
שכן חוסם את הדרך למגרש. מוכר מנסה לבטל עסקה ולעצור את הקונה לפני שימכור הלאה. בעל דירה מגלה שמישהו מתחיל לבנות על הגג המשותף. בכל המצבים האלה התביעה עצמה תימשך חודשים ולפעמים שנים, והשאלה הדחופה היא מה יקרה בינתיים. לשם כך נועד צו המניעה הזמני: החלטה של בית המשפט שמקפיאה את המצב עד שהתביעה תוכרע.
הבעיה היא שהרבה אנשים מגיעים לבית המשפט בטוחים שצדקתם מספיקה. ההחלטות שקראנו מראות שזה לא כך. בית המשפט שואל שאלות אחרות: האם אפשר לפצות אתכם בכסף בסוף ההליך, האם פעלתם מהר, האם סיפרתם את כל התמונה, ומה יקרה לצד השני אם הצו יינתן. המאמר מסביר את הכללים שבתקנות, מציג טבלה של 11 החלטות מ-2024 עד 2026 עם התוצאה בכל אחת, ומנתח מה הבדיל בין בקשה שהתקבלה לבקשה שנדחתה. הוא נכתב גם למי שמבקש צו וגם למי שהוגשה נגדו בקשה. לתמונה הרחבה של ניהול הליכים אזרחיים, ראו את העמוד של עורך דין ליטיגציה במשרד.
מה בודק בית המשפט לפני שהוא נותן צו מניעה זמני?
פרק הסעדים הזמניים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, פותח בהגדרת המטרה. לפי תקנה 94, מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי, ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין. המשמעות המעשית: צו זמני אינו פרס על כך שאתם צודקים. הוא כלי ששומר על המצב כדי שלפסק הדין בסוף יהיה על מה לחול.
תקנה 95 קובעת את המבחנים. בית המשפט רשאי לתת סעד זמני אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה, בשלושה דברים: שקיימת עילת תביעה, שמתקיימים התנאים שבפרק, ושהסעד נחוץ כדי להגשים את המטרה. בהחלטה אם לתת את הצו, ובקביעת סוגו, היקפו ותנאיו, התקנה מונה שלושה שיקולים, בין השאר:
- מאזן הנזקים: הנזק שעלול להיגרם למבקש אם הצו לא יינתן, מול הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן, וגם נזק לאדם אחר או לעניין ציבורי.
- האם יש דרך פוגענית פחות: האם קיים סעד אחר, שפגיעתו במשיב קלה יותר, שמשיג את אותה תכלית.
- תום לב ושיהוי: תום הלב של שני הצדדים, גם בגוף העניין וגם בהגשת התביעה והבקשה, והאם המבקש השתהה יתר על המידה.
לצו מניעה יש גם תנאי משלו. תקנה 109 מאפשרת להורות למשיב להימנע מפעולה, או להימנע מלהמשיך בה, אם בית המשפט שוכנע שקיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.
בפועל בתי המשפט מתרגמים את כל זה לשני מבחנים מרכזיים, סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, ולצדם שיקולי יושר. בין שני המבחנים יש יחס שנקרא "מקבילית כוחות": ככל שסיכויי התביעה טובים יותר, אפשר להסתפק במאזן נוחות פחות מובהק, ולהפך. בכמה מההחלטות שבטבלה נאמר במפורש שהבכורה היא למאזן הנוחות. כלומר, גם תביעה טובה לא תביא לצו אם הנזק מהיעדרו קטן או ניתן לפיצוי בכסף.
טבלת החלטות: בקשות לצו מניעה זמני 2024 עד 2026
הטבלה מסודרת מהחדש לישן. התאריך לקוח מגוף ההחלטה. בבקשות רשות ערעור מתואר גם מה קבעה הערכאה הראשונה.
