תקציר מהיר
סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 מאפשר לבית המשפט לפסוק לנפגע פיצוי בלי שיצטרך להוכיח שנגרם לו נזק. בתביעה אזרחית, הפיצוי ללא הוכחת נזק לא יעלה על 50,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-84,038 ₪) (סעיף 7א(ב)). אם הוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, התקרה היא כפל הסכום: 100,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-168,077 ₪) (סעיף 7א(ג)). אדם לא יקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת (סעיף 7א(ד)). אלה סכומי תקרה, לא מחירון: בית המשפט "רשאי" לפסוק עד התקרה, והוא רשאי גם להתחשב לטובת הנתבע בנסיבות שמפורטות בסעיף 19. נוסף על הכסף, אפשר לבקש צווים לפי סעיף 9: איסור הפצה, ופרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין על חשבון הנתבע.
למה החוק קבע פיצוי בלי הוכחת נזק
הנזק של לשון הרע הוא בדרך כלל פגיעה בשם הטוב, במעמד ובתחושת הכבוד. קשה מאוד למדוד אותו בשקלים ולהוכיח אותו במסמכים. מי שהוצגו נגדו טענות שקריות בפייסבוק, בקבוצת וואטסאפ של השכונה או מול לקוחות, לא תמיד יכול להצביע על הפסד כספי מסוים, למרות שנפגע באמת.
סעיף 7א פותר את הבעיה הזו. הוא מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם כשהנפגע אינו מוכיח נזק כלל, עד תקרה שנקבעה בחוק. מכאן גם השאילתה הנפוצה "מחירון לשון הרע": אין בחוק מחירון, אלא תקרה לפיצוי ללא הוכחת נזק, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
סקירה כללית של התחום נמצאת בעמוד עורך דין לשון הרע, ושלבי הגשת התביעה מוסברים במאמר תביעת לשון הרע.
מה בדיוק קובע סעיף 7א
לסעיף חמישה סעיפים קטנים:
- הליך פלילי (7א(א)). אם נאשם הורשע בעבירה לפי החוק, בית המשפט רשאי לחייב אותו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. החיוב הזה הוא כמו פסק דין בתובענה אזרחית.
- תביעה אזרחית (7א(ב)). במשפט בשל עוולה אזרחית לפי החוק, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק.
- כוונה לפגוע (7א(ג)). אם הוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, הפיצוי יכול להגיע עד כפל הסכום שבסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.
- פעם אחת בלבד (7א(ד)). אדם לא יקבל פיצוי ללא הוכחת נזק לפי הסעיף בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת.
- הצמדה למדד (7א(ה)). הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן.
הסכומים המעודכנים
| מצב | תקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק |
|---|---|
| תביעה אזרחית רגילה (סעיף 7א(ב)) | 50,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-84,038 ₪) |
| הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע (סעיף 7א(ג)) | 100,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-168,077 ₪) |
איך מחשבים את העדכון. לפי סעיף 7א(ה), הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש בהתאם לשיעור עליית "המדד החדש" לעומת "המדד הבסיסי". "המדד" הוא מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "המדד החדש" הוא מדד החודש שקדם לחודש העדכון, ו"המדד הבסיסי" הוא מדד ספטמבר 1998. לכן הסכום משתנה מחודש לחודש, והסכומים שבטבלה נכונים לתקופה שבין 16 באוקטובר 2026 ל-15 בנובמבר 2026.
סכומים שגויים ברשת. ברשת מופיעים סכומים שונים, חלקם ישנים וחלקם מוצגים כסכום קבוע שמגיע על כל פרסום בנפרד. הנוסח שבחוק הוא 50,000 ₪ וכפל הסכום, צמודים למדד, ולא סכום קבוע, והחוק אינו קובע פיצוי נפרד אוטומטי על כל פרסום. סעיף 7א(ד) קובע דווקא שלא מקבלים פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת.
"עד" ולא "בדיוק": התקרה אינה מחירון
הסעיף משתמש במילים "רשאי" ו"שלא יעלה על". שתי המילים האלה אומרות שני דברים:
- בית המשפט אינו חייב לפסוק את מלוא התקרה. הוא קובע את הסכום לפי נסיבות המקרה, והסכום יכול להיות נמוך בהרבה מהתקרה.
- התקרה חלה רק על המסלול שבו לא מוכיחים נזק. סעיף 7א עוסק בפיצוי "ללא הוכחת נזק". החוק אינו קובע תקרה דומה לנפגע שמוכיח את הנזק שנגרם לו בפועל, למשל אובדן לקוחות או הכנסה. זה מסלול אחר, שבו הנטל להוכיח את הנזק ואת הקשר שלו לפרסום מוטל על התובע.
הכפל: מתי מוכח "כוונה לפגוע"
סעיף 7א(ג) מכפיל את התקרה רק כאשר "הוכח" שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. כלומר, לא מספיק שהפרסום פגע. צריך להוכיח את הכוונה. החוק אינו מגדיר איך מוכיחים כוונה, ולכן זו שאלה ראייתית שנבחנת לפי נסיבות המקרה: תוכן הפרסום, הדרך שבה הופץ, ומה המפרסם עשה לפני הפרסום ואחריו.
