תקציר מהיר
פסק דין שקובע שחייבים לכם כסף אינו מכניס כסף לחשבון מעצמו. כשהחייב אינו משלם, הדרך לגבות היא לשכת ההוצאה לפועל. לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הזוכה מגיש בקשת ביצוע ומפרט בה את ההליכים שהוא מבקש (סעיף 6(א)), והלשכה ממציאה לחייב אזהרה. בדרך כלל עומדים לחייב 20 ימים לשלם או להגיש בקשה (סעיף 7(א)). רק אחרי שהמועד חלף אפשר להתחיל בביצוע (סעיף 7(ה)): עיקולים, חקירת יכולת, ובמקרים מתאימים הגבלות על החייב, כמו עיכוב יציאה מהארץ או הגבלה על כרטיס חיוב (סעיף 66א). גם שיק, שטר חוב, ובתנאים מסוימים חוב בסכום קצוב של עד 75,000 ₪, אפשר להגיש לביצוע בלי לנהל קודם תביעה בבית המשפט (סעיפים 81א ו-81א1).
מה אפשר להגיש לביצוע בהוצאה לפועל
ההוצאה לפועל אינה בית משפט, והיא אינה מכריעה אם החוב קיים. היא מבצעת חיובים שכבר יש להם מעמד של פסק דין, או שהחוק מתייחס אליהם כך. ארבעה סוגים עיקריים:
| מה מגישים | מה קובע החוק |
|---|---|
| פסק דין של בית משפט | הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע (סעיף 6(א)) |
| שיק, שטר חוב או שטר חליפין | ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט (סעיף 81א(א)) |
| תביעה על סכום כסף קצוב | מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליהם ראיה בכתב, או מכוח הוראה מפורשת בחיקוק, עד 75,000 ₪ ביום ההגשה (סעיף 81א1(א)) |
| משכנתה רשומה ומסמכים אחרים שדינם כפסק דין | חלות עליהם הוראות החוק בשינויים המחויבים (סעיף 81) |
במסלול השטר ובמסלול הסכום הקצוב אין פסק דין מוקדם. לכן לחייב יש אפשרות להגיש התנגדות, ואז התיק עובר לבית המשפט. על כך בהמשך.
מתי מגישים בקשה לביצוע פסק דין
הבקשה לביצוע פסק דין מוגשת רק אחרי שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לתשלום. אם לא נקבע מועד, הבקשה מוגשת אחרי 30 ימים מיום מתן פסק הדין. ניתן פסק הדין שלא בנוכחות החייב, והזוכה נדרש להמציא לו אותו, 30 הימים נספרים מיום ההמצאה (סעיף 6(ב)).
יש חריג. כשלא נקבע מועד לתשלום, רשם ההוצאה לפועל רשאי להתיר פתיחת תיק עוד לפני שחלפו 30 ימים. לשם כך הזוכה מגיש בקשה הנתמכת בתצהיר, וצריך להראות יסוד סביר להניח שהמתנה עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין (סעיף 6(ב1)). זה רלוונטי, למשל, כשיש חשש ממשי שהחייב מעביר כספים או נכסים.
בכיוון ההפוך, המתנה ארוכה מדי עולה כסף. אם הבקשה מוגשת בחלוף שנה מהמועד שבו אפשר היה להגיש אותה, החוק מגביל את הריבית וההפרשים שמתווספים לחוב בתקופת ההמתנה (סעיף 6(ב2)). מי שמחזיק פסק דין או שיק ומחכה "שהחייב יתעשת" עלול להפסיד חלק מהתוספות שהיו מגיעות לו.
עוד פרט טכני שחשוב: הבקשה חייבת לכלול פרטים מזהים של החייב. בקשה נגד חייב הרשום במרשם האוכלוסין לא תתקבל אם הפרטים שמסר הזוכה אינם תואמים את הרשום (סעיף 6(ד)(2)). לכן כדאי לשמור כבר בשלב ההתקשרות מספר זהות או מספר חברה של הלקוח או של הלווה.
האזהרה: מה החייב מקבל, ומה המועדים
אחרי הגשת הבקשה, הלשכה ממציאה לחייב אזהרה. האזהרה דורשת ממנו, בתוך 20 ימים מיום ההמצאה, אחד מאלה (סעיף 7(א)):
- לשלם את החוב או לקיים את פסק הדין;
- לשלם בשיעורים שנקבעו;
- להגיש בקשה לצו תשלומים לפי יכולתו.
