§
עדי כהן, עורך דין

תלונה במשטרה ולשון הרע: מתי התלונה מוגנת ומתי אפשר לתבוע

14 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: נובמבר 20, 2026

מי שנחקר במשטרה בעקבות תלונה שהוא בטוח שהיא שקרית מרגיש בדרך כלל עלבון כפול: גם האשמה, וגם הידיעה שמי שהגיש אותה ממשיך בחייו כאילו לא קרה דבר. השאלה הראשונה שהוא שואל היא אם אפשר לתבוע את המתלונן על לשון הרע. השאלה ההפוכה מטרידה את מי ששוקל להתלונן: האם תלונה למשטרה, למעסיק, לוועד הבית או ללשכה מקצועית חושפת אותו לתביעה אם לא יוכיחו בסוף את מה שסיפר.

החוק עונה על שתי השאלות באותה הוראה. הוא מגן על מתלונן בתום לב גם כשהתלונה מתבררת כשגויה, ומשאיר את הדלת פתוחה לתביעה כשהמתלונן ידע שהוא משקר או לא האמין בדבריו. המאמר עוסק רק בצד האזרחי: מתי תלונה היא פרסום מותר, מתי היא לשון הרע שמחייבת בפיצוי, ומה קבעו בתי המשפט בשנה האחרונה. הוא אינו עוסק בניהול ההליך הפלילי עצמו. לתמונה הרחבה של התחום ראו את העמוד הראשי על עורך דין לשון הרע.

האם תלונה במשטרה היא בכלל פרסום של לשון הרע?

כן. כדי שתהיה עילה לפי חוק איסור לשון הרע צריך שני דברים: אמירה שעלולה להשפיל אדם או לפגוע בו, ופרסום שלה לאדם אחר. ייחוס של עבירה פלילית, כמו איום, תקיפה או גניבה, הוא כמעט תמיד אמירה פוגענית. ותלונה במשטרה נמסרת לשוטר, כלומר לאדם זולת הנפגע. בתי המשפט חוזרים על כך בעקביות, ובפסק הדין מאשקלון שיתואר בהמשך נכתב במפורש שהגשת תלונה במשטרה יכולה להיחשב פרסום שמקים אחריות.

לכן הדיון בתביעות כאלה כמעט אף פעם אינו נעצר בשאלה אם יש לשון הרע. הוא עובר מהר לשלב ההגנות, ושם נמצאת ההוראה המרכזית: סעיף 15(8). להרחבה על השאלה מה נחשב לשון הרע מלכתחילה, ראו את המאמר מה נחשב לשון הרע.

מה בדיוק מגן סעיף 15(8)?

סעיף 15 לחוק מונה נסיבות שבהן פרסום שנעשה בתום לב הוא הגנה טובה. נסיבה מספר 8 היא הגשת תלונה, והיא כוללת שני מסלולים:

  1. תלונה לממונה: תלונה על הנפגע בעניין שבו מי שקיבל אותה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה. למשל מנהל במקום העבודה שאחראי על העובד שעליו מתלוננים.
  2. תלונה לרשות מוסמכת: תלונה לרשות שמוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין נושא התלונה. המשטרה היא הדוגמה המובהקת, ולצידה גופים שהחוק הסמיך לבדוק תלונות.

לסעיף יש סיפא שחשובה לא פחות: אין בהוראה הגנה על פרסום אחר של התלונה, של עצם הגשתה או של תוכנה. מי שהגיש תלונה במשטרה וסיפר עליה אחר כך בקבוצת ווטסאפ של השכונה, בפוסט בפייסבוק או לחברים משותפים, יוצא מגבולות ההגנה. התלונה עצמה עשויה להיות מוגנת, והפרסום הנוסף ייבחן לפי כללי החוק הרגילים.

ההיגיון של ההגנה פשוט. המדינה רוצה שאנשים ידווחו על עבירות בלי לחשוש מתביעה. הרשות שמקבלת את התלונה בודקת אותה לפני שהיא פועלת, ולכן הנזק מתלונה שגויה מוגבל יחסית. בפסק הדין מאשקלון הובאה עמדת הספרות המשפטית שלפיה יש לתת להגנה פרשנות רחבה, כדי לא להרתיע מתלוננים.

מה פירוש תום לב בתלונה למשטרה?

