מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע? — משרד עורכי דין עדי כהן
תביעת לשון הרע היא אחד הכלים המשפטיים החשובים ביותר להגנה על שם טוב ומוניטין. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מעניק לכל אדם שנפגע מפרסום משפיל או מבזה את הזכות לתבוע פיצויים — ובמקרים מסוימים אף ללא הוכחת נזק ממשי. אם פורסם עליכם תוכן פוגעני ברשתות החברתיות, בתקשורת, במקום העבודה או בכל פלטפורמה אחרת, חשוב שתדעו מתי ואיך ניתן לפעול. משרד עורכי דין עדי כהן מתמחה בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה, ומלווה את לקוחותיו לאורך כל ההליך המשפטי. לייעוץ ראשוני, התקשרו עוד היום: 09-8980681.
מהי לשון הרע לפי החוק הישראלי?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג. ההגדרה רחבה למדי וכוללת גם ביזוי בשל מעשים או תכונות המיוחסים לאדם, פגיעה במשרתו, בעסקו או במקצועו, וכן ביזוי בשל גזעו, דתו, מינו או נטייתו המינית. חשוב להבין שלא כל אמירה פוגענית מהווה לשון הרע במובן המשפטי — בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ושוקל את ההקשר, הנסיבות ומבחן האדם הסביר. יש הבדל בין הבעת דעה לגיטימית ובין קביעת עובדות שקריות הפוגעות בשם הטוב. עורך דין לשון הרע מנוסה יוכל להעריך עבורכם האם המקרה שלכם עומד ברף הנדרש להגשת תביעה.
מתי פרסום מהווה עילה לתביעת לשון הרע?
כדי שתקום עילת תביעה, נדרש שלשון הרע תגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע — זהו יסוד הפרסום. סעיף 2 לחוק מגדיר פרסום באופן רחב: בעל פה, בכתב, בדפוס, בציור, בדמות, בתנועה, בצליל ובכל אמצעי אחר. המשמעות היא שפוסט בפייסבוק, הודעה בקבוצת וואטסאפ, תגובה באינסטגרם, כתבה באתר חדשות, או אפילו אמירה בישיבת עבודה — כולם עשויים להוות פרסום לשון הרע. די בכך שאדם אחד נוסף נחשף לפרסום, ואין דרישה להוכיח שנגרם נזק ממשי בפועל. פרסום לשון הרע יכול להתבצע גם בדרך של רמיזה, השוואה או בצורת שאלה — כל עוד האדם הסביר היה מבין ממנו פגיעה בשם הטוב של הנפגע.
לשון הרע ברשתות חברתיות ובאינטרנט
הפסיקה הישראלית הכירה באופן מפורש בכך שחוק איסור לשון הרע חל במלואו על פרסומים ברשתות החברתיות. לשון הרע בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר (X), בטיקטוק ובכל פלטפורמה דיגיטלית אחרת מהווה עילה לתביעה בדיוק כמו פרסום בעיתון מודפס. יתרה מזאת, בית המשפט העליון קבע כי שיתוף (share) של פוסט מכפיש נחשב בגדר פרסום לשון הרע, ומי ששיתף עלול להיתבע גם כן. לעומת זאת, לחיצת "לייק" בלבד לא נחשבת לפרסום. מנהלי קבוצות פייסבוק וקהילות מקוונות עלולים אף הם לשאת באחריות אם לא הסירו פרסום פוגעני מקבוצתם לאחר שנודע להם עליו. בעידן הדיגיטלי, פרסום ברשת נחשב חמור במיוחד בשל היקף החשיפה העצום והקושי להסירו לחלוטין.
הגנות מפני תביעת לשון הרע
החוק מכיר במספר הגנות שעומדות לנתבע בתביעת לשון הרע. ההגנה הראשונה היא הגנת אמת הפרסום (סעיף 14), המחייבת הוכחה כי הדבר שפורסם היה אמת וכי היה בפרסום עניין ציבורי. הגנה נוספת היא הגנת תום הלב (סעיף 15), הכוללת מקרים כמו חוסר ידיעה על קיום הנפגע, פרסום מתוך חובה חוקית או מוסרית, הבעת דעה בתום לב על התנהגות ציבורית, או ביקורת הוגנת על יצירה שהוגשה לציבור. בנוסף, סעיף 13 מגדיר פרסומים מותרים שלא ישמשו עילה לתביעה, כמו פרסומים בדיון שיפוטי, בישיבת ממשלה או לפי הוראת חוק. הגנות בלשון הרע הן נושא מורכב ודורשות ניתוח משפטי מדוקדק של נסיבות המקרה.