האזהרה כוללת גם הודעה בשפה פשוטה: מי שאינו יכול לשלם צריך להתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 ימים. היא גם מזהירה שאם החייב לא ישלם ולא יתייצב, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו, ואפשר יהיה להטיל עליו הגבלות (סעיף 7(א1)).
לפי סעיף 7(ה), לא מתחילים בביצוע לפני שהאזהרה הומצאה ולפני שהתקופה שנקבעה בה חלפה. חריג קיים כשרשם ההוצאה לפועל ראה שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך מוקדם יותר.
לזוכה חשוב במיוחד לדעת על המצאה מלאה. הגבלות, רישום במרשם החייבים המשתמטים והליכי הבאה ומאסר אינם ננקטים אלא אם החייב התייצב בפני הרשם, או שהאזהרה הומצאה לו בהמצאה מלאה (סעיף 7(ג)). חייב שמגיש בקשה בתיק נחשב כמי שקיבל את האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה, אלא אם הרשם הורה אחרת (סעיף 7(ג1)). חייב שמסרב לקבל את האזהרה נחשב גם הוא כמי שהומצאה לו בהמצאה מלאה (סעיף 7(ד)).
מה החייב יכול לעשות, ומה זה אומר לזוכה
כדאי להכיר מראש את הצעדים הפתוחים בפני החייב, כי הם קובעים את קצב התיק:
- בקשה לצו תשלומים. חייב שאינו יכול לשלם את כל החוב מגיש בקשה לשלם בשיעורים לפי יכולתו. הוא מצרף הצהרה מנומקת על מצבו הכלכלי ועל נכסיו, וכתב ויתור על סודיות (סעיף 7א(א)). הזוכה מקבל הודעה ותמצית של הבקשה (סעיף 7א(ב)). הרשם רשאי לתת צו, לדרוש מסמכים נוספים, לזמן לחקירת יכולת או לדחות את הבקשה (סעיף 7א(ג)). עד שתתקבל החלטה, החייב משלם את מה שהציע (סעיף 7א(ד)).
- טענת "פרעתי". חייב שטוען ששילם או שאינו חייב עוד צריך להוכיח זאת. הרשם רשאי לעכב את הביצוע מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובדרך כלל יחייב הפקדת ערובה. מי שטען טענה בלי יסוד עלול לשלם הוצאות מיוחדות (סעיף 19).
- התנגדות. בשיק ובתביעה על סכום קצוב, החייב רשאי להגיש התנגדות בתוך 30 ימים מיום המצאת האזהרה (סעיפים 81א(ג1) ו-81א1(ד)).
מבחינת הזוכה, בקשה לצו תשלומים איננה סוף פסוק. ההצהרה שהחייב מגיש היא מקור מידע על נכסיו ועל הכנסותיו, ואפשר לבקש חקירת יכולת בנוכחות הזוכה.
עיקולים: מה אפשר לעקל, ומה החוק מגן עליו
עיקול הוא הכלי המרכזי בגבייה. שני סעיפים מבהירים את גבולותיו:
- עיקול אצל צד שלישי (סעיף 44). צו עיקול על כלל נכסי החייב שנמצאים בידי צד שלישי, כמו בנק, מעסיק או לקוח של החייב, חל על הנכסים שבידיו ביום המצאת הצו. הוא חל גם על נכסים שיגיעו לידיו בתוך שלושה חודשים מאותו יום. הצד השלישי צריך להודיע ללשכה בתוך עשרה ימים מה בידו.
- מיטלטלין שאין מעקלים (סעיף 22). החוק מוציא מהעיקול, בין היתר:
- צורכי אוכל ל-30 יום;
- ריהוט, בגדים, מיטות וכלי בית שבשימוש החייב ומשפחתו;
- כלי עבודה שבלעדיהם החייב אינו יכול להתפרנס, עד שווי שנקבע בתקנות;
- ציוד של נכה הנחוץ לו בגלל נכותו;
- חיות מחמד;
- טלפונים ניידים ומחשבים אישיים שבשימוש החייב ומשפחתו.
לרשם יש גם סמכות לקבוע שלא לעקל מיטלטלין מסוימים, אם התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה בחייב (סעיף 22(ה)).
המשמעות המעשית: עיקול "תכולת בית" הוא לרוב כלי חלש. עיקול כספים אצל צד שלישי, ובראשם חשבון הבנק ומי שחייב כסף לחייב, הוא בדרך כלל הכלי האפקטיבי. לכן מידע מוקדם על הבנק של החייב ועל הלקוחות שלו שווה כסף.
