
אחרי שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, היורשים יודעים מי יורש ובאיזה חלק. הם עדיין לא יודעים מי יקבל מה. צו שקובע שלושה אחים יורשים בחלקים שווים לא אומר אם הדירה תימכר, אם אחד האחים יקבל אותה ויפצה את האחרים, ומה יקרה עם הכסף בבנק, עם הרכב ועם המשכנתה שעוד רובצת על הנכס. את הפער הזה ממלא הסכם חלוקת עיזבון.
הסכם טוב חוסך שנים של סכסוך, וגם יכול לחסוך מס. הסכם גרוע, או הסכם שנחתם בלי להבין את משמעותו, עלול לגרור את המשפחה לבית המשפט ולחייב מס שאפשר היה להימנע ממנו. המאמר מסביר מה אומר החוק, מה כדאי לכלול בהסכם, מתי חייבים אישור של בית משפט, איך רושמים את הזכויות ומה קורה כשיורש מתחרט. לתמונה המלאה של התחום ראו את העמוד של עורך דין צוואות וירושות.
מה זה הסכם חלוקת עיזבון ומתי עורכים אותו?
סעיף 110(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע את העיקרון בשורה אחת: נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט. ההסכם הוא אפוא הדרך הראשונה שהחוק מציע, ובית המשפט נכנס לתמונה רק כשאין הסכמה.
ההסכם נערך בדרך כלל אחרי שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, כי רק אז ברור מי היורשים ומה חלקו של כל אחד. מי שעוד לא עבר את השלב הזה יכול לקרוא על ההבדל בין שני הצווים במאמר על צו ירושה או צו קיום צוואה. כשאין צוואה, החלקים נקבעים לפי סדר הירושה שבחוק, שמוסבר במאמר על ירושה על פי דין.
שני כללים בסעיף 109 משפיעים על כל הסכם. הראשון: נכסי העיזבון מתחלקים לפי שוויים בזמן החלוקה, ולא לפי שוויים ביום הפטירה. השני: עליית ערך של נכס, פירותיו (למשל דמי שכירות) וכל מה שבא במקומו, מיום המוות ועד החלוקה, שייכים לעיזבון. כך גם הירידה בערך והתשלומים שמוטלים על הנכסים. המשמעות המעשית היא שאח שגבה שכר דירה מדירת ההורים במשך שנתיים לא גבה אותו לעצמו, וההסכם צריך להתייחס לכך.
במה שונה חלוקה בהסכם מחלוקה בבית המשפט?
כשאין הסכם, סעיף 111 קובע שהנכסים יחולקו על פי צו בית המשפט. אם המוריש הורה בצוואה כיצד לחלק את הנכסים, בית המשפט ינהג לפי הצוואה, אלא אם שוכנע שהיו סיבות מיוחדות לסטות ממנה. אם אין הוראות כאלה, בית המשפט פועל לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117. כשמונה מנהל עיזבון, סעיף 110(ב) מטיל עליו להציע ליורשים תכנית חלוקה ולנסות להביא אותם להסכמה, ואם אין הסכמה, לפי סעיף 111(ב) הוא מביא תכנית לפני בית המשפט.
הכללים שבית המשפט מפעיל ידועים מראש. לפי סעיף 112 הנכסים מתחלקים ככל האפשר בעין, תוך התחשבות בתועלת שנכס מסוים עשוי להביא ליורש מסוים ובערך הרגשי שלו בעיניו. לפי סעיף 113, נכס שאינו ניתן לחלוקה (למעט משק חקלאי, שעליו חל סעיף 114 ונמסר ליורש המוכן והמסוגל לקיימו), או שחלוקתו הייתה מורידה שיעור ניכר מערכו, נמסר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ובלבד שהמחיר לא יפחת ממחיר השוק. אם אף יורש לא מוכן לרכוש אותו, הנכס נמכר והתמורה מתחלקת.