| ההחלטה | מה הוחלט |
|---|---|
| רע"א (מחוזי ירושלים) 61633-08-26, 2.9.2026 | ניתן בחלקו, ורשות הערעור נדחתה. מגדל כרמים ביקש לאסור על אגודה לנתק את המים. השלום אסר את הניתוק בתנאים: גידול רק בשטחים שבהסכם, מדידה, הפקדה של 30,000 ₪ וערבות צד שלישי. נקבע שהמבקש הציג תמונה חלקית והשתהה. המחוזי סירב להתערב |
| ת"א (מחוזי תל אביב) 13446-08-26, 27.8.2026 | נדחה, והצו הארעי בוטל. מוכר בן 92 ביקש לאסור על הקונות לעשות עסקאות במגרשים שמכר. מדובר בנכס להשקעה, כך שנזקו ניתן לפיצוי בכסף. הוא הסתיר שמאות ושתי בדיקות כשירות והשתהה חודשיים. הוצאות 31,250 ₪ |
| ת"א (שלום צפת) 37828-07-26, 27.7.2026 | נדחה. שכן ביקש צו גורף נגד רעש, מנגל, משחקים וחניה בשטח שבין הבתים. לא הוצגו ראיות אובייקטיביות, המטרדים נטענו משנים, והמבקש הסתיר צו קודם שניתן נגדו. הצו היה משנה מצב קיים ונותן את הסעד הסופי. הוצאות 3,000 ₪ |
| ת"א (מחוזי ירושלים) 78756-06-26, 26.7.2026 | ניתן בחלקו הקטן. בעלי אופציה משנת 2008 לדירה בפרויקט ביקשו לעצור את מכירת הדירות. נגד החברה נדחה: אין יריבות לכאורה והנזק כספי. נגד מי שמכר להם את האופציה ניתן צו מצומצם על 100 מ"ר, בכפוף לערבון 40,000 ₪ וערבות צד שלישי |
| רע"א (מחוזי ירושלים) 27411-05-26, 29.5.2026 | ניתן, ורשות הערעור נדחתה. נאסר להמשיך בבנייה על גג בניין לפי היתר, לבקשת מי שמייצגת 80% מהדיירים בפרויקט תמ"א 38. היתר בנייה אינו מכריע במחלוקת קניינית, ומאזן הנוחות מובהק כדי למנוע עובדות בשטח. ערבון כולל 50,000 ₪ |
| ת"א (מחוזי תל אביב) 32597-05-25, 3.12.2025 | נדחה בלי לבקש תגובה. רוכשים ביקשו צו עשה זמני שיאפשר להם לגור בדירה. התביעה שלהם כספית, והצו לא משרת אותה. צו עשה משנה את המצב הקיים ולכן הרף גבוה יותר. הם גם לא ציינו את מחיר הדירה ולא שילמו את מלוא התמורה |
| ת"א (שלום נוף הגליל-נצרת) 49559-07-25, 10.11.2025 | ניתן. שכן חסם בקיר, ברכבים ובפחים את דרך הגישה ברוחב 4 מטר למגרשי המבקשים. הבקשה במעמד צד אחד נדחתה, ואחרי דיון ניתן צו לפי מפת מדידה. המשיב לא הגיש תצהיר ולא מפה. הוצאות 5,000 ₪ למבקשים |
| ת"א (מחוזי חיפה) 22584-07-25, 11.9.2025 | נדחה. קבלן ביקש לבטל חסימה של חשבון בנק. נקבע שהבנק הראה סירוב סביר, שהמבקש לא פירט נזק ולא ניסה לפתוח חשבון אחר, ושלא התייצב להיחקר. הצו הארעי הוארך לפנים משורת הדין כדי לאפשר העברת כספים. הוצאות 10,000 ₪ |
| ת"א (מחוזי מרכז) 13796-02-25, 19.2.2025 | נדחה. בעל מניות ביקש לעכב בוררות בטענת ניגוד עניינים של הבורר. מי שמבקש לעכב בוררות נושא בנטל מוגבר, הדרך הנכונה היא בקשה להעברת בורר, והמבקש ידע על הקשר מראש. הוצאות 12,000 ₪ |
| ת"א (שלום נוף הגליל-נצרת) 33489-12-24, 1.2.2025 | ניתן. עוכב ביצוע צו פינוי שהוציאה המדינה נגד בנו של בעלים במשותף. לכאורה לא ניתנה לו זכות טיעון, ויש לו זכות חזקה כיורש. מאחר שבנה בלי היתר, נאסר עליו להמשיך לבנות. הוצאות 8,000 ₪ לטובתו |
| רע"א (עליון) 59147-08-24, 27.8.2024 | נדחה, ורשות הערעור נדחתה. זוג ביקש לעצור הקצאה של מגרש ביישוב שנשמר עבורם כשלוש שנים. המחוזי מצא הסתרת עובדות, שיהוי ומאזן נוחות לטובת המשפחות הממתינות, וחייב אותם ב-20,000 ₪ הוצאות. העליון לא התערב |
הטבלה אינה מייצגת את כל הפסיקה. היא מבוססת על החלטות שאותרו ונקראו במלואן, ונועדה להמחיש איך בתי המשפט חושבים ולא לחזות תוצאה בתיק מסוים. לא נכללו בה החלטות של בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין לעבודה והליכים פליליים.