כדאי לזכור את הקשר לסעיף 16(ב). לפי הסעיף, חזקה שהנתבע לא פעל בתום לב קמה, בין השאר, אם התכוון לפגוע במידה גדולה מזו שהייתה סבירה כדי להגן על הערכים שבסעיף 15 (סעיף 16(ב)(3)). חזקה זו נוגעת להגנת תום הלב, ולא לכפל הפיצוי עצמו.
"אותה לשון הרע": פעם אחת בלבד
סעיף 7א(ד) מונע מצב שבו נפגע מקבל פיצוי ללא הוכחת נזק כמה פעמים על אותה לשון הרע, למשל בהליך הפלילי ואחר כך שוב בתביעה האזרחית, או בתביעות חוזרות. השאלה אם כמה פרסומים הם "אותה לשון הרע" או לשונות הרע נפרדות נבחנת לפי הנסיבות, ואין לה תשובה אחת בחוק. מכאן שהטענה ש-50,000 ₪ מגיעים באופן אוטומטי על כל פרסום בנפרד אינה משקפת את לשון הסעיף.
מה יכול להקטין את הפיצוי: סעיף 19
סעיף 19 מאפשר לבית המשפט, כשהוא פוסק פיצויים, להתחשב לטובת הנתבע בארבע נסיבות:
- חזרה על דברי אחר. לשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והנתבע נקב את המקור שעליו הסתמך (סעיף 19(1)). זה רלוונטי, למשל, למי ששיתף פוסט של אחר וציין ממי הוא.
- שכנוע באמיתות. הנתבע היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע (סעיף 19(2)).
- לא התכוון לנפגע. הנתבע לא התכוון לנפגע (סעיף 19(3)).
- התנצלות, תיקון או הפסקת הפצה. הנתבע התנצל, תיקן או הכחיש את הדבר, או נקט צעדים להפסקת מכירת הפרסום או הפצתו. זאת בתנאי שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים (סעיף 19(4)).
אלה "הקלות", ולא הגנות. הן אינן פוטרות את הנתבע מאחריות, אבל בית המשפט רשאי להתחשב בהן בקביעת הסכום. הגנות שפוטרות מאחריות, כמו "אמת דיברתי" (סעיף 14) ותום לב (סעיף 15), נבחנות לפני שמגיעים בכלל לשאלת הפיצוי. עליהן נרחיב במאמר הגנות בתביעת לשון הרע.
הקלה לפי סעיף 19(4) מול התנצלות "חלקית". התנצלות בהודעה פרטית, אחרי פוסט פומבי, או התנצלות שמלווה ב"אבל", אינן עומדות בלשון הסעיף. הוא דורש פרסום באותו מקום, באותה מידה ובאותה דרך, ובלי הסתייגות.
מעבר לכסף: הצווים שבסעיף 9
סעיף 9(א) מאפשר לבית המשפט, נוסף על כל סעד אחר, לתת שני סוגים של צווים במשפט אזרחי או פלילי בשל לשון הרע:
| הצו | מה הוא כולל |
|---|---|
| איסור הפצה או החרמה (סעיף 9(א)(1)) | איסור הפצה של עותקי הפרסום שמכיל את לשון הרע, או החרמתם. צו החרמה חל גם על מי שמחזיק עותקים לשם מכירה, הפצה או אחסנה, גם אם לא היה צד למשפט |
| תיקון, הכחשה או פרסום פסק הדין (סעיף 9(א)(2)) | פרסום תיקון או הכחשה של לשון הרע, או פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, על חשבון הנתבע, במקום, במידה ובדרך שיקבע בית המשפט |
סעיף 9(ב) מוסיף שהצווים אינם מונעים החזקת עותק בספריות ציבוריות ובארכיונים, אלא אם בית המשפט הגביל גם את זה בצו החרמה. הם גם אינם מונעים מאדם פרטי להחזיק עותק.
לנפגע, הצווים האלה חשובים לא פחות מהכסף. פרסום תיקון או פסק הדין, באותה דרך שבה פורסמה לשון הרע, הוא דרך לתקן את הפגיעה בשם הטוב מול אותו קהל שנחשף לה.
הקשר בין ההליך הפלילי לאזרחי
לשון הרע שפורסמה בכוונה לפגוע לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע היא גם עבירה (סעיף 6). המאמר עוסק בהליך האזרחי. עם זאת, יש שתי נקודות ממשק שכדאי להכיר:
- פיצוי בהליך הפלילי. סעיף 7א(א) מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק גם לנאשם שהורשע. סעיף 7א(ד) מונע מהנפגע לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע פעמיים.
- ממצאים מההליך הפלילי. במשפט אזרחי שנדון אחרי שהסתיים משפט פלילי נגד אותו אדם, בשל אותה לשון הרע, בית המשפט רשאי להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו בהליך הפלילי, בלי לחזור על גביית הראיות (סעיף 24).
