בקשה לאישור תובענה ייצוגית מגיעה לעסק כמעט תמיד בהפתעה. בעמוד הראשון מופיע סכום שנראה מנותק מהמציאות, לפעמים עשרות מיליוני שקלים, ובעמודים הבאים מתוארת התנהלות שנטען שפגעה באלפי לקוחות. התגובה הטבעית היא להתקשר למבקש ולסיים את העניין, או לתקן מיד את מה שנטען ולהודיע על כך. שני הצעדים האלה עלולים להזיק אם הם נעשים בלי בדיקה.
המדריך מסביר מה החוק דורש, כיצד ההליך מתקדם ומה משתנה עבור הנתבע בכל שלב. הוא נכתב בעיקר מנקודת המבט של מי שהבקשה הוגשה נגדו, אבל גם מי ששוקל להגיש בקשה ימצא בו את הדרישות שיצטרך לעמוד בהן. להיכרות כללית עם התחום, ראו את העמוד על תובענות ייצוגיות.
מה זו בקשה לאישור, ובמה היא שונה מתביעה רגילה?
בתביעה רגילה, אדם תובע את זכותו שלו. בתובענה ייצוגית, אדם או גוף מבקשים לנהל הליך בשם קבוצה שלמה, שחבריה לא נתנו להם הרשאה לכך. בגלל הכוח הזה, החוק מציב בכניסה שלב סינון. סעיף 5(א) מחייב את מי שרוצה להגיש תובענה ייצוגית להגיש בקשה בכתב, ולצרף לה את נוסח התובענה.
מי רשאי להגיש? סעיף 4(א) מונה שלושה גורמים: אדם שיש לו עילה אישית, רשות ציבורית וארגון. ארגון רשאי להגיש בקשה בכפוף לכך שבית המשפט ישתכנע שקיים קושי להגיש אותה בידי אדם פרטי. המועצה הישראלית לצרכנות פטורה מתנאי זה. כאשר הנזק הוא חלק מהעילה, די בכך שאדם פרטי יראה שלכאורה נגרם לו נזק (סעיף 4(ב)(1)).
הבקשה מוגשת לבית המשפט שיהיה מוסמך לדון בתובענה אם תאושר. הסמכות העניינית נקבעת לפי הסכום המצטבר של תביעות כל חברי הקבוצה (סעיף 5(ב)(1)), ולכן גם נזק קטן ללקוח בודד עשוי להוביל להליך בערכאה גבוהה יותר.
נגד מי ובאילו עניינים אפשר להגיש?
התוספת השנייה לחוק היא נקודת הבדיקה הראשונה. אם העילה אינה נכנסת לאחד הפרטים שלה, וגם אין הוראת חוק מפורשת אחרת, סעיף 3(א) אוסר את הגשת התובענה. תקנה 2(א)(1) מחייבת את המבקש לפרט בבקשה על איזה פרט הוא נשען.
| דוגמה לפרט בתוספת השנייה | במי מדובר |
|---|---|
| פרט 1 | עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בעניין שבינו לבין לקוח |
| פרטים 2 ו-3 | מבטח, סוכן ביטוח, חברה מנהלת ותאגיד בנקאי |
| פרט 9 | עילות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובהן נגישות |
| פרט 10 | תביעות מסוימות בסמכות בית הדין לעבודה, נגד מעסיקים |
| פרט 11 | רשות, להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כמס, אגרה או תשלום חובה |
הרשימה רחבה יותר מהטבלה, והיא כוללת גם, למשל, עילות לפי חוק התחרות הכלכלית, מפגע סביבתי וניירות ערך. בפרט 10 קיימים תנאים נוספים, ובהם חריג לעובד שחל עליו הסכם קיבוצי. מעסיק שקיבל בקשה כזו ימצא רקע נוסף בעמוד על דיני עבודה.
מהם התנאים לאישור לפי סעיף 8?
סעיף 8(א) קובע שבית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא שהתקיימו ארבעה תנאים. התשובה לבקשה נבנית בדרך כלל סביבם.
שאלות משותפות וסיכוי. התובענה צריכה לעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וצריכה להיות אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה. לנתבע יש כאן שני כיוונים: להראות שהטענה לא מחזיקה, או להראות שכל לקוח נמצא במצב אחר, ולכן הבירור אינו משותף.
