§
עדי כהן, עורך דין

מעסיק שלא הפריש לפנסיה: מה מגיע לעובד ואיך תובעים

13 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: נובמבר 20, 2026

רוב העובדים לא בודקים את הדוח השנתי מקרן הפנסיה. הם רואים בתלוש שורה של "ניכוי לפנסיה" ומניחים שהכסף הגיע. לפעמים הוא לא הגיע. לפעמים המעסיק בכלל לא פתח קופה, לפעמים הפריש רק על חלק מהשכר, ולפעמים ניכה מהעובד את חלקו ולא העביר אותו לשום מקום. הגילוי מגיע בדרך כלל ברגע לא נוח: בסיום העבודה, בבקשה למשכנתא, או כשמתברר שאין כיסוי לאובדן כושר עבודה בדיוק כשהוא נחוץ.

המאמר מסביר מה המעסיק חייב להפריש ומתי, מה העובד יכול לתבוע כשההפרשות לא בוצעו, מה ההבדל בין חלק שנוכה מהשכר לבין חלק המעסיק, איך בודקים בפועל, ומה נכון שמעסיק יעשה כשהוא מגלה שנפלה טעות. משרד עורך דין דיני עבודה מייצג עובדים וגם מעסיקים, והנושא נראה שונה מכל צד, אבל הכללים זהים.

מה החוק מחייב את המעסיק להפריש?

מאז 2008 יש בישראל חובת ביטוח פנסיוני לכל העובדים השכירים. המקור הוא הסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו לכל המשק. הנוסח העדכני של הצו הוא צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה 2011, שחל לפי לשונו "על כל העובדים והמעבידים בישראל". הצו קבע מדרגות עלייה הדרגתיות, ומ-1.1.2014 הגיעו ההפרשות ל-5.5% מהעובד, 6% תגמולי מעסיק ו-6% פיצויים.

ב-2016 נוסף צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק, שהעלה את התגמולים בשני שלבים. מ-1.1.2017 חלק העובד הוא 6% וחלק המעסיק לתגמולים הוא 6.5%.

רכיבהשיעור המינימלי מ-2017
ניכוי משכר העובד לתגמולים6%
הפרשת המעסיק לתגמולים6.5%
הפרשת המעסיק לפיצויים6% (לפיצויים מלאים לפי סעיף 14: 8.33%)
סך הכול לפי המינימום18.5%

שתי הבהרות לטבלה. הראשונה נוגעת לשכר: לפי סעיף 6 לצו, ההפרשה מחושבת על שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, עד השכר הממוצע במשק. כלומר שעות נוספות או החזרי הוצאות לא תמיד נכנסים, אבל מעסיק שמפריש רק על "שכר בסיס" מלאכותי ומשאיר רכיבים קבועים בחוץ עלול להימצא חייב.

ההבהרה השנייה חשובה במיוחד: 6% לפיצויים הם רק הרצפה שקבע צו ההרחבה, לא המסלול הרגיל. פיצויי פיטורים מלאים הם משכורת לכל שנת עבודה, כלומר 8.33% מהשכר. כשמעסיק מבקש שההפקדות לקופה יבואו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ההסדר המלא הוא הפקדה של 8.33%. מעסיק שהפקיד רק 6% כיסה כ-72% מהפיצויים, וסעיף 7 לצו קובע במפורש שההפקדות באות במקום פיצויי הפיטורים רק לגבי השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם הופקדו. על היתרה העובד שפוטר עדיין זכאי לתשלום מהמעסיק. הרחבה על חישוב הסיום תמצאו במאמר על גמר חשבון בסיום עבודה.

עוד נקודה: הצו לא מחליף הסדר טוב יותר. עובד שחל עליו הסכם קיבוצי ענפי, צו הרחבה ענפי או חוזה אישי עם שיעורים גבוהים יותר, זכאי לשיעורים הגבוהים. הצו הכללי קובע מינימום.

ממתי המעסיק חייב להתחיל להפריש?

