בקצרה: לא כל עלבון, ביקורת או אמירה לא נעימה הם לשון הרע. בתי המשפט בוחנים את משמעות הדברים בעיני האדם הסביר, את ההקשר שבו נאמרו, למי הגיע הפרסום, אילו ראיות נשמרו והאם עומדת למפרסם הגנה כגון אמת בפרסום או תום לב. הדוגמאות בעמוד זה נועדו להמחיש את דרך הבדיקה, לא לנבא תוצאה בתיק מסוים.
עודכן: 28.8.2026 | מידע משפטי כללי בלבד
מתי דוגמה ללשון הרע עשויה להפוך לעילת תביעה?
בדיקה ראשונית של מקרה לשון הרע מתחילה בדרך כלל בארבע שאלות:
- מה נאמר או הוצג? האם אדם סביר עלול להבין מהפרסום ייחוס משפיל, מבזה או פוגע במקצוע, בעסק או במשרה?
- על מי מדובר? האם ניתן לזהות את הנפגע במפורש או מן ההקשר?
- האם היה פרסום? האם הדברים הגיעו, או בנסיבות מסוימות עשויים היו להגיע, לאדם נוסף מלבד הנפגע?
- האם קיימת הגנה? גם פרסום פוגעני עשוי להיות מוגן אם מתקיימים התנאים שקובע החוק, למשל אמת בפרסום ועניין ציבורי, או אחת מהגנות תום הלב.
המסגרת המשפטית מצויה בחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965. ההכרעה לעולם תלויה בנוסח המדויק, בקהל, בעיתוי ובמכלול הנסיבות.
דוגמאות נפוצות ומה בתי המשפט בוחנים
ייחוס עבירה, מרמה או חוסר יושר
פרסום שלפיו אדם גנב, רימה, זייף או נהג בחוסר יושר עלול לפגוע פגיעה ממשית בשם הטוב. עם זאת, עצם חומרת ההאשמה אינה מבטיחה קבלת תביעה. בית המשפט יבחן מה בדיוק פורסם, האם הקורא הסביר הבין זאת כעובדה או כדעה, אילו ראיות עומדות מאחורי הפרסום והאם יש בו עניין ציבורי.
טענות על בעל מקצוע או עסק
ביקורת צרכנית שלילית אינה אסורה מעצם היותה חריפה. יש הבדל בין תיאור חוויה אישית ודעה, למשל ״לא הייתי מרוצה מהשירות״, לבין קביעה עובדתית חמורה שאינה נכונה. גם כאן ההגנות נבחנות לפי תום הלב, בסיס עובדתי, ניסוח הפרסום והדרך שבה פעל המפרסם לפני הפרסום ואחריו.
פרסום במקום העבודה
הודעה לעובדים, תלונה לממונה, מכתב לספקים או אמירה בישיבה עשויים להיחשב פרסום. מנגד, החוק מכיר במצבים שבהם קיימת חובה או זכות לגיטימית להעביר מידע. לכן יש לבחון את נחיצות התפוצה, זהות הנמענים, סבירות הניסוח והאם המפרסם חרג מעבר למה שנדרש להשגת המטרה הלגיטימית.
פוסט, תגובה או הודעה בקבוצת WhatsApp
גם קבוצה סגורה אינה מרחב פרטי בהכרח. אם הודעה פוגענית הגיעה לאדם נוסף, יסוד הפרסום עשוי להתקיים. מספר הנחשפים, אופייה של הקבוצה והאפשרות להפיץ צילום מסך עשויים להשפיע על חומרת הפגיעה ועל הסעד, אך האחריות אינה נקבעת רק לפי גודל הקהל.
קללה או עלבון בוויכוח סוער
יש אמירות גסות שבית המשפט עשוי לראות כגידוף רגעי ולא כקביעה עובדתית הפוגעת בשם הטוב. אין כלל שלפיו ״קללה לעולם אינה לשון הרע״ או להפך. נבדקים המילים, הטון, היחסים בין הצדדים, המקום שבו נאמרו והמשמעות שהקהל הסביר היה מייחס להן.
שיתוף לעומת סימון ״לייק״ ברשת חברתית
בית המשפט העליון קבע ברע״א 1239/19 שאול נ׳ ניידלי תקשורת בע״מ כי פעולת שיתוף היא פעולה אקטיבית שעשויה להיחשב פרסום מחדש. לעומת זאת, סימון ״לייק״ או תגובה דומה, כשלעצמם, אינם בגדר פרסום לפי החוק. גם כאשר שיתוף הוא פרסום, עדיין יש לבחון את ההגנות, ההקשר והסעדים; אין אחריות אוטומטית רק משום שנלחץ כפתור השיתוף.
