§
משרד עורכי דין עדי כהן

עורך דין בתים משותפים וסכסוכי שכנים | מפקח על רישום מקרקעין

תשובה קצרה: סכסוכים בבית משותף, כמו בנייה או סגירה ברכוש המשותף, אי תשלום ועד בית, חדירת רטיבות מדירה לדירה או מחלוקת על חניה וגג, נדונים במקרים רבים בפני המפקח על רישום מקרקעין ולא בבית המשפט. סכסוכי שכנים בבתים צמודי קרקע, כמו גבולות, גדרות, עצים ומטרדי רעש, נדונים בדרך כלל בבית המשפט. עורך דין בתים משותפים וסכסוכי שכנים בוחן את רישום הבית, את התקנון ואת הדין החל, ומייצג דיירים ונציגויות במשא ומתן, בגישור ובהליך המשפטי. משרד עורכי דין עדי כהן פועל בתחום מהסניפים בעפולה וברמת גן.

עודכן: 7.10.2026 | מידע משפטי כללי בלבד

מהו בית משותף ומהו הרכוש המשותף?

חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969 מגדיר בית משותף כבניין שיש בו שתי דירות או יותר ונרשם בפנקס הבתים המשותפים. ״הרכוש המשותף״ הוא כל חלקי הבית המשותף חוץ מהדירות עצמן: הקרקע, הגג, הקירות החיצוניים, היסודות, חדר המדרגות, המעלית, המקלט, מתקני המים והחשמל המשותפים ועוד. כל בעל דירה הוא שותף ברכוש המשותף בחלק יחסי, שנקבע ככלל לפי שטח הדירה ביחס לשטח כל הדירות, אלא אם נקבע אחרת.

חלקים מהרכוש המשותף יכולים ״להיות מוצמדים״ לדירה מסוימת, כלומר להיות בשימוש ייחודי שלה, כגון גינה, חלק מהגג, חניה או מחסן. ההצמדה צריכה להופיע בתקנון הרשום או בתשריט. הרבה סכסוכים נובעים מכך שהמצב בפועל אינו תואם את הרישום: דייר משתמש שנים בחניה או בגינה כאילו הן שלו, בלי שהוצמדו לו.

סכסוכים נפוצים בבית משותף

  • פלישה לרכוש המשותף: סגירת מרפסת או חלק מחדר המדרגות, בנייה על הגג, ניכוס חניה, מחסן או שטח בגינה המשותפת.
  • הוצאות אחזקה: דייר שאינו משלם ועד בית, או מסרב להשתתף בתיקון גג, מעלית או צנרת.
  • רטיבות ונזילות: חדירת מים מדירה לדירה או מהגג, ומחלוקת מי אחראי לתיקון ולנזק.
  • החלטות האסיפה הכללית והנציגות: שיפוצים, התקנת מעלית, חלוקת עלויות, ושינוי תקנון.
  • הצמדות ורישום: מחלוקת על זכות שימוש ייחודית בגינה, בגג או בחניה, או על התאמת התשריט למציאות.
  • שימושים חריגים: הפעלת עסק בדירה, השכרה לטווח קצר או שינויים שפוגעים בדיירים אחרים.

המפקח על רישום מקרקעין: מה בסמכותו?

חוק המקרקעין מקנה למפקח על רישום מקרקעין סמכות ייחודית לדון בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף בעניינים מסוימים, ובהם:

  • שימוש ברכוש המשותף ופלישה אליו.
  • חובת ההשתתפות בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף ותיקונו.
  • הפרת הוראות התקנון.
  • ביצוע עבודות ברכוש המשותף ותיקונים.

מהם יתרונות ההליך? ההליך בפני המפקח מהיר בדרך כלל מבית המשפט, והמפקח מתמחה בדיני בתים משותפים. החלטת המפקח ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כמו פסק דין, וניתן לערער עליה לבית המשפט המחוזי. עם זאת, לא כל מחלוקת בבית משותף בסמכות המפקח: שאלות של בעלות, למשל טענה שחלק מסוים שייך לדירה ולא לרכוש המשותף, ותביעות נזיקין מסוימות, עשויות להידון בבית המשפט. לעיתים קיימת מחלוקת על הערכאה עצמה, ולכן חשוב לבחור נכון כבר בתחילת הדרך.