ההבדל המרכזי נמצא בסעיף 110(ד): כשהחלוקה נעשית בהסכם, הוראות סעיפים 112 עד 117 אינן חלות. כלומר, יורשים שמסכימים ביניהם אינם כבולים לכללים של חלוקה בעין או של מכירה למרבה במחיר. הם יכולים לקבוע שאחד יקבל את הדירה ואחר את הכסף שבבנק, שאחד יוותר על חלקו בתמורה לפיצוי, או שהנכס יישאר בבעלות משותפת לתקופה מסוימת.
| חלוקה בהסכם | חלוקה בצו בית משפט |
|---|---|
| היורשים קובעים בעצמם מי מקבל מה | בית המשפט פוסק לפי הצוואה או לפי סעיפים 112 עד 117 |
| גמישות מלאה באיזון בין היורשים | חלוקה בעין ככל האפשר, ונכס שלא ניתן לחלוקה עובר למרבה במחיר או נמכר |
| נדרשת הסכמה של כל היורשים | מתאימה כשאין הסכמה, ונמשכת לרוב זמן רב יותר |
| אישור בית משפט רק במקרים מיוחדים, כמו יורש קטין | ההכרעה עצמה ניתנת על ידי בית המשפט |
כשאין הסכמה והנכס העיקרי הוא דירה, המחלוקת מתנהלת פעמים רבות כתביעה לפירוק שיתוף. על כך ראו את המאמר על פירוק שיתוף במקרקעין.
במה שונה הסכם חלוקה מהסכם על ירושה עתידה או מהסתלקות?
שלושה מסמכים נראים דומים, אבל המשמעות המשפטית שלהם שונה לגמרי.
הסכם על ירושה עתידה. סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם, וויתור על ירושתו, שנעשו בחייו של אותו אדם, בטלים. אחים שחתמו בחיי ההורים על מסמך שלפיו אחת האחיות תקבל את הדירה, לא יצרו הסכם מחייב. מה שקובע הוא מה שקורה אחרי הפטירה. סעיף 8(ב) מוסיף שמתנה שנועדה להיות מוקנית רק לאחר מות הנותן אינה תקפה אלא אם נעשתה בצוואה.
הסתלקות. לפי סעיף 6(א), לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, יורש רשאי להסתלק מחלקו, כולו או מקצתו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט. מי שהסתלק נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה, ואין הסתלקות לטובת אדם אחר אלא לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש (סעיף 6(ב)). הסתלקות על תנאי בטלה (סעיף 6(ד)). כלומר, הסתלקות אינה כלי לעסקה. מי שרוצה לוותר על חלקו בתמורה לפיצוי, או להעביר את חלקו לנכד, צריך הסכם חלוקה ולא הסתלקות. סעיף 6(ג) מוסיף שהסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט.
הסכם חלוקה. נערך אחרי הפטירה, בין היורשים, ומסדיר את חלוקת הנכסים בפועל. הוא יכול לכלול תמורה, תנאים, לוחות זמנים והתחייבויות הדדיות.
| המסמך | מה הדין |
|---|---|
| הסכם או ויתור על ירושה בחיי המוריש | בטל (סעיף 8(א)) |
| הסתלקות מחלק בעיזבון | רק עד החלוקה, בלי תנאי, ולטובת אדם מסוים רק בן זוג, ילד או אח של המוריש |
| הסכם חלוקת עיזבון | נערך אחרי הפטירה, בין היורשים, ויכול לכלול תמורה ותנאים |
מה כוללים בהסכם חלוקת עיזבון?
אין נוסח שהחוק מחייב, אבל יש רכיבים שבלעדיהם ההסכם יוצר יותר בעיות ממה שהוא פותר:
- הצדדים והבסיס. כל היורשים לפי הצו, פרטי המוריש, ומספר הצו ותאריכו. הסכם שחסר בו יורש אחד לא יחייב אותו.
- רשימת נכסים מלאה. דירות ומקרקעין עם פרטי הגוש והחלקה או פרטי הרישום אצל רשות מקרקעי ישראל או החברה המשכנת, חשבונות בנק, ניירות ערך, רכב, תכולת דירה ותכשיטים.
- כספים בקופות ובביטוחים. בקרנות פנסיה, בקופות גמל ובפוליסות ביטוח יש לבדוק מול כל גוף אם נקבעו מוטבים ואם הכספים בכלל עוברים דרך העיזבון. כדאי לברר זאת לפני שמחלקים, כדי שלא יתברר אחר כך שנכס שחולק בהסכם בכלל לא היה בעיזבון.
