ברוב תביעות ליקויי הבנייה יש בתיק שתי חוות דעת הנדסיות שאינן דומות זו לזו. המהנדס של הרוכשים מונה עשרות ליקויים ומעריך את עלות התיקון בסכום גבוה. המהנדס של הקבלן מוצא רק חלק קטן מהם, ומעריך את התיקון בסכום נמוך בהרבה. בית המשפט אינו מהנדס, וקשה לו להכריע בין שתי עמדות מקצועיות מנוגדות. לכן, בשלב מסוים של ההליך, הוא ממנה בדרך כלל מומחה מטעמו.
המינוי הזה משנה את התיק. מאותו רגע הדיון מתמקד בחוות הדעת של המומחה, והשאלה המעשית היא מה אפשר לעשות כדי שהיא תשקף נכון את מצב הדירה: מה להכין לביקור, מתי לשאול שאלות הבהרה, מתי לחקור, ומה עושים כשהמסקנות נראות שגויות. המאמר עוסק בשאלות האלה, לפי נוסח התקנות כפי שהוא היום. לתמונה הרחבה של התחום ראו את העמוד הראשי על ליקויי בנייה בדירות קבלן.
מי הוא מומחה מטעם בית המשפט ובמה הוא שונה ממומחה הצד?
מומחה הצד נשכר על ידי הרוכש או על ידי הקבלן, ומגיש חוות דעת שהצד מצרף לראיות שלו. מומחה מטעם בית המשפט ממונה בהחלטה שיפוטית, ואינו מייצג אף אחד מהצדדים. הוא עובד לפי ההוראות שבית המשפט נותן לו, ותקנה 88(א) מאפשרת לבית המשפט לתת לו הוראות והנחיות מזמן לזמן.
בתביעות ליקויי בנייה ממנים בדרך כלל מהנדס בניין. כשיש מחלוקת גם על ירידת ערך הדירה, אפשר למנות גם שמאי מקרקעין, ובתיקים מורכבים ממנים כמה מומחים, כל אחד בתחומו. התקנה מאפשרת במפורש למנות מומחה אחד, כמה מומחים או צוות של מומחים. בתיקים של בתים משותפים, למשל, ממנים לעיתים מומחה לליקויי הבנייה ומומחה נפרד למערכות אלקטרומכניות.
המומחה צריך להיות נקי מניגוד עניינים. תקנה 89 מפנה לעניין זה להוראות של תקנות המומחים. אם מתברר שלמומחה שמונה יש קשר עסקי או אישי לאחד הצדדים, צריך להעלות זאת מיד, ולא לחכות לחוות הדעת.
מתי בית המשפט ממנה מומחה מטעמו?
תקנה 88(א) קובעת שבית המשפט רשאי למנות מומחה "בכל עת". אין שלב קבוע בהליך, ובפועל המינוי נעשה לרוב אחרי שהוגשו חוות הדעת של שני הצדדים, כשהפער ביניהן ברור. תקנה 88(ב) מונה את השיקולים: שווי נושא התביעה, עניינה, היקף המחלוקת וסוגה, בין בעלי הדין או בין המומחים שלהם.
המשמעות המעשית היא שבתביעה קטנה, עם מחלוקת מצומצמת על כמה פריטים, בית המשפט עשוי להעדיף להכריע על סמך חוות הדעת של הצדדים ולחסוך את המינוי. בתביעה גדולה, עם רשימת ליקויים ארוכה ופער גדול בין המהנדסים, המינוי כמעט מתבקש. לצד זאת, אחד הצדדים או שניהם יכולים לבקש את המינוי, ולעיתים שני הצדדים מסכימים עליו מראש.
תביעת ליקויי בנייה מתנהלת בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי, לפי סכום התביעה, והתקנות שמתוארות כאן חלות בשתי הערכאות. מי שבוחר בבית המשפט לתביעות קטנות פועל לפי סדרי דין אחרים, ולכן כדאי לבדוק את הכללים שם בנפרד.
מה קורה לחוות הדעת של הרוכשים ושל הקבלן אחרי המינוי?
