תשובה קצרה: ניתן לשקול תביעת לשון הרע כאשר פורסם על אדם או עסק תוכן שניתן לזהותו, הפרסום הגיע לאדם נוסף, ומשמעותו בעיני הקורא או השומע הסביר עלולה להשפיל, לבזות או לפגוע במקצוע, בעסק או במשרה. זהו רק השלב הראשון: לפני הגשת תביעה צריך לבדוק גם את הראיות, את זהות המפרסם ואת ההגנות האפשריות.
עודכן: 28.8.2026 | מידע משפטי כללי בלבד
ארבעת התנאים שצריך לבדוק לפני תביעת לשון הרע
1. תוכן בעל משמעות פוגענית
הבדיקה אינה מסתכמת בשאלה אם התובע נעלב. בית המשפט בוחן כיצד אדם סביר היה מבין את הדברים בהקשר שבו פורסמו. החוק כולל, בין היתר, פרסום העלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזותו בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
2. זיהוי הנפגע
אין הכרח ששמו המלא של הנפגע יופיע. לעיתים תמונה, תפקיד, מקום עבודה, כינוי או פרטים מצטברים מאפשרים לקהל להבין במי מדובר. מנגד, אם איש מהקוראים הרלוונטיים אינו יכול לזהות את האדם, עשויה להתעורר בעיה מהותית בעילת התביעה.
3. פרסום לאדם נוסף
פוסט, תגובה, סרטון, הודעה בקבוצה, דוא״ל בתפוצה, מכתב ללקוח או אמירה בישיבת עבודה עשויים להיחשב פרסום. בתביעה אזרחית נדרש בדרך כלל שהפרסום יגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. שאלת הפרסום תלויה גם באמצעי: החוק מתייחס למילים, כתב, תמונה, צליל וכל אמצעי אחר.
4. בחינת ההגנות
גם כאשר הפרסום עונה להגדרת לשון הרע, התביעה אינה מסתיימת שם. יש לבדוק אם מדובר בפרסום מותר, באמת בפרסום שיש בה עניין ציבורי, או בפרסום שנעשה בתום לב באחת הנסיבות המוכרות בחוק. נטל ההוכחה, סבירות הבדיקה לפני הפרסום והיקף התפוצה עשויים להיות מכריעים.
המקור הסטטוטורי הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965.
מה כדאי לשמור לפני שפונים למפרסם?
הצעד החשוב ביותר לפני דרישת הסרה הוא שימור ראיות. מומלץ לשמור:
- צילום מסך מלא שאינו חתוך, כולל שם המשתמש, תאריך ושעה.
- כתובת URL ישירה לפרסום ולפרופיל, אם קיימת.
- צילום רציף של הפוסט, התגובות והשיתופים, וכן העתק של קובץ המקור.
- פרטי האנשים שנחשפו לפרסום ויכולים לאשר זאת.
- הודעות, מסמכים או הקלטות חוקיות שמציגים את ההקשר המלא.
- ראיות לנזק: ביטול התקשרות, ירידה בהכנסות, פגיעה תעסוקתית, הוצאות טיפול או פניות של לקוחות.
- כל פנייה למפרסם, תגובתו, תיקון, התנצלות או סירוב להסיר.
אין לערוך את צילומי המסך או להסתפק בהעתקת הטקסט למסמך. כאשר זהות המפרסם אינה ידועה או כשהתוכן עלול להיעלם במהירות, ייתכן צורך בשימור ראיות מקצועי ובבחינה דחופה של האפשרויות הדיוניות.
שיתוף, ״לייק״ ואחריות ברשתות חברתיות
ברע״א 1239/19 שאול נ׳ ניידלי תקשורת בע״מ קבע בית המשפט העליון כי שיתוף הוא פעולה אקטיבית העשויה להיחשב פרסום מחדש. סימון ״לייק״ או תגובה דומה, כשלעצמם, אינם פרסום לפי החוק. גם לגבי שיתוף אין אחריות אוטומטית: יש לבחון את תוכן הפרסום, ההקשר, ההגנות, זהות הנתבע והסעד המתאים.
גם מנהל קבוצה אינו אחראי אוטומטית לכל פוסט של חבר בקבוצה. האחריות, אם קיימת, תלויה במעשים הקונקרטיים, בשליטה בתוכן, בידיעה, בתגובה לפנייה ובנסיבות נוספות. יש להיזהר מהפיכת פסק דין נקודתי לכלל גורף.
פיצוי ללא הוכחת נזק ופיצוי על נזק מוכח
סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם ללא הוכחת נזק. החוק קובע סכום בסיס של 50,000 ש״ח, הצמוד למדד ומתעדכן ב־16 בכל חודש; אם הוכחה כוונה לפגוע, ניתן לפסוק עד כפל הסכום המעודכן. לכן סכומים קבועים המופיעים במאמרים ישנים אינם בהכרח הסכומים התקפים היום.
