
רווק או רווקה שנפטרו בלי ילדים משאירים אחריהם לעיתים קרובות משפחה רחבה ולא מעגל ברור של יורשים. אצל אדם נשוי עם ילדים התמונה מוכרת: בן הזוג והילדים. כאן השאלה פתוחה יותר. האם ההורה המבוגר יורש הכול? מה מקבלים האחים כשאחד ההורים כבר נפטר? האם אחות מנישואים שניים של האב שווה לאח מלא? ומה קורה עם בת הזוג שגרה עם המנוח בעשור האחרון אבל מעולם לא נישאה לו?
המאמר הזה מתמקד במצב אחד בלבד: מוריש שלא היה נשוי ביום מותו ולא הניח ילדים. את הכללים הכלליים של ירושה בלי צוואה, כולל חלקו של בן זוג נשוי והירושה של ילדים ונכדים, פירטנו במאמר על ירושה על פי דין. כאן נעבור צעד אחר צעד על סדר היורשים כשאין ילדים, על המלכודות שחוזרות בפועל, ועל מה שצוואה יכולה לשנות. מי שמתמודד עם עיזבון כזה או רוצה לתכנן את שלו יכול להיעזר בעורך דין צוואות וירושות.
מי נחשב יורש של רווק בלי ילדים?
סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מגדיר את היורשים על פי דין. הקבוצה הראשונה היא מי שהיה בן זוגו של המוריש במות המוריש. הקבוצה השנייה היא קרובי המוריש: ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם.
אצל רווק בלי ילדים, הקבוצה הראשונה ריקה, וגם המעגל הראשון של הקרובים, הילדים והנכדים, ריק. נשארים שני מעגלים: ההורים וצאצאיהם, כלומר האחים, האחיינים ובני האחיינים, ואחריהם הסבים והסבתות וצאצאיהם, כלומר הדודים ובני הדודים. סעיף 12 קובע את סדר העדיפות בקצרה: ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו. כל עוד יש מישהו במעגל של ההורים, המעגל של הסבים לא יורש דבר.
מי שאינו ברשימה אינו יורש על פי דין, גם אם היה הקרוב ביותר למנוח בפועל. חבר ותיק, שכנה שטיפלה בו, גיסה, או ילד של בת זוג שלא אומץ, אינם יורשים בלי צוואה. החריג היחיד לרשימה הוא ידוע בציבור לפי סעיף 55, ועליו נרחיב בהמשך.
כמה מקבלים ההורים כשאין בן זוג וילדים?
כששני ההורים בחיים, הם יורשים את כל העיזבון בחלקים שווים. כך קובע סעיף 13: הורי המוריש חולקים ביניהם בשווה. האחים לא מקבלים דבר, גם אם המנוח היה קרוב אליהם יותר מאשר להוריו, וגם אם ההורים מבוגרים מאוד ואינם זקוקים לכסף.
זה מצב שמפתיע משפחות לא מעט. רווק בשנות הארבעים או החמישים לחייו, שנפטר באופן פתאומי, מוריש לעיתים דירה, חסכונות וקרן השתלמות להוריו בני השמונים, ואלה יעברו בעתיד בירושה מהם לכל ילדיהם. אם להורים יש ילדים מנישואים קודמים, או אם אחד מהם נישא שוב, הכסף עלול להגיע בסופו של דבר לאנשים שהמנוח מעולם לא התכוון להיטיב איתם.
מה קורה כשאחד ההורים נפטר לפני המוריש?
כאן נמצאת הטעות הנפוצה ביותר, וגם כמה אתרים מציגים אותה לא נכון. רבים מניחים שכשאחד ההורים נפטר, ההורה שנשאר בחיים מקבל את כל העיזבון. זה לא מה שקובע החוק.
סעיף 14(א) קובע את דין החליפים: ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו. ההורה שנפטר הוא אחד מקרובי המוריש, ולכן ילדיו, שהם אחיו ואחיותיו של המוריש, נכנסים בנעליו ויורשים את החלק שהיה מגיע לו. החלק הזה הוא מחצית, משום שההורים חולקים בשווה. סעיף 14(ב) מוסיף שהילדים היורשים כך חולקים ביניהם בשווה את מה שירשו.
