
הורים שעזרו לבת ולחתן לקנות דירה, חבר שהעביר כסף בתקופה קשה, בת זוג שמימנה את העסק של בן זוגה. כל עוד היחסים טובים, אף אחד לא מדבר על חוזה. הסכסוך מתחיל כשהיחסים נגמרים: הנותן אומר "הלוואה", המקבל אומר "מתנה", ובית המשפט צריך להכריע על סמך מה שנשאר מאחור. לפעמים זה הסכם חתום, ולפעמים רק שורה בדף חשבון הבנק.
כדי לבדוק איך זה נראה בפועל קראנו 10 פסקי דין של בתי משפט השלום, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים, שניתנו בין 2024 ל-2026. לכל תיק רשמנו מי הלווה למי, כמה נתבע ומה נפסק, ובהמשך ניתחנו מה הבדיל בין תביעה שהתקבלה לתביעה שנדחתה. המאמר נכתב גם למי שתובע את כספו בחזרה וגם למי שקיבל כסף ונדרש עכשיו להחזיר אותו. לתמונה הרחבה של התחום, ראו את העמוד של עורך דין תביעות כספיות במשרד.
מי צריך להוכיח מה בתביעה להחזר הלוואה?
נקודת המוצא פשוטה: מי שתובע כסף צריך להוכיח את תביעתו. מי שטוען שהלווה כסף צריך להראות שני דברים: שהכסף עבר, ושהמקבל התחייב להחזיר אותו. העברה בנקאית לבדה מוכיחה רק את הדבר הראשון.
אבל ברוב התיקים הנתבע לא מכחיש שקיבל את הכסף. הוא טוען שזו הייתה מתנה, השקעה או תשלום על משהו אחר. כאן חלק מהנטל עובר. בית משפט השלום בחיפה ציטט באוקטובר 2026 את בית המשפט העליון ברע"א 8068/16, ולפיו כשהנתבע מודה שקיבל כספים וטוען שקיבל אותם במתנה, טענת המתנה היא מגן, והנטל להרים אותו מוטל עליו (ת"א (שלום חיפה) 63162-05-22, פסקה 46, המצטט את רע"א 8068/16, פסקה 3). באותו פסק דין הבהיר בית המשפט שמה שעובר לנתבע הוא נטל הבאת הראיות, ושאם הנתבע מביא הסבר סביר והתמונה נשארת מאוזנת, התביעה נדחית (פסקה 47).
לכלל הזה יש חריג הפוך, שהוא לב העניין בתביעות בתוך המשפחה: חזקת המתנה. כשהנותן הוא הורה והמקבל הוא ילדו, מניחים שהכסף ניתן במתנה, וההורה הוא שצריך להוכיח שמדובר בהלוואה. בית המשפט לענייני משפחה בחדרה פירט בדצמבר 2025 שהנטל גדל ככל שהסכום גדול יותר וככל שהקרבה הדוקה יותר, ושמשבר בנישואי הילד אינו הופך מתנה להלוואה (תמ"ש (משפחה חדרה) 40568-01-22, פסקאות 31 עד 34).
| מי נתן למי | על מי הנטל, לפי פסקי הדין שבטבלה |
|---|---|
| חבר, שותף, מכר, כשהמקבל מודה שקיבל ואומר "מתנה" | על המקבל להביא ראיות לכך שזו מתנה. אם הביא ראיות והתמונה נשארה מאוזנת, ייתכן שהתביעה תידחה |
| הורה לילד, או להורה לילד ולבן זוגו | על ההורה, להוכיח שזו הלוואה (חזקת המתנה) |
| בני זוג בקשר זוגי של ממש | בתלה"מ 42314-11-23 בחדרה (2025) החיל בית המשפט לענייני משפחה את חזקת המתנה גם בין בני זוג. זו קביעה של ערכאה דיונית ולא כלל אחיד |
| המקבל מכחיש שקיבל כסף בכלל | על הנותן, להוכיח את ההעברה ואת ההתחייבות להחזיר |
טבלת פסקי דין: תביעות להחזר הלוואה 2024 עד 2026
הטבלה מסודרת מהחדש לישן. התאריך הוא תאריך מתן פסק הדין כפי שמופיע בגוף פסק הדין. הסכומים הם הסכומים שמופיעים בפסקי הדין עצמם. בתיקי משפחה שמות הצדדים חסויים, ולכן מופיעים רק הערכאה ומספר התיק.
