סדק אלכסוני שמתארך בקיר, רצפה ששוקעת בפינה אחת של הדירה, או קורה שנראית אחרת ממה שהייתה לפני שנה. אלה סימנים שמדאיגים כל בעל דירה, ובצדק. חלק מהם יתבררו כבעיה בטיח או בגימור, וחלק עשויים להצביע על בעיה בשלד הבניין. ההבדל בין שני המצבים אינו רק הנדסי. הוא קובע כמה זמן הקבלן אחראי, מי צריך להוכיח מה, ואיזה משקל יהיה לכל מסמך שבידכם.
חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, יוצר לאי התאמה יסודית מסלול נפרד מזה של הליקויים הרגילים. המאמר מסביר את המסלול הזה: את ההגדרה המדויקת, את תקופת 20 השנה ונקודת ההתחלה שלה, את חלוקת נטל ההוכחה, את היחס לחובת ההודעה ולהתיישנות, ואת השאלה מי רשאי לתבוע. לתמונה הרחבה של התחום ראו את העמוד על ליקויי בנייה בדירות קבלן.
מה החוק מגדיר כאי התאמה יסודית?
סעיף 4(ג) לחוק מגדיר אי התאמה יסודית כ"אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו". בהגדרה הזו יש שני תנאים, ושניהם צריכים להתקיים.
התנאי הראשון הוא מיקום הליקוי. הליקוי צריך להימצא בחלקים שנושאים את הבניין ומעבירים את העומסים לקרקע. בלשון יומיומית מדובר בשלד: היסודות והרכיבים הנושאים שמעליהם. השאלה אילו רכיבים בבניין מסוים נושאים עומסים היא שאלה הנדסית, והתשובה תלויה בתכנון של אותו בניין.
התנאי השני הוא הקשר ליציבות ולבטיחות. לא כל פגם ברכיב נושא הופך לאי התאמה יסודית. ההגדרה דורשת שאי ההתאמה תיגע להבטחת יציבות הבניין ובטיחותו. פגם אסתטי בעמוד, או גימור לקוי על קורה, אינם עומדים בתנאי הזה רק משום שהם נמצאים על רכיב נושא.
התוספת לחוק מחזקת את ההבחנה. השורה של סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ"מ מתייחסת לרכיבים לא נושאים, והשורה האחרונה בתוספת חלה על "כל אי התאמה אחרת שאינה אי התאמה יסודית". כלומר, החוק מוציא את אי ההתאמה היסודית מטבלת תקופות הבדק הרגילה ונותן לה הסדר משלה. על הטבלה עצמה ועל השיוך של ליקוי לשורה הנכונה הרחבנו במאמר על תקופת בדק בדירה חדשה.
ממתי סופרים את 20 השנים?
סעיף 4(א)(4) קובע תקופה של 20 שנים "שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר". החוק עצמו מכנה אותה "תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית". נקודת ההתחלה היא אפוא המסירה מהמוכר, ולא הרישום בטאבו, לא קבלת טופס 4 ולא היום שבו נכנסתם לגור.
לכך יש שלוש השלכות מעשיות:
- פרוטוקול המסירה הוא המסמך הקובע. ממנו נגזר התאריך שבו מתחילה הספירה. שמרו אותו, גם אם עברו שנים מאז המסירה.
- קונה משנה לא מקבל שעון חדש. ההגדרה סופרת מהעמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר. מי שקנה דירה בת עשר שנים נכנס לתקופה שכבר רצה, ונותרו בה כעשר שנים.
- ברכוש המשותף כדאי לבדוק את מועד המסירה שלו. בת"א (מחוזי חיפה) 18576-02-21, פסק דין מ-25.9.2025 שעסק בליקויים ברכוש המשותף של שני בניינים, בחן בית המשפט את מועדי מסירת החזקה ברכוש המשותף לפי פרוטוקולי המסירה, ומועדים אלה היו שונים בין שני הבניינים.
