דמי מחלה: זכויות העובד וחובות המעסיק
דמי מחלה הם זכות יסוד של כל עובד שכיר בישראל, המעוגנת בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 ובצווי הרחבה ענפיים. עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה זכאי לתשלום דמי מחלה מן המעסיק, בכפוף להוראות החוק ולמסמכים הנדרשים. בעמוד זה תמצאו פירוט של היקף הזכאות, שיעור התשלום, חובות הדיווח, ההגנה מפני פיטורים בזמן מחלה והפסיקה הרלוונטית. אם נשללו מכם דמי מחלה שלא כדין, או שפוטרתם בזמן מחלה, מומלץ להיוועץ בעורך דין דיני עבודה לבחינת זכויותיכם והסעדים הפתוחים בפניכם.
צבירת ימי מחלה והיקף הזכאות
בכל חודש עבודה מלא צובר העובד 1.5 ימי מחלה, ובסך הכל ניתן לצבור עד 90 ימי מחלה, אלא אם נקבעה הוראה מיטיבה בצו הרחבה ענפי, בהסכם קיבוצי או בחוזה האישי. עובד במשרה חלקית צובר ימי מחלה באופן יחסי להיקף משרתו. ימים שלא נוצלו נשמרים לזכות העובד וניתן לעשות בהם שימוש בעתיד, אך הם אינם ניתנים לפדיון בעת סיום יחסי עבודה (להוציא מקרים חריגים שבהם זכות הפדיון נקבעה בהסכם). חשוב לדעת: ימי המחלה הם זכות אישית של העובד ואינם ניתנים להעברה לעובד אחר, למעט במקרי ניצול מצומצמים לטיפול בבן משפחה כאמור בחוק.
שיעור תשלום דמי מחלה וחישוב התשלום היומי
חוק דמי מחלה קובע מנגנון תשלום מדורג: היום הראשון להיעדרות אינו מזכה בתשלום (אלא אם נקבע אחרת); היום השני והשלישי מזכים ב-50% מהשכר היומי הרגיל; ומהיום הרביעי ואילך, 100% מהשכר היומי. ישנם צווי הרחבה ענפיים והסכמים קיבוציים המיטיבים עם העובד וקובעים תשלום מלא כבר מהיום הראשון, או 75% החל מהיום הראשון. השכר היומי לצורך החישוב כולל את שכר היסוד וכל הרכיבים הפנסיוניים והקבועים בשכר. תוספות זמניות, שעות נוספות לא קבועות וגמולים חד-פעמיים בדרך כלל אינם נכללים בבסיס החישוב.
תעודת מחלה ודרישות החוק
לצורך קבלת דמי מחלה, על העובד להמציא למעסיק תעודת מחלה מרופא מטעם קופת החולים שבה הוא חבר. תעודת מחלה שניתנה על ידי רופא פרטי שאינו מטעם קופת החולים, המעסיק אינו חייב לקבלה ככלל, אם כי בפסיקה נקבע שיש מצבים בהם תעודה כזו תהיה קבילה (למשל בעת אשפוז בבית חולים פרטי או טיפול דחוף). על העובד להודיע למעסיק על המחלה ועל הצפי להיעדרות בהקדם האפשרי, בדרך כלל ביום הראשון להיעדרות. עיכוב לא סביר בהמצאת אישור מחלה עלול להוות הצדקה לאי-תשלום דמי המחלה לאותם ימים.
איסור פיטורים בתקופת מחלה
החוק אוסר על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, כל עוד הוא זכאי לדמי מחלה. כלומר, לא ניתן להוציא הודעת פיטורים שתיכנס לתוקף בזמן ניצול ימי המחלה. אם העובד ניצל את מלוא ימי המחלה שצבר ועודנו במחלה, המעסיק רשאי לפטרו, בכפוף להליך פיטורים תקין הכולל שימוע. חריגים לאיסור: הודעה מוקדמת לפיטורים שניתנה בטרם ההיעדרות, סגירת מקום העבודה, או הכרזת המעסיק כפושט רגל. פיטורים שנעשו בניגוד להוראת החוק חושפים את המעסיק לתביעה בבית הדין לעבודה, ולעובד עומדים סעדים של פיצוי כספי, ובמקרים חריגים אף אכיפת יחסי עבודה.
היעדרות לטיפול בבן משפחה חולה
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, וחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998, מאפשרים לעובד לזקוף עד 8 ימי מחלה בשנה לטובת טיפול בילד עד גיל 16, ובמקרים מסוימים אף יותר (למשל ילד הסובל ממחלה ממארת או הזקוק לטיפול ממושך). באופן דומה, ניתן לזקוף עד 6 ימי מחלה בשנה בשל מחלת בן זוג. גם הורה מבוגר חולה זכאי להיעדרות מסוימת לטובת טיפול. הזכויות הללו אינן מוסיפות ימי מחלה, אלא מאפשרות שימוש בימים הקיימים לצורך טיפול בקרוב משפחה. הצגת אישור רפואי על מחלת בן המשפחה היא תנאי לקבלת התשלום.
המעסיק לא משלם דמי מחלה: מה לעשות?