| פסק הדין | מה נפסק |
|---|---|
| ת"א (שלום חיפה) 63162-05-22, 19.10.2026 | נדחתה, 1.35 מיליון ₪. חבר העביר לחבר בשש העברות כסף שסומן בבנק "הלוואה". נקבע שהכסף שימש לבניית בית התובע עצמו, שהרישום בבנק הוא הצהרה חד צדדית, ושאין ראיה לדרישת החזר במשך שנים. טענת ההתיישנות נדחתה |
| ת"א (שלום תל אביב) 68202-02-23, 30.9.2026 | התקבלה, 1,072,840 ₪, ועוד 78,000 ₪ הוצאות ושכר טרחה. הלוואה של 300,000 יורו בהסכם חתום, החזר חלקי והסכם פריסה מתוקן. טענת הנתבע שזו הייתה השקעה נדחתה |
| ע"א (מחוזי מרכז) 60936-03-26, 14.8.2026 | התקבלה בחלקה, הערעור נדחה. נחתם "הסכם הלוואה" על 150,000 ₪ לצד הסכם לרכישת מניות. נקבע שזו רכישת מניות ולא הלוואה, אבל בעילת עשיית עושר הוחזרו 75,000 ₪ בניכוי 16,000 ₪ ששולמו. הוצאות ערעור 10,000 ₪ |
| תמ"ש (משפחה חיפה) 54620-10-24, 10.8.2026 | התקבלה, 380,000 ₪. אם נגד בנה וכלתה לשעבר: הסכם הלוואה ושטר חוב על 200,000 ₪, ומסמך בכתב ידה של הכלה על הלוואה נוספת של 180,000 ₪. טענת ההחזר במזומן נדחתה. הכלה חויבה גם ב-35,400 ₪ שכר טרחה |
| עמ"ש (מחוזי חיפה) 55739-01-26, 10.5.2026 | נדחתה, והערעור של הבת נדחה. אם תבעה מחתנה לשעבר 45,000 ₪, חלקו בהלוואות נטענות של 90,000 ₪. לא הוכחה הלוואה ולא נסתרה חזקת המתנה. האם לא ערערה. הבת, שהייתה נתבעת פורמלית, ערערה, והמחוזי קבע שאין לה זכות ערעור ושאין מקום להתערב בפסק הדין. הבת חויבה בהוצאות ערעור של 7,500 ₪ |
| ע"א (מחוזי תל אביב) 79640-09-25, 12.1.2026 | נדחתה, וגם הערעור נדחה. תביעה על שטר חוב של 240,000 ₪. הנתבעת הוכיחה שלא קיבלה תמורה, והתובע לא הביא ראיה שהכסף נמסר בפועל |
| תלה"מ (משפחה פתח תקווה) 24850-03-23, 7.5.2025 | ההלוואות לא הוכחו. אישה העבירה לפני הפרידה 100,000 ₪ לאמה ו-80,000 ₪ לאחיה כ"החזר הלוואה". בלי שום מסמך, נקבע שאלה כספים משותפים, והיא חויבה להשיב לבעלה 90,000 ₪ |
| תמ"ש (משפחה נוף הגליל) 28199-06-22, 24.3.2025 | התקבלה בחלקה, 262,500 ₪. הורים נתנו 1,050,000 ₪ לרכישת מגרש, מחצית מתנה ומחצית הלוואה. מיילים מזמן אמת הוכיחו את ההלוואה, והחתן לשעבר חויב במחצית ממנה. הבקשה לבטל את המתנה נדחתה |
| תלה"מ (משפחה חדרה) 42314-11-23, 12.2.2025 | התקבלה ברובה, 135,000 ₪ מתוך 145,000 ₪, ועוד 7,500 ₪ הוצאות. בן הזוג הודה בהלוואה. 10,000 ₪ שהועברו סמוך ליום הולדתו נקבעו כמתנה |
| תאד"מ (שלום בת ים) 54627-09-23, 5.5.2024 | התקבלה, 41,000 ₪ ועוד 6,000 ₪ הוצאות. 48,000 ₪ ששולמו לקופת פשיטת הרגל של בת הזוג. היא עצמה החזירה סכומים בציון "החזר חוב" ו"הלוואה" |
הטבלה אינה מייצגת את כל הפסיקה. היא מבוססת על פסקי דין שאותרו ונקראו, ונועדה להמחיש מגמות ולא לחזות תוצאה בתיק מסוים. בפסקי הדין שבערעור ההכרעה המתוארת היא של בית המשפט המחוזי.
