אחרי פטירה של בן משפחה, אחת השאלות הראשונות שעולות היא איזה צו צריך. לפעמים התשובה פשוטה: אין צוואה, ולכן מבקשים צו ירושה. אבל במקרים רבים המצב מורכב יותר. נמצאה צוואה ישנה שלא מתייחסת לדירה שנקנתה אחריה. יש רק צילום של הצוואה והמקור נעלם. אח אחד רוצה להגיש בקשה מהר ואחות טוענת שהאם כבר לא הייתה צלולה כשחתמה.
המאמר עושה סדר בשני הצווים לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965: מתי מבקשים כל אחד מהם, מה מגישים לרשם לענייני ירושה, מה קורה כשמישהו מתנגד, ומה עושים עם הצו ביום שאחרי. למי שמחפש את התמונה הרחבה של התחום, ראו את העמוד על צוואות וירושות.
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
סעיף 2 לחוק קובע את נקודת המוצא: הירושה היא על פי דין, זולת במידה שהיא על פי צוואה. כלומר, הדין הוא ברירת המחדל, והצוואה גוברת עליו במה שהיא מסדירה.
מכאן נגזרים שני הצווים. צו ירושה מבוסס על הרשימה שבחוק: מי יורש ובאיזה חלק, בלי קשר למה שהמוריש רצה או אמר בעל פה. צו קיום מבוסס על מסמך, ובודק אם אפשר לתת תוקף לצוואה שהמוריש השאיר. החלוקה נקבעת בצוואה עצמה, גם אם היא שונה ממה שהיה מתקבל לפי הדין.
| השאלה | התשובה |
|---|---|
| מתי מבקשים צו ירושה? | כשאין צוואה, או על החלק שהצוואה לא מסדירה |
| מתי מבקשים צו קיום? | כשיש צוואה שעליה מבקשים להסתמך |
| לפי מה נקבעת החלוקה בצו ירושה? | לפי הוראות הפרק על הירושה על פי דין בחוק |
| לפי מה נקבעת החלוקה בצו קיום? | לפי הוראות הצוואה |
| מי נותן את הצו בדרך כלל? | הרשם לענייני ירושה (סעיף 66(א)) |
| מי מכריע כשיש התנגדות? | בית המשפט, אליו הבקשה מועברת (סעיף 67א) |
מי יורש כשאין צוואה?
לפי סעיף 10, יורשים על פי דין הם מי שהיה בן זוגו של המוריש במות המוריש, וכן ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם. סעיף 12 קובע את סדר העדיפות בין הקרובים: ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו.
חלקו של בן הזוג נקבע בסעיף 11. הוא נוטל את המיטלטלין השייכים לפי המקובל והנסיבות למשק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, ובנוסף חלק משאר העיזבון. אם המוריש הניח ילדים או צאצאיהם או הורים, החלק הוא חצי. אם הניח אחים או צאצאיהם או הורי הורים, החלק הוא שני שלישים, ובתנאים מסוימים בן הזוג נוטל גם את כל חלקו של המוריש בדירת המגורים המשותפת: נישואים של שלוש שנים לפחות ערב המוות ומגורים משותפים בדירה הכלולה בעיזבון באותה עת. אם לא נותר קרוב מהמנויים, בן הזוג יורש הכול.
שני דברים נוטים להפתיע משפחות. האחד, שמה שמגיע לבן זוג מכוח הקשר, כמו כתובה, מנוכה מחלקו בעיזבון, אבל זכויות לפי חוק יחסי ממון או הסכם ממון אינן מנוכות (סעיף 11(ג)). השני, שדירה שרשומה על שם שני בני הזוג אינה כולה בעיזבון, ולכן השאלה הראשונה בכל מקרה היא מה בכלל היה שייך למנוח.
מה קורה כשהצוואה לא מכסה את כל הנכסים?
זה אחד המצבים שמדריכים רבים מדלגים עליהם, והוא נפוץ. אדם כתב צוואה לפני שנים ובה חילק דירה מסוימת, ומאז קנה דירה אחרת, פתח חשבונות או קיבל ירושה בעצמו. אם הצוואה לא כוללת הוראה כללית על יתרת הרכוש, נוצר חלק שלא נצטווה.
