§
עדי כהן, עורך דין

איך מתעדים פרסום פוגעני ברשת: צילומי מסך, קישורים ופוסט שנמחק

12 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: נובמבר 21, 2026

מי שמגלה פוסט פוגעני על עצמו בפייסבוק, הודעה מכפישה בקבוצת ווטסאפ של ההורים או ביקורת שקרית בגוגל, מגיב בדרך כלל באחת משתי דרכים: כותב תגובה חריפה, או ממהר לבקש מחברים שידווחו על הפוסט כדי שיירד. שתי התגובות מובנות, ושתיהן עלולות לפגוע בתיק. התגובה החריפה עלולה להפוך אתכם לנתבעים. והדיווח שמוריד את הפוסט עלול להשאיר אתכם בלי ראיה למה שנכתב.

הצעד הראשון הוא תיעוד, לפני כל דבר אחר. המאמר מסביר מה בדיוק צריך לשמור, איך מציגים את זה בבית המשפט, מה עושים כשהפוסט כבר נמחק, ומה למדו בתי המשפט מתיקים שבהם התיעוד היה חלקי. הוא מתאים גם למי שנתבע בגין פרסום ורוצה לדעת איך בודקים את הראיות שהוגשו נגדו. לתמונה הרחבה של התחום ראו את העמוד הראשי על עורך דין לשון הרע.

מה צריך להוכיח בתביעה על פרסום ברשת?

כדי להבין מה לתעד, כדאי להתחיל ממה שבית המשפט יבדוק. חוק איסור לשון הרע מגדיר פרסום באופן רחב: בעל פה, בכתב, בדפוס, וכן ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר (סעיף 2(א)). לפי סעיף 2(ב), רואים בלשון הרע פרסום אם היא הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה אליו או לאדם אחר, או אם היא הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

בפועל, התובע צריך להניח לפני בית המשפט ארבעה דברים:

  1. את הפרסום עצמו: המילים המדויקות, התמונה או הסרטון, כפי שהופיעו.
  2. את המפרסם: מי כתב, מאיזה חשבון, ומה הקשר בין החשבון לאדם שאתם תובעים.
  3. את המועד והמקום: באיזו רשת, באיזה עמוד או קבוצה, ומתי.
  4. את מי שנחשף: לפחות אדם אחד מלבדכם, ורצוי נתונים על היקף החשיפה, שמשפיעים על גובה הפיצוי.

כל אחד מהרכיבים האלה נשען על תיעוד. ובית המשפט המחוזי בחיפה, בפסק דין מיולי 2025 שיתואר בהמשך, הזכיר שעל התובע לצטט את המילים המדויקות, לצרף את הפרסום הכתוב לכתב התביעה, ולפרט מה בו הוא לשון הרע, מתי פורסם, היכן ולמי הופנה.

מה בדיוק לצלם ולשמור?

רוב האנשים מצלמים את הטקסט הפוגעני בלבד, חתוך מהמסך. זה תיעוד חלש. צילום חתוך לא מראה מי כתב, מתי, ואיפה, ובית המשפט יתקשה לקבוע ממנו את רכיבי העוולה. הטבלה מרכזת את מה שכדאי לשמור בכל פרסום:

מה לשמורלמה זה חשוב
צילום מסך מלא של הפוסט, כולל שם המפרסם ותמונת הפרופילמקשר בין הפרסום לחשבון מסוים
התאריך והשעה שמופיעים ליד הפוסטקובע את מועד הפרסום, שבית המשפט ידרוש לפרט
הקישור הישיר לפוסט ולפרופיל של המפרסםמאפשר לאתר את הפרסום ולהראות שהוא קיים
התגובות, מספר השיתופים והתגובות הרגשיותמראה מי נחשף ובאיזה היקף
צילום של רשימת המשתתפים בקבוצהמוכיח שההודעה הגיעה לאנשים מסוימים
שמירת העמוד כקובץ PDF או הקלטת מסך בגלילהמראה את ההקשר המלא ולא קטע שנבחר
פרטי מי שצילם, מתי ובאיזה מכשירמאפשר להעיד על התיעוד בתצהיר

