אנשים חותמים על ערבות כמעט תמיד מתוך רצון לעזור: לילד שלוקח הלוואה ראשונה, לחבר שפותח עסק, לאח שצריך מימון לרכב. שנים אחר כך מגיע מכתב מהבנק או מחברת אשראי, ולעיתים אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, והערב מגלה שמבקשים ממנו לשלם חוב שהוא כמעט שכח ממנו.
התגובה הראשונה היא בדרך כלל לחץ, ואחריה ניסיון להבין אם באמת אין ברירה. התשובה תלויה בפרטים: מי הנושה, מה נכתב בכתב הערבות, אם הערב הוא "ערב יחיד" או "ערב מוגן", אילו פרטים נמסרו לו לפני החתימה ומה עשה הנושה מאז שהחייב הפסיק לשלם. חוק הערבות, התשכ"ז-1967, נותן לערב לא מעט הגנות, אבל רובן תלויות במועדים ובמסמכים. המאמר עובר על השאלות שעולות כשמוגשת תביעה נגד ערב, ועל הצעדים שכדאי לעשות לפני שמשלמים או מגישים כתב הגנה.
מה בעצם התחייב הערב כשחתם?
סעיף 1 לחוק הערבות מגדיר ערבות כהתחייבות של אדם לקיים חיוב של אדם אחר כלפי אדם שלישי. הערבות יכולה להיות לחיוב כולו או למקצתו, לחיוב קיים או עתידי, קצוב או בלתי קצוב. סעיף 3 קובע שהערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה, או בהתחייבות של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה.
המשמעות המעשית היא שחיוב הערב צמוד לחיוב של החייב. סעיף 2 קובע שאין ערבות אלא לחיוב בר תוקף, ולכן אם ההלוואה עצמה בטלה, גם הערבות לא עומדת. סעיף 4 מוסיף שהערב אינו חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו. הוא חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי נזק שהחייב התחייב בהם, אלא אם משתמעת כוונה אחרת מהערבות. אם היקף הערבות הוגבל, למשל לסכום מסוים, הערב אינו חב מעבר לתחום שנקבע.
כאן מתחילה הבדיקה הראשונה: לקרוא את כתב הערבות עצמו. לא את מה שזוכרים מהשיחה בסניף, אלא את המסמך החתום. האם נקבע סכום מרבי? האם הערבות מוגבלת בזמן? האם היא לחוב מסוים או לכל החובות של החייב? ומה בדיוק כתוב על מועד הדרישה מהערב?
האם הנושה יכול לפנות ישר לערב בלי לפנות קודם לחייב?
סעיף 8 קובע שהערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד. עם זאת, הנושה אינו רשאי לדרוש מהערב לקיים את ערבותו לפני שדרש תחילה מהחייב לקיים את חיובו. החוק מונה את החריגים: הערב ויתר על הדרישה מהחייב, ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק, או שהחייב מת, נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.
החריג הראשון הוא החשוב ביותר בפועל. כתבי ערבות רבים כוללים סעיף שבו הערב מוותר מראש על הדרישה מהחייב. ערב שחתם על סעיף כזה לא יוכל בדרך כלל לטעון שהנושה היה צריך לפנות קודם לחייב. לכן שוב, הכול מתחיל במסמך.
דרישה מהחייב אינה דומה למיצוי הליכים. מדובר בדרישה מוקדמת, ולא בחובה לתבוע את החייב עד הסוף. מיצוי הליכים מלא נדרש רק כלפי ערב מוגן, כפי שיוסבר בהמשך.
מה ההבדל בין ערב רגיל, ערב יחיד וערב מוגן?
הפרק השני בחוק הערבות יוצר הגנות מיוחדות, אבל הוא חל רק כשהנושה הוא "נושה" כהגדרתו בסעיף 19: מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי. בנק וחברת אשראי הם הדוגמה המובהקת. ערבות לחוב כלפי אדם פרטי שאינו עוסק בהלוואות לא תיכנס בדרך כלל לפרק הזה.
"ערב יחיד" הוא מי שאינו תאגיד, למעט בן זוג של החייב או שותפו, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה. אם החייב הוא תאגיד, גם בעל עניין בתאגיד אינו נחשב ערב יחיד. "ערב מוגן" הוא ערב יחיד שבחוזה הערבות שלו נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 שקלים חדשים, או ערב יחיד שבחוזה שלו נקוב סכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים כשההלוואה נועדה לרכישת זכויות בדירה למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.