כאן נמצא לב העניין, והפסיקה בו ותיקה ויציבה. תום לב לעניין סעיף 15(8) נבחן לפי האמונה של המתלונן באמיתות התלונה, ולא לפי המניע שלו. מי שהאמין שבוצעה עבירה מוגן גם אם התברר שטעה, וגם אם רצה בדרך אגב לפגוע בצד השני. מי שידע שהתלונה אינה אמת אינו מוגן, משום שאין שום אינטרס ציבורי בעידוד תלונות שקריות. ההלכה הזאת נקבעה בבית המשפט העליון לפני עשרות שנים, ובתי המשפט מצטטים אותה עד היום.

שלוש מסקנות מעשיות נובעות מכך:

  • סגירת התיק אינה הוכחה. תיק שנסגר, גם בעילה של היעדר אשמה, אינו מוכיח שהמתלונן שיקר. הוא מוכיח לכל היותר שהמשטרה לא מצאה ראיות מספיקות.
  • סכסוך קודם אינו מספיק. בתי המשפט יודעים שתלונות רבות מוגשות על רקע סכסוך שכנים, גירושין או עבודה. עצם הסכסוך אינו שולל תום לב.
  • מה כן מעיד על חוסר תום לב: גרסאות סותרות של המתלונן, פער ארוך ובלתי מוסבר בין האירוע לתלונה, עדים שהוזכרו ולא הובאו, ותזמון שמתאים יותר למהלך בהליך משפטי מאשר לחשש אמיתי.

מי צריך להוכיח מה?

סעיף 16 לחוק קובע את חלוקת הנטל. הנתבע, כלומר המתלונן, צריך להוכיח שהפרסום נעשה באחת הנסיבות של סעיף 15, למשל תלונה לרשות מוסמכת, ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות. אם הוכיח זאת, קמה חזקה שפעל בתום לב.

מנגד, סעיף 16(ב) קובע חזקה הפוכה, שפועלת לטובת מי שהתלוננו עליו. חזקה על המפרסם שפעל שלא בתום לב אם התקיים אחד מאלה:

  • מה שפורסם לא היה אמת, והוא לא האמין באמיתותו;
  • מה שפורסם לא היה אמת, והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים לבדוק אם הוא אמת;
  • הוא התכוון בפרסום לפגוע במידה גדולה מהסבירה להגנה על הערכים שסעיף 15 מגן עליהם.

בתלונות למשטרה הדגש בפסיקה הוא על השאלה אם המתלונן האמין בדבריו. עם זאת, בפסק הדין מאשדוד שיתואר בהמשך נקבע, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון, שתלונה לרשות מוסמכת חוסה תחת ההגנה כשהיא מבוססת על חשד סביר, כלומר חשד שיש לו בסיס אובייקטיבי. מי שמתלונן בלי שום בסיס לחשד מסתכן בכך שבית המשפט לא יקבל את טענתו שהאמין בתלונה.

סעיף 17, שכותרתו שלילת הגנת תום לב, אינו רלוונטי לתלונות. הוא עוסק בעורך ובאחראי על אמצעי תקשורת שלא פרסמו תיקון או הכחשה שהנפגע דרש. להרחבה על כלל ההגנות ראו את המאמר על הגנות בתביעת לשון הרע.

תלונה למעסיק, לוועד או לגוף מקצועי: האם ההגנה חלה?

לא כל מי שמקבל תלונה הוא ממונה או רשות מוסמכת. השאלה למי פניתם קובעת איזו הגנה עומדת לכם, ולפעמים אם עומדת הגנה בכלל.

למי הוגשה התלונהאיזו הגנה רלוונטית בדרך כלל
משטרה, רשות חוקרת, שירותי רווחהסעיף 15(8), תלונה לרשות המוסמכת לקבל תלונות או לחקור
מנהל או מעסיק של מי שעליו מתלונניםסעיף 15(8), תלונה לממונה מכוח דין או חוזה
גוף מקצועי עם סמכות משמעתית לפי חוקסעיף 15(8), אם הוא מוסמך לקבל תלונות על בעל המקצוע
בעל הדירה, חברה מנהלת, ועד ביתלרוב לא 15(8). אפשר לטעון לעניין אישי כשר לפי סעיף 15(3)
שכנים, חברים, רשתות חברתיותאין הגנה של תלונה. נבחן כפרסום רגיל