דרך יעילה והוגנת. גם כשיש עילה, בית המשפט בוחן אם הליך ייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת.
ייצוג הולם. צריך להיות יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת. שימו לב: לפי סעיף 8(א)(3) הנתבע אינו רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעניין זה.
תום לב. צריך להיות יסוד סביר להניח שהעניין ייוצג וינוהל בתום לב.
יש גם הגבלה שמעט נתבעים מכירים: פגם בייצוג או בתום הלב אינו בהכרח מסיים את ההליך. בית המשפט רשאי לאשר את התובענה ולהבטיח את קיום התנאים בצירוף או בהחלפה של התובע המייצג או בא הכוח (סעיף 8(ג)(1)). אם התקיימו התנאים של סעיף 8(א) אך למבקש עצמו אין עילה כנדרש בסעיף 4(א), בית המשפט יאשר ויורה על החלפתו (סעיף 8(ג)(2)). הגנה שנשענת רק על אישיות המבקש עלולה אפוא להשאיר את הנתבע מול מבקש אחר, עם אותן טענות.
גופים מסוימים נהנים משיקול נוסף. בבקשה נגד המדינה, רשות או תאגיד שהוקם על פי דין, ובבקשה נגד ספק שירות חיוני, תאגיד בנקאי, בורסה, מסלקה או מבטח, בית המשפט רשאי להתחשב בנזק חמור הצפוי לציבור מעצם ניהול ההליך כייצוגי, כמפורט בסעיף 8(ב).
ואם מי שעומד מאחורי הבקשה הוא מתחרה?
זו טענה ששומעים לא מעט, ובחודשים האחרונים התקבלה לגביה הכרעה מפורטת. בת"צ (מחוזי ת"א) 53480-10-19 הילמן נ' עשינו עסק סוכנויות בע"מ (24.9.2026) קבע בית המשפט המחוזי כי קיים טעם רב לפגם בשימוש בהליך ייצוגי בידי מתחרה של הנתבע או גורם המסוכסך עמו, ככלי להכביד עליו. ההליך הסתיים שם בהסתלקות, בלי גמול ושכר טרחה, והמבקשים חויבו בהוצאות על הצד הגבוה. הקביעות נעשו על בסיס מסמכים ולצורך ההכרעה בהוצאות בלבד.
פסק הדין מציב גם גבול. לא בכל מעורבות של גורם זר הבקשה תידחה, והנורמה היא מסוג סטנדרט. שוקלים את מידת ההתערבות של אותו גורם, את עוצמת אי הגילוי לבית המשפט, את ההשלכה על הנתבע ואת צדקת ההליך, ובמקום דחייה אפשר לשקול החלפה של המבקש או של בא כוחו. דחיית בקשה אך בשל שימוש לרעה בהליכי משפט שמורה לפגמים חריגים. מכאן שטענה כזו צריכה להיתמך בתיעוד ממשי, כמו קשרים אישיים ועסקיים, סמיכות זמנים בין הליכים ודמיון בין נוסחי בקשות, ולהישען גם על תשובה עניינית לגוף הטענות.
איך נראה ההליך, שלב אחרי שלב?
הגשה ופרסום. המבקש מגיש בקשה עם תצהיר (תקנה 2(ב)), אחרי שבדק בפנקס התובענות הייצוגיות אם תלויה ועומדת בקשה דומה, ואם כן עליו לציין את פרטיה (סעיף 5(א)(2)). לפי תקנה 3(א), הוא גם שולח הודעה והעתק לגורם המופקד על התחום, בהתאם לפרט שעליו נשענה הבקשה. בפרט 1 זה הממונה על הגנת הצרכן, ובפרט 3 המפקח על הבנקים. נתבע בענף מפוקח צריך להביא בחשבון שהרגולטור שלו מקבל את הבקשה כבר במועד הגשתה.
תשובת המשיב. עד 90 ימים מההמצאה, או במועד אחר שקבע בית המשפט, עם טיעונים, אסמכתאות ותצהיר (תקנה 2(ג)). תצהיר שלא צורף בעת ההגשה יצורף רק ברשות בית המשפט, ולכן את העדויות צריך לארגן מראש. התשובה מוגבלת ל-30 עמודים, והתצהירים ל-25 עמודים (תקנה 2(ז)). 90 ימים נשמעים כמו הרבה, אבל הם מצטמצמים מהר כשצריך לאסוף נתוני מכירות, מסמכים ועדים.