זו אחת השאלות שבהן נופלות הכי הרבה טעויות, משני הצדדים. סעיף 6(ה) לצו מבחין בין שני מצבים:

מצב העובד בתחילת העבודהמועד תחילת ההפרשות
אין לו ביטוח פנסיוני פעילבתום 6 חודשי עבודה, בלי הפרשה בעד החודשים הראשונים
יש לו ביטוח פנסיוני קייםמהיום הראשון לעבודה; ההפרשה בפועל אחרי 3 חודשים או בתום שנת המס, המוקדם, רטרואקטיבית ליום הראשון

המקרה השני הוא המלכודת. עובד שעבר ממקום עבודה אחד לשני כשקרן הפנסיה שלו פעילה, נחשב "מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו", והמעסיק החדש חייב להפריש בעדו מהיום הראשון. מעסיק שמפעיל אוטומטית "6 חודשי המתנה" לכל עובד חדש, בלי לשאול אם יש לו קופה, עלול לגלות בתביעה שהוא חייב חצי שנה של הפרשות לכל אחד מהעובדים האלה.

הצו קובע גם מה קורה כשהעובד לא בחר קופה. לפי סעיף 3(ב), עובד שלא הודיע למעסיק בכתב באיזו קופה הוא רוצה להיות מבוטח, יבוטח על ידי המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה מהמועד שבו קמה לו הזכאות. כלומר, היעדר טופס הצטרפות אינו סיבה לא להפריש.

הצו לא חל על כל אחד. לפי סעיף 4 הוא אינו חל, למשל, על מי שעוד לא מלאו לו 21 (גבר) או 20 (אישה), אם כי תקופת העבודה לפני הגיל הזה נספרת לתקופת ההמתנה. הוא גם אינו חל על מי שפרש בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה. אלה חריגים מצומצמים, ולא פתח לפטור כללי.

מה מגיע לעובד כשהמעסיק לא הפריש?

התשובה הבסיסית: פיצוי כספי בגובה ההפרשות שהמעסיק היה צריך לבצע. בית הדין מחשב את השכר המבוטח בכל חודש, מכפיל בשיעור ההפרשה הרלוונטי, ומחייב את המעסיק לשלם את ההפרש. לעיתים בית הדין מורה להפקיד את הסכום לקופה, ולעיתים, בעיקר כשיחסי העבודה הסתיימו, פוסק אותו כפיצוי ישירות לעובד.

בפועל יש שלושה רכיבים שצריך להפריד ביניהם:

תגמולי המעסיק (6.5%). זה הכסף של המעסיק עצמו, שלא הגיע לקופה. זהו הרכיב העיקרי בתביעות.

רכיב הפיצויים (6% או 8.33%). כאן השאלה תלויה באופן סיום העבודה. בפיטורים, העובד זכאי לפיצויי פיטורים מלאים, והשאלה אם הכסף היה בקופה או לא משנה רק את דרך התשלום. בהתפטרות, השאלה היא אם חל הסדר לפי סעיף 14 או צו ההרחבה, ואז הכספים שהיו צריכים להיות בקופה שייכים לעובד.

חלק העובד (6%). אם המעסיק גם לא ניכה מהשכר, העובד קיבל את הכסף בידו, וברוב המקרים לא יקבל אותו שוב. אבל אם המעסיק ניכה מהתלוש "ניכוי לפנסיה" ולא העביר, זה כסף של העובד שנלקח ממנו, וזה כבר מצב אחר וחמור יותר.

מה ההבדל כשהמעסיק ניכה מהשכר ולא העביר?

סעיף 25(א)(5) לחוק הגנת השכר מתיר למעסיק לנכות משכר העובד תשלומים שוטפים לקופות גמל. ההיתר הזה נועד לכך שהכסף יעבור לקופה. ניכוי שלא הועבר הוא כסף שנלקח מהעובד ונשאר אצל המעסיק.

