§
עדי כהן, עורך דין

איך בוחרים עורך דין לשון הרע: מה שואלים, מה מביאים וממה נזהרים

12 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: נובמבר 19, 2026

פרסום פוגע ברשת או אמירה שהגיעה לאוזני מעסיק, לקוחות או שכנים מעוררים צורך מיידי לעשות משהו. רוב האנשים מחפשים באותו ערב עורך דין, ומגלים עשרות אתרים שנראים כמעט זהים. הבעיה היא שקשה לדעת מראש מה מבדיל בין ייצוג שיבחן את התיק ברצינות לבין ייצוג שימהר להגיש תביעה בלי לבדוק את נקודות התורפה שלה.

המאמר הזה לא נועד לשכנע אתכם לבחור משרד מסוים. הוא נועד לתת לכם כלים: אילו שאלות לשאול בפגישה הראשונה, אילו נושאים משפטיים צריכים לעלות בה, מה להביא איתכם, ואילו צעדים כדאי להימנע מהם עוד לפני שאתם פונים. אותם כלים טובים גם למי שנתבע בלשון הרע ומחפש ייצוג להגנתו. לסקירה הכללית של התחום, ראו את העמוד על עורך דין לשון הרע.

מה צריך לקרות בפגישה הראשונה עם עורך דין לשון הרע?

פגישה ראשונה טובה דומה יותר לבדיקה מאשר להבטחה. עורך הדין צריך לשאול הרבה, לבקש לראות את הפרסום עצמו ולא רק לשמוע את תיאורו, ולבחון יחד איתכם ארבע שאלות שבית המשפט ישאל בהמשך. האם הדברים שפורסמו הם לשון הרע במובן החוק? האם אפשר להוכיח שהם פורסמו לאדם נוסף מלבדכם? האם לצד השני עשויה לעמוד הגנה? ואם התשובות מאפשרות זאת, מה הסעד הנכון?

אם בסוף הפגישה קיבלתם רק הערכה כללית שהתיק "חזק" ושכדאי לתבוע מהר, בלי שנשאלתם על ההגנות האפשריות של הצד השני, כדאי לעצור ולשאול שאלות נוספות. גם ההפך נכון: מי שמכנה כל תיק חלש בלי לראות את החומר לא עשה את העבודה.

עוד סימן טוב הוא שעורך הדין מציג כמה מסלולים ולא רק אחד. לא כל פרסום פוגע מצדיק תביעה. לעיתים מכתב דרישה להסרה ולהתנצלות משיג את המטרה מהר יותר, ולעיתים עדיף להמתין, לאסוף ראיות נוספות ורק אחר כך לפעול. על הצעד הראשון הנפוץ, ראו את המאמר על מכתב התראה בלשון הרע.

אילו שאלות כדאי לשאול את עורך הדין?

השאלות הבאות עוזרות להבין אם מולכם מי שמכיר את התחום לעומק, ואיך הוא חושב על התיק שלכם:

  1. כמה תיקי לשון הרע ניהלת בשנים האחרונות, והאם ייצגת גם תובעים וגם נתבעים? מי שמכיר את שני הצדדים יודע לצפות את טענות הצד השני.
  2. אילו הגנות עשוי הצד השני לטעון במקרה שלי, ומה החולשה של כל אחת מהן?
  3. מה צריך להוכיח כדי לזכות בפיצוי לפי סעיף 7א, ומה עלול להוביל לפיצוי נמוך?
  4. איזה מסלול אתה מציע כצעד ראשון, ולמה דווקא הוא?
  5. מה הסיכון שלי אם התביעה תידחה, כולל חיוב בהוצאות משפט?
  6. האם יש צורך בעדים, ומי מהם יסכים להעיד?
  7. מי יטפל בתיק בפועל, ואיך אקבל עדכונים?

שימו לב גם למה שעורך הדין שואל אתכם. שאלות על מי ראה את הפרסום, מתי, באיזו קבוצה או פלטפורמה, והאם היה ביניכם סכסוך קודם, מעידות שהוא חושב כבר על שלב ההוכחה.

מה בודקים לגבי ההגנות של הצד השני?

