רוב האנשים לא משאירים צוואה. הם מתכוונים לעשות זאת, דוחים, ובסוף המשפחה נשארת עם השאלה מי מקבל מה. התשובה לא נתונה לשיקול דעת של הרשם או של בית המשפט. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע רשימה סגורה של יורשים, סדר עדיפות ביניהם וחלוקה מדויקת. זו ירושה על פי דין.
הכללים נראים פשוטים במבט ראשון, אבל הפרטים הם שמכריעים. האם בן הזוג מקבל את כל הדירה? מה מקבלים אחים כשאחד ההורים עוד בחיים? האם אח למחצה יורש כמו אח מלא? ומה קורה לבת זוג שחיה עם המנוח עשרים שנה בלי חתונה? המאמר עובר על השאלות האלה לפי סעיפי החוק עצמם, עם דוגמאות מספריות. את השלב הפרוצדורלי, כלומר איך מבקשים צו ירושה ומה ההבדל בינו לבין צו קיום צוואה, פירטנו במאמר נפרד על צו ירושה או צו קיום צוואה, ולכן כאן נתמקד בשאלה המהותית: מי יורש וכמה.
מי נחשב יורש על פי דין?
סעיף 10 לחוק מגדיר שתי קבוצות. הראשונה היא מי שהיה בן זוגו של המוריש במות המוריש. השנייה היא "קרובי המוריש": ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם. מי שלא נמצא ברשימה הזו לא יורש על פי דין, גם אם היה קרוב מאוד למנוח בפועל. חבר קרוב, בן זוג של ילד, ילד של בן הזוג מנישואים קודמים שלא אומץ, או מטפלת שליוותה את המנוח שנים, אינם יורשים על פי דין.
נוח לחשוב על קרובי המוריש כעל שלושה מעגלים. המעגל הראשון הוא הילדים, ואחריהם הנכדים והנינים. המעגל השני הוא ההורים, ודרכם האחים והאחיינים. המעגל השלישי הוא הסבים והסבתות, ודרכם הדודים ובני הדודים. סעיף 12 קובע שהמעגלים לא יורשים יחד: "ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו". כל עוד יש ילד או צאצא של ילד, ההורים והאחים לא מקבלים דבר מהחלק של הקרובים. בן הזוג, לעומת זאת, יורש לצד כל אחד מהמעגלים, והגודל של חלקו תלוי במעגל שמולו.
שני כללים נוספים מסעיף 3 משלימים את התמונה. מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו, ומי שנולד תוך 300 יום לאחר המוות נחשב כמי שהיה בחיים, אלא אם הוכח שהורתו הייתה אחרי כן. בנוסף, לעניין זכויות הירושה של ילד אין משמעות לשאלה אם הוריו היו נשואים זה לזה בעת לידתו. ילד שנולד מחוץ לנישואים יורש בדיוק כמו אחיו.
כמה מקבל בן הזוג?
כאן נמצאות רוב אי ההבנות. סעיף 11(א) מחלק את זכות בן הזוג לשני רכיבים.
הרכיב הראשון הוא המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות למשק הבית המשותף. הכוונה לתכולת הבית: רהיטים, מכשירי חשמל, כלי בית. רכיב זה עובר לבן הזוג במלואו, לפני שמחלקים את השאר. הוא לא כולל חשבונות בנק, ניירות ערך או נכסי השקעה, שהם חלק משאר העיזבון.