מה הגדיל את הסיכוי לקבל את הכסף בחזרה?
מסמך שהלווה חתם עליו. בשני התיקים עם הסכומים הגבוהים ביותר שנפסקו היה מסמך כזה. בתל אביב, בהלוואה עסקית בין שני אנשי עסקים, היו שני הסכמים חתומים, וכותרת הראשון הייתה "הסכם הלוואה". בית המשפט הזכיר שחזקה על אדם שהוא יודע על מה הוא חותם, וקבע שגרסת "השקעה שנכשלה" קורסת כבר משום שהנתבע החזיר חלק מהכסף וחתם אחר כך על הסכם פריסה. בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה היו הסכם הלוואה ושטר חוב, ולצדם מסמך בכתב ידה של הכלה שבו נכתב שהזוג קיבל הלוואה של 180,000 ₪. מסמך שהלווה כתב בעצמו קשה מאוד לסתור.
הודאה של הלווה. בתיק בחדרה בן הזוג הודה שקיבל 135,000 ₪ כהלוואה וטען רק שהחזיר אותם בכך שנשא בהוצאות הבית. הטענה הזו נדחתה. בית המשפט קבע שמי שמודה בהלוואה וטוען שפרע אותה, הוא שצריך להוכיח את הפירעון, ושתשלום הוצאות שוטפות בזמן שהוא גר בדירת בת הזוג אינו החזר הלוואה. גם הסכם ממון שנחתם שנים אחר כך ולא הזכיר את ההלוואה לא ביטל אותה.
החזרים שהלווה עצמו סימן. בבת ים העבירה הנתבעת שלוש העברות קטנות, ובשדה התיאור כתבה "החזר חוב" ו"הלוואה". בית המשפט קבע שקשה להלום כל פירוש אחר, במיוחד שההעברות חזרו שלוש פעמים, גם אחרי הפרידה. התיק הזה מראה גם את ההבדל בין רישום של הלווה לרישום של המלווה, שעליו נדבר בהמשך.
מיילים והודעות מזמן אמת. בנוף הגליל כתב האב לבתו ולחתן, לפני שהעביר את הכסף, שחצי מהסכום הוא מתנה וחצי יוחזר כשיתאפשר. החתן עצמו כתב אחר כך שהוא בודק איך להחזיר את ההלוואה בהקדם. הודעות כאלה עקפו את חזקת המתנה, אף שמדובר בהורים וילדים. על הוכחת הסכם שלא נחתם, ראו גם את המאמר על חוזה בעל פה.
מה הכשיל את התביעות?
חזקת המתנה בין הורים לילדים. בתיק של חדרה ובערעור עליו בחיפה תבעה אם את חתנה לשעבר. לגבי סכום אחד לא הוצגה העברה בכלל, ולגבי סכום אחר הוצגה העברה, אבל לא שום ראיה לסיכום על החזר, למועד החזר או לדרישה לפני הפרידה. בית המשפט ציין שמימון שיפוץ דירה לזוג צעיר הוא בדיוק סוג התמיכה שהורים נותנים במתנה. האם לא ערערה. הבת ערערה, והמחוזי דחה את הערעור ואימץ את פסק הדין. האם, שבינתיים קיבלה מבתה את חלקה, נשארה בלי חלקו של החתן.