המועד השני שחשוב לתעד הוא מועד הגילוי. החוק מדבר על אי התאמה יסודית ש"התגלתה" בתוך 20 השנים, ולא על תביעה שהוגשה בתוכן. מכאן שיום הגילוי הוא נתון שצריך להוכיח, ולכן כדאי לצלם, לתארך ולשמור כל ממצא כבר בפעם הראשונה שאתם מבחינים בו.
סעיפים 4, 4א ו-4ב תוקנו בתיקון מס' 5 לחוק, התשע"א-2011. בדירה שנמכרה או נמסרה לפני התיקון כדאי לבדוק איזה נוסח חל עליה לפני שמסתמכים על התקופה הזו.
מי צריך להוכיח מה באי התאמה יסודית?
כאן נמצא היתרון המרכזי של המסלול. בתוך 20 השנים, לפי סעיף 4(א)(4), המוכר לא קיים את חיובו "זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה היסודית נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה". זה אותו מבנה שקיים בתקופת הבדק הרגילה, אבל הוא נמשך שנים רבות יותר. הקונה אינו צריך להראות שהקבלן תכנן לא נכון או השתמש בחומר פגום. מספיק שיוכיח שקיימת אי התאמה יסודית ושהיא התגלתה בתוך התקופה. אז עובר הנטל אל המוכר, שיצטרך להראות שמעשה או מחדל של הקונה גרם לה, למשל שינוי מבני שנעשה בדירה בלי תכנון מתאים.
עם זאת, היתרון הזה אינו פוטר את הקונה מהוכחת הנקודה הבסיסית: שהליקוי הוא אכן אי התאמה יסודית. אם בית המשפט ישתכנע שמדובר בסדק בטיח או בפגם ברכיב לא נושא, הליקוי ייבחן לפי השורה המתאימה בתוספת, וייתכן שתקופת הבדק והאחריות שלו כבר הסתיימו. בע"א (מחוזי חיפה) 31574-02-26, פסק דין מ-19.7.2026, דחה בית המשפט המחוזי ערעור של נציגות בית משותף ושני חברי ועד, על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (ת"א 10076-03-19). הדיירים טענו לליקוי קונסטרוקטיבי בשלד שגרם לנשירת אריחי פסיפס מקירות החוץ. המומחה מטעם בית המשפט שלל ליקוי קונסטרוקטיבי ושלל את הטענה לאי התאמה יסודית, וקבע שהסיבה העיקרית לנשירה היא בלאי טבעי, סיום מחזור החיים של מערכת החיפוי והיעדר תחזוקה מצד הדיירים. בית המשפט המחוזי קבע שהמערערים לא עמדו בנטל ולא סתרו את מסקנות המומחה, ולא מצא מקום להתערב. זו הכרעה בנסיבות של אותו תיק, אבל היא ממחישה עד כמה הסיווג נקבע בחוות הדעת.
אחרי 20 השנים התמונה מתהפכת. לפי סעיף 4(א)(5), אי התאמה יסודית שהתגלתה גם לאחר התקופה עדיין נחשבת אי קיום חיוב של המוכר, אם "הקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים". החוק לא סוגר את הדלת, אבל מעביר את הנטל אל הקונה, ובפועל נדרשת אז חוות דעת שקושרת את הליקוי לתכנון, לביצוע או לחומרים שבהם השתמש הקבלן. כדאי לשים לב שפסקה (5) מזכירה רק את "הקונה", בעוד שפסקה (4) מזכירה גם את קונה המשנה. קונה משנה שמגלה ליקוי יסודי אחרי 20 שנה צריך לבדוק את הנקודה הזו לפני שהוא מגבש עמדה.
במה שונה אי התאמה יסודית מאי התאמה רגילה?
