התנצלות ותיקון בלשון הרע: מה זה נותן למפרסם ומה זה נותן לנפגע

התנצלות לשון הרע היא אחד הצעדים הראשונים שעולים בכל מחלוקת על פרסום פוגע. הנפגע דורש אותה, לרוב יחד עם הסרה ופיצוי. המפרסם שוקל אם להתנצל, בדרך כלל מתוך חשש שההתנצלות תיחשב הודאה ותחמיר את מצבו. שני הצדדים מניחים לעיתים שהתנצלות סוגרת את העניין, וזו הנחה שגויה.

החוק מתייחס להתנצלות, לתיקון ולהכחשה בכמה מקומות, וכל אחד מהם עושה משהו אחר. סעיף 19 קובע מתי בית המשפט רשאי להתחשב בהם כשהוא פוסק פיצויים. סעיף 9 קובע מה בית המשפט יכול לצוות בסוף ההליך. סעיף 10 מאפשר צו כבר במהלכו. וסעיף 17 קובע כלל מיוחד לעיתונים ולשידורים. המאמר עובר על כל אחד מהם, מה הוא נותן למפרסם, מה הוא נותן לנפגע, ואיפה רוב הצדדים טועים. לתמונה הרחבה של התחום ראו את העמוד על תביעות לשון הרע.

האם התנצלות פוטרת את המפרסם מתביעה?

לא. ההגנות בחוק איסור לשון הרע, כמו אמת דיברתי ותום לב, הן שאלה של חבות: האם המפרסם אחראי בכלל. ההתנצלות אינה אחת מהן. היא נמצאת בסעיף 19, שכותרתו "הקלות", והוא חל רק אחרי שנקבע שיש אחריות, כשבית המשפט מגיע לשאלת הסכום. על ההגנות עצמן, ומתי הן מובילות לדחיית התביעה, יש מאמר נפרד: הגנות בתביעת לשון הרע.

לשון הסעיף היא "רשאי". בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים, בית המשפט רשאי להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע בכמה נסיבות. הרביעית היא שהוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע, או נקט צעדים להפסקת המכירה או ההפצה של העותק שמכיל אותה. אין בסעיף נוסחה ואין הפחתה קבועה. בית המשפט שוקל את ההתנצלות יחד עם שאר הנסיבות.

מכאן עולה מסקנה מעשית לשני הצדדים. מפרסם שמתנצל לא קונה פטור, ולכן אם יש לו הגנה טובה, ההחלטה להתנצל צריכה להתקבל אחרי שבדק אותה ולא במקומה. נפגע שקיבל התנצלות לא ויתר על זכותו לתבוע, אלא אם חתם על הסכם שקובע זאת.

מה ההבדל בין התנצלות, תיקון והכחשה?

החוק מזכיר את שלושתם יחד, אבל אלה צעדים שונים, ולא תמיד אפשר להחליף אחד בשני.

צעד	מה הוא אומר בפועל
התנצלות	המפרסם מביע צער על הפרסום ועל הפגיעה
תיקון	המפרסם מעמיד את העובדות על דיוקן, לרוב בלי להביע עמדה רגשית
הכחשה	המפרסם, או הנפגע בשמו, מודיע שהדבר שפורסם אינו נכון
הפסקת הפצה	הסרת הפוסט, משיכת עותקים או בקשה מאחרים להפסיק לשתף

ההבחנה חשובה משתי סיבות. הראשונה היא שבית המשפט יכול לצוות על תיקון או הכחשה, ולא על התנצלות, כפי שיוסבר בהמשך. השנייה היא שלפעמים תיקון עובדתי מתאים יותר למפרסם. אדם שכתב ביקורת חריפה על עסק, וטעה בעובדה אחת, יכול לתקן את העובדה בלי לחזור בו מהדעה כולה. לעומת זאת, מי שייחס לאחר מעשה פלילי שלא היה, יתקשה להסתפק בתיקון יבש.

הפסקת ההפצה נזכרת בסעיף 19(4) כחלופה עצמאית. מי שמחק את הפוסט, ביקש מקבוצה להסיר אותו או פנה לאתר שהעתיק אותו, עשה צעד שבית המשפט רשאי להתחשב בו. על הדרכים המעשיות להסרה, ראו את המאמר על הסרת פוסט פוגעני מהרשת.

מתי התנצלות נחשבת לפי החוק?

