מי שמקבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל על שיק שחזר או על שטר חוב שחתם עליו לפני שנים, מגלה בדרך כלל שהזמן קצר בהרבה ממה שחשב. שטר הוא מסמך שניתן לביצוע כמו פסק דין של בית משפט, כך קובע סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל. כלומר, הנושה לא צריך להגיש תביעה ולחכות לפסק דין. הוא פותח תיק, האזהרה נמסרת, ואם לא קורה דבר, הליכי הגבייה מתחילים.
ההתנגדות לביצוע שטר היא הדרך לעצור את התהליך הזה ולהעביר את המחלוקת לבית המשפט. היא אינה טופס פורמלי. היא כתב טענות שנבחן לגופו, ובמקרים רבים התוצאה שלו נקבעת כבר בניסוח הראשון ובתצהיר שמצורף אליו. המאמר מסביר מה המועדים, לאן מגישים, מה עושים אם המועד עבר, אילו טענות נשמעות בפועל, ומה קורה אחרי שהתיק מגיע לבית המשפט.
אם אתם בצד השני, כלומר מחזיקים שיק או שטר ורוצים לגבות, ראו את המאמר על פתיחת תיק בהוצאה לפועל. לתמונה הרחבה של התחום, ראו את העמוד על תביעות כספיות וגביית חובות.
מה זה תיק לביצוע שטר, ולמה הוא שונה מתביעה רגילה?
סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל חל על שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות. מי שמבקש לבצע שטר מגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, והבקשה מטופלת כאילו הייתה בקשה לביצוע פסק דין (סעיף 81א(ב)). אין דיון מוקדם, אין שופט שבודק את הטענות, ואין הזדמנות להסביר לפני שהאזהרה נשלחת.
ההבדל המעשי גדול. בתביעה רגילה התובע צריך להגיש כתב תביעה, הנתבע מגיש כתב הגנה, ורק אחרי בירור ניתן פסק דין. בתיק שטר הסדר הפוך: הגבייה מוכנה לצאת לדרך, והחייב הוא שצריך ליזום כדי לעצור אותה. מי שלא מגיש התנגדות, למעשה מוותר על ההזדמנות להתגונן, וההליכים ממשיכים כאילו ניתן נגדו פסק דין.
לכן הדבר הראשון לעשות כשמגיעה אזהרה הוא לרשום את היום שבו היא נמסרה. מהיום הזה נספרים המועדים.
תוך כמה זמן מגישים התנגדות לביצוע שטר?
סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל קובע שהמועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה הוא שלושים ימים מיום המצאת האזהרה. תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל חוזרת על אותו מועד. הספירה מתחילה מיום ההמצאה, לא מיום שבו החייב קרא את האזהרה או הבין מה כתוב בה.
כדאי לשים לב לשתי נקודות. הראשונה: ההתנגדות מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל, ולכן מה שקובע הוא מועד ההגשה ללשכה. כך גם קבע בית משפט השלום בתל אביב בהחלטה מאוקטובר 2026, שבה נאמר שמועד קליטת ההליך בבית המשפט אינו רלוונטי לחישוב האיחור (ת"ט 39047-03-26, 18.10.2026). השנייה: המצאה פגומה יכולה לשנות את התמונה. אם האזהרה נמסרה לכתובת שאינה הכתובת הנכונה, או שלא ברור למי נמסרה, ייתכן שהמועד לא התחיל לרוץ כלל. זו טענה עובדתית, וצריך לתמוך בה בתצהיר מפורט ובמסמכים, למשל אישור על כתובת מגורים אחרת בזמן המסירה.
בתקופות חירום הותקנו הוראות שעה לסדרי הדין בלשכות ההוצאה לפועל, שחלות על קבוצות מוגדרות ובתקופות מוגדרות. אם האזהרה נמסרה בתקופה כזו, כדאי לבדוק אם הוראת שעה חלה עליכם ומה היא קובעת, ולא להניח זאת מראש.
לאן מגישים את ההתנגדות ומה היא צריכה לכלול?