ההבדלים מתרכזים בשלושה מישורים: משך הזמן, נטל ההוכחה והתנאים להודעה. הטבלה מסכמת אותם לפי לשון סעיפים 4, 4א ו-4ב:
| השאלה | התשובה בחוק |
|---|---|
| כמה זמן נמשכת תקופת הבדק? | ליקוי רגיל: בין שנה לשבע שנים לפי התוספת. אי התאמה יסודית: 20 שנה מהעמדת הדירה לרשות הקונה |
| מה קורה אחרי תקופת הבדק? | ליקוי רגיל: שלוש שנות אחריות, שבהן הקונה מוכיח את מקור הליקוי. אי התאמה יסודית: אין הגבלת זמן בסעיף 4(א)(5), אבל הקונה מוכיח את המקור |
| מתי מודיעים על ליקוי נסתר? | בשני המקרים, תוך זמן סביר לאחר הגילוי (סעיף 4א(א)(2) וסעיף 4א(ב)) |
| האם יש עילה שאינה תלויה בתקופת הבדק? | כן. סטייה מהמפרט, מתקן רשמי או מתקנות הבנייה היא אי קיום חיוב לפי סעיף 4(א)(1), בכפוף להודעה ולהתיישנות |
| האם חלה זכות התיקון של הקבלן? | כן. סעיף 4ב חל גם על אי התאמה יסודית הניתנת לתיקון |
ההבדל המעשי בולט במיוחד בשנים שבין תום תקופת האחריות לבין תום 20 השנים. סדק בקיר שאינו נושא, שהתגלה תשע שנים אחרי המסירה, כבר נמצא מחוץ לתקופות של התוספת, ותביעה בגינו תלויה בדרך כלל בהוכחה שהבנייה סטתה מהמפרט, מתקן רשמי או מתקנות הבנייה. החלופה הזו מופיעה בסעיף 4(א)(1), ולשונה אינה כפופה לתקופת בדק, אבל גם עליה חלות חובת ההודעה וההתיישנות. סדק שמקורו ברכיב נושא ופוגע ביציבות, שהתגלה באותו מועד, עדיין נמצא בתוך תקופת הבדק לאי התאמה יסודית, והנטל בו מוטל על המוכר.
מתי צריך להודיע לקבלן על אי התאמה יסודית?
סעיף 4א(ב) קובע שהקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי התאמה יסודית "שלא היה ניתן לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר בתוך זמן סביר לאחר שגילה אותה". זו ההוראה המרכזית, משום שרוב הליקויים היסודיים אינם נראים ביום המסירה. הם מתגלים בהדרגה, כשהבניין עובר עונות, עומסים ושקיעה.
"זמן סביר" אינו מספר ימים קבוע. מי שמבחין בסדק מתרחב ומחכה שנתיים כדי לראות אם הוא ממשיך לגדול, מזמין ויכוח על השאלה מתי גילה אותו ולמה לא הודיע. הדרך הבטוחה היא להודיע בכתב מיד כשמתעורר חשד, גם לפני שיש חוות דעת מלאה. אפשר לתאר בהודעה את הממצא ולציין שבדיקה הנדסית תושלם בהמשך.
סעיף 4א(ב) מדבר רק על אי התאמה יסודית שלא ניתן היה לגלות בבדיקה סבירה. ליקוי יסודי שהיה ניתן לגלות כבר במסירה אינו מוסדר בו במפורש, והכלל הכללי בסעיף 4א(א)(1) מחייב הודעה על אי התאמה כזו בתוך שנה מהעמדת הדירה לרשות הקונה. לכן אם כבר בפרוטוקול המסירה נרשם סדק בעמוד או בקורה, אל תסתמכו על 20 השנה בלבד והודיעו עליו בתוך השנה הראשונה.
אחרי ההודעה נכנסת לתמונה זכות התיקון. סעיף 4ב(א) מחייב לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, ומחייב את המוכר לתקן תוך זמן סביר. סעיף 4ב(ב) מאפשר לקונה לתקן בעצמו על חשבון המוכר כשהליקוי חזר אחרי תיקון בתוך שנתיים ממועד ההודעה, או כשהתיקון דחוף והמוכר לא ביצע אותו בזמן סביר. בליקוי שנוגע ליציבות הבניין, שאלת הדחיפות עשויה להתעורר מהר יותר מאשר בליקוי רגיל. על הדרך לנהל את שלב התיקון ועל מה עושים כשהקבלן אינו מגיב הרחבנו במאמר הקבלן לא מתקן ליקויים.
האם 20 השנים הן גם תקופת ההתיישנות?