פיצויים בתביעת לשון הרע — ללא הוכחת נזק
אחד היתרונות הייחודיים של חוק איסור לשון הרע הוא האפשרות לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק בפועל, לפי סעיף 7א לחוק. סעיף זה, שנוסף בתיקון משנת 1998, מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים בגין לשון הרע בסכום של עד כ-80,000 ש"ח (נכון לשנת 2025, הסכום מתעדכן בהצמדה למדד) עבור כל פרסום פוגעני, גם אם התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק כספי ממשי. אם התובע מוכיח כי הנתבע פרסם את לשון הרע בכוונה לפגוע, הפיצוי יכול להגיע עד כ-160,000 ש"ח לכל פרסום. מעבר לפיצוי הסטטוטורי, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים נוספים בגין נזק שהוכח, לרבות נזק נפשי, פגיעה בפרנסה ופגיעה במוניטין. סעדים נוספים כוללים צו מניעה, פרסום התנצלות ופסיקת הוצאות משפט.
התיישנות תביעת לשון הרע
חשוב לדעת שתביעת לשון הרע כפופה לתקופת התיישנות. על פי חוק ההתיישנות, תש"ח-1958, וסעיף 89 לפקודת הנזיקין, תקופת ההתיישנות עומדת על שבע שנים מיום הפרסום. מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו בוצע הפרסום, ולא ביום שבו נגרם הנזק או שנודע לנפגע על הפרסום. עם זאת, אם הנפגע לא ידע ולא יכול היה לדעת על הפרסום בשל נסיבות שאינן תלויות בו, ההתיישנות תתחיל מהיום שבו נודע לו על הפרסום. בנוגע לפרסומים באינטרנט, קיימת מחלוקת משפטית שטרם הוכרעה: האם מדובר בפרסום חד-פעמי (וההתיישנות מתחילה מיום הפרסום), או בפרסום מתמשך כל עוד התוכן לא הוסר — מה שעשוי להאריך את תקופת ההתיישנות. מכל מקום, מומלץ לפנות לעורך דין לשון הרע מוקדם ככל האפשר ולא להמתין עם הגשת התביעה.
מאמרים בנושא לשון הרע
לקריאה נוספת בנושאי לשון הרע והוצאת דיבה ממשרדנו:
- עורך דין לשון הרע — משרד עדי כהן
- חוק איסור לשון הרע — סקירה מקיפה
- סעדים בתביעות לשון הרע
- שיתוף פוסט בפייסבוק כלשון הרע
- סיפורי לשון הרע — מקרים אמיתיים
- תביעת לשון הרע בגין פרסום ברשת
שאלות נפוצות — תביעת לשון הרע
האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגין פוסט בפייסבוק?
כן. הפסיקה הישראלית קובעת באופן חד-משמעי שחוק איסור לשון הרע חל על פרסומים ברשתות חברתיות. פוסט בפייסבוק, תגובה, ואפילו שיתוף של פוסט מכפיש — כולם עשויים להקים עילת תביעה. גם מנהל קבוצת פייסבוק עלול לשאת באחריות אם לא הסיר פרסום פוגעני שנודע לו עליו.
מה סכום הפיצויים שניתן לקבל בתביעת לשון הרע?
החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד כ-80,000 ש"ח לכל פרסום. אם הוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, הסכום עולה לעד כ-160,000 ש"ח. בנוסף, ניתן לתבוע פיצויים נוספים בגין נזקים שהוכחו בפועל.
מהי תקופת ההתיישנות בתביעת לשון הרע?
תקופת ההתיישנות היא שבע שנים מיום הפרסום. בנוגע לפרסומים באינטרנט שלא הוסרו, קיימת מחלוקת משפטית האם מדובר בפרסום מתמשך — דבר שעשוי להאריך את תקופת ההתיישנות. מומלץ לפנות לעורך דין לשון הרע מוקדם ככל האפשר.
האם קללות וגידופים מהווים לשון הרע?
לא בהכרח. הפסיקה מבחינה בין ביטויי גנאי כלליים שאינם מייחסים עובדות ספציפיות לאדם, לבין אמירות שמשפילות או מבזות באופן קונקרטי. קללה כללית כמו "אתה טמבל" עשויה שלא להקים עילת תביעה, בעוד שאמירה כמו "הוא גנב" — שמייחסת מעשה פלילי — תיחשב לשון הרע.
מהן ההגנות שעומדות לנתבע בתביעת לשון הרע?
ההגנות העיקריות הן: הגנת אמת הפרסום — הוכחה שהפרסום היה אמת והיה בו עניין ציבורי; הגנת תום הלב — פרסום שנעשה בתום לב, למשל מתוך חובה חוקית או מוסרית; ופרסומים מוגנים כמו דיווח על הליכים שיפוטיים או ישיבות ממשלה.
כמה עולה לשכור עורך דין לתביעת לשון הרע?
עלות הייצוג משתנה בהתאם למורכבות התיק ולשלב ההליך. במשרד עורכי דין עדי כהן אנו מציעים ייעוץ ראשוני כדי להעריך את סיכויי התביעה ולגבש אסטרטגיה משפטית. צרו קשר בטלפון 09-8980681 לקביעת פגישה.
אזורי שירות
משרד עורכי דין עדי כהן מעניק ייעוץ וייצוג בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה לתושבי: נתניה, הרצליה, רעננה, כפר סבא, הוד השרון, רמת השרון, תל אביב, רמת גן, פתח תקווה, ראשון לציון, חולון, בת ים, אשדוד, חדרה, ירושלים וכל רחבי הארץ.