זה החלק שבו תיקים רבים מוכרעים, ובו כדאי לבחון את עורך הדין יותר מכול. החוק מעניק למפרסם כמה הגנות, ושתיים מהן עולות כמעט בכל תיק.

הגנת אמת הפרסום. סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע שתהיה זו הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים מצטברים. גם אם הדברים נכונים, פרסום של עניין אישי בלבד אינו נכנס להגנה הזו. מנגד, ההגנה לא נשללת רק משום שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

הגנות תום הלב. סעיף 15 מונה שורה של נסיבות שבהן פרסום שנעשה בתום לב מוגן. בין היתר: כשהיחסים בין המפרסם לנמען הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם; כשהפרסום נעשה להגנה על עניין אישי כשר; כשהוא הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבורי; וכשמדובר בתלונה שהוגשה לממונה על הנפגע או לרשות המוסמכת לקבל תלונות עליו. אותה הוראה מבהירה שההגנה על התלונה אינה מכסה פרסום אחר של התלונה או של תוכנה.

בפגישה, בקשו מעורך הדין לעבור איתכם על ההגנות האלה אחת אחת ולהסביר איזו מהן הצד השני צפוי לטעון ולמה היא תצליח או לא. אם אתם הנתבעים, זו השיחה החשובה ביותר שלכם.

ההגנהמה הצד השני יצטרך להראות
אמת הפרסום (סעיף 14)שהדברים אמת וגם שהיה בפרסומם עניין ציבורי
חובה חוקית, מוסרית או חברתית (סעיף 15(2))שהיחסים עם מי שקיבל את הפרסום חייבו אותו לפרסם, ושפעל בתום לב
עניין אישי כשר (סעיף 15(3))שהפרסום נועד להגן על עניין לגיטימי שלו או של הנמען, ונעשה בתום לב
הבעת דעה על תפקיד ציבורי (סעיף 15(4))שמדובר בדעה ולא בקביעה עובדתית, על התנהגות בתפקיד ציבורי או בעניין ציבורי
תלונה לגורם מוסמך (סעיף 15(8))שהתלונה הוגשה לממונה או לרשות המוסמכת, ולא הופצה הלאה

איך בתי המשפט בוחנים את ההגנות בפועל?

שני פסקי דין מהשנה האחרונה ממחישים את הנקודה. בתאד"מ (שלום קריות) 25246-09-25, פסק דין מיום 19.10.2026, נדונה תביעה של פקח עירוני נגד מי שפרסם עליו ברשתות החברתיות כינויים כמו "שקרן" והשוואה ל"עולם תחתון". הנתבע טען להגנת אמת ולהגנות תום לב. בית המשפט קבע שלא הוכח שהדברים אמת, שלא היה בהם עניין ציבורי אלא עניין אישי, ושגם אם היו נחשבים להבעת דעה, הלשון המשתלחת חרגה באופן קיצוני מהסביר ולכן לא עמדה בדרישת תום הלב. הנתבע חויב בפיצוי ללא הוכחת נזק של 2,500 ₪ לכל אחד משישה פרסומים, 15,000 ₪ בסך הכול, וכן בהוצאות.

בת"ק (שלום חי') 53272-12-25, פסק דין מיום 13.7.2026, תבע שוטר קהילתי פעיל שכונתי שכינה אותו "מושחת" בפורום מקוון. הנתבע טען שדבריו אמת, אבל לא הוכיח זאת. בית המשפט לתביעות קטנות הוסיף שהנתבע ידע שאת החשדות היה עליו להעלות בפני הגורמים המוסמכים, ובחר לפרסם אותם ברשת. הוא חויב לשלם 10,000 ₪.

שני המקרים מראים שהגנה אינה נבחנת רק לפי מה שהנתבע מאמין בו, אלא לפי מה שהוא מסוגל להוכיח, לפי הדרך שבה פרסם ולפי הלשון שבחר.

מה צריך להבין על פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א?

סעיף 7א(ב) לחוק מאפשר לבית המשפט, בתביעה אזרחית, לחייב את הנתבע בפיצוי ללא הוכחת נזק עד תקרה שנקבעה בחוק. סעיף 7א(ג) מאפשר לפסוק עד כפל התקרה כשהוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. הסכומים מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן, כפי שקובע סעיף 7א(ה), ולכן התקרה העדכנית משתנה. סעיף 7א(ד) קובע שאדם לא יקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת.

