§
עדי כהן, עורך דין

דמי שימוש ראויים במקרקעין: מתי מגיעים, איך מחשבים וכמה נפסק בפועל

14 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: נובמבר 19, 2026

אח שגר לבד בדירה שירשו כמה אחים, שותף שהפך מגרש משותף לחניון משאיות, שכן שהקים מחסן בחצר המשותפת, או שוכר שנשאר בנכס אחרי שהחוזה הסתיים. בכל המקרים האלה עולה אותה שאלה: האם מי שהשתמש בנכס של אחר צריך לשלם על כך, וכמה. התשובה המשפטית נקראת דמי שימוש ראויים, והיא אינה אוטומטית. יש מקרים שבהם בית המשפט פוסק סכום גבוה מאוד, ויש מקרים שבהם התביעה נדחית למרות שאין מחלוקת שהנתבע השתמש בנכס.

המאמר מסביר מתי מגיעים דמי שימוש, על איזה בסיס משפטי, איך מחשבים אותם ומה מקטין אותם. בהמשך מוצגת טבלה של פסקי דין מהשנים 2024 עד 2026 עם הסכומים שנפסקו בפועל, וניתוח של מה שהשפיע עליהם. לתמונה הרחבה של התחום, ראו את העמוד של עורך דין מקרקעין במשרד.

מה הם דמי שימוש ראויים?

דמי שימוש ראויים הם הסכום שמי שהשתמש במקרקעין היה צריך לשלם אילו שכר אותם כדין בשוק החופשי. הם אינם קנס ואינם פיצוי על נזק במובן הרגיל. המטרה היא שמי שנהנה מנכס שאינו שלו, או מחלק של שותף אחר, לא ייצא נשכר מכך שלא חתם על חוזה שכירות.

בית המשפט המחוזי מרכז הזכיר בפסק דין משנת 2024 את ההלכה שלפיה הזכות לדמי שימוש ראויים נגזרת מזכות הבעלות. מכאן מסקנה מעשית חשובה: רק מי שיש לו זכות בנכס בתקופה הרלוונטית יכול לתבוע. באותו מקרה העירייה לא קיבלה דמי שימוש על חלקות שהיו רשומות על שם גופים אחרים, אף שהשימוש בהן הוכח.

מתי שותף במקרקעין חייב לשלם לשותפים האחרים?

חוק המקרקעין קובע שלושה כללים שכדאי לקרוא יחד. לפי סעיף 30, בעלי רוב החלקים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם, ודבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים. לפי סעיף 31(א)(1), באין קביעה אחרת, כל שותף רשאי להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר בלי הסכמת האחרים, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר. וסעיף 33 קובע: שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם, שכר ראוי בעד השימוש.

בפסיקה פורש סעיף 33 כך שהחיוב קם בעיקר כאשר השימוש בלעדי ומונע מהשותפים האחרים שימוש דומה. העובדה שהשותף האחר אינו משתמש בנכס בפועל אינה מספיקה, אם הוא בחר שלא להשתמש ואיש לא מנע זאת ממנו. דוגמה טרייה היא תאד"מ (שלום קריות) 16765-02-25, 9.11.2026. שתי אחיות שגרות בחו"ל תבעו דמי שימוש מחברה שרכשה את חלקם של יורשים אחרים במגרש משפחתי והחנתה בו כלי רכב וציוד. התביעה נדחתה: לא היה גדר או שער, נציג התובעות העיד שנכנס למגרש בלי הפרעה, לא הוכח שימוש שנמנע מהן בפועל, והנתבעת החזיקה ברוב החלקים. גם חוות הדעת השמאית לא עזרה, כי השמאי הניח שהנתבעת תופסת את רוב השטח בלי מדידה.

מה שמלמד המקרה הזה הוא שתביעת שותף מתחילה בהוכחה עובדתית של מניעה, לא בשמאות. כדאי לתעד פנייה בכתב לשותף המחזיק, דרישה לשימוש משותף או להשכרה, ותשובה שלילית או התעלמות. כשאין הסכמה על אופן השימוש, הדרך הנוספת היא פירוק שיתוף במקרקעין, ותביעת דמי שימוש מוגשת לא פעם לצדה.

מה הדין כשמי שמחזיק בנכס אינו שותף?