השורה הרביעית ממחישה את ההבדל. בפסק הדין מאשקלון קבע בית המשפט שפנייה של שכנה לחברה שמשכירה דירות בדיור הציבורי, שבה נטען שבדירת השכנה מתקיימות מסיבות עם ריח של סמים, אינה תלונה לרשות מוסמכת ואינה תלונה לממונה. החברה אינה חוקרת ואינה ממונה על הדיירת. עם זאת, בית המשפט ציין שלפנייה כזו עשויה לעמוד הגנה אחרת: סעיף 15(3), שמגן על פרסום בתום לב לשם הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם או של מי שאליו הופנה הפרסום.

תלונה למעסיק על עובד היא מקרה מוכר של המסלול הראשון בסעיף, משום שהמעסיק ממונה על העובד מכוח חוזה העבודה. המשמעות המעשית היא שעובד שמתלונן על עמית בפני המנהל הישיר או בפני מי שהמעסיק מינה לבירור, נהנה מהגנה, ובלבד שפעל בתום לב. מי שמפיץ את אותם דברים בין עמיתים לעבודה כבר אינו מגיש תלונה, אלא מפרסם. בתלונות על הטרדה מינית בעבודה יש היבטים נוספים, שבהם עסקנו במאמר על תלונת שווא על הטרדה מינית בעבודה, ולא נחזור עליהם כאן.

ומה עם דברים שנאמרים בבית המשפט?

לעיתים התלונה למשטרה היא רק חלק מהסכסוך, ולצידה יש בקשה לצו הגנה, כתבי טענות ותצהירים. על הדברים שנאמרים בהליך משפטי חל סעיף 13(5), ולא סעיף 15. הסעיף קובע שפרסום של בעל דין, בא כוחו או עד, שנעשה תוך כדי דיון בפני שופט או גוף בעל סמכות שיפוטית, לא ישמש עילה למשפט אזרחי.

ההבדל בין שני הסעיפים גדול. סעיף 15(8) מותנה בתום לב. סעיף 13(5) אינו מותנה בתום לב ולא באמת. בפסק הדין מאשדוד קבע בית המשפט, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון, שמדובר בחסינות מוחלטת, שחלה גם על כתבי טענות, בקשות ושיחות עם עובדת סוציאלית שמונתה במסגרת ההליך. בית המשפט כתב שהאב ייחס לאם אמירות פוגעניות שלא הוכחו ואף נסתרו, ובכל זאת לא חייב אותו עליהן, משום שנאמרו בהליכים המשפטיים בלבד. החיוב בפיצוי באותו תיק נבע מהתלונה במשטרה, שאינה חלק מהדיון בבית המשפט.

מתי תלונה במשטרה הופכת לתלונת שווא שמחייבת בפיצוי?

בתלה"מ (שלום אשדוד) 42784-05-23 פלוני נ. אלמוני (12.7.2026) תבעה אם, בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, את אבי בנה, ששירת כשוטר, בגין שורה של פניות לרשויות ובגין תלונה שהגיש נגדה במשטרה על כך שאיימה לרצוח אותו. התלונה הוגשה בפברואר 2023, יותר משלוש שנים אחרי האירוע הנטען, והתיק נסגר בלי כתב אישום.

בית המשפט הפריד בין הפניות. פניות האב לעובדת הסוציאלית בבית החולים, שבהן הביע דאגה למצבה הנפשי של האם על רקע מספר חריג של אשפוזים של הילד, נקבעו כמוגנות לפי סעיף 15(8): הן הופנו לגורם מוסמך, ובית המשפט השתכנע שנאמרו מתוך אמונה כנה. התלונה על האיום ברצח, לעומת זאת, לא קיבלה הגנה. בית המשפט מנה את הסימנים: האב מסר גרסאות שונות על נסיבות האיום ועל מי שנכח בו, לא ידע לדייק את מועדו, טען בבקשה קודמת לצו הגנה שיש עדים ולא הביא אותם, הגיש את התלונה בתחנה שבה שירת, ובחקירה עצמה אמר שהתלונה היא בעצם על ניכור הורי. התלונה הוגשה בסמוך להליך שהאם פתחה בבית המשפט בעניין זמני השהות. המסקנה הייתה שהאב לא הרים את הנטל להראות שהאמין בתלונה ושהיא נשענה על חשד סביר.

