§
עדי כהן, עורך דין

לשון הרע בעל פה: עלבון בשיחה, באסיפה או מול עדים, ואיך מוכיחים אותו

14 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: נובמבר 22, 2026

רוב התביעות בלשון הרע היום עוסקות בפוסטים, בתגובות ובהודעות בקבוצות ווטסאפ. אבל הרבה מהפגיעות הקשות קורות עדיין בדיבור: מנהל שאומר בישיבת צוות שעובד גנב, שכנה שצועקת בחדר המדרגות שהשכנה שלה "מתעסקת" עם בעלה, חבר ועד שמאשים בעל דירה באסיפת דיירים שהוא מעלים כספים. אין צילום מסך, אין קישור, ולפעמים אין אפילו תאריך מדויק. נשארים רק הזיכרון של מי שהיה שם.

החוק אינו מבחין בין לשון הרע בכתב לבין לשון הרע בעל פה. שתיהן עוולה אזרחית, ושתיהן יכולות לזכות בפיצוי גם בלי הוכחת נזק. ההבדל הוא בראיות. מי שנפגע מדברים שנאמרו בעל פה צריך להוכיח מה בדיוק נאמר, מי שמע, ובאיזה הקשר. המאמר מסביר מה נדרש בכל אחד מהשלבים, מה בתי המשפט פסקו השנה בתביעות כאלה, ואיך נערכים נכון, בין אם אתם הנפגעים ובין אם נתבעתם על משהו שאמרתם. לתמונה הרחבה של התחום ראו את העמוד הראשי על עורך דין לשון הרע.

האם דברים שנאמרו בעל פה הם בכלל פרסום?

כן. סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע מגדיר פרסום ככזה שנעשה "בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס", לרבות ציור, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. כלומר משפט שנאמר בקול, תנועת יד מבזה או חיקוי לעגני יכולים כולם להיות פרסום.

סעיף 2(ב)(1) מוסיף את המבחן המעשי: רואים כפרסום לשון הרע אם היא הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע. לכן יש שני מצבים עיקריים:

  1. הדברים נאמרו לאדם שלישי. מישהו סיפר לחבר משותף, למעסיק או לשכן משהו עליכם. זה פרסום גם אם לא הייתם שם.
  2. הדברים נאמרו לכם, אבל אחרים שמעו. צעקה בחדר המדרגות, ויכוח במשרד פתוח, עימות בחניה כשעוברים ושבים עומדים לידכם. כאן השאלה היא אם הדברים נאמרו כך שאחרים ישמעו אותם, למשל בצעקה בחדר מדרגות או מול קולגות, והגיעו בפועל לאוזני אדם אחר.

עלבון שנאמר רק לכם, בשיחה סגורה או בטלפון בלי איש נוסף על הקו, אינו פרסום. הוא יכול לפגוע מאוד ברגשות, אבל חוק איסור לשון הרע מגן על השם הטוב בעיני אחרים, ולא על התחושה האישית. מכאן גם טעות נפוצה: אם אתם עצמכם מספרים לאחרים מה נאמר לכם, אין בכך פרסום של מי שאמר את הדברים.

סעיף 7 לחוק משלים את התמונה. פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע הוא עוולה אזרחית. אין דרישה לקהל גדול. אדם אחד ששמע מספיק כדי שתקום עילה, והיקף הקהל ישפיע בעיקר על גובה הפיצוי.

מה הופך עלבון בעל פה ללשון הרע?

סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות שמיוחסים לו, לפגוע בו במשרתו, בעסקו או במקצועו, או לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. אין צורך להוכיח שמישהו באמת שינה את דעתו עליכם. מספיק שהדברים עלולים היו לגרום לכך.

בדיבור, השאלה הקשה היא קללות. אנשים מקללים בשעת ויכוח, ובתי המשפט אינם רוצים להפוך כל חילופי דברים קולניים לתביעה. ההלכה, שנקבעה בבית המשפט העליון וחוזרת בפסיקה עד היום, היא שלא כל גידוף הוא לשון הרע, וגם לא כל גידוף פטור. בוחנים במבחן אובייקטיבי איך השומע הסביר היה מבין את הדברים בהקשרם.