- חובות. משכנתה, הלוואות, חובות לרשויות ולספקים. לפי סעיף 109(ג), כשיש צוואה והעיזבון אינו מספיק, אחרי סילוק החובות והמזונות, לכל המנות שהמצווה הוריש, המנות מופחתות לפי יחס שוויין במות המצווה, אלא אם הצוואה קבעה אחרת. ההסכם צריך לקבוע מי משלם כל חוב וממה.
- דירת המגורים. סעיף 108 קובע שמי שגר עם המוריש בדירתו ערב מותו רשאי להמשיך לגור בה שלושה חודשים, ואם הוא יורש, שישה חודשים. אם בן משפחה ממשיך לגור בדירה מעבר לכך, ההסכם צריך להסדיר אם הוא משלם דמי שימוש, מי נושא בארנונה ובוועד הבית, ועד מתי.
- מנגנון האיזון. מי מקבל איזה נכס, לפי איזה שווי, ואם נדרש פיצוי בין היורשים, ממה הוא משולם ומתי. לנקודה הזו יש השלכות מס, כפי שיוסבר בהמשך.
- הוצאות ומסים. מי נושא בשכר שמאי, באגרות, ברישום ובמסים שיחולו, אם יחולו.
- רישום וביצוע. התחייבות לחתום על כל מסמך שיידרש לרישום, ומועד לביצוע.
- מה קורה בהפרה. מנגנון למקרה שיורש לא משלם את הפיצוי במועד, ודרך ליישוב מחלוקות.
הסכם יכול לכסות את כל העיזבון או רק חלק ממנו. אפשר, למשל, לחלק עכשיו את הכסף בבנק ולהשאיר את הדירה בבעלות משותפת עד שתימכר. כדאי רק לכתוב זאת במפורש, כדי שלא תתעורר אחר כך שאלה אם החלוקה הסתיימה.
מתי צריך אישור של בית המשפט?
כשכל היורשים בגירים וכשירים, החוק אינו דורש אישור של בית משפט להסכם חלוקה. סעיף 110(א) מסתפק בהסכם בין היורשים. יש שני מצבים מוכרים שבהם התמונה משתנה.
יורש קטין. סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, מונה פעולות שבהן ההורים אינם מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישר אותן מראש. בין היתר: העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של דירה או של יחידה משקית, פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל לפי חוק, נתינת מתנות, ופעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו. הסכם חלוקה שכולל דירה ונרשם בלשכת רישום המקרקעין נוגע כמעט תמיד בכמה מהפריטים האלה. המצב הנפוץ הוא אלמנה ושני ילדים, אחד מהם קטין. האם היא גם יורשת וגם האפוטרופסית הטבעית של הקטין, ולכן כל הסכם ביניהם הוא פעולה בין קטין להורה. בית המשפט בוחן אם ההסכם משרת את טובת הקטין.
יורש נעדר. לפי סעיף 110(ג), נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, אישור בית המשפט בא במקום הסכמתו.
מעבר לחובה, יש יורשים שמבקשים לתת להסכם תוקף של פסק דין מרצונם, למשל כשההסכם נחתם בתוך הליך משפטי שכבר מתנהל. זה שיקול מעשי שכדאי לבחון בכל מקרה לגופו. גם כשהשאלה היא מי ממונה לטפל בענייניו של יורש שכשירותו מוגבלת, כדאי לבדוק את הדרישות לפני שמנסחים, ולא אחרי.
איך רושמים את החלוקה בטאבו?
הסכם החלוקה קובע את היחסים בין היורשים, אבל כדי שהזכויות בדירה יירשמו על שם מי שקיבל אותה, צריך לרשום את ההורשה ואת ההסכם במרשם שבו רשומות הזכויות. כשהדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין, מגישים שם בקשה לרישום, בצירוף הצו וההסכם. לא כל דירה רשומה בטאבו. יש דירות שהזכויות בהן רשומות אצל רשות מקרקעי ישראל או אצל חברה משכנת, ושם הרישום נעשה לפי הכללים של אותו גוף. פסק הדין מחיפה שיוצג בהמשך ממחיש את זה: הזכויות נרשמו תחילה ברשות מקרקעי ישראל, ורק אחרי שהסתיים רישום הבית המשותף התאפשר הרישום בלשכת רישום המקרקעין.