הרכיב השני הוא חלק משאר העיזבון, והוא תלוי במי עוד הניח המוריש:
| מי עוד הניח המוריש | החלק של בן הזוג משאר העיזבון |
|---|---|
| ילדים או צאצאיהם, או הורים | חצי |
| אחים או צאצאיהם, או הורי הורים, בלי ילדים ובלי הורים | שני שלישים, ובתנאים מסוימים גם כל חלק המוריש בדירת המגורים |
| אף קרוב מהמנויים בסעיף | העיזבון כולו |
### מתי בן הזוג מקבל את כל הדירה?
זו אולי הטעות הנפוצה ביותר. רבים מניחים שבן זוג שנשאר בחיים מקבל תמיד את דירת המגורים. זה לא מה שכתוב בחוק. ההטבה של הדירה מופיעה רק בסעיף 11(א)(2), כלומר רק כשהמוריש לא הניח ילדים, צאצאים או הורים, אלא אחים או צאצאיהם או הורי הורים. גם אז נדרשים שני תנאים מצטברים: ערב המוות בן הזוג היה נשוי למוריש שלוש שנים או יותר, והוא גר איתו באותה שעה בדירה הכלולה בעיזבון, כולה או חלקה. כשהתנאים מתקיימים, בן הזוג נוטל את כל חלקו של המוריש בדירה, ובנוסף שני שלישים מהנותר.
כשיש ילדים, אין הטבה כזו. חלקו של המוריש בדירה נכנס לשאר העיזבון ומתחלק: חצי לבן הזוג וחצי לילדים. בפועל, אם הדירה הייתה רשומה בחלקים שווים על שם שני בני הזוג, רק המחצית של המנוח נכנסת לעיזבון, ומתוכה בן הזוג מקבל חצי. התוצאה היא שבן הזוג מחזיק בשלושה רבעים מהדירה, והילדים ברבע הנותר. זה מצב שמוביל לא פעם למחלוקות, במיוחד במשפחות שבהן יש ילדים מנישואים קודמים.
### מה מנוכה מחלקו של בן הזוג?
סעיף 11(ג) קובע שמה שמגיע לבן זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון. מנגד, הניכוי לא חל על מה שמגיע לבן הזוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג או לפי הסכם ממון. במילים אחרות, איזון המשאבים בין בני הזוג נעשה לפני הירושה ובנפרד ממנה. לכן הצעד הראשון בכל ירושה של אדם נשוי הוא לברר מה בכלל היה שייך לו, ורק אחר כך לחלק.
### מה קורה כשבני הזוג היו באמצע גירושים?
סעיף 10(1) מדבר על "מי שהיה במות המוריש בן־זוגו". המבחן הוא המעמד ביום המוות. בן זוג גרוש אינו יורש על פי דין. בן זוג שהיה נשוי למוריש ביום מותו, גם אם הם חיו בנפרד או היו בעיצומו של הליך גירושים, נחשב ככלל בן זוג לעניין זה. לפי סעיף 8(א) לחוק, ויתור על ירושה שנעשה בחיי המוריש בטל. לכן גם הסכם פירוד שבו בני הזוג ויתרו זה על ירושת זה לא ימנע ככלל מבן הזוג לרשת על פי דין. מי שנמצא בהליך גירושים ורוצה שבן זוגו לא יירש אותו צריך לבדוק עריכת צוואה. בנוסף, כל עוד המוריש נשוי, בן זוג חדש שחי איתו אינו נכנס לסעיף 55, שעליו נרחיב בהמשך. מצבים כאלה מעוררים לרוב שאלות נוספות, בעיקר לגבי חלוקת הרכוש ביניהם וזכויות למזונות, ולכן כדאי לבדוק אותם לפי הנסיבות ולא להסתפק בכלל הבסיסי.
מה מקבלים הילדים והנכדים?
כשיש ילדים, הם המעגל הראשון. סעיף 13 קובע שילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה. אין עדיפות לבכור, לבן על פני בת, או לילד שטיפל בהורה בשנים האחרונות. אם יש בן זוג, הילדים חולקים בחצי משאר העיזבון. אם אין בן זוג, הם יורשים הכול.
מה קורה כשאחד הילדים נפטר לפני ההורה? סעיף 14(א) קובע שילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו. הנכדים לא מקבלים חלק כראש נפרד, אלא נכנסים לנעליו של ההורה שלהם וחולקים ביניהם בשווה את החלק שהיה מגיע לו (סעיף 14(ב)). דוגמה: המוריש הניח בת בחיים, ובן שנפטר לפניו והשאיר שלושה ילדים. בהנחה שאין בן זוג, הבת מקבלת חצי, וכל אחד משלושת הנכדים מקבל שישית. הנכדים של הבת, לעומת זאת, לא יורשים כלום כל עוד היא בחיים.