הפיצוי נקבע לפי סעיף 7א. בית המשפט שקל לחומרה את חומרת ההאשמה, את החקירה שבה נחקרה האם ואת עוגמת הנפש. לקולה שקל שמדובר בפרסום אחד, ללא תפוצה רחבה, שלא הוכח נזק תעסוקתי, ושגם האם פרסמה סטטוס פוגעני בווטסאפ. התוצאה: פיצוי של 25,000 שקל ועוד 6,000 שקל שכר טרחה והוצאות. בית המשפט ציין שבתי המשפט למשפחה נוטים לפסוק סכומים מתונים בתביעות כאלה, בין היתר כדי לא להציף את המערכת בתביעות לשון הרע אגב סכסוכי גירושין.

ומתי התביעה על התלונה נדחתה?

שני פסקי דין מאותה שנה מראים את הצד השני.

בע"א (המחוזי נוף הגליל-נצרת) 47211-06-26 עזרא נ' אזולאי (25.8.2026) תבע בן זוגה של אישה גרושה את הגרוש שלה, בטענה שהגיש נגדו תלונות שווא, בין היתר על הפרת צו שאסר עליו להתקרב לילדי הגרוש. התלונה נסגרה מחוסר אשמה. בית משפט השלום בבית שאן דחה את התביעה וקבע שעצם הסגירה אינה מלמדת שהתלונה הייתה שקרית, שהמתלונן האמין בכנות שעצם הימצאות הילדים בקרבת התובע מפרה את הצו, ושגם אילו התכוון לפגוע הייתה עומדת לו ההגנה, לאור הפרשנות הרחבה שבית המשפט העליון נתן לדרישת תום הלב. התובע חויב בהוצאות של 10,000 שקל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בלי לבקש תשובה, קבע שהתלונה חוסה בבירור תחת סעיף 15(8), ולא התערב בהוצאות: מי שגרר את הצד השני להליך ולא הצליח, צריך לשאת בהוצאותיו.

בת"א (שלום אשקלון) 32148-02-23 סהראל נ' בן זקן (3.5.2026) תבעה דיירת את שכנתה על עשרה פרסומים, רובם תלונות למשטרה ולרווחה, בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת ופנייה לחברה המשכירה. בית המשפט קבע שהתלונות למשטרה ולרווחה מוגנות: כל אחת מהשכנות האמינה בתלונותיה, גם אם הגישה אותן בקלות על רקע הסכסוך. כך למשל, השכנה כתבה במפורש בתלונה על שמן שנשפך ליד דלתה שהיא לא ראתה מי שפך אותו ורק מעריכה שזו התובעת. בית המשפט ראה בכך מסירת חשד למשטרה, שתבדוק ותחליט, ולא תלונת שווא. לגבי הדברים שנאמרו בדיון על הצו חל סעיף 13(5). לגבי הפנייה לחברה המשכירה נקבע, כאמור, שהיא אינה מוגנת לפי 15(8), אבל התביעה נדחתה בשל חוסר פירוט: התובעת לא צירפה את הפרסומים לכתב התביעה ולא הבהירה לאיזה חלק מהמכתב היא מתכוונת. בית המשפט העיר שאילו נדרש לפסוק פיצוי על הפנייה לחברה, היה פוסק 7,000 שקל, ולא פסק הוצאות לאף צד.

האם אפשר לתבוע גם בעוולת נגישה?

נגישה היא עוולה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין: פתיחה או המשכה של הליך פלילי בזדון ובלי סיבה סבירה, שהסתיים לטובת הנפגע ופגע בשמו הטוב, באשראי שלו או בחירותו. רבים מניחים שזו העילה הטבעית נגד תלונת שווא, אבל בסעיף עצמו נקבע שלא תוגש תביעה על נגישה רק משום שאדם מסר ידיעה לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים. בפסק הדין מאשדוד בית המשפט אף קבע שהאב פעל בזדון, ובכל זאת דחה את עילת הנגישה, משום שהאב רק מסר מידע למשטרה ומשום שלא הוכח נזק. לכן ברוב המקרים העילה המרכזית נגד מתלונן היא לשון הרע, ולא נגישה.