אלה הסכומים הנקובים בסעיף 19. לפי סעיף 20 הם מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה, ולכן התקרה בפועל גבוהה מהם. כשבודקים אם ערב הוא ערב מוגן, צריך לבדוק את הסכום המעודכן ולא להסתמך על המספר המקורי.
| סוג הערב | מה מאפיין אותו |
|---|---|
| ערב רגיל | חלות עליו ההוראות הכלליות של החוק, כמו סעיפים 4 עד 8 |
| ערב יחיד | אדם שאינו תאגיד, לא בן זוג ולא שותף של החייב, וערב לנושה שמלווה במהלך עסקיו; זוכה לחובות גילוי והודעה |
| ערב מוגן | ערב יחיד שסכום הערבות שלו בתוך התקרה; נוסף על כך, אפשר לתבוע אותו רק אחרי מיצוי הליכים נגד החייב |
מתי אפשר להגיש תביעה נגד ערב מוגן?
סעיף 27(א) קובע שלא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא אחרי ששני תנאים התקיימו: ניתן פסק דין נגד החייב, ורשם ההוצאה לפועל אישר שננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל כדי להיפרע מהחייב, כולל מימוש משכנתה או משכון על דירת מגורים, והכול כשהם סבירים בנסיבות העניין.
ההגדרה של "הגשת תובענה" רחבה. לפי סעיף 27(ד) היא כוללת גם דרישה לתשלום החוב, כולו או מקצתו, קיזוז, או מימוש כל סעד שיש לנושה כלפי הערב המוגן. כלומר, גם קיזוז כספים מחשבון של הערב או דרישת תשלום רשמית לפני שהתנאים התקיימו עשויים להיות פעולה שהחוק אינו מתיר.
החוק מכיר בחריגים מצומצמים, למשל כשהחייב נפטר, הוכרז פסול דין או יצא מהארץ לצמיתות. גם אז, אם החוב מובטח במשכנתה או במשכון, החריג חל רק אם בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל קבע שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש הבטוחה. סעיף 27(ג) מוסיף שכאשר הוגשה תובענה נגד החייב, הנושה צריך למסור על כך הודעה לכל ערב מוגן, והערב רשאי להצטרף להליך.
בתאד"מ (שלום כפר סבא) 50009-06-22 (9.9.2026) התייחס בית המשפט, אגב הכרעה בהוצאות, להבחנה בין שני המנגנונים. לגבי ערב רגיל, כך נאמר שם, פטירת החייב מאפשרת לפנות לערב ישירות מכוח סעיף 8(3). לגבי ערב מוגן שהחוב שלו מובטח במשכנתה או במשכון, אין די בהסתמכות כללית על הפטירה, ונדרשת בחינה של המאמצים הסבירים למימוש הבטוחה. מדובר בהתייחסות אגב של ערכאה דיונית: התביעה נגד הערבה נדחתה שם בהסכמה, בית המשפט הכריע רק בשאלת ההוצאות, והערבות ניתנה למשכיר דירה, שאינו "נושה" כהגדרתו בסעיף 19, כך שהוראות הערב המוגן לא חלו באותו מקרה. הדברים ממחישים את ההבחנה שבחוק, ואינם הלכה מחייבת.
אילו פרטים הנושה חייב לגלות לערב יחיד לפני החתימה?
סעיף 22 מטיל על הנושה חובת גילוי מפורטת. לפני כריתת חוזה הערבות עליו לגלות לערב יחיד, בין השאר, את סכום ההלוואה, את שיעור הריבית השנתי, את תקופת ההלוואה, את סכומי ההחזר ומועדיהם, אם ההלוואה צמודה ולמה, ואת הריבית בשל איחור. בנוסף עליו לגלות אם הערב הוא ערב יחיד או ערב מוגן, כמה ערבים יש ומה חלקו היחסי של הערב, ואם הערבות היא לחיוב קיים או לחיוב שמחליף חיוב קיים.
סעיף 24 מוסיף שהנושה צריך למסור לערב יחיד העתק מהחוזה, לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני החתימה ולמסור לו העתק חתום אחריה. הערב היחיד רשאי לבקש מהנושה גם העתק מהחוזה שבין הנושה לבין החייב.
