§
עדי כהן, עורך דין

לשון הרע בסכסוך משפחתי ובגירושין: מה מותר לומר, איפה ולמי

14 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: נובמבר 22, 2026

פרידה קשה, מחלוקת על ירושה או ריב בין אחים מוציאים מאנשים דברים שלא היו אומרים לעולם על אדם זר. אמא שכותבת בקבוצת ההורים של הגן שהאב "אלים ולא יציב", אח שמספר לכל הדודים שאחותו "גנבה את אבא", גרוש שמעלה פוסט ארוך על "הסחטנית" שהייתה אשתו. בזמן אמת זה נראה כמו פריקה מוצדקת. אחרי כמה חודשים זה יכול להפוך לכתב תביעה.

המאמר עוסק רק בצד של לשון הרע: מתי אמירה על בן משפחה היא עוולה, מה מוגן כשהיא נאמרת בתוך ההליך המשפטי, מה מותר לספר לקרובים ולגורמים מקצועיים, ואיך בתי המשפט מתייחסים לתביעות כאלה. אנחנו לא עוסקים בדיני משפחה עצמם, במזונות, במשמורת או ברכוש. המשרד מייצג גם מי שנפגע וגם מי שנתבע, ולכן המאמר מציג את שני הצדדים. לתמונה הרחבה של התחום ראו את העמוד הראשי על עורך דין לשון הרע.

האם חוק איסור לשון הרע חל גם בין בני משפחה?

כן, ובלי שום הנחה. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות שמיוחסים לו, או לפגוע בו במשרתו, בעסקו או במקצועו. אין בחוק חריג למשפחה, ואין בו "היתר" לדבר על מי שהיה פעם בן זוג.

לפי סעיף 2, פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בתמונה או בכל אמצעי אחר, ורואים בו פרסום אם הדברים היו מיועדים לאדם זולת הנפגע והגיעו לאדם כזה. כלומר, ההודעה שנשלחה לאמא של הגרוש, השיחה עם הגיסה או הסטורי שראו עשרים חברים, כולם יכולים להיות פרסום. המבחן אינו מה הייתה הכוונה, אלא איך אדם סביר היה מבין את הדברים.

ומה לגבי ויכוח בארבע עיניים? מה שנאמר רק לבן הזוג, בלי אף אחד נוסף שמאזין, אינו פרסום. הוא יכול להיות פוגע מאוד, אבל חוק איסור לשון הרע מגן על השם הטוב בעיני אחרים. אם הוויכוח מתנהל בצעקות מול הילדים הבוגרים, השכנים או החותנים, התמונה משתנה. על הפרטים של אמירות בעל פה ראו את המאמר על לשון הרע בעל פה.

מה אם לא כתבתי את השם שלו?

זו אחת הטענות הנפוצות ביותר בתיקים משפחתיים, והיא כמעט תמיד נכשלת. סעיף 3 לחוק קובע שאין נפקא מינה אם לשון הרע והתייחסותה לנפגע הובעו במישרין, או שהן משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות. בסכסוך משפחתי הנסיבות החיצוניות ידועות לכולם. מי שקורא פוסט על "האקסית שמנהלת נגדי שש תביעות" ומכיר את הכותב, יודע בדיוק על מי מדובר.

כך קבע גם בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בפסק הדין שנסקור בהמשך. הוא ציין שהעובדה ששם האישה לא הופיע בפוסטים אינה מעלה ואינה מורידה, משום שמהניסוחים ברור למי הכוונה, ושכל מי שמכיר את שני הצדדים יזהה אותה בקלות.

כלל דומה חל על כינויים כמו "המשפחה של בעלי לשעבר" או "אחי הבכור". כשמדובר בקבוצה קטנה ומוגדרת, כל אחד מחבריה עשוי לטעון שהדברים מכוונים אליו.