תשובת המבקש. תוך 30 ימים או במועד אחר שנקבע, ובהיקף של עד חמישה עמודים (תקנות 2(ד) ו-2(ז)).
ההכרעה. בית המשפט רשאי להחליט על יסוד החומר שהוגש בלבד, או לאחר חקירת המצהירים אם ראה צורך בכך (תקנה 2(ה)). תצהיר שנכתב בחיפזון עלול אפוא להיבדק בחקירה נגדית.
ערובה להוצאות. נתבעים שואלים לעיתים אם אפשר לדרוש מהמבקש להפקיד ערובה. תקנה 2(ו) קובעת שהגשת בקשה לאישור לא תותנה בכך, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
מה קורה לנתבע אם הבקשה מאושרת?
ההחלטה מפרטת את הגדרת הקבוצה, את זהות התובע המייצג ובא כוחו, את עילות התובענה והשאלות המשותפות, ואת הסעדים (סעיף 14(א)). מכאן ואילך ההליך מתנהל בשם הקבוצה. אישור כזה ניתן לערעור רק אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט שלערעור (סעיף 8(ד)).
מי שנמנה עם הקבוצה נחשב כמי שהסכים, אלא אם הודיע על רצונו שלא להיכלל בה תוך 45 ימים מפרסום ההחלטה או במועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט (סעיף 11(א)). כך שהשתיקה של הלקוחות אינה מקטינה את החשיפה. מצד שני, מי שעילתו נוצרה אחרי מועד האישור אינו נכלל בקבוצה (סעיף 10(א)), אם כי בית המשפט רשאי להתיר צירוף לפי סעיף 10(ב).
גם בסוף הדרך קיימות מגבלות שחשוב להכיר בעת הערכת החשיפה. לפי סעיף 20(ה) לא ייפסקו בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וגם לא פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בפרט 9, ואין בכך כדי למנוע פיצוי על נזק שאינו נזק ממון. בית המשפט יכול לחייב כל חבר קבוצה להוכיח את זכאותו, להורות על פיצוי בסכום כולל אם ניתן לחשבו במדויק על יסוד הראיות, ואם פיצוי כספי אינו מעשי, להורות על סעד אחר לטובת הקבוצה או הציבור (סעיף 20(א) ו-(ג)). בקביעת שיעור הפיצוי ואופן תשלומו הוא רשאי להתחשב גם בנזק העלול להיגרם, בין היתר, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע (סעיף 20(ד)(2)).
הפגיעה אינה מחכה לפסק הדין. בעניין הילמן הזכיר בית המשפט שכבר בהגשת הבקשה, וטרם אישורה, עשויים להיפגע המוניטין, היחסים עם משקיעים והיכולת לקבל אשראי. לכן הטיפול אינו רק משפטי: צריך גם להחליט מי מדבר עם הבנק, עם הלקוחות ועם התקשורת, ומה נאמר.
אפשר לסגור את העניין מול המבקש?
כאן נדרשת זהירות מיוחדת. סעיף 16(א) קובע שמבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג לא יסתלק אלא באישור בית המשפט, וגם לא יקבל במישרין או בעקיפין טובת הנאה מהנתבע בקשר להסתלקותו, אלא באישור בית המשפט. הבקשה להסתלקות מלווה בתצהיר עם גילוי נאות של הפרטים המהותיים (סעיף 16(ב)). תשלום בצד אינו דרך לצאת מההליך.
גם הסתלקות מאושרת אינה תמיד סוף פסוק. היא אינה משפיעה על המשך ההליך בידי מבקש אחר (סעיף 16(ג)), ובית המשפט רשאי לקבוע שניתן להגיש בקשה למינוי מחליף (סעיף 16(ד)(1)). כשמדובר בבקשה לאישור טובת הנאה, בית המשפט שוקל בין היתר אם הבקשה הראתה עילה לכאורה ואיזו תועלת הביאה לחברי הקבוצה.
הסדר פשרה כפוף למסלול נפרד לפי סעיף 18:
- אישור בית המשפט: אין הסדר בלי אישור, גם אם הבקשה טרם אושרה.
- גילוי: תצהירים מטעם באי כוח הצדדים, עם כל הפרטים המהותיים.
- פרסום ומשלוח: אם הבקשה לא נדחתה על הסף, מתפרסמת הודעה, והעתקים נשלחים ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולגורמים נוספים.