בפסיקה של 2026 אפשר לזהות את השיקולים שמכריעים את הכף:

מה מקטין את הסיכוי שהגידוף ייחשב לשון הרעמה מגדיל אותו
קללה כללית שנאמרה בכעס, בתוך ויכוח הדדיייחוס קונקרטי של מעשה או תכונה, למשל גניבה, בגידה או התנהגות מינית
שומעים שמכירים את הסכסוך ומבינים שמדובר בהתפרצותשומעים שאינם מכירים את הרקע ועלולים להאמין לדברים
אמירה חד פעמיתחזרה על הדברים שוב ושוב
נאמר מול אדם אחד או שנייםנאמר בישיבה, באסיפה או מול שכנים וקולגות

מה נפסק השנה: קללה בוויכוח מול ייחוס מבזה

שלושה פסקי דין מ-2026 ממחישים היטב את הקו הדק.

בע"א (המחוזי חיפה) 29581-03-26 נגר ואח' נ' חרדון ואח' (3.6.2026) עסק בית המשפט בסכסוך בין חברי ועד של מצילים בעירייה לבין מצילים אחרים. אחד המצילים אמר בשיחה עם שני עמיתים שורה של גידופים בוטים ובעלי אופי מיני על חברי הוועד. בית משפט השלום קבע שהשיחה אינה לשון הרע, ובית המשפט המחוזי אישר את הקביעה. הוא הסביר שהשומע הסביר יבין מהקשר הדברים שמדובר בגסות לשמה, שנאמרה בכעס על רקע סכסוך רגשי, ולא בניסיון לתאר מציאות או לייחס תכונה. בית המשפט הוסיף שאינו אמון על שיטור השפה, ושלא כל התבטאות מכוערת צריכה להסתיים בפיצוי. באותו תיק, לעומת זאת, הודעות בקבוצת הווטסאפ שייחסו לחברי הוועד אי סדרים כספיים נקבעו כלשון הרע, והפיצוי הוגדל בערעור ל-27,000 שקל לתובע אחד ו-20,000 שקל לשני. ההבדל בין שני חלקי התיק הוא בדיוק ההבדל בין קללה לבין האשמה.

בת"א (שלום ת"א) 23242-09-23 לביא נ' ניסנוב (28.9.2026) הגיע לבית משפט השלום בתל אביב סכסוך שכנים בבת ים, שהתחיל במזגן שנזל לדירה שמתחת. בשעת לילה, בחדר המדרגות ובנוכחות שכנים, צעקה הנתבעת על השכנה שלה קללות מיניות, ובהן ייחוס של עניין מיני באביה הנשוי. בית המשפט קבע שהקללות לבדן, בעימות בין שכנים, היו עשויות להיחשב גידוף בלבד. אבל כאן הן שולבו בייחוס קונקרטי של התנהגות מינית, נאמרו שוב ושוב ובפומבי, בסביבת המגורים של התובעת. לכן מדובר בלשון הרע. הגנת אמת הדברים נדחתה, משום שהנתבעת לא הוכיחה שהייחוס נכון, וגם הגנת תום הלב נדחתה. בפסיקת הפיצוי שקל בית המשפט לחומרה את התוכן המשפיל, את הפומביות ואת סירוב הנתבעת להתנצל. לקולה שקל את הרקע לסכסוך, את העובדה שהתובעת עצמה דפקה בדלת בשעה מאוחרת אחרי שהתבקשה ללכת, ואת היקף הפרסום, שהיה מוגבל לבניין. בקשת התובעת לכפל פיצוי נדחתה, משום שבית המשפט התרשם שהדברים נאמרו בכעס רגעי ולא מתוך כוונה ממשית לפגוע. התוצאה: פיצוי של 5,000 שקל ועוד 15,000 שקל הוצאות ושכר טרחה.

בע"ע (ארצי) 32637-06-24 פלוני נ. אלמוני (14.1.2026) דן בית הדין הארצי לעבודה בתביעה של עובדת שפוטרה. כמה ימים אחרי הפיטורים התקיימה פגישת משא ומתן בין ארגון העובדים לבין הנהלת החברה. כשנציג הארגון העלה את התלונה של העובדת, אמר אחד מבעלי החברה מילה אחת עליה, כינוי גנאי מיני מובהק. בית הדין האזורי קבע שזו לשון הרע ושהאמירה בישיבה עונה על דרישת הפרסום, ופסק 15,000 שקל. בית הדין הארצי הגדיל את הפיצוי ל-50,000 שקל. הוא שקל את העובדה שמדובר בביטוי מבזה כלפי עובדת מוחלשת, שנאמר בישיבה רבת משתתפים, סמוך לפיטורים, מפי בעל החברה, ובלי שהדובר התנצל, גם לא במהלך ההליך. בית הדין ציין שתקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק, אחרי הצמדה, עומדת היום על יותר מ-80,000 שקל.