סעיף 19(4) מציב שני תנאים. ההתנצלות, התיקון או ההכחשה צריכים להתפרסם "במקום, במידה ובדרך" שבהן פורסמה לשון הרע, והם צריכים להיות לא מסויגים. רוב ההתנצלויות שנכשלות נכשלות באחד מהשניים.

במקום ובדרך. פוסט בפייסבוק דורש תיקון באותו דף או באותה קבוצה. הודעה בקבוצת וואטסאפ דורשת הודעה באותה קבוצה. שיחה פרטית עם הנפגע, אחרי פרסום פומבי, אינה עומדת בתנאי הזה, גם אם היא כנה לגמרי. מכתב לנפגע אינו מגיע לאנשים שקראו את הפרסום.

במידה. פרסום בולט וארוך מצריך תיקון שגם אותו יראו. שורה קטנה בתחתית פוסט אחר, כשהפרסום המקורי היה כותרת, לא תיחשב באותה מידה.

בלי הסתייגות. זה התנאי שהכי קל להפר. נוסח כמו "אני מצטער אם מישהו נפגע", או התנצלות שמסתיימת ב"אבל כולם יודעים מה הוא עשה", אינו עומד בו. גם התנצלות שחוזרת על הטענה בניסוח עדין יותר לא תיחשב התנצלות שאינה מסויגת.

בית משפט השלום בראשון לציון בחן ב-2026 הבהרה של שדרן רדיו, שכינה אדם "עבריין" בשידור, ובשידור שאחריו הבהיר שהאיש לא הורשע בפלילים. בית המשפט קבע שההבהרה פורסמה באותו מקום ובאותה דרך, בתוך זמן קצר, וגם הסרת השידור מאתר התחנה היא צעד שיש להתחשב בו. אבל ההבהרה התייחסה רק לחלק מלשון הרע, חזרה על חלק אחר שלה בלשון זהירה יותר, ושולבה בשורה של אמירות שליליות נוספות על אותו אדם. לכן נקבע שקשה לומר שהיא לא הייתה מסויגת, וניתן לה משקל מצומצם בלבד בהפחתת הפיצוי (תאד"מ 58476-05-24, מיום 30.8.2026). בית המשפט הוסיף שמי שמבהיר דבר שפרסם מצופה להבהיר אותו בלי לנצל את ההבהרה לפגיעה נוספת. זו החלטה של ערכאה דיונית, אבל היא ממחישה היטב את לשון החוק.

האם העיתוי משנה?

לשון סעיף 19 אינה קובעת מועד. בפועל, העיתוי משפיע על המשקל שההתנצלות מקבלת.

בית המשפט המחוזי מרכז, בערעור שנדון ב-2025 על פרסומים בפייסבוק, בקבוצה ובדף הפרטי של הנתבע, שנמחקו בתוך דקות, התייחס לנתבע שלא פנה לנפגע בבקשת סליחה, לא בפומבי ולא באופן אישי, ורק ביום הדיונים האחרון בבית משפט השלום ביקש סליחה והביע צער. בית המשפט קבע ש"התנצלות כנה היא שיקול רלוונטי בקביעת גובה הפיצוי, וכך גם העדרה". הוא הוסיף שהדברים שנאמרו בסוף ההליך לא נאמרו במועד ובדרך שהיה בהם כדי לפייס את הנפגע ולהקטין את הפגיעה, ולא במועד שהיה בו כדי לחסוך את ההליך. בסופו של דבר הערעור של הנפגע התקבל בחלקו והפיצוי הוגדל (ע"א 38202-11-24, מיום 22.6.2025). פסק הדין מפנה גם לפסיקת בית המשפט העליון, שלפיה התנצלות עשויה להקטין את הנזק שגרם הפרסום ובכך להשפיע על הפיצוי.

הלקח למפרסם פשוט: אם החלטתם להתנצל, עדיף לעשות זאת מוקדם, בזמן שההתנצלות עוד יכולה להגיע לאותם אנשים שקראו את הפרסום. התנצלות בסוף משפט ארוך, אחרי שנה של טענות שהדברים נכונים, תתקבל בדרך כלל כשיקול חלש. הלקח לנפגע: כשהמפרסם מתעקש שלא להתנצל לאורך ההליך, זה עשוי לשמש נימוק לפיצוי גבוה יותר, ולכן כדאי לתעד כל פנייה וכל סירוב.

האם בית המשפט יכול לחייב להתנצל?

