תקציר מהיר
עתירה מנהלית היא ההליך שבו אדם או עסק מבקשים מבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, לבטל או לשנות החלטה של רשות. "החלטה של רשות" כוללת גם היעדר החלטה, מעשה או מחדל (סעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000). בית המשפט דן בעתירה לפי העילות והסעדים של בג"ץ (סעיף 8). המועד קצר: אם לא נקבע מועד אחר בדין, העתירה מוגשת בלי שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום שבו ההחלטה פורסמה, נמסרה או נודעה לעותר, לפי המוקדם (תקנה 3(ב) לתקנות סדרי הדין). לפני העתירה כדאי לפנות לרשות בכתב, כי כתב העתירה צריך לצרף את הפנייה המוקדמת או להסביר למה לא נעשתה (תקנה 5(ב)(6)).
מה זה עתירה מנהלית, ובמה היא שונה מתביעה רגילה
בתביעה אזרחית רגילה צד אחד דורש מצד אחר כסף או ביצוע של חוזה. בעתירה מנהלית השאלה אחרת: האם הרשות פעלה כדין כשקיבלה את ההחלטה. בית המשפט לא מחליף את שיקול הדעת של הרשות בשיקול דעתו, אלא בודק אם ההחלטה התקבלה בסמכות, בהליך הוגן, על בסיס עובדות נכונות ומתוך שיקולים ענייניים.
סעיף 1 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים מסביר שהחוק נועד להעביר בהדרגה מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לבית המשפט המחוזי עניינים מנהליים, ולדון בהם לפי סדרי דין מיוחדים. בפועל, רוב הסכסוכים היומיומיים עם רשויות מקומיות ועם גופים ממשלתיים מגיעים היום לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא לבג"ץ.
סעיף 5 לחוק מונה ארבעה סוגי הליכים שבית המשפט הזה דן בהם:
| סוג ההליך | מה הוא כולל |
|---|---|
| עתירה מנהלית, סעיף 5(1) | עתירה נגד החלטה של רשות או גוף בעניין שמנוי בתוספת הראשונה לחוק |
| ערעור מנהלי, סעיף 5(2) | ערעור על החלטה שמנוי בתוספת השנייה, למשל ערעור על החלטה של ועדת ערר |
| תובענה מנהלית, סעיף 5(3) | תובענה שמנויה בתוספת השלישית |
| עניין שנקבע בחוק אחר, סעיף 5(4) | עניין שחוק אחר קבע במפורש שבית המשפט לעניינים מנהליים ידון בו |
החשיבות המעשית של הטבלה: לא כל החלטה של רשות נדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים. השאלה הראשונה היא אם העניין מנוי בתוספת. אם לא, ייתכן שהמקום הנכון הוא בג"ץ, ועדת ערר, בית דין מיוחד או בית משפט אחר. תקנה 5(ב)(3א) לתקנות מחייבת לפרט בכתב העתירה את מקור הסמכות של בית המשפט, את החיקוק שלפיו התקבלה ההחלטה ואת הפרט בתוספת שמסמיך את בית המשפט לדון בה. עתירה שמוגשת לערכאה הלא נכונה מאבדת זמן יקר, ובמקרים רבים הזמן הזה הוא כל מה שיש.
נגד מי אפשר לעתור?
סעיף 2 לחוק מגדיר "רשות" בהגדרה רחבה: רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וגם גופים ואנשים אחרים שממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין. כלומר, העתירה לא מוגבלת למשרדי ממשלה ולעיריות. היא יכולה להיות מופנית גם נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה, תאגיד סטטוטורי, גוף שמנהל משאב ציבורי מכוח חוק, או גוף אחר שהחוק מסר לו סמכות ציבורית.
הדוגמאות השכיחות בתיקים שהמשרד מטפל בהם:
- עירייה או מועצה מקומית: סירוב לבקשה, החלטה בעניין חיוב, אגרה או היטל, החלטה בעניין רישוי.
- ועדה מקומית לתכנון ובנייה: החלטות בהיבט המנהלי שלהן. המשרד אינו עוסק בהליכים פליליים של עבירות בנייה.
- גופים שמנהלים דיור ציבורי: החלטות בעניין זכאות, מיקום בתור ועדיפות.
- רשויות רישוי: החלטות שמתלות, מסרבות או פוסלות רישיון.
- ועדות מכרזים של גופים ציבוריים: החלטות על פסילת הצעה או על בחירת זוכה.