כמה כללים מעשיים נוספים:

  • צלמו מהר, ואז שוב. פוסט יכול להיערך. אם המפרסם שינה את הנוסח, צלמו גם את הגרסה החדשה ואת היסטוריית העריכה אם הרשת מציגה אותה.
  • אל תערכו את הצילום. לא חיתוך, לא סימון בצבע ולא מחיקת פרטים. אם צריך להדגיש משפט, עשו זאת בעותק נפרד ושמרו את המקור כפי שהוא.
  • שמרו את הקבצים המקוריים. העבירו את הצילומים למחשב או לאחסון בענן כפי שהם, בלי לשלוח אותם רק בווטסאפ, שמקטין את איכות התמונה ומוחק חלק מנתוני הקובץ.
  • תעדו גם את מה שקרה אחר כך. הודעות מאנשים ששאלו אתכם על הפוסט, לקוח שביטל, פנייה מהמעסיק. אלה ראיות לחשיפה ולפגיעה.

צילום מסך הוא ראיה קבילה?

אין בחוק הוראה מיוחדת לצילומי מסך. צילום מסך שאתם מצלמים הוא מסמך, ומי שצילם אותו מעיד עליו בתצהיר: מה ראה, מתי, באיזה מכשיר, ושהצילום משקף את מה שהופיע על המסך. כשהצד השני אינו מכחיש את הפרסום, השאלה כמעט אינה עולה. כשהוא מכחיש, בית המשפט יבחן את אמינות התיעוד ואת העדות של מי שצילם.

כדאי להכיר את ההבחנה בין קבילות למשקל. קבילות היא השאלה אם בית המשפט בכלל יקבל את הראיה. משקל הוא השאלה כמה הוא יסמוך עליה. צילום מסך חתוך, בלי תאריך ובלי שם המפרסם, יתקבל לרוב, אבל ייתכן שלא יוכיח הרבה. צילום מלא, עם קישור, תאריך וחשבון מזוהה, ועם עד שמסביר איך צולם, הוא ראיה בעלת משקל.

פקודת הראיות מכירה במסלול נפרד לרשומות של גופים. סעיף 35 לפקודה מגדיר "רשומה מוסדית" כמסמך, לרבות פלט, שנערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה, וסעיף 36 קובע מתי רשומה כזו קבילה להוכחת אמיתות תוכנה. כשהיא פלט מחשב, צריך להוכיח גם שדרך הפקתה מעידה על אמינותה ושהמוסד נוקט אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה ושיבוש. המסלול הזה רלוונטי בעיקר לנתונים שמגיעים מהרשת החברתית עצמה או מספקית שירות, למשל פרטי חשבון. צילום מסך של אדם פרטי אינו רשומה מוסדית, והוא מוגש כאמור באמצעות העדות של מי שצילם.

ומה עם הודעות בווטסאפ ובקבוצות סגורות?

הודעה בקבוצת ווטסאפ היא פרסום, משום שהיא מגיעה לחברי הקבוצה. אבל התיעוד שלה שונה מפוסט ציבורי, כי אין קישור ואין עמוד שאפשר לחזור אליו. לכן:

  • צלמו את ההודעה יחד עם שם הקבוצה ושם השולח, כולל השעה. אם השולח שמור אצלכם בשם אחר, צלמו גם את מספר הטלפון שלו.
  • צלמו את רשימת המשתתפים. היא מראה למי ההודעה הגיעה, ומשמשת בסיס לזימון עדים.
  • ייצאו את הצ'אט. האפליקציה מאפשרת לייצא שיחה לקובץ טקסט. הקובץ שימושי להצגת ההקשר והרצף, לצד צילומי המסך.
  • שימו לב שמחיקה אצלכם אינה מחיקה אצל כולם. אם השולח מחק את ההודעה לכולם, ייתכן שחברים בקבוצה צילמו או זוכרים אותה. בקשו מהם לשמור צילום עוד באותו יום.