לא. זו אחת הטעויות המסוכנות ביותר בתחום. תקופת הבדק לאי התאמה יסודית קובעת על מי הנטל אם הליקוי התגלה בתוכה. היא אינה קובעת עד מתי מותר להגיש תביעה. ההתיישנות מוסדרת בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, ונבחנת בנפרד.
לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים. לפי סעיף 6, היא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. סעיף 8 מוסיף כלל של התיישנות שלא מדעת: אם העובדות שמהוות את העילה נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו, ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נודעו לו העובדות.
החוק אינו קובע במפורש מתי נולדת העילה באי התאמה יסודית שמתגלה שנים אחרי המסירה, וזו שאלה שעשויה להיות במחלוקת. פסק הדין של המחוזי בחיפה מיולי 2026 ממחיש את הקשר בין הסיווג להתיישנות. הבניין שם אוכלס עד 2002, אריחים החלו לנשור כבר ב-2003, והתביעה הוגשה ב-2019. הדיירים ביקשו להתגבר על ההתיישנות בטענה שהליקוי האמיתי, ליקוי בשלד, התגלה רק ב-2016. משלא הוכח ליקוי קונסטרוקטיבי נסתר, נקבע שהם ידעו על נשירת האריחים כבר ב-2003, שמרוץ ההתיישנות החל אז, והתביעה נדחתה גם מחמת התיישנות. הלקח המעשי: מי שמבקש להישען על גילוי מאוחר יצטרך להראות שהליקוי שהתגלה מאוחר הוא באמת ליקוי אחר, נסתר, ולא אותה תופעה שהייתה ידועה לו שנים קודם לכן.
מה שברור הוא שמרגע שגיליתם את הליקוי, ובוודאי מרגע שקיבלתם חוות דעת שמזהה אותו כליקוי יסודי, אין טעם להמתין. מי שמגלה סדק בשנה ה-12 ומתכנן לפעול "עד סוף 20 השנה" עלול לגלות שטענת התיישנות עומדת נגדו הרבה לפני כן.
למה חוות דעת הנדסית קובעת את התוצאה?
באי התאמה יסודית, יותר מבכל ליקוי אחר, השאלה המשפטית תלויה בממצא הנדסי. האם הרכיב נושא עומסים? האם הפגם נוגע ליציבות ולבטיחות, או שהוא פגם שטחי? מה מקורו? כל אחת מהשאלות האלה מכריעה אם התיק יידון במסלול של 20 השנה או בשורה אחרת של התוספת.
חוות דעת טובה בעניין הזה כוללת כמה רכיבים:
- זיהוי הרכיב: איזה חלק בבניין נפגע והאם הוא נושא ומעביר עומסים, לפי התוכניות ולפי הבדיקה בשטח.
- הקשר ליציבות ולבטיחות: הסבר מדוע הפגם נוגע ליציבות הבניין ובטיחותו, ולא רק למראהו.
- המקור: תכנון, ביצוע, חומרים, או גורם אחר כמו שינוי שבוצע בדירה או היעדר תחזוקה. אחרי 20 השנה זה הלב של התיק, וגם בתוכן זה מה שהמוכר ינסה לתקוף.
- שיטת התיקון: מה נדרש כדי לתקן, והאם הליקוי ניתן לתיקון בכלל. הנתון הזה חשוב לשלב שבו הקבלן מבקש לממש את זכות התיקון שלו.
- תיעוד לאורך זמן: מדידות חוזרות של סדק או של שקיעה מראות אם התופעה פעילה, ותומכות גם בטענה על מועד הגילוי.
בתביעות ליקויים בית המשפט ממנה לא פעם מומחה מטעמו, ובפסק הדין של המחוזי בחיפה מספטמבר 2025 מונו בהסכמת הצדדים מומחה לליקויי בנייה ומומחה למערכות. לכן חוות הדעת שאתם מזמינים צריכה להיות מקצועית וזהירה, כזו שתעמוד מול מומחה ניטרלי ולא רק תשכנע את הקבלן.
מי רשאי לתבוע את הקבלן?
הקונה. מי שרכש את הדירה מהמוכר, כלומר מהקבלן או מהיזם שבנה אותה על מנת למכור.