כאן יש הבדל חשוב בין שני מצבים, ורבים אינם מכירים אותו.
אם בית המשפט מינה מומחה בלי הסכמה מיוחדת של הצדדים, חוות הדעת שלהם נשארות בתיק. עם זאת, לפי תקנה 88(ג), מומחי הצדדים לא ייחקרו, אלא אם בעל דין הודיע שהוא רוצה לחקור את כולם או חלק מהם. גם אז בית המשפט יקבע את האופן ואת ההיקף של החקירה, בשים לב לחוות הדעת של המומחה מטעמו ולעדותו.
אם המומחה מונה בהסכמת בעלי הדין, תקנה 88(ד) רואה בהסכמה הסדר דיוני, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. ההסדר כולל שתי הוראות: לא יוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, וחוות דעת שהוגשו לפני המינוי ייחשבו כאילו לא התקבלו כראיה. במילים פשוטות, מי שמסכים למינוי מוותר בדרך כלל על חוות הדעת שלו, והתיק כולו עובר לחוות הדעת של המומחה.
| המצב | מה קורה לחוות הדעת של הצדדים |
|---|---|
| מינוי בלי הסכמה מיוחדת | נשארות בתיק. המומחים שלהם לא נחקרים, אלא אם צד הודיע שהוא רוצה לחקור אותם |
| מינוי בהסכמת הצדדים | ייחשבו כאילו לא התקבלו כראיה, ולא מגישים חוות דעת חדשות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת |
לכן, לפני שמסכימים למינוי, צריך לשקול. אם חוות הדעת שלכם חזקה ומפורטת, ההסכמה מוותרת עליה. אם היא חלשה, ההסכמה עשויה לחסוך ויכוח. בכל מקרה כדאי לנסח את ההסכמה בבירור, ולבקש מבית המשפט לקבוע במפורש מה יהיה מעמד חוות הדעת שכבר בתיק.
מי משלם את שכר המומחה?
תקנה 92(א) נותנת לבית המשפט שיקול דעת רחב. הוא קובע את שכר המומחה ואת הוצאותיו, את אופן התשלום, כולל התשלום על המענה לשאלות הבהרה ועל ההופעה לחקירה, ורשאי להטיל אותו על שני הצדדים או על אחד מהם. בפועל, בשלב הראשון נפוץ שהתשלום מתחלק בין הצדדים או מוטל על הצד שביקש את המינוי.
החלוקה בשלב הזה אינה סופית. תקנה 92(ב) מאפשרת לבית המשפט להורות לצדדים להפקיד ערובה להבטחת השכר או לשלם למומחה ישירות, ובגמר המשפט הוא מחליט מי יישא בשכר ובהוצאות. כלומר, רוכש ששילם חלק משכר המומחה ויזכה בתביעה עשוי לקבל אותו בחזרה מהקבלן, אם בית המשפט יחליט כך בפסק הדין. כך, בת"א (שלום ת"א) 42728-04-24 שגב נ' סעדיה (8.9.2026), שעסק בנזקים לדירה מושכרת, בית המשפט חייב את הנתבעים להחזיר לתובעת את מה ששילמה למומחה, ואף ציין לחובתם שעיכבו את תשלום חלקם בשכרו.
את ההוראה לשלם צריך לקיים בזמן. תקנה 92(ג) מאפשרת לבית המשפט, כשבעל דין לא שילם, למחוק את כתבי הטענות שלו או לדחות את הדיון בתביעה עד שישלם. לרוכש שתובע, מחיקת כתב התביעה פירושה שהתביעה לא תתברר. לכן, אם הסכום שנקבע כבד, הדרך היא לבקש מבית המשפט חלוקה אחרת או פריסה, ולא פשוט לא לשלם.
איך מתנהלת הבדיקה בדירה ומתי מוגשת חוות הדעת?
לפי תקנה 90, המומחה רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת. בתביעת ליקויי בנייה פירוש הדבר הוא שהרוכשים צריכים לאפשר לו להיכנס לדירה ולבדוק אותה. בדרך כלל המומחה מתאם מועד לביקור, ושני הצדדים, ולעיתים גם המומחים שלהם, נוכחים בו.