התוצאה של אי גילוי אינה אחידה. סעיף 23 קובע תוצאה שונה לכל פרט:
| פרט שלא נמסר לערב היחיד | התוצאה לפי סעיף 23 |
|---|---|
| סכום ההלוואה | פטור מהערבות, אם היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה |
| שיעור הריבית, או ריבית משתנה | הערב ישלם לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג |
| תקופה, החזרים, הצמדה, ריבית פיגורים, מספר הערבים | הערב ישלם לפי אומד דעתו בעת החתימה |
| היותו ערב יחיד או מוגן, או שהערבות היא לחוב קיים | פטור מהערבות |
יש כאן סייג: לפי סעיף 23(ב), אם הנושה מוכיח שהערב ידע את הפרט, התוצאה לא חלה לגבי אותו פרט. מכאן שהטענה "לא אמרו לי" צריכה להיבדק מול הטפסים שנחתמו. בנקים נוהגים להחתים ערבים על טופס גילוי, ולעיתים הטופס מולא באופן חלקי בלבד.
סעיף 21 מוסיף הגנה בסיסית: ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות המנויות בסעיף 25. אם לא נקוב בחוזה סכום קצוב, ערב יחיד פטור מערבותו.
מה הנושה חייב לעשות כשהחייב מפסיק לשלם?
סעיף 26 קובע שכאשר החייב לא קיים את חיובו, הנושה צריך להודיע על כך לערב יחיד בתוך 90 ימים מהיום שבו היה על החייב לקיים את החיוב. ההודעה נשלחת בדואר רשום לפי המען שמסר הערב. אם הנושה לא הודיע, הערב מופטר כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.
סעיף 26(ד) עוסק בהעמדת הלוואה לפירעון מוקדם. נושה שמבקש להעמיד הלוואה בתשלומים לפירעון מיידי בגלל איחור צריך להודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש, ואם לא הודיע, הערב לא יהיה חייב בפירעון המוקדם. הערב יכול להודיע שהוא רוצה לפרוע את ההלוואה בתשלומים, לפי תנאי ההלוואה ופריסת התשלומים שבחוזה המקורי. רק אם לא הודיע על כך בתוך 15 ימים מקבלת ההודעה, הנושה רשאי להעמיד את ההלוואה לפירעון מוקדם.
סעיף 25 מגביל גם את התוספות. ערב יחיד חב, נוסף על הסכום הנקוב, רק בהפרשי הצמדה וריבית שלא יעלו על המוסכם בין הנושה לחייב, בריבית פיגורים שאינה עולה על ארבע נקודות אחוז מעל הריבית המקורית, בהוצאות שקבעו בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, ובתוספת שקבע שר המשפטים. את ריבית הפיגורים הוא חייב רק לתקופה שאחרי תום 15 ימים מהיום שקיבל את ההודעה על אי הקיום.
מה קורה כשהודעה לא נשלחה? כאן צריך זהירות. החוק אינו קובע שהערב משתחרר אוטומטית, אלא שהוא מופטר כדי הנזק. בתמ"ש (שלום י-ם) 21752-12-23 (8.3.2026) נדונה ערבות לחיובים לפי הסכם בין הורים, ולא ערבות להלוואה. סעיף 26 לא חל שם, ובית המשפט החיל את חובת היידוע מכוח חובת תום הלב, תוך שהוא מציין שהפסיקה הכירה בה גם כלפי ערב שאינו ערב יחיד. הוא הבהיר שהפטר בשל הפרת חובת היידוע מותנה בשניים: נזק שנגרם לערב, וקשר סיבתי בין אי מתן ההודעה לבין הנזק. באותו מקרה נמצא שהערב ידע בפועל על ההפרות, הוא לא הוכיח נזק, וטענתו נדחתה. בית המשפט הוסיף שגם על הערב עצמו מוטלת חובה לפעול לשמירה על האינטרסים שלו. ערב שרוצה להסתמך על טענה זו צריך אפוא להראות מה היה עושה אילו ידע בזמן, ואיך האיחור הגדיל את החוב שלו.
אילו הגנות עומדות לכל ערב, גם אם אינו ערב מוגן?
כשההתחייבות היא ערבות במובן החוק, חלות על הערב ההגנות הכלליות שבפרק הראשון, גם אם אינו ערב יחיד או ערב מוגן:
- טענות החייב: לפי סעיף 7(א), כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב. אם ההלוואה נפרעה בחלקה, אם הריבית חושבה שלא כדין או אם החוזה הופר על ידי הנושה, גם הערב יכול לטעון זאת.
- התיישנות: לפי סעיף 7(ב), אם התביעה נגד החייב התיישנה, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן.
- הקטנת החוב: לפי סעיף 5(א), אם החוב הוקטן בהסכם בין החייב לנושה או בוויתור של הנושה, הערב מופטר באותה מידה.
