הרטיבות בחניון חוזרת בכל חורף, אריחי החיפוי בחזית מתחילים להתנתק, והמעלית נתקעת פעם בשבוע. כל השכנים רואים את אותם ליקויים, אבל כשמגיע הזמן לפעול מתברר שאף אחד לא בטוח מי צריך לפנות לקבלן, מי צריך לחתום, ומה קורה אם חלק מהשכנים לא רוצים להשתתף. בעל דירה אחד מבקש לתבוע לבד, ועד הבית חושש לקחת על עצמו הליך משפטי, והקבלן מנצל את חוסר הבהירות כדי למשוך זמן.
השאלה מי תובע אינה טכנית. היא קובעת מי יחתום על ייפוי הכוח לעורך הדין, למי ייפסק הפיצוי, אילו ראשי נזק אפשר לדרוש ומי יישא בהוצאות אם התביעה תיכשל. המאמר עובר על הנקודות האלה לפי לשון החוק ולפי פסיקה עדכנית, ומסביר גם את מה שכתבות רבות בנושא משאירות בחוץ: מה עושים כשאין נציגות מתפקדת, מה ההבדל בין רכוש משותף לחלק מוצמד, ואיך מבטיחים שהתביעה לא תיפול על שאלת ההרשאה. לתמונה הרחבה של התחום ראו את העמוד על ליקויי בנייה בדירות קבלן.
מה נחשב רכוש משותף, ומה לא?
סעיף 52 לחוק המקרקעין מגדיר רכוש משותף כ"כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות". ההגדרה מונה במפורש את הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, המעליות והמקלטים. היא כוללת גם מתקני הסקה או מים וכיוצא באלה, המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או את מרביתם, ואפילו הם נמצאים בתחומי דירה מסוימת. כלומר, צנרת ראשית שעוברת בתוך דירה אחת אינה הופכת לדירה של אותו בעל דירה רק משום מיקומה.
לפי סעיף 55(א), לכל דירה צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף. בעל דירה אינו "בעלים" של קטע מסוים בלובי. יש לו חלק יחסי בכל הרכוש המשותף, יחד עם כל השכנים. מכאן נובע ההיגיון שבו ליקוי ברכוש המשותף הוא עניין של כולם.
החריג החשוב נמצא בסעיף 55(ג). בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שחלק מסוים של הרכוש המשותף יוצמד לדירה פלונית, למשל גג לדירת הפנטהאוז או חצר לדירת הגן. לגבי חלק כזה, הסעיף קובע שלא יחולו עליו הוראות הפרק בנוגע לרכוש המשותף, ו"דינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד". המשמעות המעשית היא שליקוי בגג מוצמד נבחן בדרך כלל כליקוי בדירה של מי שהגג הוצמד לו, ולא כעניין לנציגות. הסעיף גם מוציא מכלל האפשרות הצמדה של חדרי מדרגות, מעלית, מקלטים ומתקנים שנועדו לשמש את כל בעלי הדירות.
לכן הצעד הראשון הוא לבדוק את התקנון הרשום ואת תשריט הבית. בלי זה קשה לדעת אם ליקוי מסוים שייך לרכוש המשותף או לדירה מסוימת, וממילא מי הצד הנכון לתבוע.
מי רשאי לתבוע את הקבלן על ליקויים ברכוש המשותף?
לפי סעיף 65 לחוק המקרקעין, לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית, והיא תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון. סעיף 69 קובע שהנציגות "תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף", ושהיא זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי בשם כל בעלי הדירות.
בית המשפט העליון חזר על משמעות ההוראה הזו ברע"א 40874-12-24 (30.7.2025). נקבע שם שהנציגות היא אישיות משפטית נפרדת, שלוח מכוח החוק של בעלי הדירות, שכשרותה מוגבלת לעניינים של החזקה תקינה וניהול הבית. עוד נקבע שכאשר הנציגות נוקטת פעולה משפטית בגדרי סמכותה, הפעולה מחייבת את כל בעלי הדירות, בין אם הסכימו לה ובין אם התנגדו לה. ההליך שם עצמו היה תביעה של נציגות נגד חברה קבלנית בגין ליקויי בנייה בשטחים המשותפים.