כאן נמצא אחד הפערים הבולטים בין מה שנפגעים מבקשים לבין מה שכתוב בחוק. סעיף 9(א)(2) מאפשר לבית המשפט לצוות על פרסום תיקון או הכחשה של הדבר המהווה לשון הרע, או על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו. הפרסום נעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שבית המשפט קובע. סעיף 9(א)(1) מאפשר גם צו לאיסור הפצה של עותקי הפרסום או להחרמתם.

המילה "התנצלות" אינה מופיעה בסעיף 9. בפסק הדין מראשון לציון שתואר למעלה העיר בית המשפט שספק אם סעד של התנצלות או הבהרה ניתן לתבוע בהליך בסדר דין מהיר, ושלגבי התנצלות ספק רב אם ניתן לדרוש אותה גם בלי קשר לכך. בנסיבות המקרה לא נתן גם סעד של הבהרה, בין היתר בשל חלוף הזמן, הפיצוי שנפסק, הפרסומים של התובע נגד הנתבע מאז, והפגיעה בחופש הביטוי של הנתבע. זו הערה של בית משפט שלום ולא הכרעה עקרונית, אבל היא מתיישבת עם לשון הסעיף.

המשמעות לנפגע: בכתב תביעה כדאי לבקש את מה שהחוק מאפשר. לדרישה לצו תיקון או הכחשה, או לפרסום פסק הדין, יש עיגון מפורש בסעיף 9, אבל מתן הצו נתון לשיקול דעת בית המשפט, וכדאי לחזור על הבקשה גם בסיכומים. דרישה לצו התנצלות עלולה להיתקל בקושי. מי שרוצה דווקא התנצלות, ייטב לו להשיג אותה בהסכם, לפני ההליך או במהלכו.

האם אפשר לקבל צו תיקון עוד לפני פסק הדין?

כן, במצב אחד. לפי סעיף 10, אם הנאשם או הנתבע הודה שמקצת הדברים שפורסמו יש בהם לשון הרע, או שמקצתם אינם אמת, בית המשפט רשאי בכל שלב לפני מתן פסק הדין לצוות על פרסום תיקון או הכחשה של אותם דברים, כאמור בסעיף 9(א)(2).

זה כלי חשוב לנפגע בתיקים שבהם הנתבע מודה בחלק ומתגונן על השאר. נניח שפורסם על בעל עסק שהוא מרמה לקוחות ושהוא פועל בלי רישיון. אם הנתבע מודה שהחלק השני לא נכון, אבל עומד על החלק הראשון, אפשר לבקש תיקון של מה שהודה בו, בלי לחכות לסוף ההליך. לצד המפרסם יש כאן שיקול הפוך: הודאה חלקית בכתב הגנה פותחת פתח לצו כזה. זו לא סיבה להסתיר עובדות, אבל כדאי לדעת שהיא יכולה להוביל לפרסום מוקדם.

מה הכלל המיוחד לעיתונים ולשידורים?

סעיף 17 הוא ההוראה היחידה בחוק שבה תיקון אינו רק שיקול בפיצוי, אלא תנאי להגנה. אם לשון הרע פורסמה באמצעי תקשורת, והנפגע דרש מהעורך, ממי שהחליט בפועל על הפרסום או מהאחראי לאמצעי התקשורת לפרסם תיקון או הכחשה מצדו, והם לא פרסמו, לא תעמוד להם הגנת תום הלב.

התנאים מפורטים בסעיף, וכדאי להקפיד עליהם:

תנאי בסעיף 17	מה זה אומר
הדרישה חתומה בידי הנפגע	לא מספיקה שיחת טלפון או תגובה בפייסבוק
התיקון אינו לשון הרע או תוכן בלתי חוקי	הנפגע לא יכול לנצל את התיקון כדי לתקוף
האורך סביר בנסיבות	תיקון קצר וממוקד, לא מאמר תשובה
פרסום בכותרת מתאימה, באותו מקום ובאותה הבלטה	התיקון צריך להיראות כמו הפרסום המקורי
תוך זמן סביר מקבלת הדרישה	עיכוב ארוך עלול להיחשב סירוב

סעיף 17(ב) מוסיף שאם הפרסום היה בעיתון שמופיע בתדירות של פחות מפעם בשבוע, התיקון או ההכחשה יפורסמו לפי דרישת הנפגע גם בעיתון יומי.