כשהמחזיק הוא פולש, שכן שהשתלט על חלק מהחלקה או שוכר שלא פינה, הבסיס העיקרי הוא דיני עשיית עושר. סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע שמי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שבאו לו מאדם אחר, חייב להשיב את הזכייה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה, לשלם את שוויה. בשימוש במקרקעין אי אפשר להחזיר את השימוש עצמו, ולכן משלמים את שוויו.

בסיס אחר הוא עוולת הסגת גבול במקרקעין. סעיף 29 לפקודת הנזיקין מגדיר אותה ככניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה להם שלא כדין, אך קובע שאין התובע יכול להיפרע פיצויים אלא אם סבל נזק ממון. ההבדל הזה חשוב. בעשיית עושר לא צריך להוכיח נזק אלא את טובת ההנאה של המשתמש. בפסק הדין בעניין האצטדיון בחיפה, שמפורט בהמשך, הדגיש בית המשפט שהתביעה הוגשה בעילת עשיית עושר בלבד, ולכן די בכימות ההתעשרות של הנתבעת.

גם שוכר שנשאר אחרי תום החוזה חייב לשלם על התקופה הנוספת. בתאד"מ (שלום ראשון לציון) 63716-12-22, 12.10.2026 נקבע שהסכמה על מועד הפינוי אינה ויתור על התשלום עבור התקופה שעד אז, ושדמי השכירות החוזיים הם אמת מידה סבירה לשווי השימוש. כשהמחזיק מסרב לצאת, התביעה הכספית מצטרפת בדרך כלל לתביעה לסילוק יד במקרקעין.

איך מחשבים את סכום דמי השימוש?

ברוב התיקים הסכום נקבע לפי חוות דעת של שמאי מקרקעין, ולעיתים בית המשפט ממנה שמאי מטעמו כשהפער בין הצדדים גדול. השיטות העיקריות שעולות בפסיקה:

  1. השוואה לדמי שכירות בשוק. בנכס בנוי, כמו דירה, חנות או מבנה מסחרי, בודקים כמה משלמים על נכסים דומים באזור, עם התאמות לגודל, למצב ולמיקום.
  2. אחוז שנתי משווי הקרקע. בקרקע, בעיקר בתביעות של רשות מקרקעי ישראל ורשויות מקומיות, נפסק פעמים רבות שיעור של 6% לשנה משווי המקרקעין. בית המשפט המחוזי מרכז קבע בשנת 2024 שמדובר בהערכה סבירה שהוכרה בפסיקה, ודחה טענה שהשיעור הנכון הוא 5%.
  3. השוואה עקיפה. כשאין עסקאות דומות, למשל באצטדיון, השמאי משווה לשימוש סחיר אחר באזור ומבצע הפחתות. בעניין האצטדיון בחיפה נדחתה שיטה שגוזרת את דמי השימוש מאחוז מהכנסות המחזיק, כי הפעילות הייתה הפסדית.

לצד השיטה, שלוש שאלות עובדתיות מכריעות לא פחות. מה השטח שנתפס? בתיק משנת 2024 העדיף בית המשפט מדידה לפי תצלומי אוויר, וחישב לפי 210 מ"ר במקום 728 מ"ר שהציג שמאי התובעת. האם השימוש מנע שימוש בכל הנכס? בתיק פלישה למגרש בקריות חויבו הנתבעים על המגרש כולו, כי משטח בטון, גדר ושער מנעו את שיווקו. מה התקופה? צריך להוכיח מתי השימוש התחיל ומתי הסתיים.

גם המע"מ אינו אחיד. באחד התיקים בשנת 2026 נפסק סכום כולל מע"מ, ובאחר קבע בית המשפט שאין להוסיף מע"מ לדמי השימוש. כדאי לבדוק את הנקודה הזו מראש.

כמה זמן אחורה אפשר לתבוע?

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע תקופת התיישנות של שבע שנים בתביעה בשאינו מקרקעין, וחמש עשרה שנה בתביעה במקרקעין. בית המשפט העליון קבע שתביעה לדמי שימוש ראויים היא תביעה בשאינו מקרקעין, ולכן חלה עליה תקופה של שבע שנים (ע"א 3137/15 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאית, 21.5.2018). מנגד, העילה מתחדשת: כל עוד המחזיק ממשיך להשתמש בנכס שלא כדין, נוצרת עילה חדשה. התוצאה המעשית היא שתובעים עד שבע שנים אחורה מיום הגשת התביעה, וכל חודש שעובר בלי תביעה הוא חודש שאובד.