מה הכריע לטובת מי שביקש את הצו?
מצב שאי אפשר להחזיר לאחור. בשלושת התיקים שבהם הצו ניתן במלואו, אי מתן הצו היה יוצר עובדה בשטח. בירושלים מדובר היה בבנייה על גג משותף, כשרוב הדיירים מקדמים פרויקט חיזוק. בית המשפט המחוזי כתב שבלי הצו עשוי היה להיווצר מצב של קביעת עובדות בשטח שיקשה לשנות. בנצרת השכן חסם את הדרך היחידה למגרשים, ובלי הצו המבקשים פשוט לא יכלו להגיע לקרקע שלהם. בתיק השלישי המדינה עמדה לפנות אדם מקרקע שיש לו בה, לכאורה, זכות חזקה. בכל אחד מהמקרים האלה כסף בסוף ההליך לא היה מתקן את הנזק.
ראיות מסודרות מול צד שני שלא הגיש ראיות. בנצרת הציגו המבקשים מפת מדידה ותכנית מתאר. המשיב הגיש תגובה בלי תצהיר, בלי עורך דין ובלי מפה, וטענתו לדרך חלופית נשארה טענה שלא הוכחה. בשלב הזמני ההכרעה נעשית לפי ראיות לכאורה, ולכן צד שלא טרח להגיש ראיות מפסיד יתרון גדול.
פגם בהתנהלות הצד השני. בתיק של צו הפינוי, בית משפט השלום מצא שהמדינה הסתפקה בהדבקת התראה על שלד בניין לא מאוכלס, בלי לברר מי הבעלים ובלי לתת להם להשמיע את טענותיהם. גם בתיק של הבנייה על הגג בית המשפט ציין שמי שיודע שהוגש ערר על היתר הבנייה צריך להמתין, ולא לנסות לקבוע עובדות בשטח.
פעולה מהירה. בתיק של הגג הוגשה הבקשה יומיים אחרי שהונפק היתר הבנייה, ועוד באותו יום ניתן צו ארעי. טענת השיהוי של הבונים נדחתה בשתי הערכאות.
מה הכשיל את הבקשות?
נזק שאפשר לפצות עליו בכסף. זו הסיבה הנפוצה ביותר בטבלה. בתל אביב מוכר קשיש ביקש לעצור את הקונות ממכירת מגרשים. בית המשפט המחוזי הפנה להלכה שמבחינה בין דירת מגורים לבין נכס למסחר או להשקעה. בנכס מהסוג השני ההנחה היא שהאינטרס כלכלי, ושאם התביעה תתקבל אפשר לפצות בכסף. אותו נימוק הוביל לדחיית הבקשה נגד החברה היזמית בירושלים, שם עוד לא היה קיים בניין בכלל. בעליון, בתיק המגרש ביישוב, נקבע שהמבקשים לא הסבירו מה חשיבותו של המגרש הספציפי. מי שרוצה צו על נכס מסוים צריך להראות למה דווקא הנכס הזה, ולא שוויו, הוא שחשוב.
הסתרת עובדות. בארבעה מהתיקים בית המשפט מצא שהמבקש לא סיפר את כל התמונה. המוכר בתל אביב לא ציין שהזמין בעצמו שמאות שהעריכה את המגרשים במחיר שבו נמכרו, ולא ציין שנבדק פעמיים ונמצא כשיר. בצפת המבקש לא גילה שבעבר ניתנו נגדו צווים בהליך למניעת הטרדה. מגדל הכרמים טען שהמחלוקת היא רק על חשבון המים, והתעלם מכך שהאגודה הודיעה על ביטול ההסכם עוד ב-2024 ושהוגשה נגדו תביעת פינוי. בתיק המגרש ביישוב המחוזי מצא שהמבקשים הסתירו עובדות לגבי מסמכים שחתמו עליהם, והעליון לא מצא סיבה להתערב בכך. בקשה לסעד זמני נשענת על תצהיר, ובית המשפט מצפה לגילוי מלא. מי שנתפס בהסתרה מאבד את האמון גם לגבי שאר טענותיו.