הביקור הוא אחד השלבים החשובים בתיק, ושווה להתכונן אליו:
- הכינו רשימה מסודרת של הליקויים לפי חדרים, תואמת לחוות הדעת שלכם.
- דאגו שהליקויים יהיו נגישים. ארון שמסתיר רטיבות צריך להיות מפונה לפני הביקור.
- החזיקו בהישג יד את המפרט, פרוטוקול המסירה, תמונות מתוארכות וההתכתבות עם הקבלן.
- אם ליקוי מופיע רק בחורף, כמו חדירת מים בחלון, הביאו תיעוד שמראה אותו.
- אל תתווכחו עם המומחה בזמן הביקור. מה שחשוב להעיר, אפשר להעלות בכתב בשלב שאלות ההבהרה.
לפי תקנה 91(א), המומחה מגיש את חוות הדעת בתוך 60 ימים מהיום שנודע לו על המינוי, או במועד אחר שבית המשפט קבע. לפי תקנה 91(ב), הוא מצרף לחוות הדעת את רשימת האסמכתאות שעליהן הסתמך, כמו תקנים, ואסמכתאות שלא ניתן לאתר בקלות מצורפות לחוות הדעת עצמה.
איך שולחים למומחה שאלות הבהרה, ועד מתי?
שאלות הבהרה הן הכלי הראשון והזול להתמודד עם חוות דעת שנראית לא מדויקת. תקנה 91(ג) קובעת את המסגרת: בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה, לא יאוחר מ-14 ימים ממועד קבלת חוות הדעת. המומחה משיב בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט, והתשובות שלו נעשות חלק בלתי נפרד מחוות הדעת.
שני דברים בולטים בנוסח. הראשון, צריך רשות. לא שולחים שאלות ישירות למומחה, אלא מגישים בקשה לבית המשפט ומצרפים את השאלות. השני, המועד קצר. 14 ימים חולפים מהר, ולכן כדאי להתחיל לעבור על חוות הדעת ביום שהיא מתקבלת, יחד עם המהנדס שלכם.
שאלה טובה היא שאלה ממוקדת, שמאפשרת למומחה לתקן טעות או להשלים חסר. למשל: האם בדקת את התקן שחל על מעקה המרפסת ביום קבלת היתר הבנייה? האם התייחסת לליקוי מספר 14 ברשימה, שלא מופיע בחוות הדעת? מה היה בסיס התמחור של עבודות האיטום? שאלות שהן בעצם ויכוח עם המסקנה, או שאלות שחוזרות על טענות שכבר נדחו, עלולות שלא לקבל רשות, ואינן משיגות הרבה.
מתי אפשר לחקור את המומחה בבית המשפט?
אם שאלות ההבהרה לא הספיקו, אפשר לבקש לחקור את המומחה. תקנה 91(ד) קובעת שבעל דין רשאי לחקור אותו, ובלבד שהודיע על כך לבית המשפט ולבעלי הדין וביקש את הזימון לא יאוחר מישיבת קדם המשפט המסכמת.
אם חוות הדעת ניתנה אחרי שקדם המשפט הסתיים, בעל הדין צריך להודיע על רצונו לחקור לפחות 45 ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות, או בתוך 7 ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר מביניהם.
| השלב | המועד לפי תקנה 91 |
|---|---|
| הגשת חוות הדעת | 60 ימים מהיום שהמומחה ידע על המינוי, או מועד אחר שבית המשפט קבע |
| בקשת רשות לשאלות הבהרה | לא יאוחר מ-14 ימים מקבלת חוות הדעת |
| תשובות המומחה | 30 ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט על השאלות |
| הודעה על חקירה | עד ישיבת קדם המשפט המסכמת |
| חוות דעת שהוגשה אחרי קדם המשפט | 45 ימים לפני שמיעת הראיות או 7 ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר |
חקירה של מומחה אינה דומה לחקירה של עד רגיל. המטרה היא להראות שהמסקנה נשענת על הנחה עובדתית שגויה, על בדיקה חלקית, על תקן לא נכון או על חישוב שגוי, ולא לשכנע את המומחה לשנות את דעתו המקצועית. גם את שכר המומחה על ההופעה לחקירה בית המשפט קובע, ויכול להטיל אותו על הצד שביקש לחקור (תקנה 92(א)). לכן כדאי לבקש חקירה כשיש לה תכלית ברורה.