הדוגמאות ברורות. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז משנת 2024 חושבו דמי השימוש רק משבע השנים שלפני הגשת התביעה שכנגד, עד המועד שבו נמסרה החזקה לקונה. בתיק הפלישה בקריות ירדה חצי שנה מהחישוב כי התביעה הוגשה ביוני 2021. ובתיק החניות של רשות המסים בנתניה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שחלק הארי של התביעה התיישן, ודחה את הטענה שתשלומים חלקיים שביצע המחזיק לפי עמדתו מהווים הודאה שמתחילה את המרוץ מחדש.

מקרה מעניין במיוחד הוא ת"א (מחוזי ירושלים) 29913-10-10, 11.12.2025. תביעת הפינוי נגד המחזיק בחלק מהחלקות נדחתה מחמת התיישנות, אך בית המשפט קבע שאין בכך כדי לשלול את דמי השימוש עבור שבע השנים שלפני התביעה שכנגד ועד יום פסק הדין. דמי השימוש הועמדו על 7,500 ש"ח לחודש, ובסך הכול 1,522,500 ש"ח.

חשוב להבחין: תביעה לסילוק יד ממקרקעין מוסדרים ורשומים אינה מתיישנת, לפי סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין. מגבלת שבע השנים חלה בכל מקרה על הרכיב הכספי של דמי השימוש.

מה מקטין את דמי השימוש?

מהפסיקה עולים כמה גורמים שחוזרים שוב ושוב:

  • שימוש משותף או היעדר מניעה. בין שותפים זה הגורם החשוב ביותר, ולעיתים הוא מביא לדחיית התביעה כולה.
  • הסכמה. הסכמה של רוב השותפים על דרך השימוש הרגיל, לפי סעיף 30, או הסכמה מפורשת לשימוש בלי תשלום, משנה את התמונה. הסכמה על מועד פינוי בלבד אינה ויתור על התשלום.
  • השקעות בנכס. בתיק בירושלים העריך השמאי מטעם המחזיק את דמי השכירות ב-11,800 ש"ח לחודש, ובית המשפט העמיד אותם על דרך האומדנה על 7,500 ש"ח, כולל הצמדה וריבית. הוא התחשב בשיפוץ המקיף שעשה המחזיק, שבלעדיו לא ניתן היה להשתמש בדירה, וציין שבנסיבות המיוחדות של התיק, ובהן היעדר ייצוג, הניח את ההנחות הנוחות למחזיק.
  • הוצאות החזקה גבוהות. בעניין האצטדיון הופחת סכום המומחה בין היתר בגלל עלות ההחזקה של הנכס.
  • סעיף 2 לחוק עשיית עושר. בית המשפט רשאי לפטור מהשבה, כולה או מקצתה, אם הזכייה לא הייתה כרוכה בחסרון המזכה או שיש נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת.
  • בנייה בלי היתר. בתיק תחנת הדלק הפחית בית משפט השלום 25% מדמי השימוש על מבנים שנבנו בלי היתר, ובתיק המחסן בתל אביב קבע המומחה שאין לגבות דמי שימוש על שטחים שנבנו בלי היתר.
  • שיהוי. בתיק העירייה משנת 2024 נקבע שהריבית וההצמדה יחולו רק מיום הגשת התביעה שכנגד, בגלל השיהוי בהגשתה.

לעומת זאת, כמה טענות נדחו. מצבו הכלכלי הקשה של נתבע לא שינה את שיעור החיוב בתיק באשדוד. מצב מוזנח של הנכס לא הפחית את הסכום בעניין האצטדיון, כי האחריות לתחזוקה הייתה של המחזיק. הצעת פשרה שהבעלים הציעו בעבר ונדחתה לא נחשבה למדד לשווי השוק.

אילו פסקי דין בולטים ראוי להכיר?