כמה פיצוי אפשר לקבל על תלונת שווא?

המסלולמה צריך להוכיח
פיצוי ללא הוכחת נזק, סעיף 7א(ב)לשון הרע ופרסום, בלי נזק כספי. התקרה 50,000 שקלים חדשים, צמודים למדד
כפל פיצוי, סעיף 7א(ג)שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. התקרה כפל הסכום
פיצוי על נזק ממשיהנזק עצמו וקשר סיבתי לתלונה, למשל משרה שלא התקבלה

הסכומים בסעיף 7א מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי עליית מדד המחירים לצרכן ביחס למדד ספטמבר 1998, ולכן התקרה בפועל גבוהה מהמספר הנקוב. אדם אינו מקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת על אותה לשון הרע. בפועל, בתביעות על תלונה אחת בסכסוך משפחתי או שכנים, הסכומים שנפסקים רחוקים מהתקרה. בפסק הדין מאשדוד נפסקו 25,000 שקל למרות שבית המשפט קבע שהתלונה נועדה לפגוע. הנזק הכספי קשה במיוחד להוכחה: באותו תיק טענה האם שלא קיבלה משרה בגלל התלונה, אבל לא זימנה את המעסיק לעדות, והטענה נדחתה. לנתונים רחבים יותר על סכומים בתביעות לשון הרע ראו את מחירון לשון הרע.

מה עושים אם הוגשה נגדכם תלונה שלדעתכם שקרית?

הדרך האזרחית מתחילה בראיות, ובשלב מוקדם:

  1. אל תפרסמו בחזרה. פוסט שמכנה את המתלונן שקרן עלול להפוך אתכם לנתבעים, ובית המשפט בוחן גם את התנהגות הנפגע. בפסק הדין מאשדוד סטטוס פוגעני של התובעת הקטין את הפיצוי.
  2. שמרו כל מסמך. הזימון לחקירה, ההודעה על סגירת התיק ועילת הסגירה, והתכתבויות שמראות מתי ובאיזה הקשר הוגשה התלונה.
  3. בדקו את התזמון והגרסאות. הסימנים שהכריעו את התיק באשדוד היו פער זמן, גרסאות סותרות ועדים שלא הובאו. תעדו אותם.
  4. בדקו אם התלונה הופצה. אם המתלונן סיפר עליה לשכנים, למעסיק שלכם או ברשת, זה פרסום נפרד שסעיף 15(8) אינו מגן עליו, ולעיתים קל יותר להוכיח בו חוסר תום לב.
  5. פרטו בכתב התביעה כל פרסום. בפסק הדין מאשקלון התביעה נדחתה בעיקר משום שהפרסומים לא צורפו ולא פורטו. תביעה כללית על מסע רדיפה אינה מספיקה.
  6. שקלו את הסיכון. תביעה שנדחית מסתיימת לעיתים בהוצאות, כמו 10,000 השקלים שנפסקו בתיק מבית שאן ואושרו בערעור.

ואם אתם שוקלים להגיש תלונה?

החוק מעודד אתכם לדווח, ומגן עליכם כל עוד אתם אומרים את מה שאתם באמת יודעים או חושדים. כמה כללים פשוטים מקטינים את הסיכון לתביעה:

  • הפרידו בין מה שראיתם לבין מה שאתם משערים. משפט כמו "לא ראיתי מי עשה את זה, אבל אני חושד ש…" עזר לנתבעת באשקלון.
  • פנו לגורם הנכון. משטרה, הממונה הישיר, או הגוף שהחוק הסמיך לבדוק. פנייה לגוף שאין לו סמכות מוציאה אתכם מסעיף 15(8).
  • אל תפיצו את התלונה. לא בקבוצות, לא ברשת ולא בשיחות עם מכרים משותפים.
  • אל תשתמשו בתלונה כקלף במשא ומתן. תלונה שמוגשת בסמוך למהלך בהליך משפטי, על אירוע ישן, תיבחן בחשדנות.

שאלות נפוצות

אפשר לתבוע על תלונה במשטרה שנסגרה?

אפשר להגיש תביעה, אבל סגירת התיק לבדה אינה מוכיחה שהתלונה הייתה שקרית. בית המשפט יבחן אם המתלונן האמין בתלונה ואם היא נשענה על חשד סביר, למשל לאור גרסאות סותרות או תזמון שאינו מוסבר.