סעיף 66(ב) פותר זאת במפורש: על החלק שציווה המוריש יינתן צו קיום, ועל הנותר צו ירושה. בפועל צריך לקרוא את הצוואה בעיון לפני ההגשה ולשאול האם יש בה סעיף שיורי, ואם לא, אילו נכסים נותרו מחוץ לה. הזוכים לפי הצוואה והיורשים על פי דין אינם בהכרח אותם אנשים, ולכן טעות כאן משפיעה על הזכויות עצמן ולא רק על הטופס.
מה מגישים ואיפה?
בקשות לצו ירושה ולצו קיום מוגשות ללשכות הרשם לענייני ירושה, שהן יחידות באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. לפי כל זכות, הלשכות נמצאות בבאר שבע, חיפה, ירושלים, נוף הגליל ותל אביב, וההגשה יכולה להיות מקוונת או ידנית. מי שמיוצג על ידי עורך דין מגיש באופן מקוון, אך בבקשה לצו ירושה שבין היורשים בה אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים, ההגשה לפי כל זכות היא ידנית בלבד, גם כשהמבקש מיוצג.
המסמכים תלויים בסוג הבקשה, ואלה הנפוצים לפי המידע שמפורסם בכל זכות:
- בשני הצווים: תעודת פטירה כשלמנוח לא הייתה תעודת זהות ישראלית. סעיף 68(א) קובע שעובדת המוות ומועדו מוכחים בתעודת מוות או בהצהרת מוות, אלא אם הותר אחרת מטעמים מיוחדים.
- בשני הצווים: אישורים על משלוח הודעה לגורמים שצריך ליידע: בצו ירושה ליורשים, ובצו קיום לזוכים ולקרובים לפי הנסיבות.
- כשיורש או זוכה מוותר על חלקו: תצהיר הסתלקות או ויתור חתום ומאומת על ידי עורך דין.
- בצו קיום: הצוואה עצמה. בהגשה מקוונת מעלים אותה סרוקה ושולחים את המקור בתוך 7 ימים למשרד הרשם.
- כשיש ייצוג: ייפוי כוח.
כל זכות מציינת אגרת פתיחת בקשה של 507 ש"ח בהגשה מקוונת או 597 ש"ח בהגשה ידנית, ועוד 66 ש"ח הוצאות פרסום, נכון ל-2026. הסכומים מתעדכנים, ולכן כדאי לבדוק אותם באתר הרשם לפני ההגשה.
לפני שמגישים, ודאו שבאמת אין צוואה. בדקו בין מסמכי המנוח, אצל עורך הדין שטיפל בענייניו ומול מרשם הצוואות, שכן הרשם בודק אם הופקדה צוואה. בקשה לצו ירושה שמוגשת כשיש צוואה ידועה מובילה להליכים מיותרים ועלולה להסתיים בביטול הצו.
מה עושים כשהמקור של הצוואה אבד?
כלל היסוד בסעיף 68(ב) הוא שצוואה, למעט צוואה בעל פה, מוכחת בהגשת המקור. עם זאת, החוק לא סוגר את הדלת. אם הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי אפשר להגיש אותו, רשאים בית המשפט או הרשם להתיר הוכחה בהגשת העתק או באופן אחר.
המילה החשובה כאן היא "נסיבות". מי שמבקש לקיים צילום צריך להסביר מה קרה למקור, ולא רק לומר שלא מצאו אותו. בקשה כזו נוטה לעורר שאלות, ולכן כדאי לאסוף מראש כל מה שעשוי לשפוך אור: מי החזיק במקור, מי ערך את הצוואה ואת מי אפשר לשאול. כשהמקור נמצא מחוץ לישראל וניתן עליו צו קיום בערכאה או ברשות מוסמכת בחו"ל, החוק מאפשר להוכיח את הצו הזר כתעודת חוץ במקום להגיש את המקור.
מה קורה אחרי ההגשה?
הרשם בודק את הבקשה ומודיע עליה ברבים. סעיף 67 מחייב אותו לקבוע זמן מתאים להגשת התנגדויות, שלא יפחת משבועיים. כל זכות מציינת פרסום ברשומות ובאתר הרשם, ושהצו ניתן בדרך כלל לא יאוחר מ-50 ימים מהגשה תקינה, אלא אם נדרשים מסמכים נוספים. זה זמן טיפול מקובל ולא התחייבות, ודרישת השלמה עלולה להאריך אותו.
בקשה שעוברת חלק נשארת אצל הרשם ומסתיימת בצו. במקרים מסוימים היא עוברת לבית המשפט, לפי סעיף 67א: כשהוגשה התנגדות, כשהמדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה, כשהיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יוזמים הליך או מצטרפים אליו, כשהאפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהוא מנהל את רכושו, או כשהרשם ראה לנכון להעביר את הבקשה. במצב כזה הבקשה נחשבת תובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה.