לפני שמגישים, בודקים נסח רישום עדכני כדי לוודא שהזכויות אכן רשומות על שם המוריש ושאין עליהן הערות או עיקולים שלא היו ידועים. נכס שמשועבד למשכנתה דורש גם תיאום עם הבנק. ובמקרים שבהם נדרש אישור של רשויות המס, הרישום לא יתקדם בלי האישור. יש לבדוק מראש את רשימת המסמכים שלשכת הרישום דורשת באותה עת, משום שהיא מתעדכנת.
האם חלוקת עיזבון חייבת במס שבח ובמס רכישה?
השאלה הזו מעסיקה כמעט כל משפחה, והתשובה תלויה בניסוח ההסכם. סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, קובע שחלוקת נכסי עיזבון בין יורשים לא תיחשב מכירה. הסעיף מגדיר את המונח: החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין שנעשתה לפני רישום צו הירושה או צו קיום הצוואה ובין שנעשתה לאחר הרישום.
לפטור יש שני תנאים שכדאי להבין היטב:
- בלי כסף מבחוץ. אם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס מנכסי העיזבון, החלק שבשלו ניתנה התמורה נחשב כאילו נמכר. דוגמה: שני אחים ירשו דירה וכסף בבנק. אם אחד מקבל את הדירה והשני את הכסף שבבנק, האיזון נעשה מנכסי העיזבון. אם אחד מקבל את הדירה ומשלם לאחיו מחסכונותיו הפרטיים או ממשכנתה שנטל, החלק ששולם בכסף חיצוני עלול להיחשב מכירה.
- החלוקה הראשונה. הפטור חל על החלוקה הראשונה. יורשים שכבר חילקו את העיזבון, ואחר כך מחליפים ביניהם נכסים, עלולים להיחשב כמי שמבצעים עסקה רגילה בין שותפים.
הסעיף מאפשר גם לראות בעיזבונות של שני מורישים עיזבון אחד, כשלפני פטירתם היו בני זוג או הורה וילדו, ובתנאי שטרם הסתיימה חלוקת העיזבונות. המשמעות המעשית היא שכאשר שני ההורים נפטרו, אפשר לעיתים לאזן בין נכסים שהגיעו מעיזבון האב לנכסים שהגיעו מעיזבון האם.
הפטור הזה עוסק בחלוקה עצמה. השאלה מה קורה במס כשאחד היורשים מוכר בהמשך את הדירה שקיבל, היא שאלה אחרת, ונבחנת לפי נתוניו של היורש. על כך ראו את המאמר האם יש מס ירושה בישראל. השילוב בין דיני הירושה לדיני המס מורכב, ולכן לפני חתימה על הסכם שכולל מקרקעין כדאי לבדוק את ההשלכות לגבי כל יורש בנפרד, ולהגיש דיווח לרשות המסים כנדרש.
מה קורה כשיורש מתחרט או לא מקיים את ההסכם?
הסכם חלוקה הוא חוזה לכל דבר. מי שרוצה להשתחרר ממנו צריך עילה שדיני החוזים מכירים בה, כמו טעות, הטעיה או כפייה, וצריך גם לשלוח הודעת ביטול כדין. מי שרוצה לאכוף אותו יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. שלושה פסקי דין מהתקופה האחרונה מראים איך זה נראה בפועל.