סוג הסכסוךהערכאה המקובלת
שימוש ברכוש המשותף, פלישה, סגירת מרפסתהמפקח על רישום מקרקעין
אי תשלום ועד בית והוצאות אחזקההמפקח על רישום מקרקעין
הפרת התקנוןהמפקח על רישום מקרקעין
מחלוקת בעלות או רישוםבדרך כלל בית המשפט, לפי שווי הנכס
נזקי רטיבות לדירה ולתכולהתלוי בעילה: המפקח לגבי הרכוש המשותף, ובית המשפט לתביעת נזיקין
סכסוך שכנים בבתים צמודי קרקעבית המשפט

רטיבות ונזילות: מי אחראי?

רטיבות היא אחד הסכסוכים השכיחים ביותר בין שכנים. השאלה הראשונה היא מה מקור הנזילה:

  • מקור פרטי: צנרת, אמבטיה, מקלחון או מזגן בדירת השכן. במקרה כזה האחריות לתיקון ולנזק היא בדרך כלל של בעל הדירה שממנה מגיעה הנזילה.
  • מקור ברכוש המשותף: גג, קירות חיצוניים או צנרת משותפת. במקרה כזה האחריות לתיקון מוטלת על כלל בעלי הדירות, דרך הנציגות, וחלוקת העלות נעשית לפי החלקים ברכוש המשותף.
  • מקור מעורב: לעיתים הנזילה נובעת משילוב של כמה גורמים, ואז נדרשת חלוקת אחריות.

הצעד הראשון הוא כמעט תמיד חוות דעת של מומחה לאיתור נזילות, עם צילומים ותיעוד. לאחר מכן פונים לשכן או לנציגות בדרישה לתקן. אם השכן אינו מאפשר כניסה לדירתו לצורך איתור הנזילה ותיקונה, או מסרב לתקן, ניתן לפנות להליך משפטי ולבקש גם צו לביצוע התיקון. כדאי לבדוק גם את ביטוח הדירה של שני הצדדים, שכן לעיתים חברת הביטוח תכסה את התיקון ואת הנזק.

בנייה ושינויים ברכוש המשותף

דייר שמבקש להרחיב את דירתו, לבנות על הגג, לסגור מרפסת או להוסיף ממ״ד, צריך ככלל הסכמה של בעלי הדירות האחרים, לפי הרוב הקבוע בחוק ובתקנון לסוג השינוי, וכן היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בנייה ללא הסכמה וללא היתר חושפת את הדייר הן לתביעה מצד השכנים להשבת המצב לקדמותו, והן להליכים לפי חוק התכנון והבנייה. כאן מתחבר התחום לניסיון של המשרד בתכנון ובנייה, כולל הגנה בכתבי אישום ובצווי הריסה.

מנגד, השכנים שרוצים לעצור בנייה לא חוקית צריכים לפעול מהר: ככל שהבנייה מתקדמת, קשה יותר לבקש צו מניעה, ובית המשפט עשוי לשקול את העיכוב בפנייה.

ועד בית, נציגות ואסיפה כללית

הנציגות היא הגוף שמנהל את הבית המשותף, והאסיפה הכללית של בעלי הדירות היא שמקבלת את ההחלטות העקרוניות. נציגות רשאית לגבות מבעלי הדירות את חלקם בהוצאות, ולהגיש תביעה נגד דייר שאינו משלם. דייר שחולק על החלטה, למשל על שיפוץ יקר או על חלוקת עלויות לא שוויונית, רשאי לתקוף אותה, אך כדאי לבדוק קודם אם ההחלטה התקבלה ברוב הנדרש ולפי סדרי הדיון הנכונים.

מחלוקות על חניות

חניה היא אחד המשאבים המבוקשים בבניין, ולכן גם מקור קבוע לסכסוכים. השאלה הראשונה היא מה מעמד החניה ברישום: האם היא מוצמדת לדירה מסוימת בתקנון ובתשריט, או שהיא חלק מהרכוש המשותף שכל הדיירים רשאים להשתמש בו. לא פעם מתברר שקבלן ״מכר״ חניות לדיירים בחוזה, אך ההצמדה מעולם לא נרשמה, או שהחלוקה בפועל שונה מהתשריט. במקרים כאלה בוחנים את החוזים מול הקבלן, את התקנון ואת השימוש לאורך השנים, ולעיתים נדרש הליך לתיקון הרישום. גם התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בחניה עשויה לעורר מחלוקת בין הדיירים, ויש לבדוק אילו הסכמות נדרשות.

