תקציר מהיר
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 מגדיר "אדם" כ"יחיד או תאגיד" (סעיף 1), ולכן גם חברה יכולה להיות נפגעת. פרסום שעלול לפגוע באדם בעסקו, במשלח ידו או במקצועו הוא לשון הרע (סעיף 1(3)). מנגד, ביקורת בתום לב על פעולה שהעסק עשה בפומבי, או על יצירה שהציג ברבים, עשויה להיות מוגנת (סעיף 15(6)), ולשון הרע על ציבור שאינו תאגיד, כמו "כל הקבלנים באזור", אינה עילה לתביעה אזרחית (סעיף 4). לצד לשון הרע קיימת עוולת שקר מפגיע: פרסום כוזב בזדון על עסקו או על טובין של אדם, שמזכה בפיצוי רק אם נגרם נזק ממון (סעיף 58 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).
מי נחשב נפגע: יחיד, בעל עסק או חברה
הגדרת "אדם" בסעיף 1 כוללת יחיד ותאגיד. מכאן שלוש אפשרויות שכדאי להבחין ביניהן:
- חברה או תאגיד אחר. התאגיד עצמו יכול להיות הנפגע, כשהפרסום עלול לפגוע בו בעסקו (סעיף 1(3)), או להשפיל אותו בעיני הבריות (סעיף 1(1)).
- בעל עסק שאינו תאגיד. עצמאי או בעל עסק יחיד הוא "יחיד", והפגיעה בעסקו היא פגיעה בו עצמו לפי סעיף 1(3).
- בעלים, מנהלים ועובדים. פרסום על "המסעדה" או על "החברה" עשוי להתייחס גם לאדם מסוים, אם הדבר משתמע מהפרסום או מנסיבות חיצוניות (סעיף 3). בעסק קטן, טענה נגד העסק היא לעתים קרובות טענה נגד הבעלים.
לעומת זאת, סעיף 4 קובע שלשון הרע על "חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד" אינה עילה לתובענה אזרחית. פוסט נגד "כל המוסכים בעיר" או "כל חברות הביטוח" אינו מקים, ככלל, עילה לתביעה של עסק אחד, אלא אם יש בפרסום או בנסיבות משהו שמצביע עליו דווקא.
מה נחשב פגיעה בעסק
סעיף 1 מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לגרום לפגיעה. אין צורך שהלקוחות באמת עזבו. מספיק שהפרסום עלול לפגוע בעסק. דוגמאות כלליות לפרסומים שעלולים לעמוד בהגדרה:
- טענה שהעסק מרמה לקוחות, גובה כפל או מזייף חשבוניות.
- טענה שמוצר מסוכן, מקולקל או מזויף.
- טענה שהעסק פועל בלי רישיון או מעסיק עובדים בניגוד לחוק.
- טענה שבעל המקצוע אינו מוסמך או "נכשל בכל תיק".
- תמונה, סרטון או ציור שמייחסים לעסק התנהגות פסולה (סעיף 2(א) כולל גם ציור, דמות, תנועה וצליל).
הפרסום יכול להיות בכל אמצעי: ביקורת בגוגל, פוסט בפייסבוק, סרטון, הודעה בקבוצת וואטסאפ של השכונה, או מכתב ללקוחות. על פרסום ברשת באופן כללי ראו לשון הרע באינטרנט ובפייסבוק.
ביקורת בגוגל: מתי היא לגיטימית
רוב הביקורות השליליות אינן תביעה. לקוח שכותב "השירות היה איטי", "האוכל היה קר" או "לא הייתי חוזר" מתאר חוויה ומביע דעה על פעולה שהעסק עשה מול הציבור. סעיף 15(6) מגן על ביקורת בתום לב על יצירה שהנפגע פרסם או הציג ברבים, "או על פעולה שעשה בפומבי", ובמידה שהדבר כרוך בביקורת כזו, גם על הבעת דעה על אופיו, מעשיו או דעותיו של הנפגע, במידה שהם נתגלו באותה יצירה או פעולה.