מה המשקל של חוות דעת המומחה מול מומחי הצדדים?
חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט אינה מחייבת את בית המשפט. ההכרעה נשארת של השופט. עם זאת, בפועל, בתי המשפט נוטים לאמץ את מסקנות המומחה שמינו, כי הוא אינו תלוי באף צד, ולסטות מהן רק כשיש טעם ממשי לכך. דוגמה עדכנית היא עניין שגב שהוזכר למעלה. התביעה שם עסקה בנזקים לדירה מושכרת ולא בתביעה נגד קבלן, אבל השאלה המקצועית דומה: מה מצב הדירה וכמה יעלה לתקן. בית המשפט אימץ את חוות הדעת של המהנדס שמונה מטעמו, וציין שזו חוות דעת מפורטת, שבה המומחה בחן כל ליקוי לגופו, קיבל חלק מהטענות ודחה אחרות, ושלא הוצג טעם לסטות ממסקנותיו. הנתבעים שם לא הגישו ראיות ולא התייצבו לדיון ההוכחות, כך שלא הוצגה לבית המשפט עמדה מקצועית נגדית. זהו פסק דין של ערכאה דיונית, והוא ממחיש גישה רווחת ולא קובע הלכה.
מה יכול להצדיק סטייה? בדרך כלל מדובר בטעות שאפשר להצביע עליה: המומחה בדק את התקן הלא נכון, לא בדק ליקוי שהיה ברשימה, הסתמך על עובדה שהתבררה כלא נכונה, או חזר בו בעדותו מקביעה שבחוות הדעת. כשחוות הדעת מפורטת ומנומקת, קשה מאוד לשכנע את בית המשפט לסטות ממנה.
גם התזמון חשוב. ברע"א (מחוזי מרכז) 67849-06-25 דאבוש נ' אזורים בנין (25.9.2025), בתביעת ליקויי אלומיניום ואיטום, ביקשו הרוכשים בשלב מתקדם להגדיל את סכום התביעה, בין השאר על סמך הצעת מחיר שהשיגו אחרי שמומחה בית המשפט הגיש את חוות דעתו. בית משפט השלום דחה את הבקשה. בית המשפט המחוזי, בשופט יחיד, קיבל את בקשת רשות הערעור בחלקה: הוא התיר להגדיל את רכיב עוגמת הנפש, אבל השאיר את הדחייה ביחס לעלות תיקון האלומיניום, משום שהמומחים עוד לא נחקרו. הוא הוסיף שאם יתברר בחקירה שהעלות עלתה, הרוכשים יוכלו לשקול לבקש שוב לתקן את הסכום, בכפוף לתשלום אגרה. המסקנה היא שכדאי לבנות את סכום התביעה נכון כבר בהתחלה, ולהניח את החומר המקצועי לפני המומחה לפני שהוא כותב, כי תיקון מאוחר כרוך במאבק דיוני ובעלויות.
מכאן נובעת מסקנה מעשית: את עיקר העבודה צריך לעשות לפני חוות הדעת ובשבועות הראשונים אחריה. הכנה טובה לביקור, שאלות הבהרה ממוקדות בזמן וחקירה עניינית הן הדרך לשנות את חוות הדעת. טענות כלליות נגד המומחה בסיכומים, בלי שהועלו קודם, משיגות מעט.
אפשר לערער על מסקנות המומחה?
התשובה תלויה בשלב.