מה ההבדל בין תלונה שלא הוכחה לתלונת שווא?

תלונה שלא הוכחה היא תלונה שהמשטרה לא מצאה לה ראיות מספיקות. תלונת שווא היא תלונה שהמתלונן ידע שאינה אמת או לא האמין בה. רק השנייה מאבדת את הגנת סעיף 15(8).

אם המתלונן רצה לפגוע בי, ההגנה נשללת?

לא בהכרח. לפי הפסיקה תום הלב נבחן לפי האמונה באמיתות התלונה, לא לפי המניע. מתלונן שהאמין בדבריו מוגן גם אם הגיש את התלונה מתוך כעס או רצון לפגוע.

האם תלונה למעסיק מוגנת כמו תלונה למשטרה?

כן, אם היא מוגשת למי שממונה על העובד מכוח דין או חוזה, ובתום לב. הפצה של אותם דברים לעמיתים או ללקוחות אינה תלונה ואינה מוגנת בסעיף 15(8).

פנייה לוועד הבית או לחברה המשכירה היא תלונה מוגנת?

בדרך כלל לא לפי סעיף 15(8), משום שהם אינם רשות מוסמכת ואינם ממונים על הדייר. בפסק דין מ-2026 נקבע שלפנייה לחברה משכירה עשויה לעמוד הגנת עניין אישי כשר לפי סעיף 15(3).

אפשר לתבוע על מה שנכתב נגדי בבקשה לצו הגנה?

ככלל לא. פרסום של בעל דין תוך כדי דיון בבית המשפט מוגן בחסינות מוחלטת לפי סעיף 13(5), גם אם הדברים אינם נכונים. התלונה במשטרה עצמה נבחנת בנפרד.

כמה פיצוי נפסק על תלונת שווא?

אין תעריף. בפסק דין מיולי 2026 נפסקו 25,000 שקל ועוד 6,000 שקל הוצאות על תלונה אחת על איום ברצח. התקרה ללא הוכחת נזק היא 50,000 שקלים חדשים צמודים למדד, וכפל הסכום כשהוכחה כוונה לפגוע.

סיכום

תלונה במשטרה, לממונה או לרשות מוסמכת היא פרסום, אבל החוק מגן עליה כשהיא מוגשת בתום לב, כלומר מתוך אמונה שהיא נכונה. ההגנה נשללת כשהמתלונן ידע שהוא משקר או לא האמין בדבריו, וכשהוא מפיץ את התלונה מעבר לגורם שקיבל אותה. פנייה לגוף שאינו מוסמך, כמו חברה משכירה או ועד, נבחנת לפי הגנות אחרות. מי שנפגע מתלונת שווא צריך ראיות מדויקות ותביעה מפורטת, ומי ששוקל להתלונן צריך לדבוק במה שהוא יודע ולפנות לגורם הנכון. בשני המקרים כדאי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע לפני הצעד הבא.

המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, כולל תביעות שעניינן תלונות למשטרה, למעסיק ולרשויות. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.

שתפו את העמוד:

מאמרים

צוואות וירושות

ירושה של רווק או רווקה בלי ילדים: מי יורש, ומה משתנה כשיש צוואה

רווק או רווקה שנפטרו בלי ילדים משאירים אחריהם לעיתים קרובות משפחה רחבה ולא מעגל ברור של יורשים. אצל אדם נשוי עם ילדים התמונה מוכרת: בן הזוג והילדים. כאן השאלה פתוחה יותר. האם ההורה המבוגר יורש הכול?

לקריאת המאמר
20 בנובמבר 2026
מאמר משפטי

כתבתי ביקורת על עסק וקיבלתי מכתב התראה: מתי ביקורת מותרת, וכמה פסקו בתביעות על ביקורות ברשת

כתבתם ביקורת בגוגל על שירות שלא היה טוב, או אזהרה בקבוצת פייסבוק שכונתית, וכעבור כמה ימים הגיע מכתב מעורך דין: הסירו את הפרסום, פרסמו התנצלות, ואם לא נגיש תביעה של מאות אלפי שקלים.

לקריאת המאמר
20 בנובמבר 2026