שלושת התיקים מראים שמילה אחת יכולה לעלות הרבה יותר משורה של קללות, אם היא נאמרת במקום הלא נכון, בפני האנשים הלא נכונים ובלי התנצלות.

איך מוכיחים לשון הרע שנאמרה בעל פה?

בתביעה על פוסט, הפרסום עצמו הוא הראיה. בתביעה על דיבור, הנטל עליכם להוכיח שלושה דברים: מה נאמר, מי אמר, ומי שמע. במשפט אזרחי מספיק להוכיח זאת במאזן הסתברויות, כלומר שהגרסה שלכם סבירה יותר מזו של הנתבע. אבל מאזן ההסתברויות מתחיל ממשהו, וגרסה של תובע מול הכחשה של נתבע לא תמיד מספיקה.

עדים ששמעו בעצמם

העד הטוב ביותר הוא אדם שאינו צד לסכסוך ששמע את הדברים באוזניו. בתיק מבת ים, בית המשפט ייחס משקל רב לכך שהגרסה של התובעת לא נשענה רק עליה. העיד שכן ששמע את הצעקות, ותצהירים של נציגת ועד הבית ושל שכנה נוספת תיארו אף הם שמיעה ישירה של הביטויים. בית המשפט כתב שאין מדובר בגרסה יחידה של בעלת דין מול הכחשה, אלא בגרסה הנתמכת בעדים בלתי תלויים יחסית.

אותו פסק דין מראה גם את הצד השני. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, וטענה שהשכנה צעקה עליה ועל משפחתה אמירות גזעניות לאורך שנים, מול שכנים רבים. התביעה שכנגד נדחתה. היא נשענה בעיקר על עדויות של בני המשפחה, ובית המשפט כתב שאין בכך לפסול את עדותם, אבל שכשנטען לאמירות חוזרות בפני שכנים רבים, מצופה להביא לפחות עד בלתי תלוי אחד ששמע אותן. השכנים שהעידו לא אישרו את הטענות.

המסקנות המעשיות:

  • רשמו מיד מי היה שם. שם מלא, דרך התקשרות, ומה כל אחד ראה או שמע. אחרי שנה קשה לשחזר.
  • בקשו מהעדים לרשום בעצמם מה שמעו. הודעה קצרה שנשלחה ביום האירוע, עם המילים המדויקות, שווה הרבה יותר מתצהיר שנכתב שנתיים אחר כך.
  • הבחינו בין ששמע לבין ששמע על כך. עד שיודע רק מה סיפרתם לו אינו מוכיח את הפרסום. הוא שמע אתכם, לא את הנתבע.
  • עד מהמשפחה אינו פסול, אבל עדותו נבחנת בזהירות מיוחדת, וכשנטען שהדברים נאמרו מול אנשים רבים, בית המשפט יצפה לעד בלתי תלוי אחד לפחות.

המילים המדויקות

בתביעת לשון הרע צריך לפרט בכתב התביעה מה בדיוק נאמר. "הוא השמיץ אותי מול כולם" אינו מספיק. בתיקים שתיארנו, בתי המשפט ציטטו את הביטויים מילה במילה, משום שההבחנה בין קללה לבין ייחוס מבזה תלויה בניסוח המדויק ובהקשר. לכן כתבו לעצמכם, באותו יום, את המשפטים כפי שנאמרו, גם אם הם גסים, ואת מה שנאמר לפניהם ואחריהם.

הודאה של הנתבע

לא פעם הראיה החשובה מגיעה מהנתבע עצמו. בתיק מבת ים, הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהציטוטים הם פרי דמיונה של התובעת, אבל בחקירה הנגדית אישרה שאמרה דברים ברוח דומה ושייתכן שהיו מילים פוגעניות, והסבירה שאמרה אותם ברגע של כעס. ההודאה החלקית חיזקה את גרסת העדים. גם הודעה שנשלחת אחרי האירוע, משהו כמו "סליחה שהתפרצתי עלייך מול כולם", יכולה להיות ראיה. שמרו אותה.