מתי יורשים ההורים והאחים?
ההורים יורשים רק כשאין ילדים ואין צאצאים של ילדים. הם חולקים ביניהם בשווה (סעיף 13). אם יש בן זוג, ההורים חולקים בחצי משאר העיזבון, ובן הזוג מקבל את החצי השני ואת המיטלטלין.
האחים אינם מופיעים בסעיף 10 כקבוצה עצמאית. הם יורשים כצאצאים של ההורים, כלומר במקום הורה שנפטר לפני המוריש, לפי סעיף 14(א). להבחנה הזו יש תוצאות מעשיות:
- שני ההורים בחיים: האחים לא יורשים כלל. החלק של המעגל השני מתחלק בין ההורים.
- הורה אחד נפטר, אין בן זוג: ההורה שבחיים מקבל את מחציתו, וילדי ההורה שנפטר, כלומר אחי המוריש, חולקים את המחצית השנייה.
- הורה אחד נפטר, ויש בן זוג: כאן נכנס הסייג שבסוף סעיף 14(א). הוראות הירושה במקום הנפטר לא חלות כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים, או אחד מאלה. לכן, כשיש בן זוג והורה אחד בחיים, האחים לא נכנסים במקום ההורה שנפטר. בן הזוג מקבל חצי, וההורה שבחיים מקבל את החצי השני.
- שני ההורים נפטרו: האחים יורשים במקומם. אם יש בן זוג, הם חולקים בשליש משאר העיזבון, ובן הזוג מקבל שני שלישים ולעיתים גם את הדירה. במצב שבו גם אחד מהורי ההורים בחיים, החישוב מורכב יותר וכדאי לבדוק אותו לפי הנסיבות.
### האם אח למחצה יורש כמו אח מלא?
לא תמיד. מאחר שהאחים יורשים דרך ההורים, אח למחצה יורש רק דרך ההורה המשותף. נניח שהמוריש הניח שני אחים מלאים ואח למחצה מצד האב, ושני ההורים נפטרו לפניו, ואין בן זוג. חלקה של האם, מחצית, מתחלק רק בין שני האחים המלאים. חלקו של האב, המחצית השנייה, מתחלק בין שלושתם. התוצאה היא שכל אח מלא מקבל רבע ועוד שישית, כלומר חמש שתיניות מהעיזבון, והאח למחצה מקבל שישית בלבד. החשבון הזה מפתיע משפחות רבות, ושווה לעשות אותו לפני שמגישים בקשה או מגיעים להסכמות.
מה קורה כשאין ילדים, הורים או אחים?
רק אם אין אף אחד במעגל הראשון ובמעגל השני עוברים להורי ההורים. הם חולקים ביניהם בשווה (סעיף 13). כשאין בן זוג, במקום סב או סבתא שנפטרו נכנסים צאצאיהם, כלומר הדודים, ובמקומם בני הדודים (סעיף 14(א)). כשיש בן זוג, התמונה שונה. אם אחד מהורי ההורים בחיים, בן הזוג מקבל שני שלישים, ובתנאי סעיף 11(א)(2) גם את חלק המוריש בדירה, והשליש הנותר עובר להורי ההורים שבחיים בלבד, כי הסייג שבסוף סעיף 14(א) מונע מהדודים לרשת במקום סב שנפטר. ואם כל הורי ההורים נפטרו, בן הזוג יורש את העיזבון כולו, משום שסעיף 11(א)(2) מונה הורי הורים ולא את צאצאיהם. במילים אחרות, לצד בן זוג, דודים ובני דודים אינם יורשים על פי דין.