הגבול עובר בין דעה לבין טענה עובדתית:
| בביקורת | איך זה נבחן |
|---|---|
| "השירות היה גרוע, חיכיתי שעה" | חוויה ודעה על פעולה, קרוב להגנת 15(6) |
| "המחיר יקר מדי לדעתי" | דעה על פעולה עסקית |
| "הם גנבו לי כסף מהכרטיס" | טענה עובדתית, שנבחנת לפי אמת (סעיף 14) או תום לב (סעיף 15) |
| "המוצר שלהם מזויף" | טענה עובדתית על הטובין, ועשויה להיות גם שקר מפגיע |
| ביקורת שכתב מתחרה, שמעולם לא היה לקוח | שאלת תום הלב וחזקות סעיף 16(ב) עולות במלואן |
גם כשמדובר בטענה עובדתית, היא יכולה להיות מוגנת אם היא אמת ויש בפרסומה עניין ציבורי (סעיף 14), או אם נעשתה בתום לב באחת הנסיבות שבסעיף 15, למשל הגנה על עניין אישי כשר (15(3)) או אזהרה של אחרים מתוך חובה חברתית (15(2)). מנגד, חזקה שהמפרסם פעל שלא בתום לב אם הדבר לא היה אמת והוא לא האמין בו, או לא היה אמת והוא לא בדק אותו באמצעים סבירים לפני הפרסום (סעיף 16(ב)). על ההגנות לעומק ראו את המאמר הגנות בתביעת לשון הרע.
שקר מפגיע: עוולה נוספת לעסקים
סעיף 58 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר "שקר מפגיע" כפרסום הודעה כוזבת בזדון, בעל פה או בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח ידו, למקצועו, לטובין שלו או לזכות קניין שלו. "פרסום" לעניין זה הוא כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.
ההבדלים העיקריים בין שקר מפגיע לבין לשון הרע, לפי לשון הסעיפים:
- כזב וזדון. בשקר מפגיע ההודעה צריכה להיות כוזבת, והפרסום צריך להיעשות בזדון. בלשון הרע, הנתבע הוא שצריך להראות הגנה.
- טובין וקניין. שקר מפגיע חל גם על הודעה על טובין או על זכות קניין, למשל טענה כוזבת שמוצר פגום, בלי שהיא פוגעת בשמו של אדם.
- נזק ממון. אין פיצוי בעד שקר מפגיע אלא אם התובע סבל נזק ממון. בלשון הרע, לעומת זאת, אפשר לקבל פיצוי בלי הוכחת נזק (סעיף 7א).
בפועל, טענה כוזבת על מוצר או על עסק עשויה להקים את שתי העילות, ובודקים איזו מהן מתאימה לראיות שיש.
פגיעה בפרנסה: איך מוכיחים, ומה הפיצוי
בתביעת לשון הרע רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-84,038 ₪), בלי שהנפגע יוכיח נזק (סעיף 7א(ב)). אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, התקרה היא 100,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-168,077 ₪) (סעיף 7א(ג)). זו תקרה ולא סכום קבוע, ואין פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת (סעיף 7א(ד)). מה משפיע על הסכום מוסבר במאמר פיצוי בלשון הרע ללא הוכחת נזק.
עסק שנפגע בפועל, למשל ירידה בהזמנות או ביטול עסקה, יכול גם לטעון לנזק שהוכח. כדי לעשות זאת צריך ראיות: נתוני מכירות לפני ואחרי הפרסום, הודעות של לקוחות שביטלו, ותיעוד של הקשר בין הפרסום לבין הירידה. בלי ראיות כאלה, הפיצוי ללא הוכחת נזק הוא לרוב המסלול המרכזי.
מלבד כסף, בית המשפט רשאי לצוות על איסור הפצה של עותקי הפרסום (סעיף 9(א)(1)), ועל פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין, על חשבון הנתבע, במקום, במידה ובדרך שיקבע (סעיף 9(א)(2)). לעסק, תיקון שמתפרסם באותה פלטפורמה שבה הופיעה הביקורת יכול להיות חשוב לא פחות מהפיצוי.