- הגדלת החוב: לפי סעיף 5(ב), הגדלה של החוב בהסכם בין החייב לנושה אינה משנה את חיובו של הערב.
- שינוי אחר: לפי סעיף 5(ג), שינוי אחר בחוב משנה גם את חיוב הערב, אבל הערב רשאי לבחור למלא את ערבותו בלי השינוי אם אפשר, או לבטל את ערבותו אם השינוי היה יסודי ופגע בזכויותיו.
- התנהגות הנושה: לפי סעיף 6, אם הנושה גרם לכך שהחוב לא קוים, הערב מופטר. אם הנושה גרם לפקיעת בטוחה שהבטיחה את החוב, הערב מופטר כדי סכום הנזק שנגרם לו.
הגנת סעיף 6 רלוונטית במיוחד כשההלוואה הייתה מובטחת גם בבטוחה אחרת, כמו שעבוד על רכב או על נכס, והנושה הניח לבטוחה לפקוע או ויתר עליה. במקרה כזה צריך לבדוק מה הייתה שווה הבטוחה ומה היה נגבה ממנה.
עוד נקודה שכדאי לבדוק היא אם המסמך הוא בכלל ערבות. באותו פסק דין מירושלים נבחן כתב ערבות שכלל התחייבות "לשפות" ותשלום "מיד עם דרישתו הראשונה". בית המשפט הבהיר שההבחנה בין ערבות רגילה לבין התחייבות לשיפוי נקבעת לפי תוכן המסמך ואומד דעת הצדדים, ולא לפי הכותרת שלו. הוא תיאר את המסמך שם כיצור כלאיים הנוטה להתחייבות לשיפוי, ולא הכריע בסיווג הפורמלי, משום שלא היה בכך צורך. ההבדל משמעותי: לפי סעיף 16, על התחייבות לשיפוי שאינה ערבות חלים רק סעיפים 3, 9, 11 ו-12 לחוק. מי שחתם על התחייבות כזו עלול לאבד את רוב ההגנות שתוארו כאן, ובהן טענות החייב לפי סעיף 7, ההגנות מפני שינוי החוב לפי סעיף 5 והפטר בשל התנהגות הנושה לפי סעיף 6.
מה עושים אם הערבות ניתנה על שטר והוגשה להוצאה לפועל?
לעיתים הערב לא חתם רק על כתב ערבות, אלא גם על שטר חוב כערב. לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, שטר חליפין, שטר חוב ושיק ניתנים לביצוע כמו פסק דין, והנושה יכול להגיש אותם ישירות ללשכת ההוצאה לפועל בלי תביעה מוקדמת בבית המשפט.
הערב שמקבל אזהרה בתיק כזה רשאי להגיש התנגדות לביצוע, נתמכת בתצהיר שבו מפורטים העובדות והנימוקים. המועד להגשת ההתנגדות הוא 30 ימים מיום המצאת האזהרה. משהוגשה התנגדות, רשם ההוצאה לפועל מעכב את הביצוע ומעביר את העניין לבית המשפט. מי שמפספס את המועד מוצא את עצמו מול הליכי גבייה פעילים, ולכן את האזהרה צריך לבדוק ביום שהיא מגיעה. הליך ההתנגדות עצמו מוסבר במאמר על התנגדות לביצוע שטר.
בהתנגדות אפשר להעלות את טענות ההגנה של הערב לפי חוק הערבות. ערב מוגן יכול לבחון, בין השאר, אם פתיחת התיק נגדו היא "מימוש סעד" לפני שהתקיימו התנאים של סעיף 27, לאור ההגדרה הרחבה שבסעיף 27(ד). זו שאלה שתלויה בנסיבות, ולא כדאי להניח את התשובה מראש.
מסלול נוסף שבו נושה יכול להגיע להוצאה לפועל בלי פסק דין הוא תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1. המסלול מיועד לתביעה על סכום כסף קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב, בתקרה הנקובה בסעיף (75,000 שקלים חדשים ביום הגשת התביעה לפי נוסח הסעיף, ושר המשפטים רשאי לקבוע בצו סכום גבוה יותר). לפני הגשת הבקשה הנושה צריך להמציא התראה בדואר רשום עם אישור מסירה, והבקשה מוגשת רק בתום 30 ימים מההמצאה. אם חלפה שנה מהמצאת ההתראה, הנושה צריך להמציא התראה חדשה לפני שיגיש את הבקשה. גם כאן הנתבע רשאי להגיש התנגדות בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה, והתיק עובר לבית המשפט.