לפי סעיף 11(ג), "אמצעי תקשורת" לעניין החוק הוא עיתון, וכן שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור. פוסט של אדם פרטי ברשת חברתית אינו מנוי בהגדרה הזו בלשונה, ולכן סעיף 17 אינו הכלי המרכזי מול משתמש פרטי. מול כלי תקשורת, לעומת זאת, דרישת תיקון חתומה היא צעד ראשון כמעט מתבקש. היא נותנת לנפגע סיכוי לתיקון מהיר, ואם הדרישה נדחתה, היא מקשה על כלי התקשורת לטעון לתום לב. לניסוח הדרישה ולשליחתה ראו את המאמר על מכתב התראה בלשון הרע.

האם התנצלות משפיעה על פיצוי ללא הוכחת נזק?

סעיף 7א מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, עד תקרה הקבועה בו, ועד כפל התקרה כשהוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. הסכומים בסעיף מתעדכנים לפי המדד. הסעיף עצמו אינו מזכיר התנצלות, ואינו קובע שהיא שוללת את הפיצוי.

הקשר בין השניים עובר דרך סעיף 19. התקרה בסעיף 7א היא גבול עליון, ובית המשפט קובע את הסכום בתוכה לפי נסיבות המקרה. התנצלות שעומדת בתנאי סעיף 19(4) היא אחת הנסיבות שהוא רשאי לשקול לטובת הנתבע. מנגד, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שתואר למעלה, הכוונה לפגוע וההתמדה בה, לצד היעדר התנצלות, היו חלק מהנימוקים להגדלת הפיצוי. סעיף 7א(ד) קובע גם שאדם לא יקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת. פירוט על מנגנון הפיצוי עצמו נמצא במאמר על פיצוי בלשון הרע ללא הוכחת נזק.

מפרסם ששוקל להתנצל: על מה לחשוב?

ההחלטה תלויה קודם כול בשאלה אם הדברים נכונים ואם יש לכם הגנה. אם טעיתם בעובדה, תיקון מהיר ומדויק הוא בדרך כלל הצעד הנכון, משפטית ומעשית. אם אתם עומדים מאחורי הדברים ויש לכם ראיות, התנצלות עלולה להיות מוצגת אחר כך כאילו חזרתם בכם, ולכן כדאי לבדוק את ההגנה לפני שכותבים מילה.

כמה כללי עבודה:

• פרסמו באותו מקום. אותו דף, אותה קבוצה, אותה פלטפורמה, ובאותה בולטות.
• כתבו על מה אתם מתנצלים. "פרסמתי שפלוני גנב כסף מלקוחות. זה לא נכון, ואני מתנצל" עובד טוב יותר מניסוח כללי.
• אל תוסיפו "אבל". כל הסתייגות, כל רמז שהדברים בכל זאת נכונים, מחלישים את ההתנצלות בדיוק בנקודה שבה החוק בודק אותה.
• אל תשלבו את ההתנצלות בביקורת חדשה. זו בדיוק הטעות שבית המשפט מצא בהבהרה ברדיו.
• עצרו את ההפצה. מחקו את הפרסום, ובקשו ממי ששיתף להסיר. גם זה צעד שהסעיף מזכיר.
• תעדו. שמרו צילום של ההתנצלות במקומה, עם תאריך, ושל ההסרה.
• שקלו נוסח מוסכם. כשיש מכתב דרישה, לעיתים עדיף להציע לנפגע נוסח ולסכם אותו מראש, יחד עם שאר הדרישות, בהסכם שמסיים את המחלוקת.

נפגע שקיבל הצעה להתנצלות: מה לבדוק?

התנצלות טובה יכולה לתקן חלק גדול מהנזק, לפעמים יותר מכל סכום. אבל לפני שמסכימים, כדאי לבדוק כמה דברים:

הנוסח. האם הוא מתקן את מה שפורסם, או רק מביע צער כללי? האם הוא מתייחס לכל הטענות, או רק לחלק מהן? התנצלות על חלק אחד, כשהשאר נשאר באוויר, מזכירה את ההבהרה שבית המשפט נתן לה משקל מצומצם.

המקום וההבלטה. האם ההתנצלות תתפרסם במקום שבו הפרסום המקורי נקרא? הודעה בפרופיל אישי, כשהפוסט המקורי עלה בקבוצה גדולה, לא מגיעה לאותם קוראים.

ההסרה. האם הפרסום המקורי יוסר? התנצלות לצד פוסט שעדיין זמין יוצרת תמונה סותרת.

מה מוותרים עליו. אם ההתנצלות היא חלק מהסכם, קראו מה כתוב בו על ויתור על תביעה. התנצלות לבדה אינה ויתור, אבל הסכם שנחתם בעקבותיה יכול להיות.