- התנגדויות: חברי קבוצה, ארגונים והיועץ המשפטי לממשלה רשאים להתנגד בתוך 45 ימים מיום הפרסום או במועד מאוחר יותר שנקבע, וחבר קבוצה רשאי לבקש לצאת מן ההסדר.
- גבולות: ההסדר לא יכול לכלול עילות, בעלי דין או חברי קבוצה שלא נכללו בבקשה או בהחלטת האישור, וגם לא הוראה על גמול ושכר טרחה. לעניין זה אפשר להגיש המלצה מוסכמת בלבד.
המשמעות המעשית היא שפשרה אינה סודית, והיא מתפרסמת. נתבע שמעוניין בסיום שקט צריך לקחת זאת בחשבון מראש.
האם כדאי להפסיק מיד את ההתנהלות שנטענה?
אם יש חשש אמיתי להפרת דין, או סיכון ללקוחות, לא משאירים את המצב כפי שהוא רק בגלל ההליך. אבל הדרך שבה עושים זאת חשובה. סעיף 9 קובע הסדר מפורש רק לתביעת השבה נגד רשות: בית המשפט לא ידון בבקשה לפני שחלפו 90 ימים מהגשתה, והוא רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו. הוא גם לא יאשר את התובענה אם הרשות הודיעה שתחדל מהגבייה והוכח שחדלה לכל המאוחר במועד הקובע. גם אז רשאי בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה. לעסק פרטי אין הגנה סטטוטורית דומה בסעיף זה.
יש גם הקשר נוסף. כשבקשה מסתיימת, המבקש עשוי לטעון שהבקשה היא שהביאה לשינוי ולתבוע גמול על התועלת. בעניין הילמן נטען כך, והנתבעים השיבו שהפסקת השיווק נעשתה ללא קשר להליך. אם השינוי מתוכנן ממילא, כדאי לתעד את המועד והסיבות, ולגבש עם עורך הדין כיצד לבצעו ואיך לנסח את ההודעה.
מה עושים בשבועות הראשונים?
- קובעים את לוח הזמנים. בודקים את מועד ההמצאה ואת החלטות בית המשפט, ורושמים את מועד התשובה.
- משמרים מסמכים. עוצרים מחיקה שגרתית של נתונים, הודעות ורשומות שקשורים לנושא.
- לא פונים למבקש ולא מבטיחים דבר. כל פנייה נעשית דרך עורך הדין, בשל סעיף 16.
- בודקים ביטוח. עוברים על הפוליסות ועל חובת ההודעה למבטח.
- מחשבים את החשיפה בעצמכם. תקנה 2(א)(7) מחייבת את המבקש לפרט כיצד חושב הסכום. בעניין הילמן צוין שהסכום ננקב לא אחת על דרך האומדן, ושהאגרה אינה תלויה בו. לכן בודקים את מספר הלקוחות, היחידות והמחירים בפועל.
- ממנים איש קשר אחד. הוא מרכז את המידע מהכספים, השירות והמכירות, והוא גם המועמד הטבעי למסור תצהיר.
- בודקים הליכים דומים. בקשה נוספת באותו נושא משפיעה על האסטרטגיה, ופרטיה צריכים להופיע בבקשה לפי תקנה 2(א)(13).
ניהול ההליך עצמו מתקיים במסגרת ליטיגציה אזרחית, אבל עם כללים מיוחדים שלא קיימים בתביעה רגילה.
מה הסיכוי לקבל הוצאות אם הבקשה נדחית?
בעניין זה מתחולל שינוי זהיר. בע"א 22239-04-25 Renault S.A.S נ' גנות (14.4.2026) דחה בית המשפט העליון ערעור של נתבעת על גובה ההוצאות שנפסקו לזכותה. הנקודה המעניינת היא בחוות הדעת: בפסיקה נהוגה גישה מתונה בהטלת הוצאות על מבקשים שבקשתם נדחתה, למעט בבקשות סרק שהוגשו בחוסר תום לב. השופט גרוסקופף סבר שאין לשנותה. השופטת רונן והשופט כשר סברו שהגיעה העת לשקול פסיקת הוצאות משמעותיות יותר, במהלך הדרגתי שיתפתח בערכאות הדיוניות. השופטת רונן ציינה שדבריה נאמרו בעיקרם למעלה מן הצורך, כך שמדובר בכיוון ולא בכלל מחייב שאפשר להסתמך עליו.