קונה המשנה. סעיף 1 לחוק מגדיר קונה משנה כ"מי שרוכש דירה מקונה וכן חליפיו וחליפי הקונה", וסעיפים 4, 4א ו-4ב מזכירים אותו במפורש. בפסק הדין של המחוזי בחיפה מספטמבר 2025 צוין שלפי תיקון מס' 5 לחוק, שנכנס לתוקף ב-6.4.2011, אחריות המוכר לפי סעיף 4 חלה גם כלפי קוני המשנה. באותו תיק הסתפק בית המשפט, לגבי חלק מהתובעים, בנסח רישום שבו נרשמה לטובתם הערת אזהרה, כראיה למעמדם כקוני משנה, ודחה את התביעה של תובעת שלא הציגה דבר שקושר אותה לדירה. המסקנה המעשית למי שקנה דירה יד שנייה: שמרו את חוזה הרכישה ואת נסח הרישום, ובררו מתי הדירה נמסרה לראשונה.
בעלי הדירות ברכוש המשותף. ליקוי בשלד הוא לרוב ליקוי בבניין כולו, ולא רק בדירה אחת. בפסק הדין של המחוזי בחיפה מספטמבר 2025 התביעה הוגשה בידי רוב בעלי הדירות בשני הבניינים. הקבלן טען שהתובעים זכאים רק לחלקם היחסי ברכוש המשותף, משום שלא כל הבעלים הצטרפו. בית המשפט סקר את הפסיקה של בית המשפט העליון בשאלה זו, ובהן ע"א 4720/10 אקרילית השקעות 1997 בע"מ נ' נציגות הבית המשותף רח' נורית 19 (16.4.2012), שבו הובעה עמדה שיש לראות באי התאמה ברכוש המשותף הפרה של חיוב חוזי כלפי כל קונה, ולא רק פגיעה בחלקו היחסי. על רקע זה קבע בית המשפט המחוזי שבנסיבות שלפניו התובעים זכאים למלוא הפיצוי, גם בלי שכל בעלי הדירות צורפו. זו קביעה של בית משפט מחוזי בתיק מסוים, ולא כלל מחייב, ולכן כשרק חלק מהדיירים מתכוונים לתבוע, כדאי לבחון את השאלה מראש.
נציגות הבית המשותף. לפי סעיף 65 לחוק המקרקעין, לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית. לפי סעיף 69, הנציגות משמשת מורשה של כל בעלי הדירות בכל עניין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להיות צד בכל הליך משפטי בשמם. תביעות ליקויים ברכוש המשותף מוגשות בפועל לא פעם בשם הנציגות, וכך היה גם בתיק שנדון במחוזי בחיפה ביולי 2026. עם זאת, הזכויות לפי חוק המכר (דירות) הן זכויות שנובעות מחוזה המכר של כל קונה, וסעיף 69 אינו קובע במפורש עד כמה הנציגות יכולה לממש אותן לבדה. לכן כדאי לשקול כבר בשלב הדרישה אם לצרף לתביעה גם את בעלי הדירות עצמם, ולוודא שההחלטה לפעול התקבלה כנדרש לפי התקנון. ליקויים ברכוש המשותף מעלים גם שאלות של ניהול הבית והחלטות בין השכנים, ובהן כדאי להיעזר בעמוד על בתים משותפים וסכסוכי שכנים.
מה עושים כשמגלים סימן לליקוי בשלד?
- מתעדים מיד. צילום מתוארך, סימון קצות הסדק בעיפרון עם תאריך, ומדידה פשוטה. כך אפשר להראות בהמשך אם הסדק מתרחב.
- בודקים בטיחות. אם יש חשש ממשי ליציבות, הבטיחות קודמת לכל שיקול משפטי. פנו למהנדס בהקדם.
- מודיעים לקבלן בכתב. תיאור הממצא, מיקומו, מועד הגילוי ובקשה לבדיקה ולתיקון. שמרו ראיה למשלוח.
- מאתרים את המסמכים. חוזה הרכישה והמפרט, פרוטוקול המסירה של הדירה ושל הרכוש המשותף, ואם קניתם יד שנייה, גם את החוזה שלכם ואת נסח הרישום.