כשהתביעה נגד הערב מוגשת בדרך הרגילה, כלומר כתב תביעה לבית המשפט, היא מוגשת לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי לפי סכום התביעה, והמועדים להגשת כתב הגנה נקבעים בתקנות סדר הדין האזרחי. ניהול ההגנה בבית המשפט הוא חלק מעבודת ליטיגציה אזרחית.
מה קורה כשיש כמה ערבים לאותה הלוואה?
ערבים רגילים אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד עם החייב, כך שהנושה יכול לדרוש מכל אחד מהם את מלוא החוב שבתחום ערבותו. ערבים מוגנים נמצאים במצב אחר. לפי סעיף 29 הם חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים. אם לאותה הלוואה יש גם ערבים שאינם מוגנים, החלק של כל ערב מוגן מחושב לפי מספר כל הערבים. ואם הסכום הנקוב בחוזה הערבות של ערב מוגן נמוך מחלקו, הוא אינו חב מעבר לסכום הנקוב.
לכן ערב מוגן שמקבל דרישה למלוא החוב צריך לבדוק כמה ערבים חתמו, ומה נקוב בחוזה הערבות שלו.
האם הערב שילם יכול לחזור אל החייב?
כן. סעיף 9 קובע שערב זכאי לחזור על החייב ולהיפרע ממנו את מה ששילם, בתוספת הוצאות סבירות וריבית שקלית מיום התשלום, אלא אם הערבות ניתנה בלי הסכמת החייב. לפי סעיף 12, אם החוב היה מובטח גם בשעבוד על נכס של החייב, השעבוד עובר לזכות הערב לאחר שמילא את ערבותו, במידה שהדבר אינו פוגע בזכויות הנושה. לגבי ערב מוגן, סעיף 28 מוסיף שאחרי ששילם, דינו כדין הנושה בהליכי הגבייה שהנושה פתח נגד החייב, והוא רשאי להמשיך בהם.
יש סייג. לפי סעיף 10, ערב שהייתה לו טענת הגנה שידע עליה ולא התגונן בה עלול לאבד את זכותו לחזור אל החייב באותה מידה. הסייג אינו חל אם הערב שלח לחייב הודעה על כוונתו לשלם ונתן לו זמן סביר לפנות לבית המשפט. ערב שעומד לשלם יעשה נכון אם ישלח הודעה כזו בכתב לפני התשלום.
אפשר לבטל ערבות לפני שנוצר החוב?
לגבי ערבות לחיוב עתידי, סעיף 15 מאפשר לערב לבטל את ערבותו בהודעה בכתב לנושה, כל עוד החוב שהיא מבטיחה לא נוצר. הערב יצטרך לפצות את הנושה על נזק שנגרם לו בגלל הביטול, ואם הערבות ניתנה בהסכמת החייב, עליו גם להודיע לחייב זמן סביר מראש. זו אפשרות שכדאי להכיר כשמדובר בערבות כללית לחשבון או למסגרת אשראי, ולא אחרי שההלוואה כבר ניתנה.
מקרה אחר הוא ערבות מוגבלת בזמן. בפסק הדין מכפר סבא העיר בית המשפט, בלי להכריע בכך, שיש להבחין בין ערבות שמועד הפקיעה שלה מגביל רק את מועד היווצרות החוב, לבין ערבות שהמועד שבה מגביל גם את המועד שבו הנושה צריך למסור לערב דרישה. לפי ההערה, כשהנוסח קובע במפורש שהדרישה תימסר בתוך תקופה מסוימת, דרישה מאוחרת צפויה שלא להקים חיוב, גם לגבי חוב שנוצר קודם. כשהנוסח אינו מבהיר זאת, בית המשפט ציין שיש בפסיקה מחלוקת והתוצאה אינה חד משמעית. לכן לשון כתב הערבות היא נקודת המוצא. באותו תיק הנושה חויב בהוצאות הערבה, בין היתר משום שהעיקולים שהטיל בתיק ההוצאה לפועל נגד עיזבון החייב עלו על סכום התביעה ולא מומשו בזמן, ומשום שהגיש את תצהיריו באיחור של כארבעה חודשים והאריך את ההליך.
מה כדאי לעשות כשמגיעה דרישה או תביעה?
סדר פעולות מעשי עוזר שלא לפספס הגנה:
- לבדוק את המועד האחרון לתגובה: 30 ימים להתנגדות בהוצאה לפועל, או המועד להגשת כתב הגנה בתביעה רגילה.