התחייבות לעתיד. כדאי שהסכם יכלול התחייבות שלא לחזור על הדברים, ומה יקרה אם תופר.

ההחלטה אם לקבל התנצלות ולוותר על פיצוי, או לעמוד על הליך, תלויה בחומרת הפרסום, בהיקף התפוצה ובמה שחשוב לכם. הליך כזה מתנהל במסגרת ליטיגציה אזרחית, ולכן ההתנהלות של שני הצדדים בשלב ההתנצלות היא לעיתים גם חלק מהתיק.

שאלות נפוצות

אם התנצלתי, עדיין אפשר לתבוע אותי?

כן. ההתנצלות אינה הגנה ואינה פוטרת מאחריות. לפי סעיף 19(4) לחוק איסור לשון הרע בית המשפט רשאי להתחשב בה לטובתכם כשהוא קובע את הפיצוי, בתנאי שפורסמה במקום, במידה ובדרך של הפרסום ולא הייתה מסויגת.

האם התנצלות בהודעה פרטית לנפגע מספיקה?

בדרך כלל לא לעניין סעיף 19(4), כשהפרסום המקורי היה פומבי. הסעיף דורש שההתנצלות תתפרסם במקום ובדרך שבהם פורסמה לשון הרע, כדי שתגיע לאותם אנשים.

בית המשפט יכול לחייב את המפרסם להתנצל?

סעיף 9(א)(2) מאפשר צו לפרסום תיקון או הכחשה, או לפרסום פסק הדין, על חשבון הנתבע. ההוראה אינה מזכירה התנצלות, ובית משפט שלום העיר ב-2026 שספק רב אם אפשר לדרוש סעד כזה. מי שרוצה התנצלות, כדאי שישיג אותה בהסכם.

האם התנצלות מאוחרת, בזמן המשפט, עוזרת?

היא יכולה להישקל, אבל בדרך כלל במשקל נמוך. בית משפט מחוזי קבע ב-2025 שהבעת צער בסוף ההליך לא נאמרה במועד ובדרך שהיה בהם כדי להקטין את הפגיעה, ואף ראה בהיעדר התנצלות קודם לכן שיקול בקביעת הפיצוי.

מה עושים מול עיתון או תחנת רדיו שפרסמו עליי?

שולחים דרישה חתומה לפרסם תיקון או הכחשה מצדכם, באורך סביר ובלי תוכן פוגעני. לפי סעיף 17, אם התיקון או ההכחשה לא פורסמו בכותרת מתאימה, באותו מקום ובאותה הבלטה, תוך זמן סביר, לא תעמוד הגנת תום הלב לעורך, למי שהחליט על הפרסום או לאחראי על אמצעי התקשורת.

מחקתי את הפוסט. זה נחשב?

סעיף 19(4) מזכיר גם נקיטת צעדים להפסקת ההפצה של הפרסום כשיקול שבית המשפט רשאי להתחשב בו. המחיקה אינה מבטלת את מה שכבר פורסם. בית משפט מחוזי ציין ב-2025 שמחיקה אחרי זמן קצר לא מנעה את הפגיעה, כי הפרסום כבר הועתק והועבר לאחרים. לכן כדאי לשקול גם תיקון באותו מקום.

האם התנצלות מבטלת את הפיצוי ללא הוכחת נזק?

לא. סעיף 7א אינו מזכיר התנצלות. הוא קובע תקרה, שמתעדכנת לפי המדד, ובית המשפט קובע את הסכום בתוכה. התנצלות שעומדת בתנאי סעיף 19(4) היא שיקול לטובת הנתבע בקביעת הסכום.

סיכום

התנצלות, תיקון והכחשה אינם מוחקים את העוולה, אבל הם משנים את התמונה שבית המשפט רואה כשהוא קובע את הפיצוי. כדי שייחשבו, הם צריכים להתפרסם באותו מקום, באותה מידה, ובלי הסתייגות. בית המשפט יכול לצוות על תיקון או הכחשה ועל פרסום פסק הדין, ומול עיתונים ושידורים דרישת תיקון חתומה משפיעה גם על ההגנה. לשני הצדדים, ההחלטה מתי ואיך לתקן היא החלטה משפטית לכל דבר.

המשרד מייצג נפגעים ומפרסמים בתביעות לשון הרע, מניסוח דרישת תיקון או נוסח התנצלות ועד ניהול ההליך בבית המשפט. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.