המשמעות המעשית היא שאין צורך להביא חוות דעת או מסמכים על הפסד הכנסה כדי לקבל פיצוי. אבל זו תקרה, ובית המשפט קובע את הסכום לפי נסיבות המקרה: היקף התפוצה, חומרת הדברים, מעמד הנפגע והתנהגות הצדדים, כולל השאלה אם הנתבע חזר בו או התנצל. מי שנזקו הכספי גבוה יותר יכול לבחור במסלול של הוכחת נזק, ואז יצטרך להוכיח אותו בראיות. כדאי לשאול את עורך הדין איזה מסלול מתאים לכם ולמה. להרחבה, ראו את המאמר על פיצוי ללא הוכחת נזק בלשון הרע.

למה ההוכחה של הפרסום עצמו כל כך חשובה?

כי בלי פרסום מוכח אין עוולה, וכל השאר לא משנה. בת"א (שלום אשדוד) 25519-01-23, פסק דין מיום 3.11.2026, נדון סכסוך בין קבלן לבין בעלי בית, ובמסגרתו תבע הקבלן פיצוי ללא הוכחת נזק בטענה שכינו אותו "רמאי" ו"מסוכן" והזהירו אחרים ממנו. בית המשפט דחה את רכיב לשון הרע, משום שהקבלן לא פירט מתי נאמרו הדברים, על ידי מי ולמי, ולא הוכיח שנאמרו בפני אדם נוסף. בית המשפט הדגיש שהאפשרות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א אינה פוטרת מהוכחת הפרסום עצמו.

זה הלקח המרכזי לפגישה הראשונה. עורך דין שבוחן את התיק ברצינות ישאל אתכם שאלות מדויקות על כל אמירה: מה בדיוק נאמר, באיזה תאריך, מי שמע או קרא, והאם יש תיעוד. אם אין לכם תשובות, כדאי להשקיע בכך לפני שמחליטים לתבוע.

מה להביא לפגישה?

ככל שתגיעו מוכנים יותר, הפגישה תהיה יעילה יותר וההערכה שתקבלו תהיה מדויקת יותר. הנה רשימה מעשית:

  • הפרסום עצמו, במלואו. צילום מסך שמראה את הטקסט, את שם המפרסם, את התאריך ואת השעה. ברשת, צלמו גם את כתובת העמוד ואת ההקשר: הפוסט המקורי, התגובות והקבוצה שבה פורסם.
  • נתוני חשיפה. מספר חברים בקבוצה, מספר צפיות, שיתופים ותגובות. אלה משפיעים על הערכת הפגיעה.
  • עדים. רשימה של אנשים שראו או שמעו את הדברים, עם פרטי קשר, ואם אפשר גם הודעות שקיבלתם מהם בעקבות הפרסום.
  • ציר זמן. מה קרה לפני הפרסום, מתי נודע לכם עליו, מה עשיתם מאז, והאם הייתה פנייה לצד השני.
  • רקע לסכסוך. התכתבויות קודמות, חוזים, תלונות שהוגשו, וכל מסמך שמסביר למה הצד השני כתב את מה שכתב. מה שנראה לכם לא רלוונטי עשוי להיות הבסיס להגנה שלו.
  • מכתבים שקיבלתם. אם הגיע אליכם מכתב התראה או כתב תביעה, הביאו אותו עם המעטפה או ההודעה שבה הגיע, כדי שאפשר יהיה לבדוק מועדים.
  • השפעות הפרסום. פניות של לקוחות, ביטול עסקאות, שיחות עם המעסיק. גם אם תבחרו במסלול ללא הוכחת נזק, אלה עוזרים להעריך את חומרת הפגיעה.
מה להביאלמה זה חשוב
צילום מלא של הפרסום עם תאריך וכתובתמבסס את יסוד הפרסום ומונע ויכוח על הנוסח
פרטי עדיםמוכיח שהדברים הגיעו לאדם נוסף מלבדכם
ציר זמן כתובמאפשר לבדוק מועדים ולהבין את ההשתלשלות
התכתבויות ורקע לסכסוךחושף מראש את ההגנות שהצד השני עשוי לטעון

אילו טעויות כדאי להימנע מהן לפני שפונים?