סעיף 19א לחוק הגנת השכר קובע כמה כללים:

  • חוב לקופה הוא שכר מולן. סכום שהמעסיק חייב לקופת גמל, בין מכספו ובין מכספי ניכוי, נחשב שכר מולן אם לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו היה נחשב מולן השכר שממנו היה צריך לנכות.
  • שתי דרכים לחישוב הפיצוי. על סכום שנוכה מהעובד חל פיצוי הלנה לפי סעיף 17 לחוק. על חלק המעסיק חלים הפרשי הצמדה בתוספת 20% לכל חודש של איחור.
  • הגנה על העובד מול הקופה. לפי סעיף 19א(ד), לעניין זכויות העובד כלפי הקופה, רואים את החוב כאילו שולם במועד. המשמעות המעשית: אם קרה לעובד אירוע מזכה, כמו נכות, הקופה לא יכולה לטעון שאין כיסוי בגלל שהמעסיק לא שילם, והיא זו שתגבה מהמעסיק. ההגנה אינה מוחלטת: לפי סעיף 19א(ח), קופה שהודיעה לעובד בכתב על החוב, ועברו שישה חודשים נוספים בלי תשלום, עשויה להשתחרר מההגנה אם בית הדין יקבע שהפיגור בגבייה לא נבע מרשלנותה. הודעה כזו מהקופה מחייבת פעולה מיידית.
  • החריג החשוב. סעיף 19א(י) קובע שההגנה הזו אינה חלה כשהמעסיק לא מסר לקופה את פרטי העובד ולא שילם בעדו שום סכום. היא חוזרת רק אם המעסיק משלם את החוב בתוך שלוש שנים, ולפני שקרה אירוע מזכה. במילים אחרות, עובד שהמעסיק מעולם לא פתח לו קופה לא נהנה מההגנה הזו, ועלול לגלות שאין לו כיסוי ביטוחי בכלל. כאן התביעה נגד המעסיק עשויה לכלול גם את הנזק מאובדן הכיסוי.

ועכשיו לשאלת פיצויי ההלנה. בתי הדין האזוריים חוזרים וקובעים שזכות התביעה לפיצויי הלנה על חוב לקופה נתונה לקופה ולא לעובד. בסע"ש (אזורי לעבודה ת"א) 35176-01-24 (15.5.2026) הועסק עובד בעסק משפחתי, ובמשך 39 חודשים לא הופקדו בעדו תגמולי מעסיק. בית הדין קבע שבהיעדר קרן פנסיה פעילה בתחילת העבודה, הזכאות קמה בתום שישה חודשים, וחישב את הפיצוי לפי השכר שבתלושים כפול 6.5%. העובד ביקש גם את חלק העובד, אבל בית הדין לא שוכנע שסוכם שהמעסיק יישא בו. נפסק פיצוי של 15,071 ש"ח בגין אי ההפקדות. את בקשת העובד לפיצויי הלנה דחה בית הדין, בנימוק שזכות התביעה לפיצויי הלנה על אי העברת כספים לקופה נתונה לקופה עצמה, בהפניה לסעיפים 19א ו-28 לחוק הגנת השכר.

המשמעות לעובד: התביעה שלכם תתמקד בקרן, כלומר בסכומים שלא הופקדו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. המשמעות למעסיק: הקופה יכולה לתבוע ממנו את פיצויי ההלנה, ואלה מצטברים מהר מאוד. על פיצוי הלנה בשכר רגיל ואיך הוא מחושב תמצאו פירוט במאמר על הלנת שכר.

האם מעסיק יכול לטעון שהעובד סירב לפנסיה?

לא. זו טענה שבתי הדין שומעים הרבה, ודוחים כמעט תמיד. בסע"ש (אזורי לעבודה ת"א) 10970-10-23 (18.11.2026) נדונה תביעה של סוכן שטח שהחברה טענה שבתקופה הראשונה היה קבלן עצמאי. בית הדין קבע שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק גם בתקופה הזו, ועבר לשאלת הפנסיה. נקבע שחובת ההפרשה לפנסיית חובה מכוח צו ההרחבה היא חובה קוגנטית ומוחלטת המוטלת על המעסיק, שלטענה שהעובד "סירב" אין נפקות משפטית, ושקיימת ממילא קרן ברירת מחדל לעובד שלא חתם על הצטרפות.