איפה זה קורה: וואטסאפ, פייסבוק, קבוצות הורים

רוב התביעות בסכסוכים משפחתיים נולדות היום ברשת. כמה מצבים חוזרים על עצמם:

  1. קבוצת הווטסאפ המשפחתית. הודעה שנשלחת לעשרים בני דודים היא פרסום לעשרים אנשים. העובדה שהקבוצה "סגורה" אינה הופכת אותה לפרטית. על הכללים הספציפיים ראו את המאמר על לשון הרע בוואטסאפ.
  2. קבוצות תמיכה לגרושים ולגרושות. אנשים כותבים שם כדי לקבל עצה, ולא פעם מתארים את בן הזוג לשעבר בפירוט. אם הקוראים יכולים לזהות אותו, למשל דרך הפרופיל של הכותבת או חברים משותפים, הפרסום עלול להיחשב לשון הרע.
  3. קבוצת ההורים בגן או בכיתה. כאן הנזק כפול: הדברים מגיעים לאנשים שפוגשים את ההורה השני כל בוקר, ולפעמים גם לצוות החינוכי.
  4. פוסט פומבי "לכל השואלים". פוסט שמסביר לחברים למה נפרדתם הוא אולי טבעי, אבל ברגע שהוא מייחס לצד השני סחטנות, אלימות או שקרים, הוא נכנס לשטח המסוכן.
  5. שיתוף מסמכים מהתיק. צילום של כתב טענות, פרוטוקול או תסקיר שמועלה לרשת או נשלח לקרובים. על כך בהמשך, כי זו בדיוק הנקודה שבה החסינות של ההליך המשפטי נגמרת.

מה מותר לומר בתוך ההליך המשפטי?

בתוך בית המשפט המצב שונה לגמרי. סעיף 13(5) לחוק קובע שלא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון בפני שופט, דיין, בורר או גוף אחר בעל סמכות שיפוטית. מכאן שטענות קשות בכתב תביעה למשמורת, בתצהיר בהליך רכושי או בעדות בבית הדין הרבני, אינן עילה לתביעת לשון הרע, גם אם הן פוגעות מאוד.

הרציונל פשוט: צד להליך צריך להיות חופשי לטעון את טענותיו בלי לחשוש שכל משפט בכתב הטענות יוליד תביעה חדשה. ההגנה רחבה, ועליה הרחבנו במאמר על החסינות בהליך משפטי.

אבל החסינות צמודה למקום. היא חלה על מה שנאמר "תוך כדי דיון". אותן טענות בדיוק, כשהן מועתקות לפוסט, נשלחות לחותנים או מוקראות בארוחת שישי, הן פרסום חדש שאינו נהנה מהחסינות. גם סעיף 15(5)(א), שמגן על הבעת דעה על התנהגות של בעל דין או עד, מוגבל להתנהגות "בישיבה פומבית" של הדיון. דיונים בענייני משפחה מתנהלים בדרך כלל בדלתיים סגורות, ולכן ההגנה הזו לרוב לא תעזור למי שמספר ברשת מה האקס אמר באולם.

יש גם בעיה נוספת, נפרדת מלשון הרע. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הזכיר בפסק הדין שנסקור בהמשך את האיסור לפרסם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות בלי רשות בית המשפט, וציין שהאיסור חל גם על העברת מידע לאדם אחד, למשל בן משפחה שאינו צד להליך. העברת תסקיר או פרוטוקול לקרובים עלולה אפוא להיות בעייתית גם בלי שום מילה מבזה.

מותר לספר לבני משפחה, לגננת או לעובדת הסוציאלית?

