תקציר מהיר
צוואה בעדים היא הצורה הנפוצה ביותר של צוואה בישראל. לפי סעיף 20 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, היא צריכה להיות בכתב, לשאת תאריך ולהיחתם בידי המצווה בפני שני עדים, אחרי שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים מאשרים באותו מעמד, בחתימתם על הצוואה, שהמצווה הצהיר וחתם. קטין או מי שהוכרז פסול דין אינם כשרים להיות עדים (סעיף 24). הוראה בצוואה שמזכה את אחד העדים או את בן זוגו בטלה (סעיף 35). חלק מהפגמים בצורה ניתנים לריפוי לפי סעיף 25, אבל רק אם הצוואה בכתב, המצווה הביא אותה בפני שני עדים, ולבית המשפט או לרשם אין ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי.
מה החוק דורש בצוואה בעדים
סעיף 18 לחוק הירושה קובע שצוואה נעשית באחת מארבע צורות: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. צוואה בעדים היא הצורה שרוב האנשים מכירים, משום שזו הצוואה שנערכת בדרך כלל במשרד עורך דין. סעיף 20 מגדיר אותה כך: "צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור".
מהנוסח הקצר הזה עולות חמש דרישות נפרדות. כל אחת מהן היא נקודה שבה צוואה עלולה להיכשל.
1. הצוואה בכתב
בניגוד לצוואה בכתב יד, אין חובה שהמצווה יכתוב את הצוואה בעצמו. היא יכולה להיות מודפסת, ומישהו אחר יכול לנסח אותה. מה שחשוב הוא שיש מסמך כתוב, ושהמצווה מאמץ אותו כצוואתו.
2. תאריך
הצוואה צריכה להיות מצוינת בתאריך. גם כאן התאריך אינו עניין טכני. לפי סעיף 36(ב), צוואה חדשה מבטלת צוואה קודמת במידה שהוראותיה סותרות אותה, ולכן חשוב לדעת איזו צוואה נעשתה אחרונה. בנוסף, לפי סעיף 26, צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה בטלה. כדי לבדוק את מצבו של המצווה צריך לדעת באיזה יום חתם.
3. חתימת המצווה בפני שני העדים
המצווה חותם בעצמו, ובפני שני העדים. לא די בכך שהעדים מכירים את חתימתו, ולא די בכך שהוא חתם בבית ואחר כך הראה להם את המסמך החתום. החוק דורש שהחתימה תיעשה בפניהם.
4. הצהרה שזו צוואתו
לפני החתימה, המצווה צריך להצהיר בפני העדים שזו צוואתו. סעיף 20 אינו מחייב שהעדים יכירו את תוכן הצוואה. הוא מחייב שידעו שהמסמך שעליו המצווה חותם הוא צוואה, ושהם שמעו זאת ממנו עצמו.
5. חתימת העדים באותו מעמד
העדים מאשרים בחתימת ידם, על פני הצוואה ובאותו מעמד, שהמצווה הצהיר וחתם. עד שחותם למחרת, או עד שלא היה בחדר בשעת החתימה וחותם מאוחר יותר "כדי להשלים", אינו עומד בדרישה.
מי יכול להיות עד, ומי לא
סעיף 24 קובע רשימה קצרה: קטין ומי שהוכרז פסול דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה. החוק אינו פוסל קרובי משפחה כעדים רק בשל הקרבה.
אבל יש מגבלה חשובה אחרת, שרבים אינם מכירים. סעיף 35 קובע שהוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה, את מי שהיה עד לעשייתה או את מי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה, בטלה. הדין זהה להוראה המזכה את בן הזוג של אחד מאלה.
המשמעות המעשית: אם בן שאמור לקבל דירה בצוואה של אביו חותם עליה כעד, ההוראה שמעניקה לו את הדירה בטלה. אם אשתו של אחד הזוכים חותמת כעדה, ההוראה לטובת בעלה בטלה. סעיף 35 מבטל את ההוראה המזכה, ולא בהכרח את הצוואה כולה, אבל התוצאה יכולה להיות הרסנית עבור מי שהיה אמור ליהנות ממנה.
ההמלצה פשוטה: העדים צריכים להיות אנשים שאין להם שום עניין בצוואה, לא הם ולא בני זוגם.
פגמים שבית המשפט רשאי לרפא: סעיף 25
לא כל פגם בצורה פוסל את הצוואה. סעיף 25(א) מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, בהחלטה מנומקת, לקיים צוואה גם אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים שבסעיף 20, גם אם פרט או הליך כזה חסר לגמרי, וגם אם נפל פגם בכשרות העדים. התנאים לכך:
- התקיימו מרכיבי היסוד. בצוואה בעדים, סעיף 25(ב)(2) מגדיר אותם כך: "הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים".
- אין ספק שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.
מכאן אפשר לחלק את הטעויות לשתי קבוצות.
פגמים שניתן לבקש לרפא, בכפוף לתנאים: תאריך חסר, עדים שלא חתמו באותו מעמד, הצהרה שלא נאמרה במפורש, או עד שלא היה כשיר. בכל אחד מהמקרים האלה בית המשפט או הרשם רשאים, אבל אינם חייבים, לקיים את הצוואה.