מה אפשר לתקוף: החלטה, סירוב, וגם שתיקה
סעיף 2 לחוק קובע ש"החלטה של רשות" היא החלטה במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות היעדר החלטה וכן מעשה או מחדל. זו נקודה שאנשים רבים מפספסים: לא צריך לחכות למכתב סירוב רשמי כדי לפנות לבית המשפט. גם רשות ששותקת, שמושכת זמן או שלא מטפלת בבקשה מקבלת "החלטה" מבחינת החוק.
החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, נותן לזה מסגרת זמנים ברורה:
- סעיף 2(א): עובד ציבור שנתבקש בכתב להשתמש בסמכות שלו יחליט וישיב בכתב בהקדם, ולא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה.
- סעיף 2(ג): אם יש סיבה מוצדקת לעיכוב, למשל שנקבע בדין מועד אחר או שהעניין דורש בדיקה נוספת, עליו להודיע על כך בכתב בתוך אותם 45 ימים.
- סעיף 2א: אם הוא מסרב, עליו להודיע בכתב את נימוקי הסירוב.
- סעיף 6(ב): אם לא השיב ולא הודיע בתוך שלושה חודשים, רואים בכך, לעניין כל דין, החלטה לסרב לבקשה בלי נימוקים.
- סעיף 6(א): החלטה שניתנה בלי הנמקה כנדרש אינה פסולה רק בשל כך, אבל בהליך לפני בית המשפט עובר אל הרשות נטל הראיה שההחלטה נעשתה כדין.
המשמעות המעשית: בקשה בכתב, עם תאריך ועם הוכחת מסירה, היא הצעד הראשון כמעט בכל סכסוך עם רשות. היא יוצרת חובה לענות, מתחילה מרוץ זמנים, ומשפרת את המצב בבית המשפט אם הרשות לא עמדה בחובותיה.
על מה מבוססת עתירה: עילות התקיפה
סעיף 8 לחוק קובע שבית המשפט לעניינים מנהליים דן בעתירה לפי העילות, הסמכויות והסעדים שלפיהם דן בג"ץ, בשינויים המחויבים. העילות האלה התגבשו במשפט המנהלי לאורך שנים. אלה העילות העיקריות, בתיאור כללי:
| עילה | השאלה שבית המשפט שואל |
|---|---|
| חוסר סמכות | האם לרשות בכלל הייתה סמכות בחוק לקבל את ההחלטה |
| פגם בהליך | האם ניתנה לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני שנפגע |
| שיקולים זרים | האם ההחלטה נשענה על שיקולים שאינם קשורים לתכלית הסמכות |
| תשתית עובדתית חסרה | האם הרשות בדקה את העובדות לפני שהחליטה |
| חוסר סבירות | האם ההחלטה רחוקה מאוד ממה שרשות סבירה הייתה מחליטה |
| חוסר מידתיות | האם הפגיעה באדם גדולה יותר ממה שנדרש כדי להשיג את המטרה |
| הפליה | האם הרשות נהגה באדם אחרת מאחרים במצב דומה בלי הצדקה |
בפועל, עתירה טובה לא נשענת על "ההחלטה לא הוגנת". היא מצביעה על פגם מסוים: מסמך שהרשות התעלמה ממנו, שימוע שלא התקיים, נוהל פנימי שהרשות לא יישמה, או הוראת חוק שהרשות פירשה לא נכון. תקנה 5(ב)(5) לתקנות מחייבת לפרט בכתב העתירה את הנימוקים שבעובדה ושבחוק, ולכן העבודה העיקרית נעשית לפני ההגשה: איסוף ההתכתבות, הנהלים והמסמכים, ובניית הטענה סביב הפגם.
מה המועד להגשת עתירה מנהלית?
תקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, קובעת שני כללים:
- אם בדין נקבע מועד: העתירה מוגשת במועד הזה (תקנה 3(א)).
- אם לא נקבע מועד: העתירה מוגשת בלי שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין שלושה מועדים: היום שבו ההחלטה פורסמה כדין, היום שבו העותר קיבל הודעה עליה, או היום שבו נודע לו עליה (תקנה 3(ב)).
שתי הערות חשובות:
- 45 ימים הם תקרה, לא יעד. תקנה 4 מאפשרת לבית המשפט לדחות עתירה בשל שיהוי, גם אם היא הוגשה בתוך המועד. עותר שידע על הפגיעה וחיכה בלי סיבה עלול לשלם על כך.
- אפשר לבקש הארכה, אבל אין להסתמך עליה. לפי תקנה 3(ג) בית המשפט רשאי להאריך את המועד אחרי שנתן למשיב להגיב, אם ראה לכך הצדקה.
כשהרשות שותקת, הספירה מורכבת יותר. לכן כדאי לתעד את מועד הבקשה ואת המועדים שקובע חוק ההחלטות וההנמקות, ולהתייעץ מוקדם ולא בדקה האחרונה.