לא כל אמירה על בן משפחה שמגיעה לאדם אחר היא עוולה שמחייבת פיצוי. סעיף 15 לחוק מונה נסיבות שבהן פרסום בתום לב הוא הגנה טובה. בסכסוך משפחתי שלוש מהן רלוונטיות במיוחד:

  • סעיף 15(2): היחסים בין המפרסם לבין מי ששמע את הדברים הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לומר אותם. למשל אמא שמודיעה לסבתא שמשגיחה על הילדים שהאב נוהג לשתות לפני שהוא נוהג איתם.
  • סעיף 15(3): הפרסום נעשה כדי להגן על עניין אישי כשר של המפרסם, של מי ששמע את הדברים או של מי שהוא מעוניין בו. הורה שמסביר לגננת מי רשאי לאסוף את הילד, ולמה, נמצא בדרך כלל בתחום הזה.
  • סעיף 15(8): תלונה על הנפגע לגורם שממונה עליו, או לרשות המוסמכת לקבל תלונות או לחקור בעניין. אבל הסעיף עצמו מבהיר שאין בו הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תוכנה. מי שמגיש תלונה ואחר כך מספר עליה בקבוצת ההורים, יוצא מגבולות ההגנה.

המילה החשובה בכל אחת מהן היא "תום לב". סעיף 16 לחוק מוסיף חזקה: מי שהוכיח שפרסם באחת הנסיבות של סעיף 15, ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שפעל בתום לב. סעיף 16(ב) קובע את החזקה ההפוכה: מי שפרסם דבר שאינו אמת ולא האמין באמיתותו, או לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים לבדוק אם הוא נכון, או שהתכוון לפגוע במידה גדולה מהסבירה, חזקה עליו שלא פעל בתום לב. בסכסוך משפחתי זה מצב שכיח: שמועה שעוברת מאחות לגיס ומשם לחותנת, בלי שאיש בדק אותה. החריגה מתחום הסביר היא בדיוק המקום שבו הורים בסכסוך נכשלים. להזהיר את הגננת זה דבר אחד. לשלוח לכל הורי הגן מכתב ארוך על אופיו של האב זה כבר דבר אחר.

המצבאיך החוק רואה אותו בדרך כלל
טענה בכתב טענות, בתצהיר או בעדות בבית המשפטחסינות מלאה לפי סעיף 13(5)
אותה טענה, מועתקת לפוסט או לקבוצת וואטסאפפרסום חדש, בלי חסינות
עדכון ענייני של הגננת או של בן משפחה שמטפל בילדיםיכול להיות מוגן לפי סעיף 15(2) או 15(3), אם לא חרג מהסביר
תלונה לרשות המוסמכתיכולה להיות מוגנת לפי סעיף 15(8), אבל לא הפצה שלה לאחרים
פוסט פומבי שמייחס לצד השני סחטנות, אלימות או שקריםחשיפה ממשית לתביעה, אלא אם יוכח שהדברים אמת ושיש בפרסום עניין ציבורי

ואם מה שכתבתי נכון?

סעיף 14 לחוק קובע שבמשפט בשל לשון הרע תהא זו הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים מצטברים. בסכסוך בין בני זוג או בין אחים, קשה לשכנע שיש עניין ציבורי בפרטי הפרידה או בחלוקת העיזבון. לכן גם מי שבטוח שכל מילה שכתב נכונה צריך לשאול את עצמו אם הציבור צריך לשמוע אותה, ולא רק אם היא נכונה.

הגנה אחרת שנטענת לא פעם היא הבעת דעה. אבל כשהדעה נשענת על עובדות, למשל "הוא אבא אלים, ראו מה עשה", בית המשפט יבדוק גם את העובדות. אמירה שהיא בעיקרה ייחוס מעשה, ולא הערכה אישית, לא תיהנה מההגנה רק משום שנוסחה כדעה.

מה פסקו בתי המשפט

שני פסקי דין מהחודשים האחרונים מראים את שני צדי המטבע: מצד אחד, בתי המשפט מחייבים גם בתוך המשפחה. מצד שני, הם מקפידים שהפיצוי יהיה מידתי.