לפי תקנה 106(א), ההתנגדות מוגשת לאחת משתי לשכות: הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, או הלשכה שליד בית המשפט שיש לו סמכות מקומית לדון בתביעה על פי השטר. הבחירה הזו חשובה, כי היא קובעת לאיזה בית משפט יגיע התיק. אם בוחרים בלשכה שבה נפתח התיק, אפשר לבקש במסגרת ההתנגדות שהתיק יועבר לבית המשפט המוסמך מקומית, ולפרט את הטעמים לכך (תקנה 106(ה)). אם לא מפרטים טעמים לסמכות המקומית, יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך (תקנה 108(א)).
ההתנגדות צריכה לפרט את שם המתנגד והמבקש ואת מענם, את מספר תיק ההוצאה לפועל, את נימוקי ההתנגדות, את הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, ואת המען להמצאת מסמכים. לפי תקנה 106(ב) מצרפים אליה:
- תצהיר לאימות העובדות שבהתנגדות.
- העתק מכל מסמך שהמתנגד מסתמך עליו.
- העתקים של ההתנגדות ונספחיה, במספר שמספיק להמצאה לכל המבקשים.
- העתק של הבקשה לביצוע השטר עם כל נספחיה, אם צורפו כאלה.
- ייפוי כוח, אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין.
התצהיר הוא לב העניין. סעיף 81א(ג) לחוק דורש שההתנגדות תהיה נתמכת בתצהיר שבו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות. התצהיר הזה יהפוך בהמשך לכתב ההגנה, ובית המשפט יחליט בהתנגדות על בסיסו ועל בסיס החקירה של מי שחתם עליו. טענה שלא נכתבה בו, או נכתבה בכלליות, קשה מאוד להוסיף אחר כך.
האם ההתנגדות עוצרת את הליכי הגבייה?
כן, אם הוגשה בזמן. סעיף 81א(ג) קובע שמשהוגשה ההתנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את העניין לבית המשפט. תקנה 108(א) מפרטת: הרשם יצווה לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט את הבקשה לביצוע, את כתב ההתנגדות ואת כל הנספחים.
יש כאן שתי הסתייגויות. הראשונה: העיכוב הוא נגד המתנגד. אם חתמו על השטר כמה אנשים, למשל עושה וערבים, מי שלא הגיש התנגדות בעצמו לא נהנה מהעיכוב. השנייה: לפי תקנה 108(ג), הליכים שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למנהל הלשכה, כולל עיקולים, נשארים בתוקף כל עוד בית המשפט לא החליט אחרת. מי שחשבון הבנק שלו כבר עוקל צריך לבקש מבית המשפט החלטה מפורשת אם הוא רוצה שהעיקול יוסר.
מה עושים אם עברו 30 הימים?
המועד אינו סוף פסוק, אבל המצב מסתבך. תקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל מסדירה בקשה להארכת מועד, ומבחינה בין שני מצבים.
בקשה להארכת מועד שמוגשת בתוך 30 הימים מוגשת בכתב לאחת משתי הלשכות שתוארו למעלה, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים לסמכות המקומית של בית המשפט, והיא מועברת לבית המשפט המוסמך (תקנה 109(א)). זה מתאים, למשל, למי שקיבל אזהרה, מבין שיש לו הגנה, אבל צריך עוד זמן לאסוף מסמכים.
בקשה שמוגשת אחרי 30 הימים מוגשת באותה דרך, עם תצהיר ועיקר נימוקי ההתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל מעביר אותה לבית המשפט. כאן יש דרישה נוספת: בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה, המתנגד צריך לצרף לבקשה את כתב ההתנגדות עצמו (תקנה 109(א1)). לכן, ובמיוחד כשהאיחור כבר קיים, עדיף להגיש את ההתנגדות המלאה יחד עם הבקשה להארכת מועד.
ההבדל החשוב ביותר הוא העיכוב. בקשה להארכת מועד, בין שהוגשה בתוך 30 הימים ובין שאחריהם, אינה מעכבת את ההליכים מעצמה. בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך, ואף לפני שהחליט בבקשה להארכת המועד (תקנה 109(ב)). מי שמאחר וזקוק לעצירת העיקולים צריך לבקש עיכוב במפורש, ולא להניח שהוא יינתן.