דוגמה: רווקה נפטרה בלי ילדים. אמה בחיים, אביה נפטר לפניה, ויש לה שני אחים, ילדי האב. האם מקבלת מחצית מהעיזבון. המחצית השנייה, החלק של האב, מתחלקת בין שני האחים, רבע לכל אחד. אח שהוא בנה של האם בלבד אינו נכנס במקום האב, משום שדין החליפים פועל רק דרך ההורה שנפטר.
הסייג שבסוף סעיף 14(א), שלפיו דין החליפים אינו חל כשהמוריש הניח בן זוג וגם הורים או הורי הורים, אינו רלוונטי לרווק שאין לו בן זוג. השאלה אם הוא חל גם כשיש ידוע בציבור תידון בהמשך.
| המצב המשפחתי של המוריש | מי יורש ובאיזה חלק |
|---|---|
| שני ההורים בחיים | ההורים, מחצית לכל אחד |
| הורה אחד בחיים, השני נפטר והשאיר ילדים | ההורה שבחיים מחצית, ילדי ההורה שנפטר את המחצית השנייה בשווה |
| שני ההורים נפטרו | האחים והאחיות, כל אחד דרך ההורה שלו, ובמקום אח שנפטר ילדיו |
| אין הורים ואין להם צאצאים | הורי ההורים, ובמקומם הדודים ובני הדודים |
| אין אף קרוב מהמנויים בסעיף 10 | המדינה, לפי סעיף 17 |
האם אח מצד אחד ההורים יורש כמו אח מלא?
לא. מאחר שהאחים יורשים דרך ההורים ולא כקבוצה עצמאית, אח או אחות מצד אחד ההורים יורשים רק דרך ההורה המשותף. החוק אינו מבחין בין אח מלא לאח למחצה כשמדובר בחלק של אותו הורה. ההבדל נובע מכך שהאח המלא מקבל משני ההורים, והאח מצד אחד מקבל רק מאחד.
דוגמה: רווק נפטר אחרי שני הוריו. היו לו אח מלא ואחות מנישואים קודמים של האב. חלקה של האם, מחצית, עובר כולו לאח המלא, כי האחות אינה בתה. חלקו של האב, המחצית השנייה, מתחלק בין שני ילדיו בשווה, רבע לכל אחד. בסך הכול האח המלא מקבל שלושה רבעים, והאחות רבע.
ומה אם האם עדיין בחיים והאב נפטר? האם מקבלת מחצית, וחלקו של האב מתחלק בין כל ילדיו, כולל האחות מנישואיו הקודמים. במצב כזה האחות מצד האב מקבלת בדיוק כמו האח המלא. תוצאות כאלה נראות לעיתים לא הוגנות בעיני המשפחה, אבל הן נובעות ישירות מלשון סעיפים 13 ו-14. לכן חשוב לבנות את עץ המשפחה המלא, כולל נישואים קודמים של כל אחד מההורים, לפני שמגישים בקשה לצו ירושה.
אח שנפטר לפני המוריש: האם האחיינים יורשים?
כן. אותו כלל של סעיף 14(א) ממשיך דור נוסף. כשאח של המוריש נפטר לפניו והשאיר ילדים, ילדיו יורשים במקומו את החלק שהיה מגיע לו, וחולקים אותו ביניהם בשווה. אם אחד האחיינים נפטר גם הוא והשאיר ילדים, הם נכנסים במקומו.
דוגמה: רווקה נפטרה אחרי שני הוריה. היו לה שלושה אחים מלאים. אחד מהם נפטר לפניה והשאיר שני ילדים. כל אח שבחיים מקבל שליש, ושני האחיינים חולקים את השליש של אביהם, שישית לכל אחד. אחיין שאביו בחיים אינו יורש דבר, משום שהוא נכנס לתמונה רק במקום הורה שנפטר.
מתי עוברים לסבים, לדודים ולבני הדודים?