בפסק דין מ-10.9.2026, ת"א (שלום חי') 36235-01-20, יישם בית משפט השלום בחיפה את הכלל על ליקויים בחדר המדרגות, בלובי, בפירים, בחדר האשפה, בקירות התמך ובחצר. בית המשפט קבע שליקויים אלה נמצאים "בליבת" העניין שסעיף 69 מסדיר, ושהזכות לדרוש את תיקונם, ולחלופין פיצוי בגובה עלות התיקון, נתונה לנציגות. הפיצוי נפסק לזכות הנציגות, שתפעל לביצוע התיקונים לטובת כלל בעלי הדירות. כדאי לדעת שאותו תיק עסק בהסכם תמ"א בין הדיירים הוותיקים לחברה שביצעה את העבודות, ובית המשפט לא הכריע אם חוק המכר (דירות) חל על היחסים ביניהם. הקביעה על מעמד הנציגות נשענה על סעיף 69 לחוק המקרקעין, ולא על חוק המכר.
האם דייר אחד יכול לתבוע לבד?
כאן נמצא המלכוד שרוב הכתבות בנושא לא מתעכבות עליו. דייר שתובע לבד על ליקוי ברכוש המשותף עלול לגלות שהזכות לדרוש את התיקון אינה שלו. בפסק הדין מספטמבר 2026 תיאר בית משפט השלום פסק דין קודם של בית משפט שלום, שבו נקבע שהזכות לדרוש את ביצוע התיקונים שמנה המומחה ברכוש המשותף נתונה לנציגות ולא לדיירת היחידה שתבעה. אלה החלטות של ערכאה דיונית ולא הלכה מחייבת, אבל זו בדיוק הטענה הראשונה שקבלן יעלה מול תובע יחיד.
מה שכן נשאר בידי כל בעל דירה:
- ליקויים בדירה שלו. בית המשפט ציין במפורש שאין בקביעה על מעמד הנציגות כדי לגרוע מזכותו של בעל דירה לתבוע בגין ליקויים בדירתו שלו.
- נזק אישי. עוגמת נפש היא נזק שנגרם לבני אדם ולא לגוף מנהלי, ולכן בית המשפט קבע שהיא אינה חלק מסמכות הנציגות. היא נפסקת למי שהוכיח נסיבות אישיות.
- דרישה מהנציגות לפעול. כשהנציגות אינה מטפלת ברכוש המשותף, בעל דירה יכול להביא סכסוך עם בעלי הדירות בדבר זכויותיהם וחובותיהם לפי התקנון להכרעת המפקח על רישום מקרקעין (סעיף 72(א)).
| השאלה | מי עוסק בה |
|---|---|
| תיקון ליקוי בלובי, בחזית, במעלית או בחניון | הנציגות, בשם כל בעלי הדירות |
| פיצוי בגובה עלות התיקון ברכוש המשותף | הנציגות |
| ליקוי בתוך דירה מסוימת | בעל הדירה, הקונה או קונה המשנה |
| ליקוי בחלק שהוצמד לדירה, כמו גג או חצר | בדרך כלל בעל הדירה שאליה הוצמד |
| עוגמת נפש ונזק אישי אחר | כל בעל דירה לעצמו, עם הוכחה אישית |
מה קורה כשאין נציגות, או כשלא ברור מי הנציגות?
בבניינים חדשים זה מצב שכיח. הבניין אוכלס, אבל עדיין לא נבחרה נציגות, או שיש ועד שנבחר באופן לא פורמלי. סעיף 66 קובע שעם רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים ימנה המפקח נציגות זמנית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון, ודינה של הנציגות הזמנית לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי התקנון. כלומר, ברגע הרישום משתנה זהות הגוף המוסמך לפעול בשם הבית.