השופט כשר הוסיף נקודה שימושית לנתבע: פערי המידע יכולים להצדיק את התנהלות המבקש בדרך כלל רק עד הגשת התשובה, וככל שלאחר מכן הוא בוחר להתבצר בעמדתו, הטענה נחלשת. תשובה שמציגה את העובדות במלואן כבר בשלב זה עשויה אפוא לשרת את הנתבע גם אם ההליך יימשך. יש לזכור שגם ההלכה אינה מבטיחה החזר מלא של ההוצאות. בנוסף, פסק הדין מזכיר את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16). נכון ל-1.11.2026 היא טרם התקבלה: במאגר הכנסת היא מסומנת כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. לפי הדיווחים, הוועדה המשותפת אישרה באוקטובר 2026 נוסח שיחסום בקשת אישור נגד עסק שמחזורו השנתי עד 9 מיליון שקלים, ויחייב בחלק מהעילות פנייה מוקדמת ו-60 ימים לתיקון. עד שיתקבל ויפורסם ברשומות חל הדין הקיים, ולכן נכון לבדוק את נוסח החוק העדכני בכל הליך.
שאלות נפוצות
כמה זמן יש להשיב לבקשה לאישור תובענה ייצוגית?
לפי תקנה 2(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות, המשיב רשאי להשיב תוך 90 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה, או במועד אחר שקבע בית המשפט. לתשובה מצרפים תצהיר.
האם הגשת הבקשה אומרת שהתובענה כבר ייצוגית?
לא. סעיף 3(ב) לחוק קובע שהגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט. עד להחלטה מדובר בבקשה, ובית המשפט בוחן אם התקיימו התנאים שבסעיף 8(א).
אפשר לשלם למבקש כדי שיסיר את הבקשה?
לא בלי אישור. לפי סעיף 16(א), מבקש לא יסתלק ולא יקבל טובת הנאה מהנתבע בקשר להסתלקות, במישרין או בעקיפין, אלא באישור בית המשפט.
האם מבקש שאין לו עילה אישית מסיים את ההליך?
לא בהכרח. אם התקיימו התנאים של סעיף 8(א) אך למבקש אין עילה כנדרש בסעיף 4(א), בית המשפט יאשר את התובענה ויורה על החלפתו, לפי סעיף 8(ג)(2).
אפשר לערער על החלטה שמאשרת את התובענה?
לפי סעיף 8(ד), החלטה לאשר ניתנת לערעור אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט שלערעור. על החלטה בעניין הייצוג ההולם לפי סעיף 8(א)(3) הנתבע אינו רשאי לערער או לבקש לערער.
האם הסדר פשרה נשאר חסוי?
ככלל לא. לפי סעיף 18, אם הבקשה לא נדחתה על הסף, בית המשפט מורה על פרסום הודעה הכוללת את פרטי ההסדר, ומי שזכאי לכך רשאי להגיש התנגדות תוך 45 ימים או במועד מאוחר יותר שנקבע.
בית המשפט יכול לפסוק פיצויים עונשיים בתובענה ייצוגית?
סעיף 20(ה) אוסר על פסיקת פיצויים לדוגמה, ועל פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בפרט 9 לתוספת השנייה. אין בכך כדי למנוע פיצוי על נזק שאינו נזק ממון.
סיכום
בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך עם שלב סינון, עם מועדים קצרים ועם כללים שמונעים סיום פרטי. הטענות החזקות בדרך כלל נבנות סביב התוספת השנייה ותנאי סעיף 8, ומלוות בתצהיר ובנתונים שנאספו בזמן. ברוב המקרים ההחלטות שמתקבלות בשבועות הראשונים, על פנייה למבקש, על שינוי התנהלות ועל הודעות לצדדים שלישיים, משפיעות על המשך הדרך לא פחות מהתשובה עצמה.
המשרד מייצג בתובענות ייצוגיות ובבקשות לאישורן, מבדיקת הבקשה וגיבוש האסטרטגיה ועד לתשובה לבית המשפט ולמגעים לפשרה. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונה: 09-8980681. סניפי המשרד: ז'בוטינסקי 5, רמת גן, והאורנים 32, עפולה.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי המסמכים הרלוונטיים.