חקירת יכולת, וחייב שמתחמק
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת הזוכה או החייב, לחקור את מצבו הכלכלי של החייב. החקירה כוללת את נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו, חובותיו והוצאותיו (סעיף 67(א)). הרשם רשאי לזמן עדים ולכוף הגשת מסמכים, כמו בית משפט (סעיף 67(ב)).
חייב שלא מתייצב לחקירת יכולת במועד נחשב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. גם חייב שמתייצב ואינו מציג את המסמכים שנדרש להציג עלול להיחשב כך (סעיף 67(ד)). הקביעה הזו פותחת את הדלת להגבלות.
הגבלות על חייב
לפי סעיף 66א, רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל על החייב הגבלה אחת או יותר. הוא עושה זאת אם התקיימו התנאים, ואם שוכנע שהדבר מוצדק בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים האחרים שננקטו. ההגבלות כוללות:
- הגבלה על קבלת דרכון או על חידושו, ועיכוב יציאה מהארץ. הגבלות אלה לא יוטלו אם היציאה דרושה מטעמי בריאות של החייב או של בן משפחה התלוי בו.
- הגבלת החייב כ"לקוח מוגבל מיוחד" לפי חוק שיקים ללא כיסוי.
- הגבלה על שימוש בכרטיס חיוב.
- הגבלה על ייסוד תאגיד או על היות החייב בעל עניין בתאגיד.
התנאים מופיעים בסעיף 66ב. מקרה אחד: החייב הובא או בא לפני הרשם, הוכח שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום, והחוב עולה על 500 ₪. מקרה אחר: נקבע שהוא משתמט, וחלפו שישה חודשים מהמצאה מלאה של האזהרה כשהחוב עולה על 2,500 ₪, או שנה כשהחוב עולה על 500 ₪. הסכומים והתקופות קבועים בחוק, ושר המשפטים רשאי לשנותם בצו.
ההגבלות אינן עונש אוטומטי. הן כלי לחץ על חייב שיש לו יכולת ושבוחר שלא לשלם, וצריך לבסס זאת.
שיק שחזר וחוב בסכום קצוב: מסלול בלי פסק דין
שיק או שטר. מי שמחזיק שיק שחזר, שטר חוב או שטר חליפין יכול להגיש בקשה לביצוע ישירות ללשכת ההוצאה לפועל (סעיף 81א(א)-(ב)). החייב רשאי להגיש התנגדות הנתמכת בתצהיר, שמפרטת את העובדות ואת הנימוקים. משהוגשה התנגדות, הרשם מעכב את הביצוע ומעביר את העניין לבית המשפט (סעיף 81א(ג)). המועד להתנגדות הוא 30 ימים מיום המצאת האזהרה (סעיף 81א(ג1)).
תביעה על סכום קצוב. חוב כספי קצוב שנובע מחוזה או מהתחייבות מפורשים שיש עליהם ראיה בכתב, כמו חשבונית על עסקה מוסכמת, אפשר לבקש לבצע בהוצאה לפועל. התנאי הוא שהסכום אינו עולה על 75,000 ₪ ביום ההגשה (סעיף 81א1(א)). הסדר העבודה:
- התובע ממציא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה התראה על כוונתו לפתוח תיק (סעיף 81א1(ב1)).
- הבקשה מוגשת בתום 30 ימים מהמצאת ההתראה. אם חלפה שנה, צריך לשלוח התראה חדשה (סעיף 81א1(ג)).
- לבקשה מצרפים את כתב התביעה, את המסמכים התומכים, את ההתראה ואת אישור המסירה. אם החייב השיב להתראה, מצרפים גם את תשובתו.
- החייב רשאי להתנגד בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה. אם התנגד, התביעה עוברת לבית המשפט (סעיף 81א1(ד)).
רשם שנוכח שהתנאים לא התקיימו מעביר את התביעה לבית המשפט (סעיף 81א1(ו)). לכן, כשיש מחלוקת אמיתית על החוב, לעתים נכון יותר להגיש תביעה רגילה מלכתחילה, כפי שמוסבר בעמוד תביעות כספיות וגבייה.
טעויות נפוצות של זוכים
- המתנה ארוכה. בקשה שמוגשת אחרי יותר משנה עלולה לצמצם את הריבית וההפרשים לתקופת ההמתנה (סעיף 6(ב2)). כדאי גם לבדוק את ההתיישנות של החוב המקורי; ראו המאמר התיישנות חוב.
- פרטי זיהוי שגויים. בקשה שהפרטים בה אינם תואמים את מרשם האוכלוסין לא תתקבל (סעיף 6(ד)(2)).