אם המוריש לא הניח אף קרוב מהמנויים, בן הזוג יורש את העיזבון כולו (סעיף 11(ב)). ואם אין גם בן זוג? סעיף 17 קובע שבאין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, המדינה יורשת כיורשת על פי דין. מה שהמדינה יורשת ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד. עם זאת, שר האוצר רשאי להעניק מנכסי העיזבון, בתחום שוויים לאחר סילוק החובות, תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים לאדם שהיה תלוי במוריש, לאדם או לתאגיד שהמוריש היה תלוי בו, או לבן משפחה של המוריש או של בן זוגו שאינו יורש על פי דין. זו אינה זכות ירושה אלא סמכות של השר, אבל מי שטיפל במנוח או נתמך על ידו כדאי שיכיר אותה.
מה מקבלים ידועים בציבור?
סעיף 10 מדבר על בן זוג, וסעיף 11 בנוי סביב נישואים. בני זוג שלא נישאו מקבלים מעמד דרך סעיף 55, שכותרתו "מעין צוואה". לפי הסעיף, כאשר איש ואשה חיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם, ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים. זה חל כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש. אף שלשון הסעיף מדברת על איש ואשה, בפסיקה הוא הוחל גם על בני זוג מאותו מין.
יש כאן שלושה תנאים שכדאי לבחון בנפרד. הראשון, חיי משפחה, כלומר קשר זוגי של ממש. השני, משק בית משותף. השלישי, ששני בני הזוג לא היו נשואים לאדם אחר בשעת המוות. בן זוג שהמנוח עוד היה נשוי למישהו אחר כשנפטר, גם אם הנישואים היו על הנייר בלבד, לא ייכנס לסעיף 55.
איך זה נראה בפועל? בינואר 2026 דן בית המשפט המחוזי בחיפה בערעור של אישה שטענה שהייתה ידועה בציבור של המנוח, והתנגדה לבקשת ילדיו לצו ירושה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את ההתנגדות, בין היתר משום שלא הוצגו מסמכים מספיקים. בערעור הוסבר שסעיף 55 עוסק במעין צוואה, ושבהתקיים תנאיו רואים את בני הזוג כמי שביקשו להחיל על עצמם ועל עיזבונם את ההוראה הזו. עוד צוין שהתנאים נבחנים לפי אמות מידה סובייקטיביות. מתוך העיקרון של כיבוד רצון המת, התיר בית המשפט להגיש תצהיר של עד נוסף שהכיר את בני הזוג, והחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. את יתר הראיות שביקשה להוסיף בשלב הערעור דחה, משום שיכלה להגישן קודם, והטיל עליה הוצאות בגין החזרת הדיון (עמ"ש (מחוזי חיפה) 12495-05-25 פלוני נ' אלמוני). פסק הדין לא הכריע אם האישה ידועה בציבור. הוא ממחיש שהשאלה עובדתית, ושהיא תוכרע לפי הראיות על אורח החיים בפועל. מי שעשוי להזדקק לסעיף 55 צריך לאסוף ראיות כבר בשלב מוקדם, ולא לחכות לבקשת הצו.
איך יורש ילד מאומץ?
סעיף 16 מסדיר את הנושא בשלושה רבדים. מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, צאצאיו יורשים את המאמץ, והמאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו. בנוסף, המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעיזבונם של קרובי המאמץ, וקרובי המאמץ זוכים בעיזבונו של המאומץ.
הנקודה המעניינת היא הקשר למשפחה הביולוגית. לפי סעיף 16(ג), המאומץ וצאצאיו יורשים את קרוביו הביולוגיים. אבל ההפך לא נכון: הורי המאומץ הביולוגיים, הורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים אותו. הכביש הזה חד סטרי, ולכן כשמשרטטים עץ משפחה לצורך ירושה צריך לסמן אימוצים בבירור.
מי מאבד את הזכות לרשת?