פגמים במרכיבי היסוד: צוואה שלא הובאה כלל בפני שני עדים, למשל מסמך מודפס שהמצווה חתם עליו לבדו, או בפני עד אחד בלבד. במקרה כזה החוק אינו מאפשר לקיים את המסמך כצוואה בעדים מכוח סעיף 25.
חשוב לזכור שסעיף 25 עוסק בפגמים בצורה ובכשרות העדים. סעיף 35, שמבטל הוראה לטובת עד או בן זוגו, הוא הוראה נפרדת, וסעיף 25 אינו מזכיר אותו. גם אם הצוואה כולה תקינה מבחינת הצורה, ההוראה לטובת העד עדיין בטלה.
לכן, כמו בצוואה בכתב יד, סעיף 25 הוא רשת ביטחון ולא תוכנית. כל פגם שמגיע לבית המשפט פירושו הליך, הוצאות ועיכוב בחלוקת העיזבון, ואין ודאות לגבי התוצאה. על הצורה הפשוטה יותר, וההבדלים בינה לבין צוואה בעדים, תוכלו לקרוא במאמר צוואה בכתב יד.
טעויות שמבטלות הוראות או פותחות פתח להתנגדות
גם צוואה שעומדת בכל דרישות הצורה עלולה להיפגע מסיבות מהותיות. החוק מונה כמה מהן במפורש.
כשרות לצוות. לפי סעיף 26, צוואה שנעשתה על ידי קטין, על ידי מי שהוכרז פסול דין, או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה. כשהמצווה מבוגר או חולה, טענה כזו צפויה כמעט תמיד. תיעוד רפואי סמוך למועד החתימה יכול לסייע להפריך אותה.
אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית. סעיף 30(א) קובע שהוראת צוואה שנעשתה מחמת אחד מאלה בטלה. נוכחות של הזוכה בחדר בשעת החתימה, או מעורבות שלו בהבאת העדים ובקביעת הנוסח, היא בדיוק מה שמעורר חשד כזה. בנושא זה נרחיב במאמר השפעה בלתי הוגנת על המצווה.
טעות. לפי סעיף 30(ב), אם הוראת צוואה נעשתה מחמת טעות ואפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בלעדיה, בית המשפט יתקן את דברי הצוואה. אם אי אפשר, ההוראה בטלה. ניסוח מדויק של שמות, מספרי זהות ופרטי נכסים מצמצם את הסיכון.
הוראה בלתי חוקית, בלתי מוסרית או בלתי אפשרית. סעיף 34 קובע שהוראה כזו בטלה. לרוב מדובר בהוראות שמתנות ירושה בתנאים, או שמורות על דבר שלא ניתן לבצע.
התחייבות שלא לשנות. לפי סעיף 27, התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה, או שלא לעשות אחת מאלה, אינה תופסת. הוראה בצוואה שמגבילה את זכות המצווה לשנות אותה בטלה. מי שחתם על צוואה בעדים יכול תמיד לעשות צוואה חדשה.
רשימת בדיקה: צוואה בעדים שתעמוד
- ודאו שהצוואה כתובה, עם תאריך מלא: יום, חודש ושנה.
- בחרו שני עדים בגירים, שלא הוכרזו פסולי דין.
- ודאו שאף אחד מהעדים, ואף אחד מבני הזוג שלהם, אינו מקבל דבר לפי הצוואה.
- גם מי שניסח את הצוואה או לקח חלק אחר בעריכתה לא צריך להיות בין הזוכים, וכך גם בן זוגו.
- שני העדים נמצאים יחד עם המצווה, באותו חדר ובאותו זמן, מתחילת המעמד ועד סופו.
- המצווה מצהיר בקול בפני שניהם שזו צוואתו, ורק אז חותם.
- שני העדים חותמים מיד, באותו מעמד, על פני הצוואה, ומאשרים שהמצווה הצהיר וחתם.
- אם יש כמה עמודים, חתמו או סמנו כל עמוד, כדי שלא תעלה טענה על החלפת דפים.
- הזוכים לא נמצאים בחדר, לא מביאים את העדים ולא מכתיבים את הנוסח.
- אם יש צוואה קודמת, כתבו במפורש אם היא מבוטלת.
- שמרו את המקור במקום בטוח, או הפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה.
שפה שהמצווה מבין
בצוואה בפני רשות, סעיף 22(ג) קובע שאם הצוואה נכתבה בלשון שהמצווה אינו שומע, היא תיקרא בפניו בתרגום, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. בסעיף 20 אין הוראה מקבילה לצוואה בעדים. עם זאת, כשהמצווה אינו קורא עברית, מומלץ לנסח את הצוואה בשפה שהוא מבין, או לתעד את התרגום שנעשה עבורו. כך ניתן להראות שהוא ידע על מה חתם, ולצמצם טענות לפי סעיף 26 או סעיף 30.