בהודעות פרטיות שנשלחו רק אליכם המצב שונה: הודעה שנשלחה רק לנפגע אינה פרסום כלפי אחרים. בפסק הדין מחיפה העיר בית המשפט שהתובעים לא טענו בכלל אם השיחות במסנג'ר נצפו על ידי אדם זולת הנפגע, כפי שנדרש לפי סעיף 2(ב)(1).

הפוסט נמחק. עכשיו אין תביעה?

לא בהכרח. פרסום שהגיע לאנשים אחרים הוא פרסום גם אם הוא כבר לא באוויר. אבל המחיקה משנה את דרך ההוכחה, ולעיתים גם את גובה הפיצוי.

בתמ"ש (שלום נוף הגליל-נצרת) 48646-10-20 פלוני נ. אלמוני (24.11.2025) דן בית המשפט לענייני משפחה בפוסט שפרסם גבר בפייסבוק על אשתו לשעבר, במהלך הליך הגירושין. הפוסט ירד לאחר כחצי שעה. התובעת צירפה צילום מסך של הפוסט, והנתבע לא הכחיש שפרסם אותו. בית המשפט קבע שגם אם פוסט נמחק במהירות, הוא עדיין לשון הרע כל עוד אנשים נחשפו אליו, ושהיקף התפוצה משפיע על הפיצוי.

כאן נכנס התיעוד. התובעת העידה ששני חברים שלחו לה את הפוסט ושהיו לו 17 תגובות. אבל בצילום שהוגש נראו לייק אחד ותגובה אחת בלבד, ובית המשפט ציין במפורש שלא הוצגה לפניו ראיה ל-17 תגובות. היא גם לא נקבה בשמות של מי שנחשפו ולא זימנה אותם לעדות. בית המשפט קבע ששלושה ביטויים בפוסט הם לשון הרע, דחה את טענת האמת בפרסום, אך פסק פיצוי של 5,000 שקל בלבד ועוד 3,500 שקל שכר טרחה, מתוך תביעה של יותר מ-140,000 שקל. בין השיקולים לקולה: המחיקה המהירה, היעדר כוונה לפגוע, ומידת חשיפה שלא הוכחה.

הלקח פשוט. כשפוסט נמחק, הדרך להוכיח את התפוצה היא אנשים. מי שראה את הפוסט, מי ששלח לכם צילום, מי שהגיב. רשמו את השמות שלהם בזמן אמת ובקשו מהם לשמור את מה שראו. עדות של אדם אחד שראה את הפוסט שווה יותר מטענה כללית שמאות אנשים נחשפו אליו.

ומה אם לא צילמתם בכלל? אפשר לנסות לשחזר: לבדוק אם מישהו מהמגיבים צילם, אם הפוסט שותף בעמוד אחר, אם הוא מופיע בתוצאות שמורות של מנועי חיפוש או בארכיוני רשת. אבל אלה פתרונות חלקיים, ולעיתים אין להם תחליף.

פרופיל מזויף או מפרסם אנונימי: למה צריך למהר?

כשהמפרסם מסתתר מאחורי פרופיל בדוי, התיעוד צריך לכלול גם כל פרט שיכול לקשר את הפרופיל לאדם מסוים: מספר המשתמש, שמות קודמים, חברים משותפים, סגנון כתיבה, פרטים שרק אדם מסוים יודע. ולצד זה צריך לפעול מהר.

בת"א (המחוזי חיפה) 9299-05-24 זלצמן ואח' נ' Meta Platforms, Inc.- Meta platforms Ireland LTD. (29.7.2025) ביקשו שלושה תובעים צו שיחייב את מטא למסור את פרטי הזיהוי של פרופיל שלטענתם פרסם נגדם דברים פוגעניים והתחזה לאיש חוק. זה היה ההליך החמישי שלהם בעניין. התביעה נמחקה על הסף משתי סיבות שכל נפגע צריך להכיר:

  • התיעוד לא ביסס עילה. גם אחרי שצירפו צילומי מסך, התובעים לא פירטו את מועדי הפרסומים, לא טענו שמישהו מלבדם ראה את השיחות במסנג'ר, לא הסבירו אילו ביטויים הם לשון הרע, ומהצילומים לא היה ברור כלפי מי הופנו הדברים. בית המשפט קבע שהקושי לאתר ולתעד את הפרסומים אינו מצדיק עקיפה של הדרישה לפרט עילת תביעה.
  • המידע כבר לא היה קיים. מטא הגישה תצהיר שלפיו הפרופיל נמחק לצמיתות בידי מי שהפעיל אותו בספטמבר 2021, ושלכן אין בידיה רשומות לגביו. התובעים לא ביקשו לחקור את המצהיר ולא הביאו ראיה נגדית, והסעד הפך לתיאורטי. בסוף חויבו התובעים בהוצאות של 5,000 שקל לכל אחת משתי הנתבעות.

המשמעות המעשית: פרופיל מזויף יכול להיעלם, ואיתו המידע שהיה עשוי לחשוף את מי שמאחוריו. מי ששוקל הליך לחשיפת זהות צריך לפעול כשהחשבון עדיין קיים, ולבסס מראש תביעה מפורטת, עם צילומים מלאים ותאריכים. כדאי גם לדעת שבית המשפט הזכיר את טענת מטא, הנשענת על פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה אין מנגנון כללי לחייב צד שלישי לחשוף פרטי משתמש באינטרנט. הוא לא הכריע בה, משום שהתביעה נמחקה מטעמים אחרים, אבל זו משוכה שצריך להיערך אליה.

איך מוכיחים מי ראה ומה היקף החשיפה?

היקף החשיפה הוא אחד השיקולים המרכזיים בגובה הפיצוי. סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, וכפל הסכום כשהוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי מדד המחירים לצרכן ביחס למדד ספטמבר 1998, ולכן התקרה בפועל גבוהה מהמספר הנקוב. אבל התקרה היא תקרה. מה שקובע בפועל הוא מה שהוכח.

מה כדאי לאסוף:

  • מספרים מהפוסט עצמו: תגובות, שיתופים, צפיות בסרטון. צלמו אותם באותו מועד, כי הם משתנים.
  • שיתופים בעמודים אחרים: כל שיתוף הוא פרסום נוסף ותפוצה נוספת. צלמו אותם בנפרד.
  • גודל הקבוצה או מספר העוקבים: פוסט בקבוצה של אלפי חברים שונה מפוסט בפרופיל עם עשרות חברים.
  • עדים: שניים או שלושה אנשים שראו את הפרסום ויכולים להעיד על כך. בקשו מהם לכתוב לכם מיד מה ראו ומתי.
  • פגיעה מוחשית: הודעות מלקוחות, ביטולים, שאלות מהמעסיק. אם אתם טוענים לנזק כספי, תצטרכו להוכיח אותו ואת הקשר לפרסום.

גם מחוץ לרשת, מי שלא אוסף עדים בזמן משלם על כך. בתאד"מ (שלום כפר סבא) 31949-03-24 נדלר נ' בוסקילה (31.5.2026) הקליטה התובעת ויכוח שבו כינה אותה בעל עסק "פושעת" ו"עבריינית". הנתבע לא הכחיש שאמר את הדברים, אבל טען שאיש לא שמע אותם מלבדה. בהקלטה לא נשמעו אנשים נוספים, התובעת לא זימנה לעדות את העובדים והלקוחות שלדבריה נכחו, ולא ביקשה מבית המשפט להורות על חשיפת צילומי המצלמות שהיו במקום. בית המשפט קבע שלא הוכח יסוד הפרסום, וקבע גם שבנסיבות של ויכוח סוער הדברים אינם לשון הרע. התביעה נדחתה, בלי צו להוצאות. הלקח זהה ברשת: הקלטה או צילום מוכיחים מה נאמר. הם לא תמיד מוכיחים למי זה הגיע.

איך מציגים את התיעוד בכתב התביעה?