רק כשאין במעגל של ההורים אף אחד: ההורים נפטרו, ולא נותרו להם צאצאים בחיים, כלומר אין אחים, אחיינים או צאצאיהם. במצב כזה העיזבון עובר להורי ההורים, שחולקים ביניהם בשווה לפי סעיף 13. בפועל, אצל רווק מבוגר, הסבים והסבתות נפטרו כמעט תמיד, ואז לפי סעיף 14(א) נכנסים במקומם צאצאיהם: הדודים והדודות, ובמקום דוד שנפטר ילדיו, כלומר בני הדודים.
כאן החשבון מסתבך מהר. ארבעה סבים וסבתות הם ארבעה ענפים, וכל ענף מתחלק לפי ילדיו. דודה מצד אחד יכולה לקבל חלק שונה מאוד מדוד מהצד השני, רק בגלל מספר האחים בכל ענף. כשהמשפחה מפוזרת, חלק מהקרובים נמצאים בחוץ לארץ, או שלא ידוע אם קרוב מסוים בחיים, איסוף המסמכים לבדו יכול להימשך חודשים.
מתי המדינה יורשת?
סעיף 17(א) קובע שבאין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין. זה קורה כשאין בן זוג ואין אף קרוב בשלושת המעגלים, כולל דודים, בני דודים וצאצאיהם. אצל רווק בלי ילדים זה תרחיש פחות נדיר ממה שנדמה, במיוחד כשהמשפחה נספתה בשואה, היגרה, או התנתקה לאורך שנים.
לפי סעיף 17(ב), מה שהמדינה יורשת ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד. עם זאת, שר האוצר רשאי להעניק מנכסי העיזבון, בתחום שוויים לאחר סילוק החובות, תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים, לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו עליו, לאדם או לתאגיד שהמוריש היה תלוי בו, ולבן משפחה של המוריש או של בן זוגו שאינו מיורשיו על פי דין. זו אינה זכות ירושה אלא סמכות בשיקול דעת. מטפלת שליוותה את המנוח שנים, או חבר שתמך בו, יכולים לפנות בבקשה, אבל אין להם זכות מובטחת. מי שרוצה שהאנשים האלה יקבלו משהו צריך לכתוב זאת בצוואה.
מה מקבל ידוע בציבור של רווק?
רווק אינו בהכרח אדם בודד. סעיף 55 לחוק, שכותרתו מעין צוואה, קובע שאיש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם, ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים. כל זאת כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.
כלומר, בודקים מה היה מקבל בן זוג נשוי לפי סעיף 11. אם המוריש הניח הורים, בן הזוג מקבל את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף ומחצית משאר העיזבון, וההורים חולקים את המחצית השנייה. אם הניח רק אחים או צאצאיהם, או הורי הורים, בן הזוג מקבל שני שלישים. אם לא הניח אף קרוב מהמנויים, בן הזוג יורש הכול לפי סעיף 11(ב). שימו לב שההטבה בדירת המגורים בסעיף 11(א)(2) מנוסחת כלפי מי שהיה נשוי למוריש שלוש שנים או יותר, ולכן לגבי ידוע בציבור כדאי לבדוק את הנקודה לפי הנסיבות.
כשיש ידוע בציבור שנכנס לגדר סעיף 55 והורה אחד בחיים, בן הזוג מקבל את המיטלטלין של משק הבית ומחצית משאר העיזבון, כמו בן זוג נשוי. החלוקה של המחצית השנייה פחות ברורה. אצל בן זוג נשוי חל הסייג שבסוף סעיף 14(א), האחים אינם נכנסים במקום ההורה שנפטר, וההורה שבחיים מקבל את כל המחצית. ידוע בציבור אינו יורש על פי דין לפי סעיף 10, אלא מקבל מכוח מעין צוואה, ולכן יש מקום לטענה שהמחצית השנייה מתחלקת כאילו אין בן זוג: רבע להורה שבחיים ורבע לאחים. זו נקודה שכדאי לבדוק לפני שמגישים בקשה. למשפחה של המנוח, השינוי הזה משמעותי מאוד, ולכן ההכרעה בשאלה אם בת הזוג היא ידועה בציבור היא לעיתים קרובות לב הסכסוך.