- לבקש מהנושה העתק של כתב הערבות, של טופס הגילוי ושל חוזה ההלוואה. ערב יחיד זכאי לקבל את חוזה ההלוואה לפי סעיף 24(ב).
- לבדוק אם הנושה הוא גוף שמלווה במהלך עסקיו, ואם הערב עונה על ההגדרה של ערב יחיד או ערב מוגן.
- לבדוק מתי החל הפיגור ומתי, אם בכלל, נשלחה הודעה בדואר רשום.
- לבדוק מה נעשה מול החייב: האם ניתן נגדו פסק דין, האם נפתח תיק הוצאה לפועל, והאם מומשו בטוחות.
- לבדוק אם החוב שונה, נדחה, הוגדל או הוסדר מאחורי גבו של הערב.
כשיש חשש שהחייב מבריח נכסים, והערב שוקל לתבוע אותו לאחר תשלום, אפשר לשקול גם סעד זמני נגדו. על התנאים לכך ראו את המאמר על עיקול זמני.
שאלות נפוצות
הבנק יכול לתבוע אותי לפני שתבע את הלווה?
ככלל הנושה צריך לדרוש תחילה מהחייב, אלא אם ויתרתם על כך בכתב הערבות או שמתקיים חריג בסעיף 8. אם אתם ערב מוגן, אפשר לתבוע אתכם רק אחרי פסק דין נגד החייב ואישור רשם ההוצאה לפועל שננקטו נגדו כל ההליכים הסבירים.
איך יודעים אם אני ערב מוגן?
צריך שלושה דברים: שהנושה מלווה כסף במהלך עסקיו, שאתם ערב יחיד (לא תאגיד, לא בן זוג ולא שותף של החייב), ושסכום הערבות הנקוב בחוזה בתוך התקרה שבסעיף 19, כפי שהיא מעודכנת לפי המדד.
לא קיבלתי הודעה על הפיגור. אני משוחרר מהערבות?
לא בהכרח. לפי סעיף 26 ערב יחיד מופטר כדי הנזק שנגרם לו בגלל שלא קיבל הודעה. צריך להראות נזק וקשר סיבתי בינו לבין אי ההודעה.
הבנק והלווה הגדילו את ההלוואה בלי לשאול אותי. אני חייב גם את התוספת?
לפי סעיף 5(ב), הגדלת החוב בהסכם בין החייב לנושה אינה משנה את חיובו של הערב. שינוי יסודי אחר שפוגע בזכויותיכם עשוי לאפשר לכם לבטל את הערבות לפי סעיף 5(ג).
קיבלתי אזהרה מההוצאה לפועל על שטר שחתמתי עליו כערב. כמה זמן יש לי?
לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר הוא 30 ימים מיום המצאת האזהרה. ההתנגדות צריכה להיות נתמכת בתצהיר.
אם החוב של הלווה התיישן, גם החוב שלי התיישן?
כן. לפי סעיף 7(ב), התיישנות התביעה נגד החייב מביאה להתיישנות התביעה נגד הערב, אם זו לא התיישנה לפני כן.
שילמתי במקום הלווה. אפשר לקבל את הכסף בחזרה?
סעיף 9 מאפשר לחזור אל החייב ולגבות ממנו את מה ששילמתם, בתוספת הוצאות סבירות וריבית, אלא אם הערבות ניתנה בלי הסכמתו. כדאי לשלוח לו הודעה לפני התשלום, לפי סעיף 10(ב).
סיכום
תביעה נגד ערב אינה נגמרת בחתימה על כתב הערבות. החוק בודק מה בדיוק התחייב הערב, מה נמסר לו לפני החתימה, מה עשה הנושה מול החייב, ומתי הודיע לערב על הפיגור. ערב יחיד וערב מוגן נהנים מהגנות רחבות במיוחד, אבל גם ערב רגיל, כשההתחייבות שלו היא ערבות ולא התחייבות לשיפוי, יכול להעלות את כל טענות החייב, טענת התיישנות וטענות על שינוי החוב או על התנהגות הנושה. מה שמכריע בדרך כלל הוא המסמכים והמועדים, ובראשם 30 הימים להתנגדות בהוצאה לפועל.
המשרד מייצג ערבים ונושים בתביעות כספיות ובהליכי גבייה, מבדיקת כתב הערבות וטופסי הגילוי ועד ניהול ההתנגדות או ההגנה בבית המשפט. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.