החלטות בדרך. החלטה על מינוי מומחה, על זהותו, על חלוקת שכרו או על סירוב לפסול אותו אינה פסק דין, אלא "החלטה אחרת". על החלטה כזו של בית משפט השלום מגישים לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, ועל החלטה של בית המשפט המחוזי מגישים בקשה כזו לבית המשפט העליון. סעיפים 52(ב) ו-41(ב) לחוק בתי המשפט קובעים שהרשות תינתן רק אם בית המשפט שוכנע שדחיית הדיון לשלב הערעור על פסק הדין תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום נזק של ממש, או עלולה להוביל להליך מיותר או שגוי. על חלק מההחלטות, כמו קביעה או שינוי של מועדים, לא ניתנת רשות ערעור כלל, לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. ברע"א (מחוזי מרכז) 28305-06-25 יניב נ' ברדה (23.7.2025), שעסק בבקשה לפסול מומחה מטעם בית המשפט בהליך מקרקעין, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור. הוא הזכיר את הפסיקה שלפיה החלטה על פסילת מומחה היא החלטה דיונית שבלב שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וכי פסילת מומחה היא הסנקציה החריפה ביותר, שבית המשפט לא ימהר לנקוט כשאפשר להסתפק בצעד מתון יותר. זו החלטה של שופט יחיד בבית המשפט המחוזי, והיא משקפת את הגישה המקובלת.
אחרי פסק הדין. על פסק הדין עצמו אפשר לערער, ובמסגרת הערעור אפשר לטעון שבית המשפט טעה כשאימץ את חוות הדעת. אבל ערכאת הערעור אינה בודקת את הדירה מחדש, ובדרך כלל אינה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית. ערעור שכל עניינו "המומחה טעה" בלי הצבעה על טעות ברורה, מתקשה להצליח.
לכן המסקנה זהה: ההזדמנות האמיתית להשפיע על חוות הדעת היא בערכאה הדיונית, בשאלות ההבהרה ובחקירה, ולא בערעור.
אילו מסלולים יש מלבד מומחה שבית המשפט בוחר?
מומחה מוסכם. הצדדים יכולים להסכים על זהות המומחה ולבקש מבית המשפט למנות אותו. כאמור, הסכמה כזו נחשבת הסדר דיוני שמוציא את חוות הדעת של הצדדים מהתיק, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. היתרון הוא שכל הצדדים מכירים במומחה מראש, ולכן פחות טענות נגדו בהמשך.
פשרה על בסיס חוות הדעת. ברבים מהתיקים חוות הדעת של מומחה בית המשפט היא נקודת המפנה. אחרי שהיא מוגשת, לשני הצדדים יש הערכה ברורה יותר של התוצאה האפשרית, ותיקים רבים נסגרים בהסכם. בית המשפט המחוזי מרכז ציין זאת ברע"א 67849-06-25 (25.9.2025), כשכתב שבחלק לא מבוטל מתביעות ליקויי הבנייה די בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט כדי להביא את הצדדים להסכמה.
תיקון בידי הקבלן. חוק המכר (דירות) מחייב את הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן אי התאמה שניתנת לתיקון, ואת המוכר לתקן אותה תוך זמן סביר (סעיף 4ב(א)). גם כשההליך כבר מתנהל, קורה שחוות הדעת של מומחה בית המשפט משמשת בסיס לתיקון בפועל, במקום פיצוי כספי מלא. מי שמעדיף תיקון, או לחלופין רוצה פיצוי במקום תיקון, צריך להבהיר זאת מוקדם ולנמק. על הזכות לתיקון ועל המצבים שבהם אפשר לתקן לבד ולחייב את המוכר, ראו את המאמר הקבלן לא מתקן ליקויים בדירה.
איך מתכוננים כבר מתחילת התביעה?
המומחה מטעם בית המשפט יבדוק את הדירה כמו שהיא ביום הביקור. לכן התיעוד מהשנים שלפני התביעה חשוב לא פחות מחוות הדעת עצמה. כמה צעדים שכדאי לעשות כבר בשלב הראשון:
- חוות דעת של הצד ברורה ומחולקת לפריטים. כך קל למומחה להתייחס לכל ליקוי בנפרד, וקל לכם לזהות מה הוא השמיט.