ת"א (מחוזי חיפה) 63017-10-24, 2.6.2026. חברה שהפעילה קבוצת כדורגל והחזיקה באצטדיון אימונים שנים רבות נדרשה לשלם דמי שימוש על התקופה שבה המשיכה להחזיק בו עד פינויה. מומחה בית המשפט העריך את דמי השימוש בכ-29,000 עד 45,000 ש"ח לחודש. בית המשפט הפחית את הסכום והעמיד אותו על 30,000 ש"ח לחודש, בין היתר משום שהמומחה לא פירט את העסקאות שעליהן הסתמך ולא הביא בחשבון את הוצאות ההחזקה. הנתבעת חויבה ב-1,485,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ע"א (מחוזי חיפה) 25154-01-26, 12.8.2026. שותפים במתחם מסחרי עם תחנת דלק תבעו את היורש של שותף אחר שהשתלט על המתחם. בית משפט השלום פסק 972,654 ש"ח. בערעור נקבע שאין לחייב בדמי שימוש על תאים שהושכרו לאחרים ודמי השכירות בגינם שולמו ישירות לתובעים, שאין לפסוק יותר ממה שנתבע, והתיק הוחזר להשלמת חקירת המומחה. מנגד נדחתה טענת המערער שאין לשלם על תא שטיפה שהוא עצמו בנה, משום שהפיק ממנו רווח לבדו מקרקע של אחרים. עוד הורה בית המשפט לקזז מדמי השימוש 161,340 ש"ח, בשל ירידת הערך שנגרמה למחזיק מכך שהתובעים לא רשמו על שמו את הזכויות שמכרו לו.

ת"א (מחוזי מרכז) 16103-06-20, 28.10.2024. עירייה תבעה יותר משישה מיליון ש"ח על שימוש בשטחי ציבור. בית המשפט פסק 284,901 ש"ח: הוא חישב רק שבע שנים אחורה, דחה את הדרישה על חלקות שאינן בבעלות העירייה, וחישב לפי השטח שהוכח בתצלומי אוויר.

דמי שימוש ראויים שנפסקו בשנים 2024 עד 2026

פסק הדיןמה נפסק
ת"א (שלום אשדוד) 2356-07-24, 8.11.20266% לשנה משווי המקרקעין, לפי מומחה בית המשפט, על שימוש בלתי מורשה בקרקע; מצבו הכלכלי של הנתבע לא הפחית את השיעור
ת"א (מחוזי תל אביב) 36445-02-21, 14.10.2026552,679 ש"ח וריבית, על המשך שימוש בחניות אחרי תום ההסכם, לפי 670 ש"ח לחניה לחודש בתוספת מע"מ; התקופה שלפני שבע השנים התיישנה
ת"א (שלום קריות) 35630-06-21, 12.10.202673,065 ש"ח כולל מע"מ, על פלישה למגרש של 488 מ"ר בשנים 2014 עד 2020, לפי 6% משווי הקרקע
תאד"מ (שלום ראשון לציון) 63716-12-22, 12.10.202611,666 ש"ח על חודשיים ועשרה ימים שבהם השוכרת נשארה בדירה אחרי תום השכירות, לפי דמי שכירות חוזיים של 5,000 ש"ח לחודש
ת"א (שלום קריות) 48973-11-22, 30.9.2026515,866 ש"ח וריבית, על פלישה לקרקע גובלת עם מבנים, רכבים וגרוטאות, לפי 6% משווי ורווח יזמי, בלי מע"מ
ת"א (שלום תל אביב) 54466-01-23, 30.9.20264,200 ש"ח לשבע שנים על מחסן בחצר משותפת בבית משותף, מתוך 103,720 ש"ח שנתבעו, לצד צו הריסה
ע"א (מחוזי חיפה) 25154-01-26, 12.8.2026בשלום נפסקו 972,654 ש"ח לשותפים במתחם תחנת דלק; בערעור בוטל החיוב על תאים שהושכרו לאחרים, נקבע קיזוז של 161,340 ש"ח בשל אי רישום הזכויות על שם הקונה, והתיק הוחזר להשלמת חקירת המומחה
ת"א (מחוזי חיפה) 63017-10-24, 2.6.20261,485,000 ש"ח בתוספת מע"מ, לפי 30,000 ש"ח לחודש במשך 49.5 חודשים, על החזקה באצטדיון עד הפינוי
ת"א (מחוזי ירושלים) 29913-10-10, 11.12.20251,522,500 ש"ח, לפי 7,500 ש"ח לחודש במשך 203 חודשים כולל הצמדה וריבית, על החזקה בנכס; הופחת בשל שיפוץ שעשה המחזיק
ת"א (מחוזי מרכז) 16103-06-20, 28.10.2024284,901 ש"ח לעירייה על שימוש בשטחי ציבור, מתוך כ-6.4 מיליון ש"ח שנתבעו; שבע שנים אחורה, לפי 6% משווי

מה אפשר ללמוד מהטבלה?