שיהוי. בצפת המבקש טען למטרדים שנמשכים שנים, והאירוע שבגללו פנה בדחיפות, מסיבת חתונה, כבר הסתיים כשהבקשה נדונה. בתל אביב עברו חודשיים מחתימת ההסכם, והמבקש אף קיבל את יתרת התמורה יומיים לפני שהגיש את הבקשה לבטל את העסקה. שיהוי מלמד שהעניין לא דחוף, והדחיפות היא הבסיס של כל הסעד.
בקשה שמשנה את המצב במקום לשמור עליו. בצפת ביקש המבקש לאסור על שכניו לבשל, לארח ולהדליק מנגל בחצרם. בית המשפט קבע שהצו ישנה מצב שקיים שנים ויעניק לו את עיקר הסעד הסופי עוד לפני שמיעת הראיות. בתל אביב רוכשים ביקשו צו שיאפשר להם להיכנס לדירה, אף שתביעתם כספית. בית המשפט קבע שהסעד לא משרת את התביעה ולכן אין לתת אותו.
התנהלות בהליך עצמו. בחיפה ביקש המבקש לדחות דיון בגלל שפעת עם חום גבוה, ובהמשך התברר שבאותו ערב טס לחו"ל. הוא גם לא הגיע להיחקר על התצהיר שלו, ובית המשפט ציין שיש ספק אם יש לתצהיר מעמד כשהמצהיר לא זמין לחקירה נגדית.
מה ההבדל בין צו מניעה זמני לצו עשה זמני?
צו מניעה זמני אוסר לעשות משהו: לא למכור, לא לבנות, לא לחסום, לא לנתק. צו עשה זמני מחייב לעשות משהו: לחבר מחדש, להחזיר חשבון לפעילות, לאפשר כניסה לדירה. ההבדל אינו טכני. תכלית הסעד הזמני היא לשמור על המצב הקיים, וצו עשה בדרך כלל משנה אותו. לכן הרף לצו עשה זמני גבוה יותר, כפי שהבהיר בית המשפט המחוזי בתל אביב בדצמבר 2025.
כדאי לבדוק מה המצב בפועל ביום ההגשה. אם החשבון כבר נחסם או שהמים כבר נותקו, הבקשה לאסור את הפעולה היא בעצם בקשה להחזיר את המצב לקדמותו. בית המשפט המחוזי בחיפה העיר על כך בספטמבר 2025: החשבון נחסם עוד לפני שהוגשה הבקשה, ולכן מה שהתבקש היה למעשה צו עשה, החופף לסעד שבתביעה. מי שעומד לפני פעולה כזו עדיף שיפנה לפני שהיא מבוצעת, לא אחריה.
מה זה צו ארעי במעמד צד אחד, ומתי מקבלים אותו?
ככלל, בקשה לסעד זמני נדונה במעמד שני הצדדים. לפי תקנה 97, בית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים לתת סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, אם שוכנע על בסיס ראיות מספקות שקיים חשש סביר שהעיכוב שבקיום דיון, או הבאת הבקשה לידיעת המשיב, יסכלו את מטרת הסעד או יגרמו למבקש נזק חמור. כשניתן צו כזה, יש להמציא אותו למשיב במסירה אישית, עם הבקשה, המסמכים וכתב הערבות, לא יאוחר משלושה ימים, אלא אם בית המשפט הורה על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים. בהחלטה יש לקבוע דיון במעמד הצדדים לא יאוחר מ-14 ימים, וימי פגרה נכללים במניין. גם כאן בית המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים. אחרי הדיון בית המשפט אמור להחליט עם תומו, ולכל המאוחר בתוך 14 ימים.
בטבלה רואים שהצו הארעי הוא נקודת התחלה ולא יותר. בתל אביב ניתן צו ארעי, ואחרי הדיון הוא בוטל והמבקש חויב בהוצאות. בנצרת בית המשפט סירב לתת צו במעמד צד אחד וקבע דיון, ורק אחריו נתן את הצו. בבקשת רשות הערעור של מגדל הכרמים נדחו פעמיים בקשות לצו ארעי במעמד צד אחד. צו ארעי שמבוטל אחרי דיון עלול לעלות כסף, כי ההתחייבות העצמית והערובה נועדו בדיוק למצב הזה.