גם בניין שעדיין לא נרשם אינו נותר בלי מסגרת. ההגדרה של "בית משותף" בסעיף 52 מתייחסת לבית שנרשם בפנקס, אבל סעיף 77א מגדיר "בית" שיש בו לפחות שתי דירות ואינו רשום כבית משותף, וסעיף 77ב מחיל עליו, בשינויים המחויבים, בין השאר את סעיפים 65, 68 עד 70 ו-72 עד 77. לכן גם בבית כזה פועלת נציגות שמשמשת מורשה של בעלי הדירות לפי סעיף 69. השאלה המעשית בשני המצבים זהה: מי הנציגות המוסמכת ביום הגשת התביעה.
עד כמה זה חשוב אפשר ללמוד מפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מ-3.11.2026, עש"א (מחוזי חי') 3862-07-26. ערעור הוגש שם בשם נציגות, אבל ייפוי הכוח לעורכת הדין נחתם בידי אנשים שכבר לא היו חברי הנציגות במועד ההגשה, משום שהבית נרשם בינתיים ומונתה לו נציגות זמנית. בית המשפט קבע שהערעור לא הוגש בידי הנציגות, משום שמי שפעל בשמה לא היה מוסמך לכך, ודי בכך כדי למחוק אותו. בינתיים כינסו בעלי הדירות אסיפה כללית ובחרו נציגות ראשונה, והיא שביקשה למחוק את הערעור, כך שהמחיקה נעשתה גם לבקשתה. ההליך שם לא עסק בליקויי בנייה, אבל הלקח זהה: לפני שמגישים תביעה בשם הנציגות, מוודאים מי חבריה ביום ההגשה ושההחלטה לתבוע התקבלה כדין.
על מה אפשר לתבוע, ועל מה לא?
הסעד המרכזי בתביעת נציגות הוא תיקון הליקויים, או פיצוי בגובה עלות התיקון. בפסק הדין מספטמבר 2026 נדחתה תביעת הנציגות לפיצוי מוסכם בגין איחור בהשלמת העבודות, משום שזה סעד חוזי אישי של מי שחתמו על ההסכם, והוא חורג מגדר סמכות הנציגות. אותו בית משפט דחה גם את תביעת הנציגות לעוגמת נפש.
ההכרעה בנקודה האחרונה מלמדת משהו מעשי על הכנת התיק. באותו הליך הוגש תצהיר אחד בשם עשרים ואחד תובעים. בית המשפט קבע שעוגמת נפש היא ראש נזק סובייקטיבי ואינדיבידואלי, ושעד אחד אינו יכול להעיד על עוגמת הנפש של אחרים. פיצוי נפסק רק למי שהעידו על נסיבותיהם, ושאר התביעה בראש נזק זה נדחתה. לכן, אם בעלי הדירות מבקשים פיצוי אישי לצד התביעה על הרכוש המשותף, כל אחד מהם צריך להיות תובע בעצמו ולהביא ראיות על מה שנגרם לו.
אילו מועדים חלים על ליקויים ברכוש המשותף?
תקופת הבדק ותקופת האחריות. לפי סעיף 4(א)(2) לחוק המכר (דירות), אי-התאמה שהתגלתה תוך תקופת הבדק היא אי-קיום חיוב של המוכר, אלא אם הוכיח שנגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה. סעיף 4(ג) מגדיר תקופת בדק כתקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה. התוספת קובעת תקופה לפי סוג הליקוי:
| סוג הליקוי לפי התוספת | תקופת הבדק |
|---|---|
| ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק | שנתיים |
| ליקוי בריצוף וחיפוי פנים, לרבות שקיעות ושחיקה | שנתיים |
| כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודוודים | שלוש שנים |
| ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות במרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים | שלוש שנים |
| כשל במרכיבי מערכות הבידוד התרמי | שלוש שנים |
| כשל במערכות צנרת, לרבות נזילות | ארבע שנים |
| כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות | ארבע שנים |
| סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ"מ ברכיבים לא נושאים | חמש שנים |
| התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ | שבע שנים |
| כל אי-התאמה אחרת שאינה אי-התאמה יסודית | שנה אחת |
לפי התוספת, "פיתוח חצר" כולל גם שבילים, משטחים, קירות, גדרות, רכיבים בנויים ומערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת. בתום תקופת הבדק מתחילה תקופת אחריות של שלוש שנים (סעיף 4(ג)). בה הנטל מתהפך, והקונה או קונה המשנה צריך להוכיח שמקור אי-ההתאמה בתכנון, בעבודה או בחומרים (סעיף 4(א)(3)). לאי-התאמה יסודית, כלומר אי-התאמה בחלקי הבניין הנושאים עומסים שנוגעת ליציבותו ולבטיחותו, נקבעה תקופה של 20 שנים מהעמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר (סעיף 4(א)(4)). על הטבלה ועל שיוך ליקוי לשורה הנכונה הרחבנו במאמר על תקופת בדק בדירה חדשה.