מסמכים מזמן אמת

פרוטוקול של ישיבה או של אסיפת דיירים, סיכום פגישה שנשלח במייל, תלונה שהגשתם לממונה סמוך לאירוע, או הודעה ששלחתם לחבר באותו ערב ובה תיאור מה קרה. מסמך כזה אינו תמיד מוכיח לבדו מה נאמר, אבל הוא מראה שהגרסה לא נולדה לצורך התביעה.

מותר להקליט שיחה כדי להוכיח לשון הרע?

השאלה עולה בכל פגישה כזו, ורוב המאמרים בנושא מסתפקים בכך שההקלטה צריכה להיות "כדין". הנה התשובה המדויקת יותר.

חוק האזנת סתר מגדיר בסעיף 1 האזנה כהאזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה שלה, באמצעות מכשיר. האזנת סתר היא האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. בעל שיחה הוא, בין היתר, המדבר ומי שהשיחה מיועדת אליו.

המשמעות היא כזו:

  • אם אתם משתתפים בשיחה, למשל הוויכוח מתנהל איתכם, הישיבה כוללת אתכם, או השיחה בטלפון היא אתכם, ההקלטה אינה האזנת סתר. אתם בעלי השיחה, ואתם מסכימים.
  • אם אתם מקליטים שיחה שאתם לא חלק ממנה, למשל משאירים טלפון מקליט בחדר ויוצאים, או מקליטים שיחה בין שני אנשים אחרים, אף אחד מבעלי השיחה לא הסכים. זו האזנת סתר כהגדרתה בחוק, ואין לעשות זאת.
  • מקרים אפורים, כמו מי שעומד ליד ויכוח ואינו מעורב בו, מסוכנים: מי שאינו בעל שיחה ומקליט בלי הסכמה של אחד מבעלי השיחה עלול לבצע האזנת סתר גם במקום ציבורי. לפני שמקליטים או משתמשים בהקלטה כזו, כדאי להתייעץ.

באותו תיק בבית הדין לעבודה, בחלק שעסק בהטרדה מינית מצד עובד אחר, נשען בית הדין האזורי על הקלטה של שיחה בין העובדת לבין אותו עובד ועל תמליל שלה, כדי לקבוע מה הייתה כוונת הדברים שאמר עליה קודם לכן מול עובדים אחרים. הקלטה של שיחה שאתם צד לה היא לעיתים הדרך היחידה להפוך מילה מול מילה לראיה.

כמה כללים מעשיים להקלטה:

  • שמרו את הקובץ המקורי כפי שהוא, עם תאריך ההקלטה. אל תערכו ואל תחתכו.
  • הכינו תמליל של החלק הרלוונטי, אבל זכרו שבית המשפט ישמע את ההקלטה עצמה.
  • אל תתגרו. הקלטה שבה אתם מובילים את הצד השני לומר משפט מסוים, או מקללים בעצמכם, עלולה לפגוע בכם יותר משהיא עוזרת.
  • הקלטה אינה רישיון להפיץ. מי שמעלה לרשת הקלטה של שכן מקלל עלול לחשוף את עצמו לטענות אחרות. ההקלטה נועדה לבית המשפט.

אסיפת דיירים, ישיבת צוות, חוג משפחתי: מה משנה המקום?

המקום שבו נאמרו הדברים משפיע בשני כיוונים: על השאלה אם עומדת לנתבע הגנה, ועל גובה הפיצוי.

איפה נאמרו הדבריםמה כדאי לדעת
ישיבה במקום העבודהנוכחות עמיתים ומנהלים מגבירה את הפגיעה במשרה, ובית הדין לעבודה מוסמך לדון בכך כשמדובר ביחסי עבודה
אסיפת דיירים או ועד ביתהקהל קטן אבל קבוע, והתובע ממשיך לחיות לצד השומעים. ביקורת עניינית על ניהול כספים עשויה להיות מוגנת, האשמה בגניבה בלי בסיס לא
חדר מדרגות, חניה, רחובהשאלה הראשונה היא מי שמע בפועל. בלי עד שמע, קשה להוכיח פרסום
דיון בבית משפטפרסום של בעל דין או עד תוך כדי דיון בפני שופט אינו עילה לתביעה אזרחית לפי סעיף 13(5) לחוק
שיחה עם ממונה או תלונה לרשותעשויה ליהנות מהגנת תום לב לפי סעיף 15 לחוק, אם הוגשה לגורם המוסמך ובתום לב

על לשון הרע בסביבת העבודה, כולל המצב שבו המנהל הוא שמשמיץ בישיבה, כתבנו בהרחבה במאמר על לשון הרע במקום העבודה.