תיעוד טוב עלול ללכת לאיבוד אם הוא מוגש בצורה לא מסודרת. בפסק הדין מחיפה הובאו דברי בית המשפט בהליך קודם של אותם תובעים, שבו צורף לתביעה דף אחד בלי שום הסבר במה מדובר, ובית המשפט ציין שלא ברור בין מי ומתי נערכה ההתכתבות ואם יש בה בכלל לשון הרע. כדי שזה לא יקרה:

  1. צטטו את המילים המדויקות בגוף כתב התביעה, ולא רק את התוכן הכללי.
  2. צרפו את הפרסום כנספח, בצילום מלא וברור, ואם צריך גם בתרגום.
  3. פרטו לכל פרסום: מתי, באיזו רשת ובאיזה עמוד או קבוצה, מאיזה חשבון, ולמה אתם מייחסים אותו לנתבע.
  4. הסבירו אילו ביטויים הם לשון הרע ולמה. לא כל משפט בפוסט פוגעני הוא לשון הרע, ובית המשפט בנוף הגליל מצא שרק שלושה מתוך עשרה ביטויים שנטענו עולים לכדי לשון הרע.
  5. פרטו מי נחשף, וצרפו תצהירים של עדים כשאפשר.
  6. הגישו תצהיר של מי שצילם, שמתאר איך ומתי נעשה התיעוד.

ומה אם אתם הנתבעים?

המשרד מייצג גם מי שנתבע בגין פרסום, ומהצד הזה התיעוד נראה אחרת. כמה נקודות לבדיקה כשמגיעה תביעה:

  • האם הצילום מלא? צילום חתוך, בלי תאריך או בלי שם החשבון, לא תמיד מוכיח שאתם כתבתם את הדברים ומתי.
  • האם הפרסום הגיע לאחרים? הודעה פרטית לנפגע עצמו אינה פרסום כלפי אחרים, ונטל ההוכחה על יסוד הפרסום ועל היקף התפוצה מוטל על התובע.
  • האם הצילום משקף את ההקשר? לפעמים הפוסט המלא, או השרשור שקדם לו, משנה את המשמעות. שמרו אתם את הגרסה המלאה.
  • מחיקה והתנצלות. הסרה מהירה של הפוסט נשקלה לקולה בפסק הדין מנוף הגליל. לפני שמוחקים, שמרו עותק מלא של מה שפורסם ושל התגובות, כדי שתוכלו להתגונן.

שאלות נפוצות

האם צילום מסך מספיק כדי להגיש תביעת לשון הרע?

צילום מסך מלא, עם שם המפרסם, התאריך והקישור, הוא בסיס טוב. לצידו צריך תצהיר של מי שצילם, פירוט של הביטויים הפוגעניים וראיות למי שנחשף לפרסום. צילום חתוך לבדו הוא ראיה חלשה.

אפשר לתבוע על פוסט שנמחק?

כן, אם אנשים נחשפו אליו לפני המחיקה. בית משפט לענייני משפחה קבע בנובמבר 2025 שגם פוסט שירד אחרי חצי שעה הוא לשון הרע, אבל המחיקה המהירה והחשיפה שלא הוכחה הקטינו את הפיצוי.

לא צילמתי את הפוסט לפני שנמחק. מה עושים?

בדקו אם מישהו אחר צילם, אם הפוסט שותף בעמוד אחר, ומי ראה אותו ויכול להעיד. ככל שעובר זמן קשה יותר לשחזר, ולכן כדאי לפעול באותו יום.

הודעה בקבוצת ווטסאפ נחשבת פרסום?

כן, משום שהיא מגיעה לחברי הקבוצה. צלמו את ההודעה עם שם השולח והשעה, את רשימת המשתתפים, וייצאו את השיחה לקובץ.

האם צריך נוטריון או חוקר כדי לתעד פוסט?

החוק אינו מחייב זאת. ברוב המקרים צילום מסודר ותצהיר של מי שצילם מספיקים. בתיקים שבהם צפויה מחלוקת על אמינות הצילום, תיעוד נוסף בידי גורם חיצוני יכול לחזק את הראיה.