תגובה חריפה ברשת. הדחף להגיב מובן, אבל תגובה פוגענית עלולה להפוך אתכם לנתבעים בעצמכם, ולתת לצד השני טענה שהפרסום שלו היה תגובה מוצדקת. אם אתם רוצים להכחיש, עשו זאת בקצרה ובלשון עניינית, ועדיף אחרי שיחה עם עורך דין.

מחיקת ראיות. אנשים מוחקים לפעמים את ההתכתבות כולה בכעס, או חוסמים את המפרסם לפני שצילמו את מה שכתב. אחרי החסימה ייתכן שכבר לא תוכלו לראות את הפרסום. צלמו קודם, ורק אחר כך שקלו חסימה או דיווח לפלטפורמה. אל תמחקו גם הודעות שנראות לכם מביכות: הצד השני כנראה שמר אותן, ועדיף שעורך הדין שלכם יכיר אותן מראש.

איחור. פרסומים ברשת נמחקים, עדים שוכחים, ופרטים מיטשטשים. מעבר לכך, דין ההתיישנות חל גם על תביעות לשון הרע, ואת המועד הרלוונטי למקרה שלכם כדאי לבדוק כבר בפגישה הראשונה. ככל שעובר זמן, גם קשה יותר להסביר לבית המשפט את עוצמת הפגיעה.

הסתמכות על "כולם ראו". כפי שהראה פסק הדין מאשדוד, טענה כללית שאנשים שמעו אינה מספיקה. צריך לדעת מי, מתי ומה.

פנייה לרשויות כתחליף לבדיקה. אם אתם הם אלה שרוצים להתלונן על אחר, זכרו שסעיף 15(8) מגן על תלונה לגורם המוסמך, אבל לא על פרסום התלונה ברבים. פסק הדין מחיפה מראה מה קורה כשמפרסמים ברשת במקום להגיש תלונה במקום הנכון.

מה כדאי לשאול על הוצאות משפט וסיכונים?

תביעה שנדחית אינה רק אכזבה. בית המשפט רשאי לחייב את הצד שהפסיד בהוצאות הצד השני, וגם כשתביעה מתקבלת בחלקה, הוא עשוי לקבוע שכל צד יישא בהוצאותיו. בתיק מאשדוד, שבו רכיב לשון הרע היה חלק מסכסוך בנייה רחב, בית המשפט התחשב בפער בין הסכומים שנתבעו לבין מה שנפסק בשתי התביעות, וקבע שכל צד יישא בהוצאותיו.

לכן שאלה הוגנת לפגישה היא: מה התרחיש הגרוע, ומה הסיכון שלי בו? שאלה נוספת היא אם כדאי לתבוע את מלוא התקרה או סכום נמוך יותר, ומה המשמעות של כל בחירה. עורך דין שמסביר גם את הסיכונים, ולא רק את הסיכויים, נותן לכם בסיס להחלטה אמיתית.

כדאי לשאול גם אם יש טעם לפנות קודם בדרישה להסרה ולהתנצלות. התנצלות או חזרה מהפרסום אינן מוחקות את העוולה, אבל בתי המשפט מתחשבים בהתנהגות הצדדים אחרי הפרסום, ולפעמים הן משיגות את מה שבאמת חשוב לכם מהר יותר מכל הליך.

מה אם אני הצד שנתבע?

רוב מה שנכתב כאן נכון גם לנתבעים, עם דגש שונה. נתבע צריך להביא לפגישה את כל מה שמבסס את ההגנה: מסמכים שמוכיחים שהדברים נכונים, ראיות לעניין הציבורי, התכתבויות שמראות את ההקשר, ומידע על מי בדיוק קיבל את הפרסום. אם הגיע אליכם מכתב התראה, אל תתעלמו ממנו ואל תגיבו בכעס. בדקו עם עורך דין אם כדאי להסיר את הפרסום, לנסח תיקון או להשיב עניינית. החלטה נכונה בשלב הזה יכולה להשפיע על הסכום שיוטל עליכם, אם בכלל, ולמנוע הליך מיותר.