בית הדין חישב תגמולי מעסיק בשיעור 6.5% על שתי תקופות העבודה והגיע לסכום של 24,051 ש"ח, אבל מאחר שהעובד תבע רק 12,616 ש"ח ברכיב הזה, זה הסכום שנפסק. בסך הכול התביעה התקבלה בחלקה, והחברה חויבה גם בפדיון חופשה, ביתרת פיצויי פיטורים, בפיצוי על תלושי שכר שלא שיקפו את השכר האמיתי ועל פגמים בשימוע.

מהמקרה הזה עולים שני לקחים. לעובד: חשבו את הסכום בקפידה לפני הגשת התביעה. במקרה הזה החישוב של בית הדין הגיע כמעט לכפול מהסכום שנתבע, אבל החיוב הועמד על מה שנתבע. למעסיק: הגדרת מישהו כ"פרילנסר" לא מוחקת את חובות הפנסיה אם בפועל מדובר בעובד. כשהקביעה מתהפכת, כל הזכויות הסוציאליות נפתחות בבת אחת.

עד מתי אפשר לתבוע?

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע תקופת התיישנות של שבע שנים בתביעה שאינה במקרקעין. תביעה לפיצוי על הפרשות שלא בוצעו כפופה בדרך כלל לתקופה הזו, כך שעובד יכול לתבוע הפרשות שהיו צריכות להתבצע בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. הפרשות ישנות יותר עלולות להיות מתיישנות.

זה לא אומר שאפשר לחכות. ככל שעובר הזמן, קשה יותר להשיג תלושים ישנים, לשחזר את השכר ולהוכיח מה סוכם. מעבר לכך, כל חודש שבו אין הפקדות הוא חודש שבו הכיסוי הביטוחי לנכות ולשאירים עלול להיפגע. מי שמגלה מחדל עדיין כשהוא עובד, יכול לפעמים לסדר את העניין מול המעסיק בלי הליך משפטי, וכדאי לנסות.

איך בודקים אם המעסיק באמת הפריש?

מספיק חצי שעה כדי לדעת:

  1. התלוש. בדקו שמופיע ניכוי לפנסיה בשיעור הנכון, ושבחלק של "הפרשות מעסיק" מופיעות תגמולים ופיצויים. תלוש בלי שורת פנסיה אחרי שישה חודשי עבודה הוא נורת אזהרה. המדריך שלנו לבדיקת תלושי שכר עובר על כל השורות.
  2. הדוח השנתי מהקרן. קרנות הפנסיה שולחות דוח שנתי שמפרט את ההפקדות לפי חודשים. השוו את הסכומים לתלושים. חודש חסר, או הפקדה שמחושבת על שכר נמוך מהשכר בתלוש, הם פערים שצריך לברר.
  3. האזור האישי באתר הקרן. שם רואים את ההפקדות החודשיות כמעט בזמן אמת, כולל תאריך קבלתן.
  4. דוח מסלקה פנסיונית או הר הביטוח. דוחות אלה מרכזים את כל המוצרים הפנסיוניים על שמכם. הם שימושיים כשאתם לא יודעים באיזו קופה המעסיק פתח לכם חשבון, או אם פתח בכלל.

אם יש פער, שלחו למעסיק פנייה בכתב עם הנתונים, ובקשו הסבר והסדרה. לפעמים מדובר בתקלה במשכורות שנפתרת תוך ימים. לפעמים התשובה עצמה תהיה ראיה בהמשך.

מה עושה מעסיק שגילה שלא הפריש?

מעסיקים מגלים מחדלים כאלה בבדיקה של רואה החשבון, במעבר לחברת שכר חדשה, או כשעובד שואל שאלה. הנטייה הטבעית היא לחכות ולראות אם מישהו ישים לב. זו בדרך כלל ההחלטה היקרה ביותר.