סדרת פוסטים נגד בת הזוג לשעבר. בתלה"מ (שלום חי') 8416-05-23 פלוני נ. אלמוני (2.8.2026) דן בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בסכסוך בין בני זוג לשעבר, הורים לשלושה ילדים, שניהלו ביניהם עוד 16 הליכים. האישה טענה ל-14 פרסומים שונים. בית המשפט חילק אותם לשלוש קבוצות. שישה פרסומים באתר אינטרנט נדחו, משום שלא הוכח שהגבר עומד מאחוריהם: האישה לא פעלה לחשוף את זהות המפרסם האנונימי, וראיות נסיבתיות לא הספיקו. שני אירועים של דברים שנאמרו בעל פה נדחו, כי העדים לא הובאו להעיד. אבל ששת הפוסטים שהגבר פרסם בעמוד הרשת החברתית שלו, ובהם כינה אותה סחטנית, רמאית, מתחזה ובכינויי גנאי נוספים, נקבעו כלשון הרע. בית המשפט דחה את טענת זוטי הדברים, משום שלא היה מדובר בפרסום בודד אלא ברצף פרסומים לאורך כמה שנים. הוא שקל את השיהוי בהגשת התביעה ואת זהירות היתר שבה יש לפסוק פיצוי בסכסוך משפחתי, וחייב את הגבר בפיצוי של 5,000 שקל לכל פוסט, 30,000 שקל בסך הכול, ועוד 15,000 שקל הוצאות. גם תביעתו של הגבר נגדה, על פגיעה בפרטיות, שהוגשה לפני תביעתה ונדונה יחד איתה, נדחתה.

רכילות לאם של בן הזוג. בת"א (שלום אשקלון) 57894-08-24 אביחי חסיד נ' שפרה כהן (6.11.2026) התקשרה מכרה לאמו של אדם וסיפרה לה שבת הזוג שלו סטרה לו במועדון, הייתה שתויה, מחפשת את כספו ו"הטילה עליו כישוף". ההורים האמינו, ארוחת השבת בוטלה והאב הודיע שלא יגיע לחתונה. בני הזוג תבעו יחד. בית המשפט קבע שהדברים מהווים לשון הרע כלפי בת הזוג, ושהטענה "רק חזרתי על מה ששמעתי" אינה מקימה הגנת אמת: מי שחוזר על דברי אחר צריך להוכיח שתוכנם נכון. התביעה של בן הזוג עצמו נדחתה, משום שתיאור של גבר שספג סטירה ולא הגיב אינו מבזה אותו. בית המשפט התחשב בכך שהפרסום היה מצומצם מאוד, להורים בלבד, בכך שהיחסים עם ההורים היו מתוחים עוד קודם, ובתגובה הלא מידתית שלהם. הפיצוי לבת הזוג הועמד על 10,000 שקל, בלי צו להוצאות.

המסר משני התיקים דומה. פרסום על בן משפחה, גם בהודעה אחת להורים, יכול להיות לשון הרע. אבל הפיצוי נגזר מהיקף הפרסום, מהחזרה עליו לאורך זמן ומהתנהגות הצדדים, ותביעה מנופחת עלולה להסתיים בסכום נמוך בהרבה מהמבוקש.

באיזה בית משפט מגישים את התביעה?

חוק בית המשפט לענייני משפחה מגדיר בסעיף 1 "ענייני משפחה", ובהם תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. "בן משפחה" לעניין זה הוא בן זוג, לרבות ידוע בציבור; בן זוג לשעבר, ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; ילד, לרבות ילד של בן הזוג; הורים, הורי בן הזוג או בני זוגם; נכדים; סבים וסבתות; ואחים ואחיות, שלו או של בן זוגו.

מכאן כמה מסקנות מעשיות:

מי מול מיאיפה התביעה נדונה, לפי ההגדרה בחוק
בני זוג או בני זוג לשעבר, כשהעילה נובעת מהסכסוך ביניהםבית המשפט לענייני משפחה
אחים, הורים, ילדים, או אחים ואחיות של בן הזוג, בסכסוך בתוך המשפחהבית המשפט לענייני משפחה
מול בן הזוג של אח או של אחותאינו בן משפחה לפי ההגדרה, ולכן בית המשפט הרגיל
גרושה מול בת הזוג החדשה של הגרושאינה "בת משפחה" לפי ההגדרה, ולכן בית המשפט הרגיל
בן משפחה מול חבר, שכן או מעסיקבית המשפט הרגיל

לשאלה הזו יש משמעות מעשית. בית המשפט לענייני משפחה מכיר את מכלול ההליכים בין הצדדים, ולעיתים אותו שופט דן גם בתביעות האחרות שלהם. הוא רואה את הפרסום בתוך ההקשר המלא של הסכסוך, וזה יכול לפעול לטובת כל אחד מהצדדים.