איך מוכיחים שהיו ידועים בציבור?
שלושה תנאים מצטברים עולים מלשון הסעיף. הראשון, חיי משפחה, כלומר קשר זוגי של ממש ולא שותפות דירה או חברות. השני, משק בית משותף. השלישי, שאף אחד מהשניים לא היה נשוי לאדם אחר בשעת המוות. נישואים קודמים שלא פורקו פורמלית, גם אם הסתיימו בפועל לפני שנים, חוסמים את הדרך לסעיף 55.
איך זה נראה בפועל? בת"ע (שלום קריות) 7116-01-23 (8.10.2025) ביקשה אישה צו ירושה שלפיו היא יורשת מחצית מהעיזבון כידועה בציבור של המנוח, וילדיו התנגדו. המנוח היה גרוש עם ילדים, אבל המבחנים לפי סעיף 55 זהים גם כשהמתנגדים הם הורים או אחים של רווק. האישה טענה שחיו יחד 23 שנה. בית המשפט היה מוכן לקבוע לכאורה שהתקיימו ביניהם חיי משפחה, אבל קבע שלא הוכח משק בית משותף. לא היו להם רכוש משותף, חשבון בנק משותף, ייפוי כוח או מוטבות בפוליסת ביטוח, והיא לא הייתה רשומה בשום מסמך רשמי בכתובת של המנוח. במשך שנים הצהירה למוסד לביטוח לאומי שאינה גרה עם בן זוג, ובית המשפט ייחס לכך משקל רב. נקבע שנטל ההוכחה מוטל על מי שטוען למעמד, ושאין זה נטל קל. סממנים חיצוניים כמו חשבון משותף אינם חובה, והגישה סובייקטיבית, אבל בלי שום סימן לשיתוף כלכלי קשה לעמוד בו. הבקשה נדחתה, ההתנגדות התקבלה, וניתן צו ירושה לטובת הילדים בחלקים שווים.
המסקנה המעשית פשוטה: מי שחי עם בן זוג בלי נישואים, ורוצה שבן הזוג יירש אותו, לא צריך להשאיר את השאלה להוכחות אחרי מותו. צוואה פותרת אותה.
איך מגישים בקשה לצו ירושה אחרי רווק?
סעיף 66(א) קובע שהרשם לענייני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין בצו ירושה, ובירושה על פי צוואה בצו קיום. אם המוריש ציווה רק חלק מנכסיו, ניתן על אותו חלק צו קיום ועל השאר צו ירושה (סעיף 66(ב)). ההבדלים בין שני המסלולים והמסמכים הנדרשים בכל אחד מהם מפורטים במאמר על צו ירושה או צו קיום צוואה.
אצל רווק בלי ילדים יש כמה נקודות שדורשות תשומת לב מיוחדת:
- עץ משפחה מלא: צריך לפרט את כל היורשים לפי הסדר שתואר למעלה, כולל אחים מצד אחד ההורים, ואת מי שנפטר לפני המוריש. לכל קרוב שנפטר צריך תעודת פטירה, ולכל מי שנכנס במקומו צריך להראות את הקשר המשפחתי.
- הודעה ליורשים: הבקשה מוגשת על ידי מי שמבקש אותה, אבל היא קובעת את זכויותיהם של כל היורשים, ולכן כדאי לוודא שכל אחד מהם יודע עליה ומקבל העתק. ככל שמעגל היורשים רחב יותר, למשל כשמדובר באחיינים או בבני דודים, כך גדל הסיכון שמישהו יישכח, ויורש שלא נכלל בצו יכול לבקש בהמשך לתקן או לבטל אותו על סמך עובדות שלא היו בפני מי שנתן אותו (סעיף 72), לעיתים שנים אחרי שניתן.
- ידוע בציבור: אם הייתה בת זוג או בן זוג, כדאי לברר מראש אם הם טוענים למעמד לפי סעיף 55. בקשה שמתעלמת מהם עלולה להיתקל בהתנגדות, ולהפך.