הרישום בבנק לא מספיק. בחיפה, בתיק של 1.35 מיליון ₪, כל ההעברות סומנו "הלוואה". בית המשפט קבע שזה דיווח של התובע עצמו ולא ראיה אובייקטיבית. מה שהכריע היו שאלות של היגיון: למה אדם שהלווה 1.35 מיליון ₪ בלי ריבית לוקח במקביל משכנתא ומשלם ריבית לבנק? למה הוא מעביר לנתבע עוד 285,000 ₪ במקום לקזז? בעדויות של אדריכלית, מודד, קבלן ונגר עלה שהכסף שימש לבניית הבית של התובע עצמו.
שתיקה של שנים. בכמה תיקים בתי המשפט שאלו מתי המלווה דרש את הכסף לראשונה. בחדרה לא הוצגה שום דרישה לפני הפרידה, ובית המשפט ראה בזה סימן למתנה. בחיפה עברו כעשר שנים בין ההעברה הראשונה להגשת התביעה בלי הודעה כתובה אחת. מכתב דרישה ששולח המלווה בזמן אמת לא רק מתעד את החוב; הוא גם מראה שהמלווה ראה בכסף הלוואה.
גרסאות שמשתנות. בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכלה טענה בהתחלה שהחזירה את כל 200,000 ₪, אחר כך הציגה טבלת משיכות של 61,200 ₪, בסיכומים טענה שזו בכלל מתנה, ובסוף שקיבלה רק 180,000 ₪. בית המשפט דחה את כל הגרסאות. גם בצד התובע זה עובד כך: בחדרה האם טענה בבקשה לביצוע השטר להלוואה אחת מ-2018, ובכתב התביעה לשתי הלוואות אחרות מ-2008 ומ-2016. בית המשפט ציין שנדמה כי די בשתי הגרסאות כדי לדחות את התביעה.
שטר בלי כסף. בתל אביב הציג התובע שטר חוב חתום על 240,000 ₪. שטר הוא ראיה חזקה, אבל הנתבעת הוכיחה שהשטר נחתם באותו מעמד שבו קיבלה הלוואה מגמ"ח, ושלא קיבלה מהתובע עצמו דבר. התובע לא הראה איך הכסף עבר אליה, והתביעה נדחתה בשתי הערכאות. מי שחתם כערב להלוואה של אחר ונדרש לשלם, יכול לקרוא גם את המאמר על תביעה נגד ערב להלוואה.
מה הטווח, ומה השפיע על הסכום?
בחמשת התיקים שבהם התביעה התקבלה במלואה או ברובה נפסקו בין 41,000 ₪ ל-1,072,840 ₪. הסכום עצמו לא הכריע את התוצאה. תביעה של 1.35 מיליון ₪ נדחתה, ותביעה של מעל מיליון ₪ התקבלה. מה שהבדיל ביניהן היה המסמכים.
שלושה גורמים הקטינו את הסכום שנפסק גם כשהמלווה זכה:
- חלק מהכסף הוכר כמתנה. בחדרה 10,000 ₪ שהועברו כמה ימים לפני יום הולדת 60 של בן הזוג נקבעו כמתנה, והיתר כהלוואה. בנוף הגליל ההורים עצמם הודו שמחצית מ-1,050,000 ₪ הייתה מתנה, והבקשה לבטל אותה נדחתה.
- התביעה הוגשה רק נגד אחד מבני הזוג. בנוף הגליל ההלוואה של 525,000 ₪ ניתנה לבת ולחתן, הבת כבר החזירה את חלקה, והחתן חויב רק במחצית, 262,500 ₪.
- החזרים חלקיים שקוזזו. בבת ים נוכו 7,000 ₪ שהנתבעת כבר החזירה. במחוזי מרכז נוכו 16,000 ₪ ששולמו.
בתיק של מחוזי מרכז נקבע אפילו שלא הייתה הלוואה כלל, אלא רכישת מניות שנכשלה. ובכל זאת בית משפט השלום החזיר למשקיעה מחצית מכספה בעילת עשיית עושר, והמחוזי אישר את התוצאה. בית המשפט המחוזי מצא בהודעות ווטסאפ מזמן אמת שהצדדים הסכימו להחזיר את הכסף, ושהנתבעת כתבה שהיא מחזירה "מטעמי מצפון ולא כי אני חייבת". המשפט הזה לא עזר לה.