עובד לשעבר, ספק או שותף שמפרסמים נגד העסק
לא כל פרסום נגד עסק מגיע מלקוח. לעתים הכותב הוא עובד לשעבר, ספק שלא קיבל תשלום או שותף שנפרד בסכסוך. במקרים כאלה יש כמה שאלות נוספות:
- מה הקשר בין הפרסום לבין הסכסוך? פרסום שנכתב בזמן סכסוך כספי פתוח מעלה את שאלת המניע, ואת השאלה אם המפרסם התכוון לפגוע במידה גדולה מהסבירה (סעיף 16(ב)(3)).
- האם הכותב יכול לטעון להגנה? למשל, תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לחקור את העסק עשויה להיות מוגנת לפי סעיף 15(8), אבל ההגנה אינה חלה על פרסום אחר של התלונה, כמו פוסט ברשת שמספר עליה.
- באיזו ערכאה דנים? תביעה של מעסיק נגד עובד או עובד לשעבר, בקשר ליחסי העבודה, שייכת לסמכות הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה (סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה). הפירוט במאמר לשון הרע במקום העבודה.
כשהכותב מכיר את העסק מבפנים, הקוראים נוטים להאמין לו יותר, ולכן גם הפגיעה עלולה להיות גדולה יותר. מצד שני, דווקא מי שמכיר את העסק עשוי להחזיק ראיות לאמיתות חלק מהדברים. לכן בודקים קודם מה מהטענות נכון ומה לא, ורק אחר כך מחליטים אם להגיב, לדרוש תיקון או לתבוע.
עסק שמגיב לביקורת: לא להפוך לנתבע
התגובה של העסק לביקורת היא גם פרסום. תגובה פומבית שמייחסת ללקוח שקר, הונאה או "סחטנות", בלי בסיס, עלולה להיות לשון הרע על הלקוח. כמה נקודות מהחוק:
- סעיף 15(10) מגן על פרסום שלא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם. תגובה עניינית שמכחישה את הטענה קרובה יותר להגנה הזו מתגובה שתוקפת את הכותב.
- סעיף 15(3) מגן על פרסום בתום לב להגנה על עניין אישי כשר של המפרסם, כמו שמו הטוב של העסק.
- בשני המקרים נדרש תום לב, וחזקה שאין תום לב אם המגיב התכוון לפגוע במידה גדולה מהסבירה (סעיף 16(ב)(3)).
תגובה קצרה, עניינית ובלי כינויים היא בדרך כלל הצעד הבטוח יותר.
מה עושים כשמתפרסם פוסט או ביקורת נגד העסק
- מתעדים את הפרסום כפי שהוא. צילום מסך עם התאריך, השעה, שם הכותב והקישור, וגם התגובות והשיתופים.
- בודקים מי כתב. לקוח אמיתי, עובד לשעבר, מתחרה או חשבון לא מזוהה. התשובה משנה את הניתוח.
- מפרידים בין דעה לעובדה. מה בפרסום הוא חוויה ודעה, ומה טענה עובדתית שאפשר להוכיח שאינה נכונה.
- אוספים ראיות לאמת. חשבוניות, הודעות, תיעוד של השירות. הן עוזרות גם להכחשה וגם לתביעה.
- רושמים נזק, אם יש. ביטולים, פניות של לקוחות, ירידה בפניות אחרי הפרסום.
- לא מגיבים מתוך כעס. תגובה פוגענית עלולה להפוך את העסק לנתבע.
- שוקלים פנייה לכותב או לפלטפורמה. בקשה להסרה או לתיקון לפי כללי הפלטפורמה, או מכתב התראה לפני תביעה. על כך נרחיב במאמר מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע.
לצד ההליך האזרחי, החוק קובע גם עבירה פלילית למי שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע (סעיף 6). המדריך הזה עוסק בהליך האזרחי בלבד.