כמה ערובה צריך להפקיד?
תקנה 96 קובעת שסעד זמני מותנה בהתחייבות עצמית של המבקש, ובערובה לפיצוי המשיב על כל נזק שייגרם לו מהצו אם יפקע או יצומצם. ההתחייבות העצמית אינה מוגבלת בסכום, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. את הערובה מפקידים להנחת דעת בית המשפט. בית המשפט רשאי לפטור ממנה מטעמים מיוחדים, ורשאי גם לדרוש כמה ערובות. הצו נכנס לתוקף רק כשכל הערובות הופקדו, אלא אם הורה אחרת.
אין סכום קבוע. בהחלטות שבטבלה נקבעו 30,000 ₪ וערבות צד שלישי לגבי אספקת מים לכרמים, 40,000 ₪ וערבות צד שלישי ללא הגבלה בסכום לגבי זכויות בפרויקט, ו-25,000 ₪ נוספים על ערבון זהה שהופקד עם הצו הארעי בתיק הגג. בבקשת רשות הערעור על ניתוק המים הותנה צו ביניים בערבון של 60,000 ₪. ערבות צד שלישי פירושה שאדם נוסף, ובתיק ירושלים נדרש ערב עם הכנסה מוכחת, מתחייב לשלם אם יתברר שהצו גרם נזק. בירושלים נקבע שאם הערבויות לא יופקדו עד מועד מסוים, הצו יפקע. מי שמבקש צו צריך להיערך לכך מראש, כולל לשאלה מי יחתום כערב.
אפשר לערער על החלטה בבקשה לצו מניעה זמני?
אפשר להגיש בקשת רשות ערעור, אבל הסיכוי קטן. בשלושת המקרים שבטבלה ערכאת הערעור לא התערבה. בית המשפט העליון הזכיר באוגוסט 2024 שלערכאה הדיונית יש שיקול דעת רחב בסעדים זמניים, במיוחד כשההחלטה נשענת על התרשמות ישירה מהצדדים, ושהתערבות תהיה במשורה. בית המשפט המחוזי בירושלים חזר על כך פעמיים ב-2026, והוסיף שההתערבות שמורה למקרים חריגים שבהם היא נדרשת כדי למנוע עוול או נזק בלתי הפיך, ובמיוחד כשנשמעו עדים.
בתיק הגג העירה השופטת, למעלה מן הצורך, שהגשת בקשת רשות ערעור על סעד זמני ביום האחרון של המועד עלולה כשלעצמה להיות שיקול לדחייתה. מי שטוען שהעניין דחוף צריך גם לנהוג כך. בתיק מגדל הכרמים הבהירה השופטת שבקשות לעיון מחדש בגלל שינוי נסיבות צריכות להיות מוגשות לערכאה שנתנה את הצו, ולא במסגרת בקשת רשות הערעור.
מה עושה מי שהוגשה נגדו בקשה לצו מניעה?
ההחלטות שבטבלה מלמדות לא פחות את הצד המשיב:
- הגישו תצהיר וראיות. בנצרת המשיב הגיש תגובה בלי תצהיר ובלי מפה, והפסיד. בתל אביב הקונות הציגו את השמאות ואת בדיקות הכשירות, והבקשה נדחתה.
- הראו מה המבקש הסתיר. בכמה מהתיקים מה שהכריע היה עובדה שהמבקש השמיט, והמשיב הוא שהביא אותה.
- פרטו את הנזק שלכם מהצו. הקונות בתל אביב הסבירו שלא יוכלו לרשום את המגרשים, לקחת משכנתא ולהשכיר אותם. האגודה בעליון הראתה שהצו מעכב הגרלה למשפחות אחרות.
- הציעו חלופה. בירושלים הצו נגד היזם נדחה, ונגד המשיב השני הוא צומצם לחלק קטן מהזכויות. בצפת בית המשפט הזכיר שכבר הייתה הסכמה קודמת על אי חסימת דרך הגישה. צו מצומצם או הסכמה דיונית עדיפים לעיתים על מאבק על צו גורף.
- הזכירו את השיהוי. אם המבקש ידע על הבעיה חודשים או שנים, זו טענה שבתי המשפט שוקלים ברצינות.