הודעה למוכר. סעיף 4א לחוק המכר (דירות) קובע שהקונה או קונה המשנה זכאי להסתמך על אי-התאמה שניתן היה לגלות בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר בתוך שנה, ועל אי-התאמה שלא ניתן היה לגלות בבדיקה סבירה אם הודיע עליה תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה. ברכוש המשותף החשש הוא שכל שכן יניח שמישהו אחר כבר הודיע. הודעה מרוכזת בשם הנציגות, עם פירוט ותצלומים, פותרת את הבעיה. גם בתיק התמ"א מספטמבר 2026, שבו טענה הנתבעת שלא הודיעו לה בזמן, דחה בית המשפט את הטענה. הוא הסתמך על פניות חוזרות אליה בעניין ליקויים ברכוש המשותף, עם פירוט ותצלומים, שהיא אף השיבה להן, ועל הודאתה בכתב ההגנה שתיקנה כל אימת שנקראה לכך. זה בדיוק התיעוד שצריך לייצר.
הזדמנות לתיקון. סעיף 4ב(א) מחייב לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן אי-התאמה הניתנת לתיקון, ומחייב את המוכר לתקן תוך זמן סביר. סעיף 4ב(ב) מאפשר לתקן על חשבון המוכר כשהליקוי חזר אחרי תיקון בתוך שנתיים ממועד ההודעה, או כשהתיקון דחוף והמוכר לא תיקן אותו בתוך זמן סביר. ברכוש המשותף השאלה המעשית היא מי מתאם את הגישה לצוותי הקבלן. כדאי שזו תהיה הנציגות, כדי שלא ייטען אחר כך שהדיירים מנעו את התיקון. על ניהול שלב התיקון הרחבנו במאמר הקבלן לא מתקן ליקויים.
התיישנות. לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים, ולפי סעיף 6 היא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. תקופות הבדק והאחריות אינן תקופת ההתיישנות. בתיק התמ"א מספטמבר 2026 נדונה תקופת אחריות חוזית של 12 חודשים שנקבעה בהסכם, ובית המשפט קבע שתניה חוזית שמגבילה את תקופת האחריות אינה מקצרת את תקופת ההתיישנות. התביעה שם הוגשה כשלוש שנים אחרי השלמת העבודות, בתוך שבע השנים. מתי בדיוק נולדת העילה בליקוי מסוים היא שאלה שעשויה להיות שנויה במחלוקת, ולכן לא כדאי לבנות על הקצה של התקופה.
ליקויים בשלד. כשהליקוי ברכוש המשותף נוגע לחלקים הנושאים של הבניין וליציבותו, ייתכן שמדובר באי-התאמה יסודית, שלה הסדר נפרד בחוק. ראו את המאמר על אי התאמה יסודית בדירה מקבלן.
לאיזו ערכאה פונים?
סעיף 72(א) לחוק המקרקעין מקנה למפקח על רישום מקרקעין סמכות להכריע בסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון ולפי הסעיפים המנויים בו. תביעה נגד הקבלן על ליקויי בנייה אינה סכסוך כזה. גם כשהיזם עדיין מחזיק דירות בבניין, התביעה נגדו על הליקויים נשענת על חוזה המכר ועל דיני החוזים והנזיקין, ולא על התקנון.