כמה פיצוי אפשר לקבל?

סעיף 7א(ב) לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד 50,000 שקלים חדשים בלי הוכחת נזק. אם הוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, התקרה היא כפל הסכום (סעיף 7א(ג)). הסכומים מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן, ביחס למדד ספטמבר 1998 (סעיף 7א(ה)), ולכן התקרה בפועל גבוהה מהמספר הנקוב. לפי סעיף 7א(ד), לא מקבלים פיצוי בלי הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע.

בתיקי משפחה הסכומים בפועל נמוכים בדרך כלל מהתקרה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הסביר מדוע: מערכת יחסים משפחתית טעונה רגשית, ביטויים חריפים נאמרים בה בסערת רגשות, ופסיקת פיצויים גבוהים עלולה לעודד צדדים להגיש תביעות כדי לנגח זה את זה. לכן, כך נקבע, פיצוי יינתן במקרים חריגים. ובכל זאת, כשמדובר במסכת שיטתית ועקבית של פרסומים שכל תכליתם לפגוע, התביעה תתקבל.

מה עושים אם כתבו עליכם?

  1. מתעדים מיד. צילום מסך מלא של הפוסט, עם התאריך, שם המפרסם, מספר התגובות והשיתופים. בקבוצת וואטסאפ, צילום שמראה גם את שם הקבוצה ואת מספר המשתתפים.
  2. רושמים מי ראה. מי מבני המשפחה, ההורים בגן או החברים המשותפים נחשף לדברים. אלה העדים שלכם לפרסום ולזיהוי.
  3. לא מגיבים באותו מטבע. תגובה נגדית בפומבי עלולה להפוך אתכם לנתבעים בתביעה שכנגד, ולהחליש את הטענה שנפגעתם.
  4. שוקלים מכתב דרישה. לא פעם בקשה מנומקת להסיר את הפרסום ולהתנצל מספיקה, וחוסכת הליך נוסף בתוך סכסוך שכבר יש בו הרבה הליכים.
  5. לא מחכים שנים. בפסק הדין מחיפה בית המשפט ייחס משקל לשיהוי בהגשת התביעה ולכך שהוגשה רק אחרי שהצד השני תבע ראשון.

מה עושים אם תבעו אתכם?

  • בודקים אם הדברים נאמרו בתוך ההליך. אם כן, סעיף 13(5) עשוי לסיים את התביעה.
  • בודקים אם הוכח שאתם המפרסמים. בפרסום אנונימי, על התובע להוכיח מי עומד מאחוריו.
  • בודקים את ההגנות של סעיף 15: חובה מוסרית או חברתית, עניין אישי כשר, תלונה לרשות מוסמכת.
  • שוקלים הסרה והתנצלות. התנצלות אינה מוחקת את העוולה, אבל היא עשויה להשפיע על גובה הפיצוי.
  • מבחינים בין קללה שנאמרה בכעס לבין ייחוס מעשה. בתי המשפט נוטים לסלוח יותר על הראשונה.

שאלות נפוצות

האם אפשר לתבוע את בן הזוג לשעבר על לשון הרע?

כן. חוק איסור לשון הרע חל גם בין בני זוג ובני זוג לשעבר. בפסק דין מאוגוסט 2026 חויב גבר לשלם לבת זוגו לשעבר 30,000 שקל על שישה פוסטים שבהם כינה אותה בכינויים מבזים וייחס לה מעשים שליליים.