סעיף 5 מונה מצבים קיצוניים שבהם אדם פסול לרשת, בין היתר מי שגרם במתכוון או באדישות למות המוריש, ומי שהורשע בהעלמה, בהשמדה או בזיוף של צוואתו האחרונה. מדובר בחריגים נדירים, ובית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים, לקבוע שהפסלות תחול רק על חלק מהזכות או לא תחול כלל, אם שוכנע שזה היה רצון המוריש. לעניין הירושה על פי דין חשוב דווקא ההמשך: לפי סעיף 14(ג), כשילד או צאצא של ילד נמצא פסול לרשת, ילדיו יורשים במקומו, אלא אם בית המשפט שוכנע שהמוריש לא רצה בכך. לגבי קרוב אחר, ההסדר בסעיף 14(ד) הפוך.
מה קורה כשיורש מסתלק מחלקו?
יורש אינו חייב לקבל את חלקו. סעיף 15 קובע שמי שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם. כלומר, הסתלקות כללית אינה מעבירה את החלק לילדים של המסתלק, אלא מגדילה את החלקים של היורשים האחרים לפי היחס ביניהם. מי שרוצה שהחלק יגיע לאדם מסוים צריך לבדוק אם הוא נמנה עם האפשרויות שהחוק מאפשר, ואם לא, מה הדרך החלופית ומה ההשלכות שלה, למשל במיסוי או ברישום מקרקעין. על רישום זכויות בדירה שעברה בירושה אפשר לקרוא גם בעמוד נדל"ן ומקרקעין.
האם בני משפחה יכולים לקבל מזונות מהעיזבון?
כן, וזה פרק שרוב המדריכים מדלגים עליו. סעיף 56 קובע שאם המוריש הניח בן זוג, ילדים או הורים, והם זקוקים למזונות, הם זכאים למזונות מן העיזבון, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה. זו זכות נפרדת מהחלק בירושה.
סעיף 57 מגדיר את היקף הזכות. לבן הזוג, כל זמן אלמנותו. לילדים, עד גיל 18, ולילד עם נכות או מוגבלות לפי ההגדרות שבסעיף, לתקופה ארוכה יותר. לילד בגיר שבית המשפט ראה לנכון לקבוע לו מזונות, עד גיל 23. להורים שהמוריש דאג לפרנסתם ערב מותו, כל ימי חייהם. סעיף 57(ג) מחיל את הזכות גם על ידועים בציבור באותם תנאים של סעיף 55, וסעיף 57(ד) מרחיב את המונח ילד, בין היתר לילד שנולד אחרי המוות, לילד מאומץ ולנכד שהתייתם. מנגד, בן זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו הזכות למזונות ממנו אינו זכאי למזונות מעיזבונו (סעיף 57(ב)).
איך נראית החלוקה בכמה מצבים נפוצים?
הטבלה מסכמת את החלוקה של שאר העיזבון, אחרי שבן הזוג נטל את מיטלטלי משק הבית, ובהנחה שאין צוואה:
| המצב | החלוקה של שאר העיזבון |
|---|---|
| בן זוג ושני ילדים | חצי לבן הזוג, רבע לכל ילד |
| שלושה ילדים, בלי בן זוג | שליש לכל ילד |
| בן זוג ושני הורים, בלי ילדים | חצי לבן הזוג, רבע לכל הורה |
| בן זוג ואם בחיים, האב נפטר, בלי ילדים | חצי לבן הזוג, חצי לאם |
| בן זוג ושני אחים, ההורים נפטרו | שני שלישים לבן הזוג, שישית לכל אח, ובתנאי סעיף 11(א)(2) בן הזוג נוטל קודם את חלק המוריש בדירה |
| בלי בן זוג ובלי ילדים, אם בחיים ושני אחים | חצי לאם, רבע לכל אח |
הדוגמאות פשוטות בכוונה. במציאות יש לעיתים נכדים במקום ילד שנפטר, אחים למחצה, ידועים בציבור או רכוש משותף שצריך להפריד קודם. כל אחד מאלה משנה את החשבון.
מה כדאי לעשות לפני שמגישים בקשה?