חתימה מחייבת, גם כשמתחרטים. בתמ"ש (שלום י-ם) 11667-07-24 (בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, 15.6.2026) נדונה נחלה במושב שהשאירה אם לילדיה. היורשים קיימו כמה ישיבות וחתמו על הסכם שלפיו הזכויות בנחלה יעברו לאחד האחים, והוא ישלם לכל אחד מהאחרים פיצוי. אח אחר, שחתם גם הוא, הגיש אחר כך תביעה להכיר בו כיורש שיקבל את הנחלה. הוא טען שחתם בזמן שהיה בשיא מחלתו ורק כדי לשמור על היחסים במשפחה. התביעה הוגשה לפי סעיף 114 לחוק הירושה, שעוסק ביורש המוכן והמסוגל לקיים משק חקלאי. בית המשפט מצא ששני האחים שקולים במבחנים הרגילים, וקבע ששיקולי תום לב והכלל שהסכמים יש לקיים מכריעים לטובת האח שנבחר בהסכם. את טענת המחלה דחה. נקבע שחתימה היא בדרך כלל אינדיקציה מכרעת לגמירת דעת, שנקודת המוצא היא שכל אדם כשיר לפעולות משפטיות, ושטענה של היעדר כשרות צריכה מסמכים רפואיים וחוות דעת, שלא הוגשו. בית המשפט צפה גם בסרטונים של ישיבות היורשים, ולא ראה בהם התנגדות. מכתב הביטול ששלח האח התייחס להסכם מתאריך אחר, ולא להסכמים שנחתמו בפועל. התביעה נדחתה, האח שנבחר בהסכם הוכרז כמי שיקבל את הנחלה, ונקבע שישלם לכל אחד מהנתבעים האחרים הפרש של 175,000 ש"ח בתוך 60 ימים, כדי להשלים לסכום של 300,000 ש"ח שהוסכם בהסכם. התובע חויב בהוצאות של 40,000 ש"ח.
ניסוח של מועד יכול להכריע. בתמ"ש (שלום חי') 20670-03-25 (בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, 27.5.2026) הסכימו אחים בדיון, אחרי התמחרות ביניהם, שצד אחד ירכוש את חלקו של הצד השני בדירה שירשו, ושאם לא ישלם במועד, תעבור הזכות לרכוש לצד השני. התמורה לא שולמה. הצד שלא שילם טען שהמועד נספר מיום רישום הזכויות בטאבו, ונשען על משפט שנכתב בפסק דין קודם. בית המשפט בדק את פרוטוקול הדיון שבו הושגה ההסכמה, וקבע שהמשפט שעליו הסתמכו נכתב בחלק שמתאר את הרקע, אינו חלק מההכרעה ואינו מחייב. ההכרעה הייתה שזכויותיו של האח שלא שילם יועברו לפי ההסכמות, תמורת שליש משווי של 1,070,000 ש"ח, בתוך 45 ימים ובקיזוז החובות שבין הצדדים. בית המשפט הוסיף משפט שחשוב לכל מי שמתכנן את המס: בהיעדר הסכמות בין היורשים, העברת הזכויות אינה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון. כל צד נשא בהוצאותיו.
הסכם שקיבל תוקף של פסק דין סוגר את הדלת. בתמ"ש (שלום צפת) 28719-11-22 (בית המשפט לענייני משפחה בצפת, 16.10.2025) הגיעו יורשים להסדר פשרה כולל בהליכי העיזבון, שקיבל תוקף של פסק דין ונקבע בו שהוא לסילוק סופי של כל הטענות, לרבות בעניין היקף העיזבון. הדירה נמכרה, ואחד היורשים, שכבר ניסה בעבר לבטל את הפשרה בטענת כפייה ונכשל, תבע מאחיו החזר של הוצאות שלטענתו שילם עבור אמם, על סמך הסכם בעל פה ביניהם. בית המשפט דחה את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין, ניצול לרעה של הליכי משפט ושיהוי, וגם לגופה. נקבע שבשיחות שבין האחים לא הייתה גמירות דעת ולא מסוימות, ולכן לא נכרת חוזה מחייב, ושהתובע לא הוכיח ששילם מכספו ולא מכספי האם. הוא חויב בהוצאות של 5,000 ש"ח לכל אחד משבעה נתבעים, 35,000 ש"ח בסך הכול, שינוכו מחלקו בכספי מכירת הבית.
המשותף לשלושת המקרים ברור. בית המשפט נותן משקל רב למה שנחתם ולמה שנרשם בפרוטוקול, ומעט מאוד משקל להבנות בעל פה ולתחושות בדיעבד. מי שחותם צריך לדעת על מה הוא חותם, ומי שמנסח צריך לכתוב מועדים ותנאים שלא משאירים מקום לפרשנות.
אילו טעויות חוזרות בהסכמי חלוקה?
- הסכם בלי כל היורשים. יורש שלא חתם אינו כבול להסכם, ולפעמים ההסכם כולו נתקע בגללו.