לכן הערכאה נקבעת לפי סכום התביעה. לפי סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט, בית משפט השלום דן בתביעות אזרחיות, למעט תביעות הנוגעות למקרקעין, כשסכום התביעה אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה. תביעה בסכום גבוה מזה מוגשת לבית המשפט המחוזי. שר המשפטים רשאי להגדיל את הסכום בצו (סעיף 51(ב)), ולכן כדאי לבדוק אותו ביום ההגשה. שני התיקים שנזכרו כאן כתביעות של נציגות נגד קבלן התנהלו בבית משפט השלום.
המפקח רלוונטי לשאלות שבין השכנים לבין עצמם, למשל נציגות שאינה פועלת או מחלוקת על חלוקת ההוצאות. כשליקוי ברכוש המשותף נגרם מעבודות של אחד הדיירים, התמונה מורכבת יותר. לפי סעיף 72(ב), בסכסוך בין בעלי דירות בדבר הסגת גבול של בעל דירה לגבי הרכוש המשותף, התובע בוחר אם להביא אותו לבית משפט מוסמך או למפקח. תביעת פיצויים על הנזק עשויה להיות בסמכות בית המשפט, ולכן בוחרים את הערכאה לפי הסעד המבוקש.
סעיף 72(ד) קובע שהאמור בסעיף אינו גורע מתוקפו של הסכם למסור לבורר סכסוכים בין בעלי הדירות. תניית בוררות בחוזה המכר מול הקבלן היא עניין נפרד, וכדאי לבדוק מראש את נוסחה ועל מי היא חלה.
מה המשמעות הכספית של החלטה לתבוע בשם הנציגות?
נקודה שכמעט לא מדברים עליה: התביעה אינה "של הוועד". בית המשפט העליון קבע ברע"א 40874-12-24 שחובותיה של נציגות, כתוצאה מפעולות שנעשו בתחומי הרשאתה, כמוהם כחובותיהם של בעלי הדירות שהיא מייצגת, ושאחריותם אינה מוגבלת. מכאן שאם התביעה תידחה ויוטלו הוצאות, הן עשויות להיות מוטלות בסופו של דבר על כל בעלי הדירות.
לאותו טעם קבע בית המשפט העליון שאין לחייב נציגות בערובה להוצאות הנתבע כברירת מחדל, כפי שנעשה בחברה בערבון מוגבל. בקשה לערובה נבחנת לפי הכלל הרגיל שבתקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ובית המשפט רשאי לשקול גם קשיים מעשיים בגבייה מבעלי הדירות. בפועל, המשמעות היא שהשכנים צריכים לקבל את ההחלטה לתבוע בעיניים פקוחות, עם הערכה מקצועית של הליקויים ושל הסיכויים.
איך מתכוננים נכון לתביעה על הרכוש המשותף?
- זיהוי: בודקים בתקנון ובתשריט אילו חלקים הם רכוש משותף ואילו הוצמדו לדירות.
- הרשאה: מוודאים מי חברי הנציגות ביום ההגשה ושההחלטה לפעול התקבלה לפי התקנון.
- הודעה: שולחים לקבלן הודעה מרוכזת בכתב, עם פירוט ותצלומים, ושומרים ראיה.
- מועדים: מאתרים את פרוטוקול המסירה ומשייכים כל ליקוי לשורה בתוספת.
- חוות דעת: מזמינים בדיקה של מהנדס, ולעיתים גם של מומחה מערכות למעליות ולמערכות אחרות.
- תובעים נוספים: מחליטים אם בעלי דירות יצטרפו כתובעים לגבי ליקויים בדירות ולגבי נזק אישי.
לגבי חוות הדעת, כדאי לזכור שבתביעות כאלה בית המשפט ממנה לא פעם מומחה מטעמו, ושחוות הדעת של הצדדים נבחנות מולו. בפסק הדין מספטמבר 2026 אומצה חוות הדעת של מומחה בית המשפט, ובית המשפט ציין פערים גדולים בין האומדנים שהגישו התובעים לבין הממצאים. חוות דעת מקצועית וזהירה מועילה יותר מחוות דעת מנופחת.