לתקן מהר. כל חודש נוסף מגדיל את החוב לקופה, ועל חלק המעסיק חל לפי סעיף 19א(ב)(2) פיצוי של הפרשי הצמדה בתוספת 20% לכל חודש. הקופה רשאית לתבוע זאת, והיא לא מוגבלת לסכום שעובד זה או אחר היה תובע.

להעביר קודם את מה שנוכה. כספים שנוכו משכר העובדים ולא הועברו הם הסיכון החמור ביותר, גם מבחינה משפטית וגם מבחינת יחסי העבודה. אלה כספים שאינם של המעסיק.

לבדוק את כל העובדים, לא רק את מי ששאל. אם הטעות נבעה מהגדרה שגויה בתוכנת השכר, למשל המתנה של שישה חודשים לכל עובד חדש, היא כנראה חוזרת אצל רבים. תיקון חלקי משאיר חשיפה, ובמקרים מתאימים גם חשיפה לתובענה ייצוגית.

לא לנכות רטרואקטיבית בלי הסכמה. סעיף 25(א)(5) מדבר על תשלומים שוטפים. ניכוי מצטבר של חלק העובד בעד חודשים ישנים מתוך המשכורות הבאות מעורר שאלה של ממש, ומומלץ לסכם אותו עם העובד בכתב, בפריסה סבירה.

לתעד. מכתב לעובד שמפרט מה התגלה, מה הופקד ובעד אילו חודשים, משמש בהמשך ראיה שהמעסיק פעל בתום לב. בית הדין שוקל דברים כאלה כשהוא מכריע בשאלות של הוצאות ופיצויים נוספים.

לבדוק כיסויים ביטוחיים. כשההפקדות לא בוצעו זמן רב, ייתכן שהכיסוי לנכות או לשאירים של העובד נפגע. אם קרה בינתיים אירוע, החשיפה של המעסיק עלולה להיות גבוהה בהרבה מסכום ההפרשות עצמן.

איך מגישים תביעה בפועל?

התביעה מוגשת לבית הדין האזורי לעבודה. כתב התביעה צריך לכלול את תקופת העבודה, השכר בכל תקופה, שיעור ההפרשה שהיה צריך לחול ומקורו (צו ההרחבה הכללי, צו ענפי או חוזה אישי), והחישוב של ההפרש. מומלץ לצרף תלושים, דוחות מהקופה ואת ההתכתבות עם המעסיק.

בדרך כלל רכיב הפנסיה הוא חלק מתביעה רחבה יותר. מי שלא קיבל הפרשות, לעיתים קרובות לא קיבל גם דמי הבראה, פדיון חופשה או הודעה על תנאי העסקה. נכון לבחון את כל התמונה לפני שמגישים, כי תביעה על רכיב אחד ואחר כך תביעה נוספת על רכיב אחר עלולה להיתקל בטענות דיוניות.

מעסיק שקיבל מכתב דרישה או כתב תביעה צריך לבדוק קודם כול את העובדות: מתי התחיל העובד, האם הגיע עם קופה פעילה, מה השכר המבוטח ומה הופקד בפועל. לא מעט תביעות מחשבות שיעורים שגויים או מתעלמות מתקופת ההמתנה, ויש מקום להתגונן. מנגד, כשהחוב ברור, הסדר מהיר עדיף על ניהול הליך שבסופו יתווספו הוצאות.

שאלות נפוצות

כמה המעסיק חייב להפריש לפנסיה?

לפי צווי ההרחבה הכלליים: 6.5% תגמולי מעסיק, 6% לפיצויים ו-6% ניכוי מהעובד, על השכר המבוטח ועד השכר הממוצע במשק. 6% לפיצויים הם רק המינימום; הפרשה מלאה לפי סעיף 14 היא 8.33%.

התחלתי עבודה חדשה. מתי צריכה להופיע ההפרשה הראשונה?

אם הייתה לכם קרן פנסיה פעילה, אתם זכאים להפרשות מהיום הראשון, והמעסיק מפריש רטרואקטיבית אחרי 3 חודשים או בתום שנת המס. אם לא הייתה לכם קרן פעילה, הזכאות מתחילה בתום 6 חודשי עבודה.