מתי צריך להחזיר הלוואה שלא נקבע לה מועד?
רוב ההלוואות בין קרובים ניתנות בלי תאריך. "כשתסתדרו", "כשתמכרו את הדירה", "כשיתאפשר". החוק עונה על המצב הזה. סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע שחיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש (סעיף 41).
לשאלת המועד יש השלכה ישירה על התיישנות. תביעה כספית שאינה במקרקעין מתיישנת בשבע שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות). בתיק בחיפה מ-2026 טען הנתבע שהתביעה התיישנה, כי הכסף הועבר ב-2013 וב-2014 והתביעה הוגשה ב-2022. בית המשפט דחה את הטענה. הוא הפנה להלכת ויליאמס של בית המשפט העליון: כשאין מועד מוסכם, ההלוואה עומדת לפירעון בסוף זמן סביר, וההתיישנות מתחילה ממועד זה גם אם המלווה לא דרש את הכסף. בנסיבות התיק נקבע ששלוש שנים הן זמן סביר. לכן ההתיישנות לא התחילה ביום ההעברה, אבל גם לא נדחתה עד יום הדרישה. המלווה הפסיד בסוף מסיבות אחרות, אבל לא בגלל ההתיישנות.
מנגד, בחדרה ב-2025 ציין בית המשפט שהעובדה שבמשך שנים רבות לא נעשה דבר לגביית ההלוואה הנטענת מ-2008 מלמדת על ויתור או על שיהוי. כך שגם כשהתביעה לא התיישנה, שנים של שתיקה פועלות נגד המלווה.
מה עושה מי שקיבל דרישה להחזיר כסף?
הפסיקה שבטבלה מלמדת גם את מי שנתבע. כמה עקרונות עולים ממנה:
- אל תכחישו מה שאפשר להוכיח. מי שמכחיש שקיבל כסף כשיש העברה בנקאית מאבד אמינות. בחיפה ב-2026 הנתבע הודה בקבלת הכסף והציג הסבר אחר, שנתמך בעדים ובמסמכים של צדדים שלישיים. זה הספיק כדי להחזיר את הנטל לתובע, אף שבית המשפט לא נתן אמון מלא באף אחד מהצדדים.
- הסבר עקבי אחד. ברוב התיקים שבהם הנתבע הציג כמה גרסאות שונות, הוא הפסיד.
- השקעה או מתנה צריך להוכיח. הנתבע בתל אביב טען שמדובר בהשקעה בעסקת דלקים שנכשלה, אבל לא הביא שום ראיה לעסקה או לכישלונה.
- פירעון צריך לתעד. החזר במזומן בלי קבלה כמעט אי אפשר להוכיח. בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה נשאלה הנתבעת למה מי שחתמה על הסכם הלוואה בכתב לא ביקשה אישור על אף תשלום, ולא היה לה הסבר.
נתבע שמחזיק בהסבר טוב, למשל שהכסף שימש לבניית בית המלווה עצמו, צריך לגבות אותו בעדים ובמסמכים. כך קרה בתיק של 1.35 מיליון ₪, שבו האדריכלית, המודד והקבלן העידו מטעם הנתבע.
איך מתעדים הלוואה בתוך המשפחה, כדי שלא תצטרכו בית משפט?
מה שהכריע בתיקים הוא לא סכום ולא דרגת הקרבה, אלא מה נכתב בזמן אמת. לכן כמה צעדים פשוטים בזמן ההעברה חוסכים שנים של התדיינות:
- מסמך קצר וחתום. סכום, מועד החזר או אירוע שבו ההלוואה תוחזר, וחתימה של כל הלווים. אם הלווים הם זוג, ששניהם יחתמו.
- העברה בנקאית ולא מזומן. בתיקים שבהם נטען למזומן, לא הוצגה ראיה להעברה ובית המשפט לא קיבל את הטענה.
- הודעה כתובה מהלווה. גם הודעת ווטסאפ קצרה שבה הלווה כותב "קיבלתי הלוואה" עוזרת. מה שהמלווה כותב בשדה התיאור בבנק כמעט לא עוזר.