אם בית המשפט האריך את המועד, ההתנגדות שהוגשה במועד שקבע נחשבת כאילו הוגשה בתוך 30 הימים (תקנה 109(א3)). על המתנגד להודיע ללשכה בכתב על החלטת בית המשפט, בהקדם האפשרי. כך גם לגבי החלטה לעכב את ההליכים (תקנה 109(ב)).
מתי בית המשפט יאריך את המועד?
המועד קבוע בחיקוק, ולכן נדרש טעם מיוחד כדי להאריך אותו. בהחלטה מבית משפט השלום בתל אביב מאוקטובר 2026 תוארה הגישה המקובלת: בבקשות מהסוג הזה נהוגה גישה מקלה יחסית, כי דחייה עלולה למנוע מהמבקש את יומו בבית המשפט. נשקלים משך האיחור, הסיבה לו, התנהלות המבקש וסיכויי ההגנה. ואולם, סיכויי הגנה טובים אינם תחליף להסבר לאיחור. באותו מקרה האיחור היה של כעשרים ימים, אבל התצהיר לא הסביר אותו, והבקשה נדחתה (ת"ט 39047-03-26, 18.10.2026). זו החלטה של ערכאה דיונית, אבל היא ממחישה את מה שבתי המשפט בודקים.
ההסבר צריך להיות בתצהיר, עם תאריכים. מתי קיבלתם את האזהרה, מתי פניתם לעורך דין או לסיוע המשפטי, מה קרה בין התאריכים, ולמה ההתנגדות לא הוגשה בזמן. טענה כללית שנדרש זמן להבין את התיק, בלי פירוט, לא תספיק.
בית המשפט העליון התייחס לנושא בספטמבר 2026, בהחלטה של שופט יחיד שדחה בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, אחרי שבית משפט השלום דחה את ההתנגדות ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור עליה. באותו עניין לא הוגשה בקשה כדין להארכת מועד, והמבקש לא פירט בתצהיר מתי וכיצד נודע לו על ההליך ולא התמודד עם אישור המסירה. בית המשפט הדגיש שההחלטה אם להאריך את המועד היא החלטה דיונית שבה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה אלא במקרים חריגים, ובוודאי לא בגלגול שלישי (רע"א 67875-08-26, 27.9.2026). על ההחלטות בהתנגדות אפשר להשיג בבית המשפט המחוזי, אבל כפי שעולה מאותו עניין, גם ערכאת הערעור הראשונה אינה נוטה להתערב בהחלטה שלא להאריך מועד. לכן הסיכוי האמיתי לתקן איחור נמצא בבקשה הראשונה.
| המצב | מה צריך לעשות |
|---|---|
| בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה | להגיש התנגדות עם תצהיר. הביצוע מעוכב והתיק עובר לבית המשפט |
| בתוך 30 הימים, אבל נדרש עוד זמן | להגיש בקשה להארכת מועד עם תצהיר ועיקר נימוקי ההתנגדות, ולבקש במפורש גם עיכוב הליכים, כי הבקשה אינה מעכבת את הגבייה מעצמה |
| אחרי 30 הימים | להגיש בקשה להארכת מועד עם תצהיר שמסביר את האיחור, לצרף את ההתנגדות, ולבקש עיכוב הליכים בנפרד |
| יש ספק אם האזהרה הומצאה כדין | לפרט בתצהיר את העובדות ואת המסמכים על ההמצאה, ולהגיש בכל זאת בהקדם |
מה קורה אחרי שההתנגדות מועברת לבית המשפט?
כשההתנגדות מגיעה לבית המשפט, משתנה מעמד המסמכים. לפי תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, דינה של בקשת ביצוע השטר הוא ככתב תביעה בסדר דין מקוצר. לפי תקנה 20(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הנתבע לא יתגונן אלא אם בית המשפט קיבל את ההתנגדות. כלומר, ההתנגדות היא בפועל בקשה לקבל רשות להתגונן.