ליקויים ברכוש המשותף מעלים לעיתים גם מחלוקות בין השכנים עצמם, על חלוקת ההוצאות או על אחריות של דייר ששיפץ. מחלוקות כאלה מתבררות לפי הכללים שבפרק על הערכאה, ולעיתים כדאי לפתור אותן באסיפה הכללית עוד לפני שפונים לקבלן.
שאלות נפוצות
האם ועד הבית צריך הסכמה של כל הדיירים כדי לתבוע את הקבלן?
לפי סעיף 69 לחוק המקרקעין, הנציגות משמשת מורשה של כל בעלי הדירות בעניינים של החזקה תקינה וניהול הבית, ובית המשפט העליון קבע שפעולה בגדרי סמכותה מחייבת את כולם, גם את מי שהתנגד. עדיין צריך לוודא שההחלטה התקבלה כנדרש לפי התקנון.
אפשר לתבוע לבד על ליקוי בלובי או במעלית?
זה מסלול בעייתי. סעיף 69 מעמיד את הנציגות כמורשה של כל בעלי הדירות, ובבתי משפט השלום יש החלטות שראו בדרישת התיקון ברכוש המשותף זכות של הנציגות ולא של דייר יחיד. דייר יכול לתבוע על ליקויים בדירה שלו ועל נזק אישי, ולדרוש מהנציגות לפעול.
הגג מוצמד לדירה שלי. מי אחראי לתבוע על ליקוי בו?
לפי סעיף 55(ג), חלק מהרכוש המשותף שהוצמד לדירה דינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד. לכן ליקוי בו נבחן בדרך כלל כליקוי בדירה שלכם. בדקו את נוסח ההצמדה בתקנון הרשום.
הנציגות יכולה לתבוע עוגמת נפש בשם כל הדיירים?
לפי פסק דין מספטמבר 2026, לא. עוגמת נפש היא נזק אישי, וסמכות הנציגות נוגעת לניהול הרכוש המשותף. כל בעל דירה שמבקש פיצוי כזה צריך לתבוע בעצמו ולהוכיח את נסיבותיו.
עד מתי אפשר להגיש תביעה על ליקויים ברכוש המשותף?
יש כמה מישורים. תקופת הבדק נעה בין שנה לשבע שנים לפי סוג הליקוי, ואחריה שלוש שנות אחריות שבהן הקונה מוכיח את מקור הליקוי. מול המוכר חלה גם חובת הודעה לפי סעיף 4א. בנפרד, ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים מיום שנולדה העילה.
תובעים את הקבלן אצל המפקח על רישום מקרקעין?
לא. סעיף 72 מקנה למפקח סמכות בסכסוכים בין בעלי דירות לפי התקנון. תביעה נגד הקבלן נשענת על חוזה המכר, ומוגשת לבית משפט השלום עד 2,500,000 שקלים חדשים ביום ההגשה, ומעל לכך לבית המשפט המחוזי.
אם התביעה של הנציגות תידחה, מי משלם את ההוצאות?
בית המשפט העליון קבע שחובות הנציגות, בתחומי הרשאתה, הם חובות של בעלי הדירות שהיא מייצגת, ושאחריותם אינה מוגבלת. לכן ההחלטה לתבוע היא החלטה כספית של כל הבניין.
סיכום
ליקויים ברכוש המשותף הם עניין של כל הבניין, והחוק מרכז את הטיפול בהם בידי הנציגות. היא שתובעת את התיקון או את עלותו, ופעולתה מחייבת את כל בעלי הדירות. מה שאישי נשאר אישי: ליקויים בתוך הדירה, נזק כמו עוגמת נפש, וחלק מוצמד שדינו כדין הדירה. ההצלחה מתחילה בהרשאה תקינה, בהודעה מתועדת לקבלן ובחוות דעת מבוססת, הרבה לפני שמגיעים לבית המשפט.
המשרד מלווה נציגויות של בתים משותפים ובעלי דירות מול קבלנים ויזמים, מבדיקת התקנון וההרשאה ועד ניהול ההליך. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.