החוק קובע את החלוקה, אבל המשפחה צריכה להביא לרשם את העובדות. כמה צעדים חוסכים זמן ומחלוקות:
- לשרטט עץ משפחה מלא: כולל ילדים שנפטרו וצאצאיהם, אחים למחצה, ילדים מאומצים ומי שנולד מחוץ לנישואים.
- לברר את המצב האישי ביום המוות: נשוי, גרוש, אלמן או ידוע בציבור. זה משנה את כל החשבון.
- להפריד את הרכוש של בן הזוג: מה שייך לבן הזוג הנותר לפי דיני יחסי הממון אינו חלק מהעיזבון.
- למפות נכסים וחובות: דירות, חשבונות, רכב, וגם הלוואות והתחייבויות.
- לבדוק אם יש צוואה: גם צוואה ישנה או חלקית משנה את התמונה, ואז ייתכן שיידרשו שני צווים.
כשיש מחלוקת על זהות היורשים, על מעמד של ידוע בציבור או על היקף העיזבון, ההליך עובר בדרך כלל לבית המשפט לענייני משפחה, ומתנהל שם כמו ליטיגציה אזרחית לכל דבר. לתמונה הרחבה של תכנון עיזבון והליכי ירושה, ראו את העמוד על צוואות וירושות.
שאלות נפוצות
אם אין צוואה, בן הזוג יורש הכול?
רק אם המוריש לא הניח אף קרוב מהמנויים בסעיף 11(א): ילדים או צאצאיהם, הורים, אחים או צאצאיהם, או הורי הורים. אחרת בן הזוג מקבל את מיטלטלי משק הבית ובנוסף חצי או שני שלישים משאר העיזבון. דודים ובני דודים אינם נמנים עם הקרובים האלה, ולכן אינם יורשים לצד בן זוג.
בן הזוג מקבל את הדירה כשיש ילדים?
לא אוטומטית. ההטבה של הדירה בסעיף 11(א)(2) חלה רק כשאין ילדים, צאצאים או הורים, ובתנאי נישואים של שלוש שנים לפחות ומגורים משותפים בדירה ערב המוות. כשיש ילדים, חלק המוריש בדירה מתחלק חצי לבן הזוג וחצי לילדים.
האחים יורשים כשאחד ההורים עוד בחיים?
כשאין בן זוג, האחים נכנסים במקום ההורה שנפטר וחולקים את חלקו. כשיש בן זוג והורה אחד בחיים, הסייג בסעיף 14(א) מונע מהם לרשת במקום ההורה שנפטר.
ידועה בציבור יורשת כשאין צוואה?
לפי סעיף 55, אם חיו חיי משפחה במשק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בשעת המוות, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל אילו היו נשואים.
נכד יורש את סבו?
כשההורה של הנכד, שהוא ילד המוריש, נפטר לפני המוריש. אז הנכדים יורשים במקומו וחולקים בשווה את חלקו (סעיף 14). כשההורה בחיים, הנכד אינו יורש על פי דין.
ילד שנולד מחוץ לנישואים יורש?
כן. סעיף 3(ג) קובע שלעניין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם הוריו היו נשואים זה לזה בעת לידתו.
מה קורה כשאין שום יורש?
המדינה יורשת לפי סעיף 17, והעיזבון משמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד. שר האוצר רשאי לתת מנכסי העיזבון תשלום למי שהיה תלוי במוריש או לבן משפחה שאינו יורש על פי דין.
סיכום
ירושה על פי דין אינה חלוקה שווה בין כל המשפחה. היא מבנה מדורג: בן הזוג לצד מעגל אחד של קרובים, והמעגלים מוציאים זה את זה. ההבדלים הקטנים, כמו האם יש הורה בחיים, האם האח הוא אח מלא, והאם הזוג היה נשוי שלוש שנים, משנים חלקים בשיעור של עשרות אחוזים. לכן כדאי לשרטט את המשפחה ואת הרכוש לפני שמסכמים משהו בעל פה.
המשרד מלווה משפחות בבירור זהות היורשים והחלקים, בהגשת בקשות לצו ירושה ובמחלוקות על עיזבון. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.