השכרה לטווח קצר ושימוש עסקי בדירה

השכרת דירה לתיירים ללילות בודדים או הפעלת עסק בדירה, כמו קליניקה, גן ילדים או משרד עם קבלת קהל, עלולות להשפיע על הדיירים האחרים: תנועה ערה בחדר המדרגות, רעש, שחיקה של הרכוש המשותף ופגיעה בביטחון. השאלה אם השימוש מותר תלויה בתקנון הבית, בהיתר הבנייה ובייעוד התכנוני של הנכס, ולעיתים גם ברישוי עסקים. דיירים שנפגעים יכולים לבחון פנייה למפקח על רישום מקרקעין בגין הפרת התקנון או שימוש ברכוש המשותף, או לרשויות התכנון והרישוי.

בית שלא נרשם כבית משותף

יש בניינים, בעיקר ישנים או כאלה שנבנו בשלבים, שמעולם לא נרשמו בפנקס הבתים המשותפים. במצב כזה, הזכויות בדירות רשומות לעיתים כחלקים בלתי מסוימים במגרש, וההסכמות בין הדיירים אינן מעוגנות בתקנון רשום. הדבר מקשה על פתרון סכסוכים, על מכירת דירות ועל קבלת משכנתא. במקרים רבים כדאי לפעול לרישום הבית כבית משותף, תהליך הכולל מדידה, תשריט, תקנון והסכמות. המשרד מלווה דיירים גם בתהליכים כאלה, במסגרת הפעילות בתחום המקרקעין.

סכסוכי שכנים שאינם בבית משותף

בין בתים צמודי קרקע, בשכונות ובמושבים מתעוררים סכסוכים מסוג אחר:

  • גבולות מגרש וגדרות: גדר שנבנתה בתוך שטח השכן, או מחלוקת על קו הגבול. הפתרון מתחיל במדידה של מודד מוסמך.
  • עצים ושורשים: ענפים שחודרים לחצר, שורשים שפוגעים ביסודות או בצנרת, ונשירת עלים למרזבים.
  • ניקוז מים: מים שזורמים ממגרש למגרש בגלל שינוי בגובה הקרקע או בריצוף.
  • מטרדי רעש וריח: מזגנים, משאבות, בעלי חיים, או פעילות עסקית במגרש מגורים.

במקרים אלה בוחנים עילות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ובהן הסגת גבול במקרקעין ומטרד ליחיד, וכן את החוק למניעת מפגעים, התשכ״א-1961, ולעיתים גם הליכים מול הרשות המקומית. הסעדים האפשריים כוללים צו מניעה, צו לסילוק המפגע ופיצויים.

איך ניגשים לסכסוך שכנים?

  1. מיפוי משפטי: נסח רישום, צו בית משותף, תקנון, תשריט, היתרי בנייה ומדידה.
  2. תיעוד: צילומים עם תאריכים, חוות דעת מומחה, פרוטוקולים של אסיפות, התכתבויות וקבלות.
  3. ניסיון להסדר: מכתב התראה מעורך דין, גישור או הסכם בין השכנים. הסדר חוסך זמן וכסף, ומאפשר להמשיך לגור זה לצד זה.
  4. הליך משפטי: תביעה בפני המפקח או בבית המשפט, כולל בקשה לצו מניעה זמני כשמתבצעת בנייה או נגרם נזק מתמשך.
  5. אכיפה: ביצוע ההחלטה, כולל באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

רשימת מסמכים לפגישה הראשונה

  • נסח רישום מקרקעין של הבית או של המגרש.
  • התקנון והתשריט של הבית המשותף, אם רשום.
  • צילומים ותיעוד של הבעיה, עם תאריכים.
  • חוות דעת מומחה, אם קיימת, למשל לגבי רטיבות.
  • פרוטוקולים של אסיפות והחלטות הנציגות.
  • התכתבויות עם השכן או עם הנציגות.

למה משרד עורכי דין עדי כהן?