שאלות נפוצות על לשון הרע נגד עסק
האם חברה יכולה לתבוע תביעת לשון הרע?
כן. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר "אדם" כיחיד או תאגיד, ופרסום שעלול לפגוע באדם בעסקו הוא לשון הרע לפי סעיף 1(3). החברה עצמה יכולה להיות התובעת.
האם ביקורת שלילית בגוגל היא לשון הרע?
לא בהכרח. ביקורת בתום לב על פעולה שהעסק עשה בפומבי עשויה להיות מוגנת לפי סעיף 15(6). טענה עובדתית שקרית, כמו "הם גונבים", נבחנת אחרת, לפי ההגנות של סעיפים 14 ו-15 והחזקות של סעיף 16.
מה ההבדל בין לשון הרע לשקר מפגיע?
שקר מפגיע (סעיף 58 לפקודת הנזיקין) הוא פרסום כוזב בזדון על עסקו של אדם או על הטובין שלו, ומזכה בפיצוי רק אם נגרם נזק ממון. בלשון הרע אפשר לקבל פיצוי בלי הוכחת נזק, עד התקרה שבסעיף 7א.
האם אפשר לתבוע על פוסט נגד "כל העסקים בתחום"?
ככלל לא. לשון הרע על ציבור או על חבר בני אדם שאינם תאגיד אינה עילה לתובענה אזרחית (סעיף 4), אלא אם הפרסום או הנסיבות מצביעים על עסק מסוים (סעיף 3).
מתחרה כתב ביקורות מזויפות נגד העסק שלי. מה אפשר לעשות?
ביקורת כוזבת שנכתבה בזדון עשויה להיות גם לשון הרע וגם שקר מפגיע. חשוב לתעד את הביקורות ולאסוף ראיות לזהות הכותב ולנזק. מי שפרסם דבר לא נכון בלי להאמין בו נתון לחזקה שפעל שלא בתום לב (סעיף 16(ב)(1)).
כמה פיצוי עסק יכול לקבל בלי להוכיח נזק?
עד 50,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-84,038 ₪) (סעיף 7א(ב)), ועד 100,000 ₪, מתעדכן לפי המדד (נכון לאוקטובר 2026: כ-168,077 ₪) אם הוכחה כוונה לפגוע (סעיף 7א(ג)). זו תקרה, לא סכום קבוע.
האם מותר לעסק להגיב לביקורת?
כן, אבל גם התגובה היא פרסום. תגובה שנועדה רק להכחיש או לגנות לשון הרע שפורסמה קודם עשויה להיות מוגנת לפי סעיף 15(10), בתנאי שהיא בתום לב ואינה פוגעת יותר מהסביר.
האם אפשר לבקש מבית המשפט להורות על פרסום תיקון?
כן. סעיף 9(א)(2) מאפשר לבית המשפט לצוות על פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין, על חשבון הנתבע, במקום, במידה ובדרך שיקבע.
מאמרים נוספים
- עורך דין לשון הרע
- לשון הרע באינטרנט ובפייסבוק
- תביעת לשון הרע: תנאים, ראיות ושלבי ההליך
- פיצוי בלשון הרע ללא הוכחת נזק
- מה נחשב לשון הרע: דוגמאות, ומדוע תביעות נדחות
- ליטיגציה אזרחית ומסחרית
- הגנות בתביעת לשון הרע
פגישת ייעוץ ראשונה
פורסם נגד העסק שלכם פוסט או ביקורת שפוגעים בפרנסה, או שאתם עצמכם נתבעים בגלל ביקורת שכתבתם? משרד עורכי דין עדי כהן מייצג עסקים, חברות ובעלי מקצוע בתביעות לשון הרע ובליטיגציה אזרחית ומסחרית, מהסניף ברמת גן, ז'בוטינסקי 5, ומהסניף בעפולה, האורנים 32. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה התקשרו: 09-8980681.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.