שאלות נפוצות על לשון הרע

לשון הרע היא פרסום שעלול, בעיני האדם הסביר ובהקשר שבו פורסם, להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזותו בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. לא די בכך שהנפגע נעלב; נבחנים גם משמעות הדברים, הזיהוי ויסוד הפרסום.

לא. קללה עשויה בנסיבות מסוימות להיחשב גידוף רגעי שאינו יוצר עילת תביעה, ובנסיבות אחרות להיות חלק מפרסום פוגעני. בית המשפט בוחן את המילים, הטון, ההקשר, היחסים בין הצדדים והמשמעות שהקהל הסביר היה מייחס להן.

בתביעה אזרחית די בדרך כלל בכך שהפרסום הגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. בקבוצת WhatsApp, בדוא״ל בתפוצה, בפוסט או באמירה בישיבה, יסוד הפרסום עשוי להתקיים גם כאשר הקהל מצומצם. מספר הנחשפים עשוי להשפיע על חומרת המקרה ועל הסעד.

לא די בכך שהמפרסם מאמין שהדברים נכונים. הגנת אמת בפרסום דורשת עמידה בתנאים הקבועים בחוק, ובכלל זה אמת בפרסום ועניין ציבורי. גם אי־דיוקים שאינם מהותיים נבחנים לפי הדין וההקשר. כדאי לבדוק את התשתית העובדתית ואת היכולת להוכיח אותה לפני פרסום או לפני הגשת תביעה.

אין חסינות אוטומטית לכל משפט שמוצג כ״דעה״. בית המשפט בוחן אם הקורא הסביר יבין שמדובר בהערכה או בקביעה עובדתית, מהו הבסיס העובדתי שנחשף, מה הקשר הדברים והאם מתקיימת הגנת תום לב רלוונטית. הוספת המילים ״לדעתי״ אינה מספיקה כשלעצמה.

בית המשפט העליון קבע ברע״א 1239/19 שאול נ׳ ניידלי תקשורת בע״מ כי שיתוף הוא פעולה אקטיבית שעשויה להיחשב פרסום מחדש. סימון ״לייק״ או תגובה דומה, כשלעצמם, אינם פרסום לפי החוק. גם בשיתוף יש לבדוק את ההגנות, ההקשר והסעד המתאים.

לא קיימת אחריות אוטומטית לכל תוכן שמעלה משתמש אחר. השאלה תלויה במעשיו של מנהל הקבוצה, במידת השליטה שלו, בידיעה על הפרסום, בתגובה לפנייה ובנסיבות נוספות. אין להסיק מתיק נקודתי חובה כללית לנטר מראש את כל תוכני הקבוצה.

סעיף 7א לחוק קובע סכום בסיס של 50,000 ש״ח, הצמוד למדד ומתעדכן ב־16 בכל חודש. אם הוכחה כוונה לפגוע, ניתן לפסוק עד כפל הסכום המעודכן. זו תקרה אפשרית ולא פיצוי אוטומטי; בית המשפט רשאי לפסוק סכום נמוך יותר או לא לפסוק פיצוי. לכן אין להסתמך על סכום קבוע שמופיע במאמר ישן.

כן. כאשר ניתן להוכיח נזק ממשי וקשר סיבתי לפרסום, למשל אובדן עסקה או פגיעה תעסוקתית, ניתן לדרוש פיצוי בהתאם לדין ולראיות. יש לשמור מסמכים, תכתובות, נתוני הכנסה ועדויות. עצם הירידה בהכנסות לאחר הפרסום אינה בהכרח מוכיחה שהפרסום גרם לה.

כדאי לשמור צילום מסך מלא, כתובת URL, שם החשבון, תאריך ושעה, תגובות ושיתופים, ההקשר המלא ופרטים של מי שנחשף. אין לערוך את הצילום. רק לאחר שימור החומר מומלץ לשקול פנייה למפרסם או לפלטפורמה, משום שהסרה עלולה להעלים ראיה חשובה.

ראשית שומרים את כל הנתונים הזמינים: כתובת הפרסום, שם משתמש, מזהים, מועדים והתכתבות. קיימים במקרים מתאימים כלים דיוניים לבקשת מידע או לשימורו, אך חשיפת זהות אינה מובטחת ותלויה בדין, בפלטפורמה ובנסיבות. חשוב לפעול במהירות לפני שמידע טכני נמחק.

ככלל, תביעה אזרחית שאינה במקרקעין מתיישנת בתוך שבע שנים מיום היווצרות העילה, בכפוף לחריגים בחוק. אין להניח שפרסום ישן שנשאר נגיש באינטרנט מחדש את התקופה בכל יום. שינוי, שיתוף או הפצה נוספת עשויים לעורר שאלות נפרדות, ולכן יש לבדוק את המועדים ללא דיחוי.

כן, אך הרף הפלילי שונה ומצומצם יותר. סעיף 6 לחוק עוסק בפרסום לשון הרע בכוונה לפגוע לשני בני אדם או יותר מלבד הנפגע. לא כל עוולה אזרחית היא עבירה פלילית, ויש לבחון בנפרד את הראיות, היסוד הנפשי והמסלול הדיוני.

לעיתים כן, אך תקרת התביעות הקטנות אינה זהה לפיצוי הסטטוטורי בחוק איסור לשון הרע. לפי הרשות השופטת, התקרה היא 39,900 ש״ח נכון ל־1.1.2026 ועשויה להתעדכן. יש לשקול גם את מורכבות הראיות, מספר העדים, הסעדים המבוקשים והיעדר ייצוג רגיל בהליך.

לא בכל תיק קיימת חובה כזו. מכתב עשוי להביא להסרה, תיקון או הסכמה, אך לפעמים הוא עלול לגרום למחיקת ראיות או להפצה נוספת. לכן מומלץ קודם לשמר את הפרסום ולבחון את המטרה, את הדחיפות ואת הסיכון.

כן. משרד עורכי דין עדי כהן מייצג נפגעי פרסום וכן מפרסמים שקיבלו מכתב התראה או כתב תביעה. היכרות עם שני צדי ההליך מסייעת להעריך מראש את העילה, ההגנות, הראיות והסיכון.