף על תשלום הארנונה?
חוק הערר עוסק ביחסים בין המחזיק לבין הרשות. כשהשאלה היא מי מבין השוכר, הבעלים או השותפים צריך לשאת בארנונה על תקופה שבה הנכס עמד ריק, או מי אחראי לכך שהבקשה לא הוגשה בזמן, זו מחלוקת חוזית שמתבררת בנפרד במסגרת ליטיגציה אזרחית. עם זאת, טענה של מי שחויב בארנונה שהוא אינו המחזיק בנכס היא עילת השגה לפי סעיף 3(א)(3), ולכן גם כאן המועד של 90 הימים חשוב.
שאלות נפוצות
האם כל עירייה חייבת לתת הנחה לנכס ריק?
לא. תקנה 13 לתקנות ההנחה מארנונה קובעת שהמועצה רשאית לקבוע הנחה, עד תקרות של 100% לשישה החודשים הראשונים, 66.66% עד החודש ה-12 ו-50% עד החודש ה-36. היקף ההנחה בפועל נקבע בצו הארנונה של כל רשות.
נשארו בדירה כמה רהיטים של השוכר הקודם. מגיעה לי הנחה?
ככל הנראה לא. לפי הפסיקה המבחן כפול: הנכס ריק מאדם ומחפץ, ואין משתמשים בו. בעמ"נ 16517-03-24 נקבע שהשארת ריהוט משמעותי בנכס שוללת את ההנחה, ושפינוי אחרי ביקור הפקח לא מועיל לתקופה שקדמה לו.
אפשר לקבל הנחת נכס ריק פעם נוספת?
לפי תקנה 13(ג) ההנחה ניתנת לתקופה מצטברת במשך תקופת הבעלות של אדם בנכס, וכל עוד הבעלות לא שונתה. תקופה ריקה של פחות מ-30 ימים רצופים לא נספרת, כך שיתרת התקופה המצטברת יכולה לשמש בהמשך באותה בעלות.
הנכס ניזוק לפני שנה ולא הודעתי לעירייה. אפשר לקבל פטור מאז?
לפי סעיף 330 הפטור חל עם מסירת ההודעה בכתב, ואינו גורע מחובות ארנונה שמועד פירעונם הגיע לפני כן. בעמ"נ 37680-12-24 קבע בית המשפט המחוזי שההודעה היא תנאי מהותי, ודחה בקשה להחיל את הפטור מוקדם יותר. לכן כדאי למסור הודעה מיד.
נכס מוזנח ורעוע נחשב לא ראוי לשימוש?
לא בהכרח. הפסיקה קובעת שלא די בכך שהנכס נטוש, רעוע או מוזנח, ושהמבחן הוא פיזי ואובייקטיבי. בעת"מ 4256-10-25 נקבע שהסעיף חל על בניין שהיה תקין ואז נהרס או ניזוק, ולא על נכס שלא הושלם מבחירה כלכלית של הבעלים.
תוך כמה זמן צריך להגיש השגה, ומה אם העירייה לא עונה?
השגה מוגשת בתוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום (סעיף 3(א) לחוק הערר). מנהל הארנונה משיב בתוך 60 ימים, ואם לא השיב ולא ניתנה הארכה של עד 30 ימים מוועדת הערר, רואים בכך קבלה של ההשגה (סעיף 4).
הבקשה לפטור נדחתה במכתב. מגישים ערר או עתירה?
זה תלוי בעילה. טענה שנכנסת לעילות של סעיף 3(א) לחוק הערר עוברת בהשגה, ערר וערעור. טענה אחרת נגד הרשות מוגשת בעתירה בתוך 45 ימים לכל המאוחר. לגבי סעיף 330 יש מחלוקת בפסיקה. בכל מקרה סופרים מיום קבלת מכתב הסירוב: 30 ימים לערר ו-45 ימים לכל היותר לעתירה.
סיכום
נכס ריק אינו פוטר מארנונה מעצמו. כדי לקבל הקלה צריך לבחור את ההסדר הנכון, הנחת נכס ריק לנכס תקין שאיש אינו משתמש בו או פטור לפי סעיף 330 לנכס שאי אפשר לשבת בו, ולהגיש אותו בזמן. בהנחת נכס ריק הנכס חייב להיות ריק באמת, מאדם ומחפץ. בפטור לפי סעיף 330 ההודעה בכתב היא שקובעת ממתי הפטור חל. וכשהבקשה נדחית, המועדים קצרים והמסלול לא תמיד אחיד: 90 ימים להשגה, 30 ימים לערר, 45 ימים לערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר, ו-45 ימים לכל היותר לעתירה. ומכתב סירוב לבקשה עלול להפעיל את השעון בעצמו.
המשרד מייצג בעלי נכסים ומחזיקים מול מחלקות הארנונה, בהשגות, בעררים, בערעורים מנהליים ובעתירות. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.