- הפרסום וההתנגדויות: לפי סעיף 67, הרשם מודיע על הבקשה ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות שלא יפחת משבועיים. כל מעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות בתוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.
כשנראה שאין יורשים כלל, או שלא ניתן לאתר אותם, התמונה שונה, משום שהמדינה עשויה להיות צד לעניין. במצבים כאלה כדאי לקבל ליווי כבר מהשלב הראשון.
מה קורה כשהעץ המשפחתי לא שלם? בעמ"ש (מחוזי ת"א) 40966-10-25 (25.10.2026) מדובר במוריש שנפטר ב-1983 ערירי ובלי צאצאים. הוריו ואחיו נפטרו לפניו, ולא היו לו יורשים מצד אביו. מאחר שלא היה ידוע מי יורשיו, רכושו עבר לניהול האפוטרופוס הכללי. ב-2012 ניתן צו ירושה לטובת שתי צאצאיות של אחד מדודיו מצד האם. שנתיים אחר כך ביקשו קרובים נוספים לבטל את הצו לפי סעיף 72 לחוק, בטענה שגם הם יורשים. מחקר של מומחה לגנאלוגיה, שמונה בהסכמה כמומחה מטעם בית המשפט, העלה שלמוריש היו שלושה דודים מצד אמו ולא אחד. בית המשפט לענייני משפחה ביטל את הצו, קבע שהיורשים הם צאצאי שלושת הדודים, והורה למי שקיבלו את הכסף להשיב לקופת העיזבון שליש ממנו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. נקבע שהעובדות מוכחות במאזן ההסתברויות, שאין חובה להוכיח הרכב משפחה רק בתצהירים, ושכאשר חלפו שנים רבות, מחקר בארכיונים ובמסמכים עשוי להיות הדרך היחידה לשקידה סבירה באיתור היורשים. המערערות חויבו בהוצאות של 20,000 ש"ח לכל אחת מארבע קבוצות המשיבים. ההליך נמשך מ-2014 ועד 2026, והוא ממחיש כמה יקר עלול להיות צו ירושה שניתן על בסיס תמונה משפחתית חלקית.
למה כדאי לרווק לערוך צוואה?
ירושה על פי דין היא ברירת מחדל. היא מתאימה לחלק מהמשפחות, אבל אצל רווקים ורווקות בלי ילדים היא מובילה פעמים רבות לתוצאות שהמנוח לא היה בוחר. כמה דוגמאות מוכרות:
- הורים מבוגרים: כל העיזבון עובר להורים, ומהם הלאה לכל ילדיהם או לבן זוג חדש של אחד מהם. צוואה יכולה להעביר את הרכוש ישירות לאחים או לאחיינים.
- בן זוג בלי נישואים: גם אם הזוגיות הייתה אמיתית, סעיף 55 מחייב להוכיח את התנאים, ובני המשפחה יכולים להתנגד. צוואה שמזכה את בן הזוג במפורש חוסכת את המאבק הזה.
- אחים מנישואים שונים: כפי שראינו, החלוקה תלויה בהורה המשותף, והיא לא תמיד משקפת את הקשר בפועל.
- אנשים שאינם יורשים: חבר קרוב, מטפלת, בן או בת של בן זוג, או עמותה, אינם מקבלים דבר בירושה על פי דין.
- חיסכון בזמן ובמחלוקת: עיזבון שמתחלק בין אחיינים ובני דודים בארץ ובחוץ לארץ מחייב איסוף מסמכים מורכב והסכמות של אנשים רבים. צוואה עם מנהל עיזבון ברור מקצרת את הדרך.
צוואה גם משנה את סעיף 55 עצמו. הסעיף חל רק כשאין בצוואה הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת. מי שרוצה שבת זוגו תירש צריך לכתוב זאת. מי שאינו רוצה בכך, למשל בקשר קצר או כשיש בני זוג שגרים יחד מסיבות כלכליות, יכול גם לקבוע זאת. כך או כך, הצוואה מכריעה.