בית המשפט מחליט על יסוד האמור בהתנגדות ועל יסוד חקירת המצהיר, אבל רשאי להחליט גם על יסוד ההתנגדות בלבד (תקנה 20(ב)). בפועל נקבע בדרך כלל דיון שבו מי שחתם על התצהיר נחקר עליו. הדיון הזה אינו המשפט עצמו. בית המשפט לא מכריע בו מי צודק, אלא אם יש הגנה שראוי לברר. בהסכמת הצדדים הוא רשאי לדון כבר באותו מועד במחלוקת לגופה (תקנה 20(ג)).
אם ניתנה רשות להתגונן, הבקשה לביצוע נחשבת לכתב התביעה, והתצהיר שהוגש עם ההתנגדות נחשב לכתב ההגנה (תקנה 20(ה)). מכאן ההליך ממשיך כתביעה רגילה, ובית המשפט רשאי לתת הוראות על כתבי טענות, קדם משפט ושאר שלבי הדיון (תקנה 20(ו)). בירור כזה הוא חלק מליטיגציה אזרחית לכל דבר, עם ראיות, עדים ולעיתים חוות דעת.
אם ההתנגדות נדחתה, כולה או חלקה, הזוכה ממציא את ההחלטה ללשכה בתוך 14 ימים, וההליכים ממשיכים באותו תיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע (תקנה 108(ד)). אם ההתנגדות התקבלה או שניתן פסק דין לטובת החייב, החייב צריך להודיע על כך ללשכה בתוך 14 ימים (תקנה 108(ה)). ואם בית המשפט קיבל את ההתנגדות, מבקש הביצוע ישלם את האגרה שקבועה לכך בתקנות בתי המשפט (תקנה 107(ב)).
מה ההבדל בין רשות להתגונן בלי תנאי לרשות להתגונן בתנאי?
תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט להתנות את הרשות להתגונן בתנאים, לרבות מתן ערובה. בפועל יש שלוש תוצאות אפשריות: רשות להתגונן בלי תנאי, רשות בתנאי, ודחיית ההתנגדות.
בית המשפט המחוזי בחיפה סיכם את הכללים באוקטובר 2026, בפסק דין שעסק בתביעה על סכום קצוב שהוגשה בהוצאה לפועל, כשאותה תקנה חלה גם על התנגדות לביצוע שטר (רע"א 72557-09-26, 22.10.2026). לפי ההלכה שהובאה שם, די בכך שהנתבע מציג הגנה אפשרית, ולו בדוחק, כדי לקבל רשות להתגונן. בשלב הזה בית המשפט לא מכריע במחלוקת העובדתית ולא קובע ממצאי מהימנות. ההתנגדות תידחה כשמדובר בהגנת בדים, כלומר הגנה שאין לה יסוד ממשי על פני הדברים.
הפקדת ערובה אינה תנאי שגרתי. היא מתאימה למקרה ביניים, שבו ההגנה אפשרית אבל קלושה מאוד וקרובה לגבול. ככל שההגנה חלשה יותר, אפשר להצדיק ערובה גבוהה יותר. בית המשפט צריך לשקול גם את היכולת הכלכלית של הנתבע, ואינו רשאי לקבוע תנאי שהנתבע לא יוכל לקיים, משום שכך הרשות להתגונן נשללת למעשה. באותו מקרה ביטל בית המשפט המחוזי תנאי של הפקדת ערובה בגובה של כ-70% מסכום התביעה, ונתן רשות להתגונן בלי תנאי, משום שמצא שבידי הנתבע הגנה טובה.
המשמעות למי שמגיש התנגדות: ההתנגדות צריכה להראות הגנה ממשית ומפורטת, לא רק כדי לא להידחות, אלא גם כדי לא לקבל רשות שמותנית בהפקדה שקשה לעמוד בה. אם נקבע תנאי ולא מקיימים אותו במועד, בדרך כלל ההתנגדות נדחית והגבייה ממשיכה.
אילו טענות הגנה נשמעות בהתנגדות לביצוע שטר?
אין רשימה סגורה, ואפשר לטעון כמה טענות יחד. אלה הנפוצות:
- פרעון: החוב שולם, כולו או חלקו. צריך לצרף אסמכתאות: העברה בנקאית, קבלה, אישור על תשלום.