כמה פיצוי אפשר לקבל על לשון הרע בעל פה?

סעיף 7א(ב) לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים. סעיף 7א(ג) מאפשר כפל הסכום כשהוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי עליית מדד המחירים לצרכן לעומת מדד ספטמבר 1998, ולכן התקרה בפועל גבוהה מהמספר הנקוב. אדם אינו מקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת על אותה לשון הרע.

התקרה היא תקרה, לא תעריף. בתביעות על דיבור הסכומים בפועל רחוקים ממנה לרוב, ותלויים בעיקר בגורמים האלה:

  • מספר השומעים וזהותם. מילה בישיבה רבת משתתפים מול עמיתים שקלה יותר מקללות מיניות בחדר מדרגות מול שכנים, שם הפרסום היה תחום לבניין והתובעת עצמה תרמה לעימות.
  • תוכן הדברים. ייחוס של עבירה, של התנהגות מינית או של חוסר יושר מקצועי חמור יותר מגידוף כללי.
  • התנצלות. בתיק מבת ים ובתיק של בית הדין הארצי שקלו בתי המשפט לחומרה את העובדה שהנתבע לא התנצל. התנצלות מוקדמת יכולה להקטין את הפיצוי באופן ממשי.
  • התנהגות התובע. תובע שהתגרה, שהגיע לדלת בשעת לילה או שקילל בעצמו, יקבל פחות.
  • כוונה לפגוע. כפל הפיצוי מחייב הוכחה של התנהגות זדונית וכוונה ממשית לפגוע. בתיק מבת ים הבקשה נדחתה, משום שבית המשפט התרשם שהדברים נאמרו בכעס רגעי ולא מתוך כוונה לפגוע. בתיק מחיפה היא נדחתה משום שנטענה באופן כללי, בלי תשתית עובדתית שתוכיח כוונה כזו.

עוד שיקול שכדאי להביא בחשבון: סכום התביעה. בתיק מחיפה התובעים העמידו את התביעה על סכומים של מאות אלפי שקלים, ובית המשפט ציין שסכום גבוה על פניו מטיל אימה על הנתבע ומשפיע על פסיקת ההוצאות. תביעה מנופחת על עלבון בעל פה עלולה לעלות לתובע ביוקר גם כשהוא זוכה. על השלבים בתביעה עצמה, מכתב התביעה ועד ההתיישנות, ראו את המאמר תביעת לשון הרע: תנאים, כתב תביעה, ראיות והתיישנות.

נתבעתם על משהו שאמרתם? כך בודקים את הסיכון

המשרד מייצג גם נתבעים, ובתביעות על דיבור יש לנתבע לא מעט טענות לגיטימיות:

  1. האם בכלל היה פרסום? אם הדברים נאמרו רק לתובע, אין עילה. אם התובע טוען שאחרים שמעו, הוא צריך להביא אותם.
  2. האם הגרסה של התובע מדויקת? עדות שנשענת על זיכרון כללי, בלי המילים עצמן, או עדים שכולם מבני המשפחה, ניתנות לתקיפה.
  3. האם מדובר בגידוף ולא בייחוס? קללה שנאמרה בכעס, בתוך ויכוח הדדי, עשויה שלא להיחשב לשון הרע כלל, כפי שנקבע בתיק מחיפה.
  4. האם הדברים אמת? סעיף 14 לחוק מעניק הגנה כשמה שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים יחד, ובוויכוח בין שכנים העניין הציבורי לרוב חסר.
  5. האם עומדת הגנת תום לב? סעיף 15 מונה נסיבות כמו הגנה על עניין אישי כשר, הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי או בעניין ציבורי, או תלונה לממונה או לרשות המוסמכת. בתיק מבת ים בית המשפט קבע שאפשר היה להתלונן על הטרדה בשעות הלילה בלי לייחס התנהגות מינית, ולכן ההגנה לא חלה.
  6. האם כדאי להתנצל? התנצלות אינה הודאה בכל הטענות, והיא שוקלת לטובת הנתבע. במקרים רבים היא חוסכת הליך ארוך.