מנהל קבוצת Facebook או מנהל פורום
אין כלל גורף שלפיו מנהל קבוצה אחראי לכל תוכן שהעלה משתמש אחר. שאלת האחריות תלויה, בין היתר, במעשיו של המנהל, במידת השליטה שלו, בידיעה על הפרסום, בתגובה לפנייה ובהקשר העובדתי והמשפטי. לכן אין להסיק מתיק נקודתי חובה כללית לנטר כל תוכן מראש.
מדוע תביעות לשון הרע נדחות?
תביעות נדחות לא רק מפני שהפרסום היה ״מותר״. סיבות שכיחות כוללות:
- הפרסום אינו מייחס לנפגע משמעות פוגענית במבחן האובייקטיבי ובהקשר המלא.
- לא הוכח שהדברים פורסמו לאדם נוסף או שהנתבע הוא שפרסם אותם.
- לא ניתן לזהות מן הפרסום את התובע.
- הנתבע הוכיח אמת בפרסום ועניין ציבורי, או הגנת תום לב מתאימה.
- הראיות חלקיות: צילום מסך חתוך, היעדר כתובת או תאריך, או חוסר יכולת להציג את רצף השיחה.
- ההליך הוגש נגד גורם לא נכון, באיחור, או בניסוח רחב שאינו מפריד בין פרסומים ונתבעים.
- בית המשפט התרשם שמדובר בתביעה שנועדה בעיקר להרתיע ביטוי לגיטימי, שיקול שעשוי להשפיע על ניהול ההליך ועל ההוצאות.
דוגמה לבדיקה נכונה של פרסום
במקום להתחיל מהשאלה ״כמה פיצוי אקבל?״, כדאי לתעד ולבדוק את המקרה בסדר הבא:
- לשמור את הפרסום המלא, כולל שם החשבון, כתובת העמוד, תאריך, שעה והתגובות.
- לשמור את ההקשר שקדם לפרסום ואת התכתובת שבאה אחריו.
- לרשום מי נחשף לפרסום ומי יכול להעיד על כך.
- להפריד בין עובדות שניתנות להוכחה לבין דעות, השערות וגידופים.
- לבחון מראש טענות הגנה אפשריות ולא רק את תחושת הפגיעה.
אם הפרסום עדיין באוויר, חשוב לתעד אותו לפני פנייה למפרסם או לפלטפורמה. הסרה עשויה להיות רצויה, אך היא עלולה גם להעלים ראיה מרכזית.
פיצוי וסעדים: אין ״מחירון״ קבוע
סעיף 7א לחוק קובע מנגנון של פיצוי ללא הוכחת נזק על בסיס סכום סטטוטורי הצמוד למדד ומתעדכן מדי חודש; במקרה שבו הוכחה כוונה לפגוע ניתן לפסוק עד כפל הסכום. זהו גבול סמכות בחוק ולא הבטחה לפיצוי. בית המשפט שוקל את היקף הפרסום, חומרתו, התנהלות הצדדים, התנצלות או תיקון, נזק מוכח ושיקולים נוספים. לצד פיצוי כספי, החוק מאפשר בנסיבות מתאימות גם צווים הנוגעים להפצה, לתיקון או להכחשה.
מה ללמוד מדוגמאות ומה לא
פסק דין בתיק אחר יכול להסביר עיקרון, אך הוא אינו מחשבון תוצאה. שינוי קטן בניסוח, בקהל, בראיות או במועד עשוי לשנות את התמונה. לכן מומלץ להשתמש בדוגמאות כדי לזהות שאלות לבדיקה, ולא כדי להעתיק סכום פיצוי או להניח שתוצאה קודמת תחזור על עצמה.
המשך קריאה ובדיקה ראשונית
- להסבר על היסודות והייצוג המשפטי: עורך דין לשון הרע, דף השירות המרכזי.
- לבדיקת תנאים, ראיות ושלבי ההליך: מדריך להגשת תביעת לשון הרע.
- לתשובות קצרות: שאלות נפוצות על לשון הרע.
נפגעתם מפרסום או קיבלתם מכתב התראה או כתב תביעה? משרד עורכי דין עדי כהן מייצג תובעים ונתבעים בתחום לשון הרע. אפשר לפנות לבדיקה ראשונית בטלפון 09-8980681 או באמצעות טופס יצירת הקשר באתר.
המידע בעמוד הוא מידע כללי, אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקת נסיבות המקרה והמסמכים.