- המצאה חלקית. בלי המצאה מלאה או התייצבות של החייב, אי אפשר להגיע להגבלות (סעיף 7(ג)).
- בחירת מסלול לא נכון. חוב שיש עליו מחלוקת עובדתית ממשית יעבור ממילא לבית המשפט, ולעתים אחרי חודשים.
- אין מידע על נכסים. בלי בנק, מעסיק או לקוחות ידועים, העיקולים יורים באפלה.
מסמכים שכדאי להכין לפני פתיחת תיק
- פסק הדין או הפסיקתה, ואישור על המצאתם לחייב אם נדרשה.
- השיק או השטר המקורי, ואישור הבנק על החזרה.
- בחוב בסכום קצוב: החוזה או ההתחייבות בכתב, חשבוניות והתכתבויות.
- פרטי זיהוי מלאים של החייב: מספר זהות או מספר חברה, וכתובת עדכנית.
- כל מידע על נכסים: בנק שממנו שולמו תשלומים קודמים, מעסיק, לקוחות, רכב.
שאלות נפוצות
כמה זמן צריך לחכות אחרי פסק הדין כדי לפתוח תיק הוצאה לפועל?
עד המועד שנקבע בפסק הדין לתשלום. אם לא נקבע מועד, 30 ימים מיום מתן פסק הדין, או מיום ההמצאה כשפסק הדין ניתן שלא בנוכחות החייב (סעיף 6(ב)). כשיש חשש לסיכול הביצוע, אפשר לבקש היתר להקדים (סעיף 6(ב1)).
כמה זמן יש לחייב לשלם אחרי שקיבל אזהרה?
בדרך כלל 20 ימים מיום המצאת האזהרה, לשלם או להגיש בקשה לצו תשלומים (סעיף 7(א)). בשיק ובתביעה על סכום קצוב, המועד להתנגדות הוא 30 ימים (סעיפים 81א(ג1) ו-81א1(ה)(1)).
אפשר לפתוח תיק על שיק שחזר בלי תביעה?
כן. שיק הוא שטר, ושטר ניתן לביצוע כמו פסק דין (סעיף 81א(א)). אם החייב יגיש התנגדות, העניין יעבור לבית המשפט (סעיף 81א(ג)).
מה זה תביעה על סכום קצוב?
תביעה לסכום כסף קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליהם ראיה בכתב, או מכוח הוראה מפורשת בחיקוק, עד 75,000 ₪ ביום ההגשה. לפני ההגשה שולחים לחייב התראה בדואר רשום ומחכים 30 ימים (סעיף 81א1).
מה אי אפשר לעקל?
בין היתר: צורכי אוכל ל-30 יום, ריהוט וכלי בית בשימוש המשפחה, כלי עבודה שהחייב מתפרנס מהם עד שווי שנקבע בתקנות, חיות מחמד, וטלפונים ומחשבים אישיים (סעיף 22).
מתי אפשר לעכב לחייב את היציאה מהארץ?
כשהתקיימו התנאים שבסעיף 66ב, למשל כשהוכח שהחייב בעל יכולת המשתמט מתשלום, והרשם שוכנע שההגבלה מוצדקת (סעיף 66א(2)). ההגבלה לא תוטל אם היציאה דרושה מטעמי בריאות.
החייב טוען שכבר שילם. מה קורה?
עליו הראיה. הרשם רשאי לעכב את הביצוע מטעמים מיוחדים, ובדרך כלל יחייב ערובה. אם הטענה הייתה בלי יסוד, יוטלו על החייב הוצאות מיוחדות (סעיף 19).
האם חייב לפתוח את התיק בלשכה שבעיר שלי?
פסק דין אפשר להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל (סעיף 6(א)). בתביעה על סכום קצוב רשאי שר המשפטים לקבוע הוראות על הסמכות המקומית (סעיף 81א1(ז)(2)).
מאמרים נוספים
- עורך דין תביעות כספיות וגבייה
- ליטיגציה אזרחית ומסחרית
- התיישנות חוב: מתי חוב כספי מתיישן, ומה מאפס את השעון
פגישת ייעוץ ראשונה
יש לכם פסק דין, שיק שחזר או חוב של לקוח שלא משלם? משרד עורכי דין עדי כהן מלווה זוכים בפתיחת תיקי הוצאה לפועל ובהליכי הגבייה, ומייצג גם בהתנגדויות ובתביעות כספיות. הייצוג ניתן מהסניף ברמת גן, ז'בוטינסקי 5, ומהסניף בעפולה, האורנים 32. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה התקשרו: 09-8980681.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.