מה עושים כשרוצים להתנגד?
סעיף 67 מאפשר לכל מעוניין בדבר להגיש התנגדות בתוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו. שני התנאים מופיעים בסעיף זה לצד זה. מי שגילה על הבקשה סמוך לתום המועד, או אחריו אבל לפני שהצו ניתן, כדאי שיפנה מיד ויבדוק מה עוד אפשר לעשות. מי שמחכה עד שהצו ניתן עובר למסלול קשה יותר.
התנגדות לצו קיום נסמכת בדרך כלל על טענות נגד תוקף הצוואה, כגון כשירות המצווה בעת החתימה או מעורבות של נהנה בעריכתה. התנגדות לצו ירושה עשויה לעסוק בזהות היורשים, בקיומה של צוואה או בחלקים שנרשמו. בשני המקרים הדיון ממשיך בבית המשפט לענייני משפחה, וההכרעה מחייבת בירור עובדתי. כשמגיעים לשלב הזה, ההליך הוא ליטיגציה אזרחית לכל דבר, ואיסוף מוקדם של מסמכים רפואיים ועדויות עשוי לשנות את התמונה.
מה קורה ביום שאחרי הצו?
צו אינו מחלק נכסים בעצמו. לפי לשון סעיף 66 הוא מצהיר על זכויות היורשים. אחריו מתחיל שלב הביצוע, ובו רבים נתקעים.
לפי כל זכות, הצו מונפק דיגיטלית ונשלח למבקש או למייצג, וניתן לקבלו גם באזור האישי באתר השירותים הממשלתיים. עוד מצוין שם שהוא מועבר אוטומטית לבנקים, לחברות ביטוח, לרשות המסים, לרשות מקרקעי ישראל ולטאבו. משום כך לא נדרשת הצגה פיזית, אבל כל גוף עשוי לדרוש בנוסף טפסים ואישורים משלו. לכן כדאי לשמור את הקובץ ולהכין רשימה של הגופים שבהם למנוח היו נכסים.
מקרקעין. למי שירש זכויות בדירה או במגרש, הצו אינו מחליף את הרישום. כל זכות מציינת שבבקשה המקוונת אפשר לסמן בקשה לרישום הזכויות בטאבו, בצירוף טופס רישום חתום ומאומת ובתשלום אגרה, והרישום מותנה במתן הצו. כשכמה יורשים זכאים לאותו נכס, יש לברר גם מה הם מתכוונים לעשות בו: מכירה, פיצול או שמירה משותפת. על היבטי הרישום והעסקה ראו בעמוד המקרקעין של המשרד. את ההיבטים המיסויים של מכירה בעתיד כדאי לבדוק מול יועץ מס.
חובות וניהול העיזבון. כשמתמנה מנהל עיזבון, הוא חייב לפי סעיף 82 לכנס את הנכסים, לנהל את העיזבון, לסלק את חובותיו ולחלק את היתרה בין היורשים לפי צו ירושה או צוואה מקוימת. גם בלי מנהל עיזבון, יורשים שמחלקים רכוש לפני בירור החובות עלולים להיקלע לסכסוך, ולכן כדאי לעשות קודם מיפוי של נכסים והתחייבויות.
הסתלקות. יורש שאינו רוצה בחלקו יכול להסתלק ממנו, לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט אם העניין הועבר אליו (סעיף 6). הסתלקות אינה מתנה חופשית: היא יכולה להיות לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש בלבד, הסתלקות על תנאי בטלה, והסתלקות של קטין או של פסול דין טעונה אישור בית המשפט. לכן "אני מוותר לטובת הגיסה" בדרך כלל אינו עובד, וצריך לבדוק איזו דרך אחרת מתאימה ומה משמעותה.
אפשר לתקן או לבטל צו שכבר ניתן?
כן, אבל זו אינה חזרה לנקודת ההתחלה. סעיף 72 מאפשר לרשם או לבית המשפט, לגבי צווים שנתנו, לתקן או לבטל אותם לפי בקשת מעוניין בדבר, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בזמן מתן הצו. אם הרשם רואה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביא לפני מתן הצו, או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן, הוא מעביר את הבקשה לבית המשפט.
בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ממאי 2026 (ת"ע 77821-12-25) נמחקה בקשה לביטול צו קיום בשל אי התייצבות המבקש לדיון. בית המשפט חזר שם על כללים שכדאי להכיר: צו קיום או צו ירושה דינם כדין פסק דין וכללי סופיות הדיון חלים עליהם, וסעיף 72 הוא הפתח שהמחוקק השאיר. בבחינת בקשה כזו נבדקים מהות העובדה או הטענה החדשה, משקלה הלכאורי, מידת האיחור והקושי שהאיחור יוצר בבירור העובדות. בית המשפט הוסיף שמי שלא הגיש התנגדות במועד ונדרש לשכנע שהתקיימו תנאי הסעיף, חייב להקפיד על סדרי הדין.
המסר המעשי פשוט: אם קיבלתם הודעה על בקשה לצו ויש לכם טענה, עדיף להעלות אותה בזמן ההתנגדות. המתנה עד אחרי הצו מקשה על הדרך ומעלה את הרף. כך גם בכיוון ההפוך: מי שקיבל צו וגילה אחר כך צוואה או יורש שלא נכלל, כדאי שיטפל בכך מיד ולא ימשיך לנהוג בנכסים כאילו דבר לא קרה.
אילו טעויות כדאי למנוע?
- הסתמכות על צוואה בלי צו: לפי סעיף 39, אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה לפני שניתן עליה צו קיום.
- בדיקה חלקית של רכוש המנוח: צוואה ישנה לא בהכרח מכסה את כל הנכסים, והיתרה עשויה לדרוש צו ירושה.
- זריקת המקור או חוסר תיעוד לגביו: המקור הוא הדרך הרגילה להוכיח צוואה. שמרו עליו במקום בטוח ותעדו מי החזיק בו.
- התעלמות מהודעה על בקשה: מי שמחכה עד אחרי הצו נדרש לעמוד בתנאי סעיף 72.
- הסתלקות בלי בדיקה: הסתלקות לטובת מי שאינו בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש אינה אפשרית במסגרת סעיף 6.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה במשפט אחד?
צו ירושה מצהיר על הזכויות בירושה על פי דין, כשאין צוואה או על מה שלא נכלל בה. צו קיום מצהיר על הזכויות לפי צוואה (סעיף 66 לחוק הירושה).
אפשר לקבל גם צו ירושה וגם צו קיום באותו עיזבון?
כן. סעיף 66(ב) קובע שאם המוריש ציווה רק חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום ועל הנותר צו ירושה.
כמה זמן יש להגיש התנגדות?
הרשם קובע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים, וההתנגדות אפשרית בתוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו (סעיף 67). אחרי מתן הצו הדרך היא בקשה לתיקון או לביטול לפי סעיף 72.
מה קורה אם מישהו מתנגד?
הבקשה מועברת לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 67א) ונחשבת תובענה. בית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים, והעתק הצו מועבר לרשם לצורך רישום.
יש לי רק צילום של הצוואה. זה מספיק?
הכלל הוא הגשת המקור. אם הוכח שהמקור נשמד בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי אפשר להגישו, רשאים הרשם או בית המשפט להתיר הוכחה בהעתק או באופן אחר (סעיף 68(ב)).
הצו ניתן. האם הדירה כבר רשומה על שמי?
לא בהכרח. הצו מצהיר על הזכויות, והרישום בטאבו הוא שלב נפרד. לפי כל זכות אפשר לסמן בקשה לרישום כבר בבקשה המקוונת, בצירוף טופס חתום ומאומת ובתשלום אגרה.
אפשר לוותר על החלק שלי לטובת אחי?
תלוי במי מדובר. הסתלקות יכולה להיות לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש בלבד, והיא אפשרית כל עוד לא חולק העיזבון (סעיף 6). אחיו של היורש הוא לעיתים ילדו של המוריש, ולכן צריך לבדוק את הקשר בכל מקרה.
סיכום
צו ירושה וצו קיום אינם רק שני טפסים. הראשון פועל לפי החוק, השני לפי הצוואה, וכשהצוואה חלקית יכולים להידרש שניהם. לפני ההגשה בודקים אם יש צוואה, מה היא מכסה ואיפה המקור. אחרי ההגשה עוקבים אחרי מועד ההתנגדויות, ואחרי הצו עוברים לרישום, לחובות ולחלוקה. ברגע שיש טענה נגד הצו, הזמן משחק תפקיד.
המשרד מלווה יורשים וזוכים בבקשות לצווים, בהתנגדויות ובהליכים בבית המשפט לענייני משפחה. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.