  • שילוב של מקרקעין ותכנון ובנייה: רוב סכסוכי השכנים נוגעים גם לרישום וגם להיתרים. המשרד פועל בשני התחומים.
  • ניסיון בליטיגציה: ייצוג בפני המפקח על רישום מקרקעין ובבתי המשפט, כולל בקשות לצווים דחופים.
  • דגש על הסדר: שכנים ממשיכים לגור זה לצד זה, ולכן כל תיק נבחן גם מהזווית של פתרון מוסכם.
  • שני סניפים: עפולה ורמת גן, הן לבנייני מגורים בעיר והן למושבים ולבתים צמודי קרקע.

שאלות נפוצות

שכן סוגר חלק מהרכוש המשותף. מה אפשר לעשות?

ככלל, בעל דירה אינו רשאי לנכס לעצמו חלק מהרכוש המשותף ללא הסכמה כדין. ניתן לפנות למפקח על רישום מקרקעין בבקשה להשבת המצב לקדמותו, ובמקרים דחופים לבקש צו מניעה זמני.

דייר לא משלם ועד בית. איך גובים?

הנציגות רשאית לתבוע את דמי האחזקה בפני המפקח על רישום מקרקעין. החלטת המפקח ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

יש רטיבות בדירה שמגיעה מהשכן מלמעלה. מי משלם?

זה תלוי במקור הנזילה: אם מקורה בצנרת או במתקן פרטי בדירת השכן, האחריות בדרך כלל עליו. אם המקור ברכוש המשותף, כמו גג או צנרת משותפת, האחריות על כלל בעלי הדירות. חוות דעת של מומחה לאיתור נזילות היא בדרך כלל הצעד הראשון.

השכן לא מאפשר כניסה לדירתו לתיקון נזילה. מה עושים?

ניתן לפנות בהליך משפטי ולבקש צו שיחייב את השכן לאפשר כניסה לצורך איתור הנזילה ותיקונה, ובמקרים דחופים גם בהליך מזורז.

מה ההבדל בין רכוש משותף לבין שטח מוצמד?

רכוש משותף שייך לכל בעלי הדירות לפי חלקיהם. שטח מוצמד הוא חלק מהרכוש המשותף שהוצמד לדירה מסוימת לשימוש ייחודי, ומופיע בתקנון או בתשריט. שימוש ממושך בשטח אינו הופך אותו ככלל למוצמד.

האם אפשר לבנות על הגג בלי הסכמת השכנים?

ככלל לא. בנייה על הגג המשותף מחייבת הסכמה של בעלי הדירות לפי הרוב הקבוע לסוג השינוי, וכן היתר בנייה. אם הגג מוצמד לדירה, עדיין ייתכנו מגבלות לפי התקנון והחוק.

האם צריך עורך דין כדי לפנות למפקח על רישום מקרקעין?

החוק אינו מחייב ייצוג, אך ניהול ההליך, הגשת ראיות וחוות דעת מומחים מצריכים בקיאות. ייצוג מקצועי משפר בדרך כלל את סיכויי ההצלחה ואת קצב ההליך.

שכן משמיע רעש בלתי סביר. מה אפשר לעשות?

ניתן לפנות לרשות המקומית ולמשטרה במקרים חריגים, ובמקביל לשקול תביעה בגין מטרד ליחיד לפי פקודת הנזיקין, עם בקשה לצו מניעה. תיעוד שיטתי של מועדי הרעש ועוצמתו מחזק מאוד את התיק.

מאמרים קשורים

אזורי שירות

משרד עורכי דין עדי כהן מטפל בסכסוכים בבתים משותפים וסכסוכי שכנים מהסניף בעפולה, לתושבי עפולה, עמק יזרעאל, נצרת, נוף הגליל, מגדל העמק, יקנעם ובית שאן, ומהסניף ברמת גן, לתושבי רמת גן, גבעתיים, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה וגוש דן, וכן בכל רחבי הארץ. הפגישות מתקיימות במשרד, ובמידת הצורך גם בשיחת וידאו.

לתיאום פגישת ייעוץ: 09-8980681 או באמצעות טופס יצירת הקשר באתר.

המידע בעמוד הוא מידע כללי בלבד, אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ המותאם לנסיבות המקרה.

זקוק/ה לייעוץ משפטי?

השאר/י פרטים וניצור עמך קשר טלפוני בהקדם.

מאמרים