- כישלון תמורה: השטר ניתן בעד סחורה, עבודה או שירות שלא סופקו, או סופקו רק בחלקם או באופן פגום. מי שטוען כך צריך לפרט מה הוסכם, מה סופק בפועל, ומה הפער, ולצרף את ההסכם וההתכתבות.
- היעדר תמורה: השטר נמסר בלי שניתן בעדו דבר. סעיף 29(א) לפקודת השטרות קובע חזקה לכאורה שכל צד שחתימתו על השטר נעשה צד לו בעד ערך, ולכן מי שטוען אחרת צריך להתמודד עם החזקה הזו.
- זיוף: החתימה על השטר אינה של המתנגד. זו טענה שצריך להעלות מיד ובפירוט. בעניין שהגיע לבית המשפט העליון בספטמבר 2026, החייב העלה טענת זיוף רק בהתנגדות מתוקנת שהגיש בלי רשות, אחרי התנגדות ראשונה שלא כללה אותה. בית משפט השלום קבע שזו גרסה כבושה ודחה את ההתנגדות גם לגופה, בנוסף לדחייתה בשל האיחור. בית המשפט המחוזי אישר, ובית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב (רע"א 67875-08-26, 27.9.2026).
- מילוי בניגוד להרשאה: שטר שנחתם ריק, או שטר ביטחון, ומולא בסכום או במועד שלא הוסכמו.
- טענות על גובה החוב: חישוב שגוי, תשלומים שלא נזקפו, או ריבית והוצאות שלא היו צריכות להיכלל.
בשטר ביטחון, למשל שטר חוב שנמסר להבטחת הלוואה או שכירות, המחלוקת עוסקת לעיתים קרובות בעסקה שהשטר נועד להבטיח: האם הייתה הפרה, מה היתרה האמיתית, והאם הנושה היה רשאי להעמיד את הכול לפירעון. גם כאן, הכול צריך להופיע בתצהיר.
צריך להבחין בין טענות נגד החוב עצמו לבין טענות נגד פעולות שננקטו בתוך תיק ההוצאה לפועל, למשל האופן שבו כונס נכסים מכר רכב ששועבד. באותה החלטה של בית משפט השלום בתל אביב נקבע שטענות מהסוג השני מקומן ככלל בהליכים המתאימים לפי חוק ההוצאה לפועל, ולא בהתנגדות לביצוע שטר (ת"ט 39047-03-26). מי שיש לו טענות משני הסוגים צריך לשקול לפעול בשני המסלולים.
אם השטר ישן מאוד, כדאי לבדוק גם אם החוב התיישן. על הכללים ראו את המאמר על התיישנות חוב.
מה משנה מי מחזיק בשיק: הנושה המקורי או אוחז כשורה?
זו אולי השאלה החשובה ביותר בהתנגדות לביצוע שטר, ורבים מגלים אותה רק בדיון. שיק שנמסר לקבלן יכול לעבור הלאה, לחברת ניכיון, לבנק או לספק של הקבלן. מי שהשיק הגיע אליו בדרך הזו אינו צד לעסקה המקורית, והדין מגן עליו.
סעיף 37(2) לפקודת השטרות קובע שאוחז כשורה אוחז בשטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות הקניין של צדדים קודמים, וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם. במילים פשוטות: טענה כמו "הקבלן לא סיים את העבודה" היא טענה נגד הקבלן. מול אוחז כשורה היא בדרך כלל לא תעמוד, גם אם היא נכונה לגמרי. במקרה כזה הדרך היא לרוב לתבוע את הקבלן בנפרד.
סעיף 29(ב) לפקודה קובע חזקה לכאורה שכל אוחז שטר הוא אוחז כשורה. ואולם, אם הודו או הוכיחו שהשטר או הסיחור שלו פגועים ברמאות, בכפייה, באלימות ופחד או באי חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, והאוחז צריך להוכיח שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר. לכן מול חברת ניכיון, למשל, לא תמיד די בטענה על העסקה המקורית. צריך לבחון גם איך השיק הגיע לאוחז, מה שולם תמורתו, ומה ידע האוחז באותו זמן.