אם הנפגע נפטר
לפי סעיף 25(א), אם הנפגע מת בתוך שישה חודשים מהפרסום בלי שהגיש תביעה, רשאים בן הזוג, ילד או הורה, ובהיעדרם אח או אחות, להגיש תביעה בשל אותה לשון הרע בתוך שישה חודשים ממותו. אם הנפגע הגיש תביעה ומת לפני סיומה, הם רשאים להודיע לבית המשפט, בתוך שישה חודשים ממותו, שהם רוצים להמשיך בה (סעיף 25(ב)).
מה כדאי להכין לתביעת פיצוי
גם כשלא מוכיחים נזק, צריך להוכיח את יסודות העוולה:
- את הפרסום עצמו. צילומי מסך, הקלטות או עותקים, עם תאריך, מקום הפרסום וזהות המפרסם.
- שהפרסום הגיע לאחרים. לפי סעיף 7 נדרש פרסום לאדם אחד או יותר זולת הנפגע. תגובות, שיתופים ועדים שראו את הפרסום יכולים לעזור.
- שהדבר הוא לשון הרע. כלומר, שהוא עלול להשפיל, לבזות או לפגוע בעסק או במקצוע (סעיף 1).
- שהפרסום מתייחס לתובע. במפורש, או במשתמע מהנסיבות (סעיף 3).
- ראיות לכוונה לפגוע, אם מבקשים את הכפל (סעיף 7א(ג)).
- ראיות לנזק, אם תובעים מעבר לתקרה. למשל מסמכים על אובדן הכנסה או לקוחות, שקשורים לפרסום.
טעויות נפוצות
"מגיע לי אוטומטית הסכום המלא." הסעיף קובע תקרה, ובית המשפט "רשאי" לפסוק עד אליה.
"מגיע לי סכום נפרד על כל פוסט." סעיף 7א(ד) קובע שאין קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת.
"הסכום קבוע." הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים ב-16 בכל חודש (סעיף 7א(ה)).
"ההתנצלות שלי בפרטי מספיקה." הקלת סעיף 19(4) דורשת התנצלות באותו מקום ובאותה דרך, ובלי הסתייגות.
"אם אין נזק כספי, אין טעם לתבוע." המסלול של סעיף 7א נועד בדיוק למצב הזה, וסעיף 9 מאפשר לבקש גם תיקון והכחשה.
שאלות נפוצות
כמה פיצוי אפשר לקבל בתביעת לשון הרע בלי להוכיח נזק?
עד 50,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-84,038 ₪) (סעיף 7א(ב)). אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, עד 100,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-168,077 ₪) (סעיף 7א(ג)). אלה סכומי תקרה, ובית המשפט קובע את הסכום לפי הנסיבות.
האם מגיע פיצוי ללא הוכחת נזק נפרד על כל פרסום?
לא. סעיף 7א(ד) קובע שאדם לא יקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת. החוק אינו קובע פיצוי נפרד אוטומטי על כל פרסום.
איך מתעדכן סכום הפיצוי?
ב-16 בכל חודש, לפי עליית מדד המחירים לצרכן של החודש הקודם לעומת מדד ספטמבר 1998 (סעיף 7א(ה)).
האם יש מחירון לפיצויים בלשון הרע?
לא. החוק קובע תקרה לפיצוי ללא הוכחת נזק, ובית המשפט "רשאי" לפסוק עד התקרה. הסכום נקבע בכל תיק לפי נסיבותיו, ובית המשפט רשאי להתחשב לטובת הנתבע בנסיבות שבסעיף 19.
אפשר לקבל יותר מהתקרה?
התקרה שבסעיף 7א חלה על פיצוי ללא הוכחת נזק. החוק אינו קובע תקרה דומה למי שמוכיח את הנזק שנגרם לו בפועל, אבל אז עליו להוכיח את הנזק ואת הקשר שלו לפרסום.
מה יכול להקטין את הפיצוי?
לפי סעיף 19, בית המשפט רשאי להתחשב לטובת הנתבע אם חזר על דברים שכבר נאמרו ונקב את המקור, אם היה משוכנע באמיתות הדברים, אם לא התכוון לנפגע, או אם התנצל, תיקן או הכחיש באותו מקום ובאותה דרך ובלי הסתייגות.
אילו סעדים יש מלבד כסף?
לפי סעיף 9(א), בית המשפט רשאי לצוות על איסור הפצה של הפרסום או על החרמתו, ועל פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין על חשבון הנתבע.
פגישת ייעוץ ראשונה
נפגעתם מפרסום ורוצים לדעת איזה פיצוי וצווים אפשר לבקש? או שהוגשה נגדכם תביעה ואתם רוצים להבין מה החשיפה ומה יכול להקטין אותה? עורך הדין עדי כהן מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, כולל לשון הרע באינטרנט ובפייסבוק. נוסח החוק המלא זמין בעמוד חוק איסור לשון הרע. משרד עורכי דין עדי כהן פועל בסניפים ברמת גן, ז'בוטינסקי 5, ובעפולה, האורנים 32. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה התקשרו: 09-8980681.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.