הטבלה אינה מייצגת את כל הפסיקה. היא מבוססת על פסקי דין שנקראו במלואם, ואין להסיק ממנה ממוצע או הערכה לתיק מסוים. ובכל זאת, יש בה כמה דפוסים ברורים.

הטווח רחב מאוד. הסכום הנמוך הוא 4,200 ש"ח לשבע שנים, על מחסן בחצר. הגבוהים עוברים מיליון וחצי ש"ח, על אצטדיון ועל נכס גדול בירושלים. בחישוב חודשי הטווח נע מ-670 ש"ח לחניה ועד 30,000 ש"ח לאצטדיון. מה שקובע הוא סוג הנכס, השטח שנתפס ומשך התקופה, ולא העובדה שמדובר בשימוש שלא כדין.

הסכום שנתבע כמעט אף פעם אינו הסכום שנפסק. בתיק המחסן נתבעו 103,720 ש"ח ונפסקו 4,200. בתיק העירייה נתבעו כ-6.4 מיליון ונפסקו 284,901. ההתיישנות, השטח המוכח והחלקות שהתובע לא הוכיח בהן זכות הורידו את הסכום פי כמה.

מה הגדיל את הסכום: שימוש מסחרי שהניב רווח למחזיק, תפיסת השטח כולו באופן שמנע שיווק, חוות דעת שלא נסתרה בחוות דעת נגדית, ושימוש שנמשך גם אחרי פסק דין לפינוי.

מה הקטין את הסכום: התיישנות של שבע שנים, שטח מוכח קטן מהנטען, השקעות של המחזיק בנכס, הוצאות החזקה גבוהות, בנייה בלי היתר, תשלומים ששולמו ישירות לבעלים, ושיהוי בהגשת התביעה.

ושתי תביעות שנדחו לגמרי. מעבר לטבלה, בשני פסקי דין משנת 2026 נדחתה התביעה כולה. בקריות השותפות לא הוכיחו מניעה, ובת"א (שלום ירושלים) 38951-05-24, 4.10.2026 נקבע שהשטח העיקרי שייך לעירייה ולא לתובעת, ושהתובעת לא הוכיחה שימוש אחרי שרכשה את זכויותיה. באותו מקרה הובהר גם שחוות דעת שמאית מוכיחה את שווי השימוש, אך לא את עצם החבות.

גורםהשפעה בפסקי הדין שנבדקו
התיישנותחישוב רק לשבע השנים שלפני הגשת התביעה
שטח שנתפס בפועלחישוב לפי מדידה או תצלום אוויר, לעיתים לכל המגרש
השקעות של המחזיקהפחתה, כמו בשיפוץ הדירה בירושלים
בנייה בלי היתרהפחתה של 25% במקרה אחד, ובמקרה אחר אין דמי שימוש על השטח
העדר זכות של התובעדחייה של החלק שאינו בבעלותו

שאלות נפוצות

שותף גר לבד בדירה שירשנו יחד. האם הוא חייב לי דמי שימוש?

סעיף 33 לחוק המקרקעין מחייב שותף שהשתמש במקרקעין משותפים לשלם ליתר השותפים שכר ראוי לפי חלקיהם. בפסיקה החיוב קם בעיקר כשהשימוש בלעדי ומונע ממך שימוש דומה, ולכן כדאי לתעד דרישה ברורה לשימוש או להשכרה.

כמה שנים אחורה אפשר לתבוע דמי שימוש ראויים?

תביעה כספית לדמי שימוש מתיישנת בתוך שבע שנים לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, והעילה מתחדשת כל עוד השימוש נמשך. בדרך כלל תובעים עד שבע שנים לפני יום הגשת התביעה, ולעיתים גם עד מועד פסק הדין. הודאה בכתב של המחזיק בזכות מתחילה את מרוץ ההתיישנות מחדש.

איך יודעים כמה לתבוע?