כתבתי בכתב התביעה שהוא אבא אלים. הוא יכול לתבוע אותי?

לא על מה שנכתב בכתב הטענות. סעיף 13(5) לחוק מעניק חסינות לפרסום של בעל דין שנעשה תוך כדי דיון בבית המשפט. אבל אם תעתיקו את אותו משפט לפוסט או תשלחו את כתב הטענות לקרובים, זה פרסום חדש בלי חסינות.

לא כתבתי את השם שלה. זה עדיין לשון הרע?

יכול להיות. לפי סעיף 3 לחוק, הזיהוי יכול לנבוע מהפרסום עצמו או מנסיבות חיצוניות. "האקסית", "אם ילדיי" או תמונה משותפת מספיקים בדרך כלל כדי שכל מי שמכיר את הצדדים יבין על מי מדובר.

מותר לי לספר לגננת שאני חוששת מהאב?

עדכון ענייני של הצוות החינוכי, כדי להגן על הילד, יכול להיות מוגן לפי סעיף 15(2) או 15(3) לחוק, בתנאי שנעשה בתום לב ולא חרג מהסביר. מכתב ארוך לכל הורי הגן על אופיו של האב כבר חורג מכך.

הגשתי תלונה לרשויות על בן משפחה. זו לשון הרע?

תלונה לרשות המוסמכת לקבל תלונות או לחקור יכולה להיות מוגנת לפי סעיף 15(8), אם הוגשה בתום לב. הסעיף עצמו קובע שההגנה אינה חלה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תוכנה.

איזה בית משפט ידון בתביעה נגד אחי?

תביעה בין אחים שעילתה סכסוך בתוך המשפחה נדונה בבית המשפט לענייני משפחה, לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. תביעה נגד מי שאינו בן משפחה לפי ההגדרה, כמו בת הזוג החדשה של האקס, תוגש לבית המשפט הרגיל.

כמה פיצוי פוסקים בסכסוך משפחתי?

אין תעריף. החוק מאפשר עד 50,000 שקלים חדשים בלי הוכחת נזק, צמוד למדד, וכפל כשהוכחה כוונה לפגוע. בפועל בתי המשפט לענייני משפחה זהירים, ובפסק הדין מחיפה נפסקו 5,000 שקל לכל פוסט.

סיכום

סכסוך משפחתי אינו מרחב פטור מחוק איסור לשון הרע. אותם כללים חלים על פוסט נגד האקס, הודעה בקבוצת המשפחה ושיחה עם החותנים. מה שנאמר בתוך ההליך המשפטי מוגן בחסינות, אבל ההגנה נעצרת בדלת האולם. עדכון ענייני של מי שצריך לדעת, כמו הצוות החינוכי, יכול להיות מוגן בתום לב, ואילו הפצה רחבה של האשמות כמעט תמיד לא. בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים בזהירות, אבל מסכת של פרסומים מבזים מובילה לחיוב, ולעיתים גם להוצאות משמעותיות. בין אם נפגעתם ובין אם קיבלתם כתב תביעה, כדאי לבחון את התיק עם עורך דין לשון הרע לפני הצעד הבא, כי בסכסוך משפחתי כל הליך נוסף משפיע גם על כל השאר.

המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, כולל פרסומים ברשתות, בקבוצות וואטסאפ ובין בני משפחה. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי הראיות הקיימות.

שתפו את העמוד:

מאמרים

מאמר משפטי

גילוי ועיון במסמכים בהליך אזרחי: מה חייבים לגלות, מה חסוי, ומה קורה למי שהסתיר

רוב האנשים שמגישים תביעה או מתגוננים בה חושבים על הדיון בבית המשפט: העדים, החקירות, פסק הדין. בפועל, חלק גדול מהתיקים האזרחיים מוכרע הרבה לפני כן, בשלב שנשמע טכני ומשעמם: גילוי ועיון במסמכים.

לקריאת המאמר
22 בנובמבר 2026