- מתאמים עם השכנים. אם הליקוי ברכוש המשותף, כדאי לפעול יחד, דרך הנציגות או בהצטרפות של בעלי הדירות.
- בודקים מועדים. כמה זמן עבר מהמסירה, מתי התגלה הליקוי, ומה מצב ההתיישנות. התשובות קובעות את המסלול ואת הנטל.
שאלות נפוצות
מה זה אי התאמה יסודית בדירה?
לפי סעיף 4(ג) לחוק המכר (דירות), אי התאמה בחלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים לקרקע, שנוגעת להבטחת יציבות הבניין ובטיחותו. שני התנאים צריכים להתקיים יחד.
כמה זמן הקבלן אחראי לאי התאמה יסודית?
בתוך 20 שנה מהעמדת הדירה לרשות הקונה, המוכר אחראי אלא אם הוכיח שהקונה גרם לליקוי. גם אחרי 20 שנה אפשר לטעון לאי התאמה יסודית, אבל אז הקונה צריך להוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.
ממתי מתחילים לספור את 20 השנים?
מהעמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר, כלומר ממועד המסירה. לא מהרישום בטאבו ולא מיום הכניסה לגור. בדירה יד שנייה הספירה נמשכת מהמסירה לקונה הראשון.
כל סדק בקיר הוא אי התאמה יסודית?
לא. סדק ברכיב לא נושא נבחן לפי התוספת לחוק, ותקופות הבדק שם קצרות בהרבה. גם אחרי שהן חלפו, אפשר לטעון לאי התאמה אם הבנייה סטתה מהמפרט, מתקן רשמי או מתקנות הבנייה (סעיף 4(א)(1)). אי התאמה יסודית דורשת ליקוי ברכיב נושא שנוגע ליציבות ולבטיחות, וזו שאלה שמכריעה חוות דעת הנדסית.
עד מתי צריך להודיע לקבלן על אי התאמה יסודית?
על אי התאמה יסודית שלא ניתן היה לגלות בבדיקה סבירה במסירה, תוך זמן סביר לאחר הגילוי (סעיף 4א(ב)). על ליקוי שהיה גלוי כבר במסירה, כדאי להודיע בתוך שנה מהמסירה.
אם יש לי 20 שנה, אפשר לחכות עם התביעה?
לא כדאי. 20 השנים קובעות מי נושא בנטל ההוכחה, ואינן תקופת התיישנות. לפי חוק ההתיישנות, בתביעה שאינה במקרקעין התקופה היא שבע שנים מיום שנולדה העילה, ולכן יש לבדוק את ההתיישנות בנפרד מיד עם הגילוי.
קניתי דירה יד שנייה. אני יכול לתבוע את הקבלן?
כן, בכפוף לתנאי החוק. קונה משנה, מי שרכש את הדירה מהקונה, מוזכר במפורש בסעיפים 4, 4א ו-4ב. התקופה נמנית מהמסירה לקונה הראשון, ולכן כדאי לברר את מועד המסירה המקורי.
סיכום
אי התאמה יסודית היא המסלול הארוך והחזק ביותר שחוק המכר (דירות) נותן לרוכשי דירות, אבל הוא צר. הוא חל רק על ליקוי בחלקים הנושאים של הבניין שנוגע ליציבותו ולבטיחותו. בתוך 20 השנה מהמסירה הנטל מוטל על המוכר, ואחריהן על הקונה. לצד זה, חובת ההודעה בזמן סביר וחוק ההתיישנות ממשיכים לחול, ואי אפשר להישען על אורך התקופה כדי לדחות את הפעולה. מי שמתעד מוקדם, מודיע בכתב ומקבל חוות דעת הנדסית מבוססת, מגיע לדיון עם הקבלן ממקום טוב בהרבה.
המשרד מלווה רוכשי דירות ונציגויות בתים משותפים מול קבלנים ויזמים, מבדיקת המסמכים והמועדים ועד ניהול הדרישה וההליך המשפטי, ראו גם את העמוד על ליטיגציה אזרחית. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.