ברוב המקרים לפי חוות דעת של שמאי מקרקעין, שבודק דמי שכירות בשוק או שיעור שנתי משווי הקרקע. בקרקע נפסק לא פעם שיעור של 6% לשנה משווי המקרקעין. בית המשפט רשאי למנות שמאי מטעמו.

השוכר שלי לא פינה בסוף החוזה. מה מגיע לי?

אפשר לתבוע תשלום עבור התקופה הנוספת. בפסק דין משנת 2026 נקבע שדמי השכירות החוזיים הם אמת מידה סבירה לשווי השימוש, ושהסכמה על מועד הפינוי אינה ויתור על התשלום.

צריך להוכיח שנגרם לי נזק?

בתביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט מוכיחים את טובת ההנאה של המשתמש ולא נזק. בתביעה בעוולת הסגת גבול במקרקעין, סעיף 29 לפקודת הנזיקין דורש נזק ממון כדי לקבל פיצויים.

המחזיק שיפץ את הנכס. זה מקטין את הסכום?

זה עשוי להקטין. בפסק דין מירושלים משנת 2025 העמיד בית המשפט את דמי השימוש על סכום נמוך מהערכת השמאי, בין היתר משום שהמחזיק ביצע שיפוץ מקיף שבלעדיו לא ניתן היה להשתמש בנכס, אך הדגיש שמדובר בנסיבות מיוחדות. מנגד, שותף שבנה מבנה וגרף לבדו את הרווח ממנו לא פטור מתשלום.

רכשתי נכס שמישהו כבר מחזיק בו. אפשר לתבוע גם על התקופה שלפני הרכישה?

רק אם הוכחת שהזכות לדמי השימוש הייתה של המוכר ושהיא הומחתה לך כדין. בפסק דין משנת 2026 נדחתה תביעה של רוכשת על התקופה שלפני הרכישה, משום שהמחאה כזו לא הוכחה.

סיכום

דמי שימוש ראויים אינם סנקציה אוטומטית על כל שימוש בנכס של אחר. בין שותפים צריך להראות שימוש בלעדי שמנע שימוש דומה. מול פולש או שוכר שלא פינה, הבסיס הוא בדרך כלל עשיית עושר, ושם מוכיחים את שווי השימוש ולא נזק. בכל המקרים שעון ההתיישנות של שבע שנים רץ, והפסיקה מראה שהסכום הסופי תלוי בשטח המוכח, בתקופה, בהשקעות ובחוות הדעת השמאית לא פחות מאשר בעצם השימוש. אם אתם שוקלים תביעה או נדרשים לשלם, כדאי לבחון את הנתונים עם עורך דין מקרקעין לפני שהזמן אוכל את התקופה שאפשר לתבוע עליה. כשהשותפים כבר מגיעים להסדר, הסכם שיתוף כתוב יכול לקבוע מראש מי משתמש במה ובאיזה תשלום, ולחסוך את המחלוקת כולה.

המשרד מלווה בעלי נכסים, שותפים ויורשים בתביעות דמי שימוש, בהגנה מפניהן ובהליכי סילוק יד ופירוק שיתוף, מבדיקת הזכויות והמסמכים ועד ניהול ההליך. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.

שתפו את העמוד:

מאמרים

מקרקעין

הסכם מכר דירה יד שנייה: מה חייב להופיע בו ומה בודקים לפני החתימה

רכישה או מכירה של דירה יד שנייה היא בדרך כלל העסקה הכספית הגדולה ביותר שאדם עושה. ובכל זאת, רבים מגיעים לחתימה אחרי שבוע של משא ומתן, עם טיוטה שנשלחה בערב הקודם ועם תחושה שהפרטים כבר סוכמו.

לקריאת המאמר
19 בנובמבר 2026
דיני עבודה

הלנת שכר: מה הפיצוי על איחור בתשלום השכר, וכמה פסקו בתי הדין בפועל

איחור בתשלום שכר הוא לא רק אי נעימות. לעובד הוא פוגע בשכר דירה, בהחזרי הלוואות ובקניות של החודש. לכן המחוקק קבע לו סנקציה חריפה במיוחד: פיצויי הלנה שמצטברים מדי שבוע, בלי צורך להוכיח נזק.

לקריאת המאמר
19 בנובמבר 2026