נתבע צריך לשאול את עורך הדין גם שאלה פשוטה: האם ההגנה שלי מבוססת על ראיות שאני יכול להציג, או על תחושה שצדקתי? כפי שראינו בשני פסקי הדין, התשובה לשאלה הזו מכריעה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין עורך דין כללי לעורך דין שעוסק בלשון הרע?

עורך דין שעוסק בתחום באופן שוטף מכיר את ההגנות שבסעיפים 14 ו-15 לחוק, יודע איך בתי המשפט קובעים פיצוי לפי סעיף 7א, ויודע לזהות מוקדם בעיות הוכחה שעלולות להכשיל את התביעה.

האם חייבים להוכיח נזק כדי לקבל פיצוי על לשון הרע?

לא בהכרח. סעיף 7א מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד תקרה שנקבעה בחוק ומתעדכנת לפי המדד, ועד כפל התקרה כשהוכחה כוונה לפגוע. אבל צריך להוכיח שהיה פרסום ושהוא לשון הרע.

הצד השני טוען שכל מה שכתב הוא אמת. זה מספיק לו?

לא. לפי סעיף 14 עליו להוכיח שהדברים אמת וגם שהיה בפרסומם עניין ציבורי. אמונה אישית בצדקת הדברים אינה מספיקה.

מה הכי חשוב להביא לפגישה הראשונה?

את הפרסום עצמו במלואו, עם תאריך, שם המפרסם וכתובת העמוד, יחד עם רשימת האנשים שראו או שמעו אותו וציר זמן של האירועים.

כדאי להגיב לפרסום הפוגע לפני שפונים לעורך דין?

עדיף שלא להגיב בחריפות. תגובה פוגענית עלולה לחשוף אתכם לתביעה ולחזק את טענות הצד השני. קודם מתעדים, ואחר כך מחליטים יחד עם עורך הדין אם ואיך להגיב.

אפשר לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק פעמיים על אותו פרסום?

לא. סעיף 7א(ד) קובע שאדם לא יקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת. כשיש כמה פרסומים שונים, בית המשפט בוחן את תוכנם, את הזמן שעבר ביניהם ואת זהות הנמענים.

הגשתי תלונה על מישהו לממונה עליו. זה יכול להיחשב לשון הרע?

סעיף 15(8) מגן על תלונה שהוגשה בתום לב לממונה על הנפגע או לרשות המוסמכת. ההגנה אינה חלה על פרסום אחר של התלונה או של תוכנה, למשל העלאה שלה לרשת.

סיכום

בחירה נכונה של עורך דין בתיק לשון הרע מתחילה בפגישה שבה בוחנים את התיק ולא רק מקשיבים לסיפור. עורך הדין צריך לשאול איך יוכח הפרסום, אילו הגנות עשוי הצד השני לטעון, ואיזה מסלול פיצוי מתאים. אתם צריכים להגיע עם תיעוד מלא, רשימת עדים וציר זמן, ולהימנע מתגובות פזיזות ומאובדן ראיות. מידע נוסף על התחום ועל דרכי הפעולה תמצאו בעמוד על עורך דין לשון הרע.

המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, מבחינת הפרסום והראיות ועד ניהול ההליך. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.

שתפו את העמוד:

מאמרים

מקרקעין

הסכם מכר דירה יד שנייה: מה חייב להופיע בו ומה בודקים לפני החתימה

רכישה או מכירה של דירה יד שנייה היא בדרך כלל העסקה הכספית הגדולה ביותר שאדם עושה. ובכל זאת, רבים מגיעים לחתימה אחרי שבוע של משא ומתן, עם טיוטה שנשלחה בערב הקודם ועם תחושה שהפרטים כבר סוכמו.

לקריאת המאמר
19 בנובמבר 2026
דיני עבודה

הלנת שכר: מה הפיצוי על איחור בתשלום השכר, וכמה פסקו בתי הדין בפועל

איחור בתשלום שכר הוא לא רק אי נעימות. לעובד הוא פוגע בשכר דירה, בהחזרי הלוואות ובקניות של החודש. לכן המחוקק קבע לו סנקציה חריפה במיוחד: פיצויי הלנה שמצטברים מדי שבוע, בלי צורך להוכיח נזק.

לקריאת המאמר
19 בנובמבר 2026