הצוואה צריכה לעמוד בדרישות הצורה של החוק, ונוסח לא ברור עלול להוביל לסכסוך שהיא נועדה למנוע. הפירוט של סוגי הצוואות ושל מה שכדאי לכלול בהן נמצא במאמר על עריכת צוואה.
אילו טעויות חוזרות בירושה של רווק?
- הנחה שההורה שבחיים יורש הכול: כשהורה אחד נפטר והשאיר ילדים, האחים יורשים את חלקו.
- השמטת אח מצד אחד ההורים: אח מנישואים קודמים של הורה שנפטר יורש מחלקו של אותו הורה, ובקשה בלעדיו אינה שלמה.
- שכחת אחיינים: במקום אח שנפטר לפני המוריש נכנסים ילדיו.
- התעלמות מבן זוג: ידוע בציבור יכול לשנות את כל החלוקה, ולעיתים הוא מגיש התנגדות אחרי שהבקשה כבר פורסמה.
- חיפוש צוואה שטחי: לפני בקשה לצו ירושה כדאי לבדוק היטב אם המנוח הפקיד צוואה או השאיר צוואה בבית או אצל עורך דין.
שאלות נפוצות
רווק נפטר ושני הוריו בחיים. האחים מקבלים משהו?
לא. לפי סעיפים 12 ו-13 לחוק הירושה, כשאין בן זוג וילדים, ההורים יורשים את כל העיזבון בחלקים שווים, והאחים אינם יורשים כל עוד שני ההורים בחיים.
האב נפטר לפני הבן הרווק, והאם בחיים. האם יורשת הכול?
לא. האם מקבלת מחצית, וילדי האב, כלומר אחי המוריש, יורשים את המחצית של האב לפי סעיף 14(א) וחולקים אותה בשווה.
אחות מנישואים קודמים של האב יורשת כמו אח מלא?
היא יורשת רק מחלקו של האב, ולא מחלקה של האם. כשהאם בחיים, היא מקבלת מהחלק של האב בדיוק כמו אח מלא. כששני ההורים נפטרו, האח המלא מקבל יותר, כי הוא יורש גם את חלקה של האם.
אח של המוריש נפטר לפניו. ילדיו יורשים?
כן. לפי סעיף 14(א) ילדיו של קרוב שנפטר לפני המוריש יורשים במקומו, ולפי סעיף 14(ב) הם חולקים ביניהם בשווה את החלק שהיה מגיע לו.
בת זוג שגרה עם המנוח בלי נישואים יורשת?
כן, אם מתקיימים תנאי סעיף 55: חיי משפחה, משק בית משותף, ואף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת המוות. אז רואים אותה כאילו המוריש ציווה לה מה שהייתה מקבלת כבת זוג נשואה, אלא אם בצוואה נקבע אחרת.
מתי המדינה יורשת עיזבון של רווק?
כשאין יורש לפי סעיפים 10 עד 16, כלומר אין בן זוג ואין אף קרוב בין ההורים, הסבים וצאצאיהם. שר האוצר רשאי להעניק מהעיזבון לאנשים מסוימים שהיו תלויים במוריש, אבל זו אינה זכות ירושה.
רווק יכול להוריש הכול לאח אחד או לחבר?
כן. צוואה תקפה גוברת על סדר הירושה על פי דין, ומאפשרת להוריש לכל אדם או גוף, גם למי שאינו קרוב משפחה.
סיכום
ירושה של רווק או רווקה בלי ילדים נשמעת פשוטה, אבל היא תלויה בפרטים: מי מההורים בחיים, אם יש אחים מנישואים שונים, מי מהאחים נפטר והשאיר ילדים, ואם הייתה זוגיות בלי נישואים. כל אחד מאלה משנה את החלוקה. צוואה מסודרת מחליפה את כל החשבון הזה ברצון המוריש עצמו. משפחה שמגישה בקשה לצו ירושה, או אדם שרוצה לתכנן את העיזבון שלו, יכולים להיעזר בעורך דין צוואות וירושות כדי לבנות את עץ המשפחה נכון ולהגיש בקשה שלמה.
המשרד מלווה משפחות בבקשות לצו ירושה ולצו קיום, בהתנגדויות ובעריכת צוואות. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.