המעסיק אומר שלא מסרתי טופס הצטרפות. הוא פטור?

לא. לפי צו ההרחבה, עובד שלא בחר קופה מבוטח על ידי המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה. בית הדין האזורי בתל אביב קבע ב-2026 שלטענה שהעובד סירב אין נפקות משפטית.

בתלוש מופיע ניכוי לפנסיה אבל בקרן אין הפקדות. מה עושים?

פנו למעסיק בכתב וצרפו את התלוש ודוח הקרן. אם הכסף לא מועבר, אפשר לתבוע אותו בבית הדין לעבודה. כדאי גם להודיע לקרן, כי היא רשאית לגבות מהמעסיק את החוב בתוספת פיצויי הלנה.

אפשר לקבל פיצויי הלנה על הפנסיה שלא הופקדה?

החוק רואה בחוב לקופה שכר מולן, אבל לפי פסיקת בתי הדין האזוריים זכות התביעה לפיצויי ההלנה על החוב לקופה נתונה לקופה ולא לעובד. העובד תובע את הסכום עצמו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

עבדתי לפני שמונה שנים במקום שלא הפריש. מאוחר מדי?

תקופת ההתיישנות בתביעה כספית היא בדרך כלל שבע שנים. הפרשות של החודשים שבתוך שבע השנים שלפני הגשת התביעה ניתנות לתביעה, ומה שקדם להן עלול להיות מתיישן. כדאי לבדוק את המועדים המדויקים מוקדם ככל האפשר.

אני מעסיק וגיליתי שלא הפרשתי לחלק מהעובדים. מה הצעד הראשון?

להעביר לקופה בהקדם את כל מה שנוכה מהשכר ואת חלק המעסיק, לבדוק את כל העובדים ולא רק את מי שהעלה את הנושא, ולתעד את התיקון בכתב. כל חודש של עיכוב מגדיל את החוב לקופה.

סיכום

הפרשות לפנסיה הן לא הטבה אלא חובה שחלה על כל מעסיק במשק, עם שיעורים ומועדים קבועים. עובד שגילה שהמעסיק לא הפריש זכאי לפיצוי בגובה ההפרשות, וכדאי לו לבדוק במהירות כדי לא לאבד שנים להתיישנות ולא להישאר בלי כיסוי ביטוחי. מעסיק שגילה מחדל צריך לתקן אותו מהר, להתחיל בכספים שנוכו מהעובדים ולבדוק את כל המצבה. בשני המקרים, בדיקה של התלושים ושל דוחות הקופה עם עורך דין דיני עבודה תראה מהר כמה כסף מדובר ואיזו דרך פעולה נכונה.

המשרד מייצג עובדים ומעסיקים בתביעות על הפרשות לפנסיה, בבדיקת תלושים ובהסדרת חובות לקופות גמל. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.

שתפו את העמוד:

מאמרים

צוואות וירושות

ירושה של רווק או רווקה בלי ילדים: מי יורש, ומה משתנה כשיש צוואה

רווק או רווקה שנפטרו בלי ילדים משאירים אחריהם לעיתים קרובות משפחה רחבה ולא מעגל ברור של יורשים. אצל אדם נשוי עם ילדים התמונה מוכרת: בן הזוג והילדים. כאן השאלה פתוחה יותר. האם ההורה המבוגר יורש הכול?

לקריאת המאמר
20 בנובמבר 2026
מאמר משפטי

כתבתי ביקורת על עסק וקיבלתי מכתב התראה: מתי ביקורת מותרת, וכמה פסקו בתביעות על ביקורות ברשת

כתבתם ביקורת בגוגל על שירות שלא היה טוב, או אזהרה בקבוצת פייסבוק שכונתית, וכעבור כמה ימים הגיע מכתב מעורך דין: הסירו את הפרסום, פרסמו התנצלות, ואם לא נגיש תביעה של מאות אלפי שקלים.

לקריאת המאמר
20 בנובמבר 2026