מדובר בתקרה אפשרית ולא ב״מחירון״ ולא בפיצוי אוטומטי. בית המשפט רשאי לפסוק פחות, ולעיתים לא לפסוק כלל. כאשר מוכח נזק ממשי ניתן לדרוש פיצוי מתאים, בכפוף להוכחת הקשר הסיבתי והיקף הנזק ולכללי הדין.
אילו סעדים ניתן לבקש?
בהתאם לנסיבות ניתן לבקש פיצוי כספי וכן סעדים נוספים. סעיף 9 לחוק מאפשר לבית המשפט, בין היתר, להורות על איסור הפצה או החרמת עותקים ועל פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין. הסרת פרסום מפלטפורמה, צו זמני או חשיפת מפרסם אנונימי אינם אוטומטיים ודורשים בסיס עובדתי ודיוני מתאים.
התיישנות: לא מחכים לרגע האחרון
ככלל, תביעה אזרחית שאינה במקרקעין מתיישנת בתוך שבע שנים, ומניין התקופה מתחיל ביום שבו נולדה עילת התביעה, בכפוף לחריגים שבדין. אלה העקרונות הכלליים שבחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958.
אין להניח שעצם העובדה שפרסום ישן עדיין נגיש באינטרנט מתחילה מחדש את מרוץ ההתיישנות בכל יום. שאלת המועד עשויה להיות מורכבת ולהשתנות לפי פעולת פרסום נוספת, שינוי או הפצה מחדש ולפי נסיבות המקרה. אם הפרסום ישן, מומלץ לבדוק את המועד ללא דיחוי.
שלבי הטיפול בתביעת לשון הרע
- מיפוי הפרסומים: מפרידים בין כל פרסום, מפרסם, מועד וקהל.
- בדיקת עילה והגנות: מנתחים את המשמעות האובייקטיבית, יסוד הפרסום והטענות הצפויות של הצד שכנגד.
- שימור ראיות והערכת נזק: בונים תיק ראייתי לפני שהמידע נמחק או משתנה.
- בחירת מהלך: פנייה להסרה או תיקון, מכתב התראה, משא ומתן או הגשת תביעה, לפי המטרה והסיכון.
- כתבי טענות והליך ראייתי: פירוט הפרסומים, התצהירים, חקירות והגשת מסמכים.
- הכרעה וסעדים: פסק דין, פשרה, תיקון או הכחשה, פיצוי והוצאות, לפי העניין.
מכתב התראה אינו חובה בכל תיק. לעיתים הוא עשוי להביא להסרה ולהתנצלות; במקרים אחרים הוא עלול לגרום למחיקת ראיות, להפצה נוספת או להתבצרות. ההחלטה צריכה להיעשות לאחר שימור החומר ובחינת המטרה.
מתי תביעה עלולה להידחות?
- כאשר הדברים אינם לשון הרע בהקשר שבו פורסמו.
- כאשר אין הוכחה לפרסום או לזהות המפרסם.
- כאשר הנפגע אינו ניתן לזיהוי.
- כאשר מתקיימת הגנת אמת בפרסום ועניין ציבורי או הגנת תום לב.
- כאשר הראיות אינן מציגות את הפרסום המלא וההקשר.
- כאשר התביעה הוגשה באיחור, נגד הגורם הלא נכון או בסכום שאינו מידתי.
תביעה בבית משפט לתביעות קטנות
סכום הפיצוי הסטטוטורי בחוק איסור לשון הרע אינו תקרת סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. אלה שני נתונים שונים. לפי הרשות השופטת, תקרת תביעה קטנה היא 39,900 ש״ח נכון ל־1.1.2026, והיא עשויה להתעדכן. התאמת הליך כזה לתיק לשון הרע תלויה לא רק בסכום אלא גם במורכבות, במספר העדים, בסעדים המבוקשים ובצורך בייצוג.
בדיקה משפטית לתובע או לנתבע
משרד עורכי דין עדי כהן מייצג הן מי שנפגעו מפרסום והן מי שקיבלו מכתב התראה או כתב תביעה. ייצוג משני צדי המחלוקת מסייע לבחון מראש לא רק את הטענה, אלא גם את ההגנות, הראיות והסיכון המעשי.
- למידע על הייצוג והשירות: עורך דין לשון הרע.
- לדוגמאות ולעקרונות מפסקי דין: דוגמאות ללשון הרע ותביעות שנדחו.
- לתשובות ממוקדות: שאלות נפוצות על לשון הרע.
לבדיקה ראשונית: ניתן ליצור קשר בטלפון 09-8980681 או באמצעות טופס יצירת הקשר באתר.
המידע בעמוד הוא מידע כללי בלבד, אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ המותאם לנסיבות המקרה.