שאלות נפוצות

מישהו קילל אותי בארבע עיניים. אפשר לתבוע על לשון הרע?

לא. לשון הרע דורשת פרסום לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע, לפי סעיפים 2 ו-7 לחוק. עלבון שנאמר רק לכם, בלי איש נוסף ששמע, אינו פרסום, גם אם הוא פוגע מאוד.

כמה אנשים צריכים לשמוע את הדברים?

מספיק אדם אחד. מספר השומעים וזהותם משפיעים בעיקר על גובה הפיצוי. מילה שנאמרה בישיבה רבת משתתפים הצדיקה בפסק דין מ-2026 פיצוי גבוה בהרבה מקללות מיניות בחדר מדרגות מול שכנים.

כל קללה מול אנשים היא לשון הרע?

לא. בתי המשפט מבחינים בין גידוף בשעת כעס, שהשומע הסביר מבין כהתפרצות, לבין ייחוס של עובדה או תכונה מבזה. קללה שמשולבת בהאשמה קונקרטית, למשל בהתנהגות מינית או בגניבה, נוטה להיחשב לשון הרע.

מותר לי להקליט שיחה שאני משתתף בה?

לפי חוק האזנת סתר, האזנת סתר היא האזנה בלי הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. מי שמשתתף בשיחה ומקליט אותה הוא בעל שיחה ואינו מאזין בסתר. הקלטה של שיחה שאתם לא חלק ממנה היא עניין אחר, ואין לעשות אותה.

אין לי הקלטה. אפשר להוכיח רק עם עדים?

כן, ורוב התביעות על דיבור מוכחות כך. העדים צריכים לשמוע את הדברים בעצמם ולזכור מה נאמר. עד בלתי תלוי, כמו שכן או עמית, שוקל יותר מבן משפחה, ושילוב של כמה עדים מחזק את הגרסה.

הנתבע מכחיש הכול. מה קורה אז?

בית המשפט מכריע לפי מהימנות העדויות והראיות התומכות. לא פעם הנתבע מודה בחקירה הנגדית בחלק מהדברים, ובכך מחזק את גרסת התובע. הודעות ששלח אחרי האירוע יכולות גם הן לשמש ראיה.

כמה פיצוי נפסק על לשון הרע בעל פה?

אין תעריף. ב-2026 נפסקו 5,000 שקל על קללות מיניות בחדר מדרגות, ו-50,000 שקל על כינוי גנאי שנאמר בישיבה רבת משתתפים. התקרה ללא הוכחת נזק היא 50,000 שקלים חדשים צמודים למדד, וכפל הסכום כשהוכחה כוונה לפגוע.

סיכום

דברים שנאמרו בעל פה יכולים להיות לשון הרע בדיוק כמו פוסט או מכתב, ובלבד שהגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. לא כל קללה תקים עילה: בתי המשפט בודקים אם השומע הסביר הבין את הדברים כהתפרצות כעס או כייחוס של עובדה מבזה. הקושי המרכזי הוא ההוכחה. מי שנפגע צריך לתעד מיד את המילים המדויקות ואת שמות מי ששמע, לבקש מהעדים לרשום את מה ששמעו, ולשמור הקלטות של שיחות שהיה צד להן. מי שנתבע צריך לבדוק אם הוכח פרסום, אם הגרסה מדויקת, ואם מדובר בגידוף ולא בהאשמה. בשני המצבים כדאי לבחון את התיק עם עורך דין הוצאת דיבה לפני שמגישים תביעה או משיבים לה.

המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, כולל תביעות על דברים שנאמרו בישיבות, באסיפות דיירים ובסכסוכי שכנים. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי הראיות הקיימות.

שתפו את העמוד:

מאמרים

מאמר משפטי

גילוי ועיון במסמכים בהליך אזרחי: מה חייבים לגלות, מה חסוי, ומה קורה למי שהסתיר

רוב האנשים שמגישים תביעה או מתגוננים בה חושבים על הדיון בבית המשפט: העדים, החקירות, פסק הדין. בפועל, חלק גדול מהתיקים האזרחיים מוכרע הרבה לפני כן, בשלב שנשמע טכני ומשעמם: גילוי ועיון במסמכים.

לקריאת המאמר
22 בנובמבר 2026