- הפרדה בין מתנה להלוואה. אם חלק מתנה וחלק הלוואה, כתבו את זה במפורש, כמו האב בנוף הגליל.
- דרישה בכתב כשמגיע הזמן. ואם עובר זמן רב, תזכורת כתובה מדי פעם.
שאלות נפוצות
הלוויתי כסף לבן או לבת בלי מסמך. אפשר לתבוע?
אפשר, אבל הנטל עליכם. בין הורים לילדים חלה חזקת המתנה, ותצטרכו להראות שהיה ברור לכולם שמדובר בהלוואה. בתיקים שבטבלה הורים זכו כשהיו מסמך חתום, מסמך בכתב יד הלווים או מיילים מזמן אמת, והפסידו כשהיו בידיהם רק העברות.
כתבתי "הלוואה" בתיאור ההעברה בבנק. זה מספיק?
לפי פסק הדין בחיפה מ-2026, לא. זה רישום חד צדדי של המלווה. לעומת זאת, כשהלווה עצמו מסמן החזר כ"החזר חוב", כמו בבת ים, יש לזה משקל רב.
הלוויתי לחבר והוא טוען שזו הייתה מתנה. על מי הנטל?
אם הוא מודה שקיבל את הכסף וטוען למתנה, עליו להביא ראיות לכך, כי אין ביניכם קרבה משפחתית שמקימה חזקת מתנה. אבל בתי משפט קבעו שאם הוא מביא הסבר סביר שנתמך בראיות, הנטל חוזר אליכם, ואם התמונה מאוזנת התביעה נדחית. אם הוא מכחיש שקיבל, עליכם להוכיח את ההעברה ואת ההתחייבות להחזיר.
לא קבענו מועד להחזר. מתי מתחילה ההתיישנות?
כשלא הוסכם מועד, החיוב צריך להתקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שהמלווה הודיע עליו מראש. מאותו מועד מתחילים שבע שנות ההתיישנות, גם אם לא נשלחה דרישה. בפסק דין מ-2026 נקבע ששלוש שנים הן זמן סביר בנסיבות שם. לכן לא כדאי להמתין עם הדרישה. שנים של שתיקה גם עלולות להתפרש כוויתור.
בתי והחתן נפרדו. אפשר לתבוע את החתן לבד?
כן, וכך היה בכמה מהתיקים שבטבלה. אבל צריך להוכיח שהכסף ניתן לשניהם כהלוואה. בנוף הגליל זה הוכח במיילים והחתן חויב במחצית. בחדרה זה לא הוכח והתביעה נדחתה.
שילמתי לבן הזוג את הוצאות הבית. זה נחשב החזר של ההלוואה שקיבלתי?
לא בהכרח. בחדרה נקבע שמי שמודה בהלוואה צריך להוכיח שפרע אותה, ושתשלום הוצאות שוטפות של משק בית משותף אינו פירעון.
בגירושין בן הזוג טוען שהעברתי כסף להורים שלי כהחזר הלוואה. מה קובע?
אותם כללים. בפתח תקווה ב-2025 אישה העבירה לפני הפרידה 180,000 ₪ לאמה ולאחיה כהחזר הלוואות, בלי שום מסמך, ובית המשפט קבע שאלה כספים משותפים שיש להתחשב בהם באיזון.
סיכום
פסקי הדין שבדקנו מראים שתביעה להחזר הלוואה בין אנשים קרובים אינה אבודה בגלל שאין הסכם, אבל גם לא מצליחה רק כי הכסף עבר. מי שזכה החזיק במשהו שהלווה כתב, חתם או אמר. מי שהפסיד הסתמך על העברה בנקאית, על הסבר שנבנה אחרי הסכסוך, או על שנים של שתיקה. בין הורים לילדים הרף גבוה עוד יותר. לבחינת הלוואה מסוימת והראיות שיש בידיכם, מצד המלווה או מצד מי שנדרש להחזיר, אפשר לפנות לעורך דין תביעות כספיות במשרד.
המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות כספיות, בבתי משפט השלום, בבתי המשפט לענייני משפחה ובערעורים. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. התיאורים בטבלה לקוחים מפסקי הדין עצמם ואינם מעידים על התוצאה בתיק אחר. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.