- סיווג הליקויים לפי התקופות שבחוק. ההבחנה בין תקופת הבדק, תקופת האחריות ואי התאמה יסודית משפיעה על השאלה מי צריך להוכיח את מקור הליקוי. כדאי שהשאלות למומחה יכוונו גם לשם.
- שמירת כל ההודעות לקבלן. המומחה בודק ליקויים, ובית המשפט בודק גם אם ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן.
- אל תתקנו לפני הביקור בלי תיעוד מלא. ליקוי שתוקן לפני שהמומחה ראה אותו קשה להוכחה. אם התיקון דחוף, תעדו את הליקוי היטב לפני כן ושמרו חשבוניות.
כשהתביעה מנוהלת כראוי מההתחלה, שלב המומחה הופך מסיכון לכלי. מידע נוסף על ניהול הליכים אזרחיים תמצאו בעמוד על ליטיגציה אזרחית.
שאלות נפוצות
האם בית המשפט חייב למנות מומחה בתביעת ליקויי בנייה?
לא. תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שבית המשפט רשאי למנות מומחה, ושוקל בין השאר את שווי התביעה ואת היקף המחלוקת. בתיקים עם פער גדול בין חוות הדעת של הצדדים, המינוי נפוץ מאוד.
אם הסכמנו למינוי מומחה, מה קורה לחוות הדעת שלנו?
לפי תקנה 88(ד), הסכמה למינוי נחשבת הסדר דיוני. חוות דעת שהוגשו לפני המינוי ייחשבו כאילו לא התקבלו כראיה, ולא מגישים חדשות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
מי משלם למומחה של בית המשפט?
בית המשפט קובע את השכר ומי משלם אותו, ויכול להטיל אותו על שני הצדדים או על אחד מהם. בגמר המשפט הוא מחליט מי יישא בשכר בסופו של דבר (תקנה 92).
מה קורה אם לא משלמים את החלק שנקבע?
לפי תקנה 92(ג), בית המשפט רשאי למחוק את כתבי הטענות של מי שלא שילם, או לדחות את הדיון עד שישלם. אם הסכום כבד, יש לבקש מבית המשפט חלוקה אחרת ולא להימנע מתשלום.
כמה זמן יש לשלוח שאלות הבהרה?
את הבקשה לרשות לשלוח שאלות הבהרה מגישים לבית המשפט לא יאוחר מ-14 ימים מקבלת חוות הדעת. המומחה משיב בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט (תקנה 91(ג)).
עד מתי מודיעים שרוצים לחקור את המומחה?
לא יאוחר מישיבת קדם המשפט המסכמת. אם חוות הדעת הוגשה אחרי קדם המשפט, 45 ימים לפחות לפני שמיעת הראיות או בתוך 7 ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר (תקנה 91(ד)).
אפשר לערער מיד על מינוי המומחה או על סירוב לפסול אותו?
זו החלטה בדרך, ועליה צריך לבקש רשות ערעור. לפי סעיפים 52(ב) ו-41(ב) לחוק בתי המשפט, רשות כזו ניתנת רק כשהמתנה לערעור על פסק הדין תפגע באופן ממשי בזכויות, תגרום נזק של ממש או תוביל להליך מיותר או שגוי.
סיכום
מומחה מטעם בית המשפט הוא בדרך כלל הדמות המכרעת בתביעת ליקויי בנייה. התקנות קובעות מתי ממנים אותו, מי משלם, ומהם המועדים לשאלות הבהרה ולחקירה. מי שמכיר את המועדים ומתכונן לביקור, לשאלות ולחקירה, משפיע על חוות הדעת בזמן שעוד אפשר. מי שמחכה לפסק הדין ולערעור, מגלה לרוב שהשלב הזה כבר עבר.
המשרד מלווה רוכשי דירות בתביעות ליקויי בנייה מול קבלנים ויזמים, מהכנת חוות הדעת ועד שלב המומחה והחקירה. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.