אחרי החתימה: הפקדה, ביטול ומה קורה אחרי הפטירה
הפקדה. לפי סעיף 21, מי שעשה צוואה בעדים רשאי להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה, במסירה בידי המצווה עצמו. צוואה שהופקדה ונשמרה עד המוות היא ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה עשה אותה, ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה. המצווה רשאי לקבל אותה בחזרה בכל עת.
ביטול. לפי סעיף 36(א), המצווה רשאי לבטל את צוואתו בביטול מפורש באחת מצורות הצוואה, או בהשמדת הצוואה. השמיד אותה, חזקה שהתכוון לבטלה. לפי סעיף 36(ב), צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהוראותיהן סותרות, אלא אם היא רק מוסיפה עליה.
שמירת המקור. לפי סעיף 68(ב), צוואה מוכחת בהגשת המקור. רק אם הוכח שהמקור נשמד בנסיבות שאינן מבטלות את הצוואה, או שאי אפשר להגיש אותו, רשאים בית המשפט או הרשם להתיר הוכחה בהעתק או בדרך אחרת. מי שמחזיק צוואה חייב, לפי סעיף 75(א), למסור אותה לרשם לענייני ירושה, במקור או בהעתק מאושר, מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.
התנגדות. כשמוגשת בקשה לצו קיום צוואה, הרשם מודיע על כך ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות, שלא יפחת משבועיים. כל מעוניין בדבר רשאי להתנגד (סעיף 67). כאן נבדק כל פרט: מי היו העדים, האם היו נוכחים יחד, מי עוד היה בחדר ומה היה מצבו של המצווה. על ההליך עצמו נרחיב במאמר התנגדות לצוואה.
צוואה בעדים או צוואה בפני רשות
מי שמחפש ודאות גבוהה יותר לגבי מועד הצוואה וזהות המצווה יכול לשקול צוואה בפני רשות לפי סעיף 22. צוואה כזו נעשית באמירת דברי הצוואה בעל פה, או בהגשתם בכתב בידי המצווה עצמו, בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי. לעניין זה, לפי סעיף 22(ז), דין נוטריון כדין שופט. דברי הצוואה נקראים בפני המצווה, הוא מצהיר שזו צוואתו, ובעל התפקיד מאשר זאת בחתימתו. לפי סעיף 22(ו), צוואה כזו היא ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה עשה אותה, ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה. ההבדל המעשי הוא שבמקום שני עדים פרטיים, מעמד החתימה מתועד בידי בעל תפקיד שהחוק מסמיך במפורש. בחירה בין שתי הצורות תלויה בנסיבות, ובראש ובראשונה בשאלה עד כמה צפוי סכסוך בין היורשים.
שאלות נפוצות
כמה עדים צריך לצוואה בעדים?
שניים. סעיף 20 לחוק הירושה דורש שהמצווה יחתום בפני שני עדים, ושהם יאשרו בחתימתם, באותו מעמד, שהצהיר וחתם.
האם קרוב משפחה יכול להיות עד לצוואה?
החוק פוסל רק קטין ומי שהוכרז פסול דין (סעיף 24). אבל לפי סעיף 35, הוראה בצוואה שמזכה את העד או את בן זוגו בטלה. לכן מומלץ לבחור עדים שאין להם ולבני זוגם עניין בצוואה.
האם צריך עורך דין כדי לעשות צוואה בעדים?
החוק אינו מחייב זאת. עם זאת, ניסוח מקצועי וניהול מסודר של מעמד החתימה מצמצמים מאוד את הסיכון לפגמים ולהתנגדויות.
מה קורה אם אחד העדים חתם מאוחר יותר?
זה פגם בהליך שקבע סעיף 20. בית המשפט או הרשם רשאים לקיים את הצוואה לפי סעיף 25, אם המצווה הביא אותה בפני שני עדים ואין ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי. זו החלטה בשיקול דעת, לא זכות מובטחת.
האם אפשר לשנות צוואה בעדים?
כן, בכל עת. לפי סעיף 27, התחייבות שלא לשנות צוואה אינה תופסת. השינוי נעשה בצוואה חדשה באחת מצורות הצוואה, או בביטול לפי סעיף 36.
היכן כדאי לשמור צוואה בעדים?
אפשר להפקיד אותה בעצמכם אצל הרשם לענייני ירושה לפי סעיף 21. ההפקדה מגינה מפני אובדן, ומהווה ראיה לכאורה שאתם עשיתם את הצוואה, ולא יאוחר מיום ההפקדה.
פגישת ייעוץ ראשונה
אתם מתכננים לעשות צוואה בעדים ורוצים שהיא תעמוד בכל בדיקה? מצאתם צוואה של בן משפחה ויש לכם ספק לגבי האופן שבו נחתמה? עורך הדין עדי כהן מלווה לקוחות בעריכת צוואות, בבדיקת צוואות קיימות ובהליכי קיום צוואה והתנגדות. לפרטים נוספים ראו את עמוד עריכת צוואה ואת עמוד עורך דין צוואות וירושות. משרד עורכי דין עדי כהן פועל בסניפים ברמת גן, ז'בוטינסקי 5, ובעפולה, האורנים 32. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה התקשרו: 09-8980681.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.