כשהמחלוקת היא על כסף ולא על נכס מסוים, הכלי המתאים יותר עשוי להיות עיקול. על כך ראו את המאמר על עיקול זמני לפני תביעה ועם הגשתה. וכשהסכסוך נובע מחוזה שהופר, כדאי לבדוק מראש מה הסעד העיקרי המתאים, אכיפה, ביטול או פיצויים, כי הצו הזמני חייב לשרת אותו. על כך במאמר על הפרת חוזה ופיצויים.
שאלות נפוצות
אפשר לבקש צו מניעה זמני לפני שמגישים תביעה?
כן, במקרים מוצדקים. לפי תקנה 95(ג) בית המשפט רשאי לתת סעד זמני או ארעי גם לפני הגשת כתב תביעה, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים או במועד אחר שיורה. בצפת בקשה ראשונה נדחתה משום שבכתב התביעה לא התבקש סעד קבוע שהצו הזמני יכול לשרת.
תוך כמה זמן מקבלים החלטה?
התקנות מחייבות לדון בבקשה בלא דיחוי, ככל האפשר ביום דיונים אחד, ולתת החלטה עם תום הדיון או לכל המאוחר בתוך 14 ימים. צו ארעי במעמד צד אחד יכול להינתן כבר ביום ההגשה, כמו בתיק הגג בירושלים.
אם יש לי תביעה טובה, אקבל את הצו?
לא בהכרח. בתי המשפט נותנים בכורה למאזן הנוחות. אם הנזק שלכם ניתן לפיצוי בכסף, למשל בנכס להשקעה, הבקשה עלולה להידחות גם כשהתביעה עצמה רצינית.
מה קורה אם קיבלתי צו ואחר כך הפסדתי?
ההתחייבות העצמית והערובה נועדו לפצות את הצד השני על נזק שנגרם לו מהצו, אם הצו פקע או צומצם. לכן לפני שמבקשים צו כדאי לחשוב גם על הסיכון הזה.
האם שיהוי של כמה חודשים פוסל את הבקשה?
הוא שיקול כבד. בתל אביב שיהוי של חודשיים נמנה בין הנימוקים לדחייה. מנגד, בתיק הגג נקבע שמי שפעל בערר ופנה לבית המשפט יומיים אחרי הנפקת ההיתר לא השתהה, ושמשקל השיהוי פוחת כשמדובר בהגנה על זכות קניין.
אפשר לבקש צו גם נגד רשות או בנק?
כן, והטבלה כוללת שתי דוגמאות. נגד המדינה עוכב צו פינוי, כי לכאורה לא ניתנה זכות טיעון. נגד הבנק הבקשה נדחתה, כי הבנק הראה סיבות סבירות לחסימת החשבון והמבקש לא הראה נזק שאי אפשר לפצות עליו.
כמה עולות ההוצאות אם הבקשה נדחית?
זה משתנה. בהחלטות שבטבלה חויבו מבקשים שבקשתם נדחתה בהוצאות של 3,000 ₪ עד 31,250 ₪, ובמקרה אחד הבקשה נדחתה בלי הוצאות כי לא נדרשה תגובה. בדרך כלל הסכום גבוה יותר כשהצד השני נדרש להגיש תשובה מפורטת ונערכה חקירה.
סיכום
ההחלטות שקראנו מראות שצו מניעה זמני ניתן כשהוא באמת נחוץ: כשבלעדיו תיווצר עובדה בשטח שכסף לא יתקן, כשהמבקש פעל מהר והציג את כל התמונה, וכשהצו מצומצם למה שדרוש. רוב הבקשות שנדחו נכשלו לא בגלל חולשת התביעה, אלא משום שהנזק היה כספי, משום שעובדות הוסתרו או משום שהמבקש המתין. מי שעומד לבקש צו, או נדרש להגיב לבקשה, צריך להיערך תוך ימים: תצהיר מלא, מסמכים, הסבר לנזק, וערובה. בבקשה דחופה כזו, הליווי של עורך דין ליטיגציה מתחיל בבדיקה אם הצו הוא בכלל הכלי הנכון.
המשרד מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לסעדים זמניים ובהליכים אזרחיים בבתי משפט השלום והמחוזיים. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. התיאורים בטבלה לקוחים מההחלטות עצמן ואינם מעידים על התוצאה בתיק אחר. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.