איך נראה ההליך בבית המשפט לעניינים מנהליים
1. פנייה מוקדמת לרשות
תקנה 5(ב)(6) קובעת שאם נעשתה פנייה מוקדמת בכתב לרשות, מצרפים לעתירה את ההתכתבות. אם לא נעשתה, צריך לנמק בכתב העתירה למה. פנייה מוקדמת טובה מפרטת את הפגם, מבקשת תיקון ונותנת לרשות זמן קצר לענות. לא פעם היא פותרת את העניין עוד לפני ההליך.
2. בחירת בית המשפט
לפי תקנה 2(א), העתירה מוגשת לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה. בהחלטה בעניין מקרקעין, היא מוגשת לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין.
3. כתב העתירה והתצהיר
תקנה 5(ב) מפרטת מה חייב להופיע בכתב העתירה, ובין היתר:
- פרטי העותר והמשיבים, והעניין של כל משיב בעתירה.
- תיאור ההחלטה והמועד שבו פורסמה, נמסרה או נודעה.
- מקור הסמכות של בית המשפט, כולל החיקוק המסמיך והפרט בתוספת.
- העניין של העותר בנושא העתירה.
- הנימוקים שבעובדה ושבחוק.
- הסעד המבוקש.
- הליכים נוספים שהתנהלו או מתנהלים באותו עניין.
לפי תקנה 5(ג) העובדות מאומתות בתצהיר, שבו מפרידים בין מה שהמצהיר יודע אישית לבין מה שהוא מאמין שנכון ומאיזה מקור. לפי תקנה 5(ד) מצרפים, ככל שאפשר, את ההחלטה עצמה ואת המסמכים שנוגעים לעניין.
4. צו ביניים כשאי אפשר לחכות
לפי סעיף 9 לחוק, בית המשפט רשאי בכל שלב לתת צו ביניים בתנאים שיקבע. צו ביניים נחוץ כשהנזק עלול להיגרם לפני שהעתירה תוכרע: פינוי מדירה, פסילה שמונעת מאדם להגיע לעבודה, או ביצוע של מכרז שנפסלה בו הצעה. את הבקשה מגישים יחד עם העתירה או מיד אחריה.
5. סדרי הדין
לפי תקנה 20(א), תקנות סדר הדין האזרחי לא חלות על הדיון בעתירה, אלא בעניין שלא הוסדר בתקנות ובתנאים שנקבעו. ההליך המנהלי מבוסס בעיקר על מסמכים ותצהירים, והוא מהיר יותר מתביעה אזרחית רגילה.
6. אחרי פסק הדין
לפי סעיף 11 לחוק, פסק דין בעתירה מנהלית ניתן לערעור לבית המשפט העליון. לפי סעיף 12, על החלטות אחרות, כמו החלטה בבקשה לצו ביניים, אפשר לערער רק ברשות. לפי סעיף 6, אם העתירה מעלה עניין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, בית המשפט רשאי להעביר אותה לבג"ץ.
דוגמאות: דיור ציבורי ופסילה מנהלית
עתירה בענייני דיור ציבורי
החלטות בדיור ציבורי קובעות אם משפחה תקבל דירה, מתי, ואם תוכל להישאר בה. המחלוקות השכיחות הן על זכאות, על מקום בתור, על בקשה לוועדת חריגים ועל הכרה כ"דייר ממשיך" אחרי פטירה או עזיבה של בן משפחה. במקרים רבים הפגם אינו בעצם הקריטריונים, אלא ברישום שגוי, במסמך שלא נשקל או בבקשה שלא נענתה. המשרד ניהל עתירה בענייני דיור ציבורי שבעקבותיה הוכרה זכאות בעדיפות, והעותרים הגיעו למקום הראשון בתור. התיאור המלא, בלי פרטים מזהים, נמצא בעמוד העדכונים מתיקי המשרד.
עתירה נגד פסילה מנהלית של רישיון
פסילה מנהלית של רישיון היא החלטה של רשות, ולכן היא נבחנת לפי כללי המשפט המנהלי: האם היא התקבלה בסמכות, האם ניתנה הזדמנות להשמיע טענות, והאם כובד הזכות להיות מיוצג. זו ליטיגציה מנהלית, ולא הליך תעבורתי על עבירה. באחד התיקים של המשרד הוטלה פסילה מנהלית בלי זימון כדין לשימוע, והבקשה להישמע בליווי עורך דין סורבה. בעקבות העתירה הסכימה הרשות לבטל את הפסילה בתוך ימים. גם המקרה הזה מתואר בעמוד העדכונים.