אפשר לחייב את פייסבוק לחשוף מי עומד מאחורי פרופיל מזויף?

זו שאלה קשה. בפסק דין מיולי 2025 נמחקה תביעה כזו, בין היתר משום שהפרופיל נמחק לצמיתות והמידע כבר לא היה בידי החברה. מי ששוקל הליך כזה צריך לפעול כשהחשבון עדיין קיים, ועם תיעוד מפורט.

האם מספר הלייקים והתגובות משפיע על הפיצוי?

כן. היקף החשיפה הוא אחד השיקולים בגובה הפיצוי. טענה כללית שאנשים רבים ראו את הפרסום לא תספיק, וצריך להראות את המספרים בצילום או להביא עדים.

סיכום

בתביעה על פרסום ברשת, התיעוד קובע אם יהיה תיק. צלמו את הפרסום המלא עם שם המפרסם, התאריך והקישור, שמרו את התגובות והשיתופים, תעדו את רשימת המשתתפים בקבוצות, ורשמו מי ראה. אל תסתמכו על כך שהפוסט יישאר באוויר או שהרשת החברתית תשמור את המידע. כשמגישים תביעה, הציגו את הראיות בצורה מסודרת: ציטוט מדויק, נספח ברור, מועד, מקום ועדים. ומי שנתבע צריך לבדוק בדיוק את אותם רכיבים בצד השני. לפני שמחליטים על הצעד הבא, כדאי להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה שיבדוק את התיעוד כל עוד אפשר להשלים אותו. להרחבה על דרכי ההסרה ראו את המאמר הסרת פוסט פוגעני: מה עושים ובאיזה סדר, ועל האחריות לשיתוף ולתגובה ראו לשון הרע באינטרנט ובפייסבוק.

המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע על פרסומים ברשתות החברתיות, בקבוצות ווטסאפ ובאתרי ביקורות. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.

שתפו את העמוד:

מאמרים

חוזים ועסקים

מכתב התראה לפני תביעה כספית: מה כותבים, מה הוא משיג ומה עושים כשמקבלים אותו

מכתב התראה הוא בדרך כלל הצעד הראשון בכל סכסוך כספי: לקוח שלא שילם חשבונית, שוכר שעזב עם חוב, ספק שקיבל מקדמה ולא סיפק, חבר שלווה ונעלם. רוב האנשים רואים בו טופס: כמה שורות, סכום, מועד, ואיום בתביעה.

לקריאת המאמר
21 בנובמבר 2026
דיני עבודה

שלילת פיצויי פיטורים: מתי המעסיק רשאי, וכמה אפשר לשלול

עובד שמפוטר אחרי אירוע חמור שומע לא פעם משפט אחד: "אתה לא תקבל פיצויים". לפעמים זה נאמר בכעס, לפעמים זה כתוב במכתב הפיטורים, ולפעמים המעסיק פשוט לא משלים את הפיצויים ומשאיר לעובד את מה שיש בקופה.

לקריאת המאמר
21 בנובמבר 2026
מאמר משפטי

אין דוחות נוכחות: מי צריך להוכיח את השעות הנוספות

תביעה על שעות נוספות מתחילה כמעט תמיד באותו ויכוח. העובד אומר שהגיע בשבע ויצא בשש, ושכך היה כמעט כל יום במשך שנים. המעסיק אומר שהעבודה הסתיימה בארבע, ושאם נשאר מישהו אחרי השעה הזו זה היה לבחירתו.

לקריאת המאמר
21 בנובמבר 2026
מאמר משפטי

איך מתעדים פרסום פוגעני ברשת: צילומי מסך, קישורים ופוסט שנמחק

מי שמגלה פוסט פוגעני על עצמו בפייסבוק, הודעה מכפישה בקבוצת ווטסאפ של ההורים או ביקורת שקרית בגוגל, מגיב בדרך כלל באחת משתי דרכים: כותב תגובה חריפה, או ממהר לבקש מחברים שידווחו על הפוסט כדי שיירד.

לקריאת המאמר
21 בנובמבר 2026