- רשימת נכסים חלקית. חשבון שהתגלה אחרי החתימה, או חוב שלא נלקח בחשבון, פותחים את הדיון מחדש.
- איזון מכסף פרטי בלי לבדוק את המס. יורש שמממן את הפיצוי לאחיו ממשכנתה עלול לגלות שחלק מהעסקה חייב במס.
- סמכות של הורה לחתום בשם קטין. הורה שחותם בשם ילדו הקטין על חלוקה של דירה, בלי אישור מראש של בית המשפט, חותם על משהו שאין לו סמכות לחתום עליו.
- ניסוח עמום של מועדים. מועד תשלום שנספר מאירוע לא ברור, כמו רישום שתלוי בגורם שלישי, הוא מתכון למחלוקת.
- בלבול בין הסתלקות להסכם. הסתלקות לטובת מי שאינו בן זוג, ילד או אח של המוריש אינה אפשרית, והסתלקות על תנאי בטלה.
שאלות נפוצות
האם חייבים לחתום על הסכם חלוקת עיזבון?
לא. לפי סעיף 110 לחוק הירושה, נכסי העיזבון מתחלקים על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית המשפט. אם אין הסכמה, החלוקה נעשית בבית המשפט.
אפשר לחלק את העיזבון אחרת ממה שכתוב בצוואה או בצו?
כן. כשהחלוקה היא בהסכם בין היורשים, כללי החלוקה של בית המשפט שבסעיפים 112 עד 117 אינם חלים (סעיף 110(ד)). היורשים יכולים לקבוע ביניהם מי מקבל איזה נכס, ובלבד שכולם מסכימים.
האחים חתמו בחיי אבא על הסכם שהדירה תעבור לאחת האחיות. זה מחייב?
לא. לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל. אחרי הפטירה אפשר לחתום על הסכם חלוקה חדש, שיחייב.
אחד היורשים קטין. מה עושים?
לפי סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים אינם מוסמכים לייצג קטין בלי אישור מראש של בית המשפט בפעולות כמו חלוקה של דירה, פעולה שתוקפה תלוי ברישום או פעולה בין הקטין לבין הוריו. לכן מגישים בקשה לאישור ההסכם.
האם משלמים מס שבח ומס רכישה על חלוקת הדירה?
לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, החלוקה הראשונה של נכסי עיזבון בין היורשים לא נחשבת מכירה. אם אחד היורשים משלם לאחר כסף שאינו מנכסי העיזבון, החלק שבעדו שולם נחשב כאילו נמכר.
חתמתי על הסכם ואני מתחרט. אפשר לבטל?
ההסכם כפוף לדיני החוזים, ובית המשפט בודק אם הייתה עילת ביטול ואם נשלחה הודעת ביטול כדין. טענה שהחתימה נעשתה בזמן מחלה או לחץ צריכה ראיות, כמו מסמכים רפואיים וחוות דעת.
אח גר בדירת ההורים. כמה זמן מותר לו להישאר?
לפי סעיף 108, מי שגר עם המוריש בדירתו ערב מותו רשאי להמשיך לגור בה שלושה חודשים, ואם הוא יורש, שישה חודשים. מעבר לכך, ההסכם צריך לקבוע אם ועד מתי הוא נשאר, ובאילו תנאים.
סיכום
הסכם חלוקת עיזבון הוא הדרך שבה רוב המשפחות סוגרות את הירושה בלי בית משפט. החוק נותן ליורשים חופש רחב לקבוע ביניהם מי מקבל מה, אבל החופש הזה דורש ניסוח מדויק: רשימה מלאה של נכסים וחובות, מנגנון איזון שלא יוצר חבות מס מיותרת, מועדים ברורים, ואישור של בית המשפט כשיש יורש קטין. הסכם שנחתם הוא הסכם שמחייב, ולכן הזמן לבדוק אותו הוא לפני החתימה. כשיש ספק, כדאי לבחון את ההסכם עם עורך דין צוואות וירושות.
המשרד מלווה יורשים בניסוח הסכמי חלוקה, בבקשות לאישור בית משפט כשיש קטין, ברישום הזכויות ובסכסוכים על ביצוע ההסכם. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.