כשהבעיה פוגעת בציבור רחב: תובענה ייצוגית נגד רשות
כשרשות גובה מתושבים רבים סכום שלא כדין, עתירה של אדם אחד אינה תמיד הכלי הנכון. סעיף 12(ב)(3ו) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים מזכיר במפורש אישור של תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זה החלטה שרשות לא הוכיחה שחדלה מגבייה. המשרד מייצג תובעים בתובענות ייצוגיות נגד רשויות מקומיות, בהן עיריית פתח תקווה ועיריית בית שאן, בעניין גבייה ביתר של אגרות והיטלים. תביעות ייצוגיות
עתירה מנהלית או ערר: איזה הליך מתאים?
לא כל מחלוקת עם רשות מתחילה בעתירה. בתחומים רבים החוק קבע מסלול השגה וערר פנימי, ורק אחריו ערעור מנהלי לבית המשפט. הדוגמה המוכרת היא ארנונה: מגישים השגה למנהל הארנונה, ערר לוועדת הערר ורק אז ערעור מנהלי. מי שמדלג על המסלול הקבוע בחוק ועותר ישר לבית המשפט עלול לגלות שהעתירה נדחית, כי היה סעד חלופי. ההבחנה מוסברת במדריך המשרד על השגה, ערר וערעור בארנונה.
מה כדאי להכין לפני הפגישה
- את ההחלטה עצמה, או את הבקשה שלא נענתה, עם תאריכים.
- את כל ההתכתבות עם הרשות, כולל אישורי מסירה.
- נהלים, טפסים ופרסומים של הרשות שנוגעים לעניין.
- מסמכים שמראים את הנזק, ואת הדחיפות אם יש כזו.
- רשימה של מקרים דומים שבהם הרשות החליטה אחרת, אם ידועים לך.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין עתירה מנהלית לבג"ץ?
שני ההליכים בוחנים את חוקיות ההחלטה לפי אותן עילות (סעיף 8 לחוק). עניינים שמנויים בתוספת הראשונה לחוק נדונים בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. עניינים אחרים נשארים בבג"ץ.
תוך כמה זמן צריך להגיש עתירה מנהלית?
אם לא נקבע בדין מועד אחר, בלי שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום שבו ההחלטה פורסמה, נמסרה או נודעה, לפי המוקדם (תקנה 3(ב)). בית המשפט רשאי לדחות עתירה בשל שיהוי גם בתוך המועד (תקנה 4).
הרשות לא עונה לי. אפשר לעתור?
כן. "החלטה של רשות" כוללת גם היעדר החלטה ומחדל (סעיף 2 לחוק). לפי סעיף 6(ב) לחוק ההחלטות וההנמקות, אם לא התקבלה תשובה בתוך שלושה חודשים מבקשה בכתב, רואים בכך סירוב בלי נימוקים.
האם חובה לפנות לרשות לפני העתירה?
כתב העתירה צריך לצרף את הפנייה המוקדמת והתשובה, או לנמק למה לא נעשתה פנייה כזו (תקנה 5(ב)(6)). ברוב המקרים פנייה מוקדמת היא צעד נכון.
אפשר לעצור את ההחלטה עד שתהיה הכרעה?
כן, בבקשה לצו ביניים. סעיף 9 לחוק מאפשר לבית המשפט לתת צו ביניים בכל שלב, בתנאים שיקבע.
לאיזה בית משפט מגישים?
לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה. בעניין מקרקעין, לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין (תקנה 2(א)).
אפשר לערער על פסק הדין?
כן. פסק דין בעתירה מנהלית ניתן לערעור לבית המשפט העליון (סעיף 11 לחוק).
מאמרים נוספים
- השגה על ארנונה, ערר וערעור: המדריך לחיוב ארנונה שגוי
- תובענות ייצוגיות
- עדכונים מתיקי המשרד
- ליטיגציה אזרחית ומסחרית
פגישת ייעוץ ראשונה
קיבלתם החלטה של עירייה, משרד ממשלתי או רשות שפוגעת בכם, או שהרשות פשוט לא עונה? משרד עורכי דין עדי כהן מנהל ליטיגציה מנהלית מול רשויות מקומיות וגופים ציבוריים: עתירות מנהליות, ערעורים מנהליים, עררים ותובענות ייצוגיות נגד רשויות. עורך דין עדי כהן בודק קודם את המסלול הנכון ואת המועדים, ורק אחר כך את הטענות עצמן. הייצוג ניתן מהסניף ברמת גן, ז'בוטינסקי 5, ומהסניף בעפולה, האורנים 32.
לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה
סניף רמת גן: ז'בוטינסקי 5
סניף עפולה: האורנים 32
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. עודכן: 30.10.2026.