מול הנושה המקורי, הצד הקרוב, המצב שונה. כאן טענות כמו כישלון תמורה עומדות במלואן, משום שהן נוגעות בדיוק לעסקה שבין הצדדים. מכאן שבכל התנגדות צריך לשאול קודם מי המבקש, ואיזה קשר יש לו לעסקה.
אילו טעויות פוגעות בהתנגדות?
- לחכות לדיון: אין דיון מעצמו. בלי התנגדות בזמן, ההליכים נמשכים.
- תצהיר כללי: תצהיר שאומר רק שהחוב לא קיים, בלי עובדות, תאריכים ומסמכים, מזמין דחייה או רשות בתנאי.
- שינוי גרסה: טענה חדשה שמופיעה רק בשלב מאוחר נבחנת בחשדנות.
- התעלמות מאישור המסירה: מי שטוען שלא קיבל את האזהרה צריך להתמודד עם אישור המסירה שבתיק, ולא רק להכחיש.
- הנחה שהעיכוב חל על כולם: כל חותם צריך להגיש התנגדות משלו, אם יש לו הגנה.
- לשכוח את העיקולים הקיימים: הם נשארים עד שבית המשפט מחליט אחרת.
שאלות נפוצות
כמה זמן יש להגיש התנגדות לביצוע שטר?
שלושים ימים מיום המצאת האזהרה, לפי סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל. המועד נספר מיום ההמצאה, לא מיום שבו קראתם את האזהרה.
לאן מגישים את ההתנגדות?
ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע, או ללשכה שליד בית המשפט שיש לו סמכות מקומית לדון בתביעה על פי השטר. משם התיק מועבר לבית המשפט.
האם ההתנגדות עוצרת את העיקולים?
התנגדות שהוגשה בזמן מעכבת את ביצוע השטר נגד המתנגד. ואולם, הליכים שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא ללשכה, כמו עיקול שכבר הוטל, נשארים בתוקף כל עוד בית המשפט לא החליט אחרת.
פספסתי את המועד. אפשר עדיין להתנגד?
אפשר להגיש בקשה להארכת מועד עם תצהיר שמסביר את האיחור ועיקר נימוקי ההתנגדות, ולצרף את ההתנגדות עצמה. הבקשה אינה מעכבת את ההליכים מעצמה, ולכן צריך לבקש מבית המשפט גם עיכוב הליכים.
מה זה רשות להתגונן בתנאי?
בית המשפט רשאי לתת רשות להתגונן בכפוף לתנאים, למשל הפקדת ערובה (תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי). לפי הפסיקה זה מתאים בעיקר כשההגנה אפשרית אבל קלושה מאוד, ובית המשפט צריך להתחשב גם ביכולת לעמוד בתנאי.
הקבלן לא סיים את העבודה, אבל השיק נמצא אצל חברת ניכיון. מה עושים?
מול אוחז כשורה, טענות אישיות שהיו לכם כלפי הקבלן בדרך כלל לא יעמדו (סעיף 37(2) לפקודת השטרות). צריך לבדוק איך השיק הגיע לחברה, מה שילמה תמורתו ומה ידעה, ובמקביל לשקול תביעה נפרדת נגד הקבלן.
מה קורה אם בית המשפט דוחה את ההתנגדות?
הזוכה ממציא את ההחלטה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים, והגבייה ממשיכה באותו תיק (תקנה 108(ד) לתקנות ההוצאה לפועל).
סיכום
התנגדות לביצוע שטר היא הליך קצר במועדים וכבד בתוכן. שלושים הימים מהמצאת האזהרה הם המסגרת, והתצהיר הוא ההגנה כולה בשלב הראשון. מי שמגיש בזמן נהנה מעיכוב הביצוע ומהעברת התיק לבית המשפט. מי שמאחר צריך להסביר את האיחור בפירוט ולבקש עיכוב בנפרד. ובכל מקרה, השאלה מי מחזיק בשטר ומה הקשר שלו לעסקה קובעת אילו טענות יישמעו בכלל.
המשרד מייצג חייבים ונושים בהתנגדויות לביצוע שטרות ובתביעות כספיות, מבדיקת האזהרה והמועדים ועד ניהול הדיון בבית המשפט. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.