כאשר המעסיק מסרב לשלם דמי מחלה למרות שהעובד עומד בכל הדרישות (אישור רפואי, ימי מחלה צבורים, הודעה במועד), לעובד עומדות מספר אפשרויות. ראשית, רצוי לפנות למעסיק בכתב ולדרוש את התשלום, תוך פירוט הימים והסכומים. אם הפנייה אינה נענית, ניתן להגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. דמי מחלה שלא שולמו במועד נחשבים לרכיב שכר ועלולים להיחשב כהלנת שכר, מה שמזכה את העובד בפיצויי הלנה גבוהים. תקופת ההתיישנות לתביעת דמי מחלה היא 7 שנים. במקרים מורכבים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה אשר יבחן את התיק ויסייע לכם להגיש תביעה מסודרת לבית הדין לעבודה. לקביעת ייעוץ ראשוני, ניתן לפנות למשרד בטלפון 09-8980681.
מאמרים נוספים בנושאי דיני עבודה
לקריאה נוספת בנושאים משיקים מתחום דיני העבודה, מומלץ לעיין במאמרים הבאים מפרסומי המשרד:
- עורך דין דיני עבודה (העמוד הראשי)
- מתי כדאי לפנות לעורך דין דיני עבודה
- דמי הבראה וזכויות העובד
- שימוע לפני פיטורים
- הודעה מוקדמת לפני פיטורים
- בדיקת תלושי שכר: המדריך המלא
שאלות נפוצות על דמי מחלה
כמה ימי מחלה צובר עובד בכל חודש?
בכל חודש עבודה מלא צובר העובד 1.5 ימי מחלה, ובסך הכל ניתן לצבור עד 90 ימים. עובד במשרה חלקית צובר באופן יחסי להיקף משרתו. במידה ונקבעה הוראה מיטיבה בצו הרחבה ענפי או בהסכם קיבוצי, ניתן לצבור יותר ימי מחלה.
האם משלמים דמי מחלה גם על היום הראשון?
על פי חוק דמי מחלה, היום הראשון להיעדרות אינו מזכה בתשלום, היום השני והשלישי מזכים ב-50% מהשכר, ומהיום הרביעי ואילך, 100%. יחד עם זאת, צווי הרחבה רבים, הסכמים קיבוציים וחוזים אישיים קובעים תשלום מלא או חלקי כבר מהיום הראשון. מומלץ לבדוק את צו ההרחבה הענפי הרלוונטי ואת חוזה ההעסקה.
האם המעסיק רשאי לפטר עובד בזמן מחלה?
לא. החוק אוסר על מעסיק לפטר עובד הנעדר עקב מחלה כל עוד הוא זכאי לדמי מחלה. רק לאחר ניצול מלוא ימי המחלה הצבורים, ובכפוף להליך פיטורים תקין הכולל שימוע, ניתן לפטר את העובד. פיטורים בניגוד לאיסור הזה מקנים לעובד עילת תביעה לפיצויים בבית הדין לעבודה. במצבים אלו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה במשרד בטלפון 09-8980681.
האם אפשר להשתמש בימי מחלה לטיפול בילד או בבן זוג?
כן. החוק מאפשר לזקוף עד 8 ימי מחלה בשנה לטיפול בילד עד גיל 16 (ובמקרים חריגים יותר, כגון מחלה ממארת), ועד 6 ימי מחלה לטיפול בבן זוג חולה. אין מדובר בימים נוספים אלא בשימוש בימים הצבורים של העובד עצמו. נדרש להמציא למעסיק אישור רפואי על מחלת בן המשפחה.
איזה אישור רפואי נדרש כדי לקבל דמי מחלה?
נדרש אישור מחלה (תעודת מחלה) מרופא מטעם קופת החולים שבה חבר העובד. תעודה מרופא פרטי שאינו מטעם קופת החולים אינה מחייבת ככלל את המעסיק לשלם, אם כי הפסיקה הכירה בחריגים. לדוגמה, במקרי אשפוז בבית חולים פרטי או טיפול דחוף. על העובד להודיע למעסיק על ההיעדרות בהקדם ולהמציא את התעודה במועד סביר.
מה לעשות כאשר המעסיק מסרב לשלם דמי מחלה?
ראשית, יש לפנות למעסיק בכתב, לפרט את הימים והסכומים המגיעים ולדרוש את התשלום. אם הפנייה לא נענית, ניתן להגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. אי-תשלום דמי מחלה במועד עלול להיחשב כהלנת שכר, ולזכות את העובד בפיצויי הלנה גבוהים. תקופת ההתיישנות לתביעה היא 7 שנים. לקבלת ייעוץ ראשוני, ניתן לפנות לעורך דין דיני עבודה במשרדנו בטלפון 09-8980681.
אזורי שירות
משרד עורכי הדין עדי כהן מעניק ייצוג בתחום דיני העבודה לעובדים ולמעסיקים בכל רחבי הארץ, עם דגש על אזור הצפון, הכולל את עפולה, נצרת, יקנעם, מגדל העמק, בית שאן, טבריה, נהריה, חיפה והקריות, ועל אזור המרכז וגוש דן: רמת גן, תל אביב, גבעתיים, בני ברק, פתח תקווה, הרצליה, רעננה, רמת השרון, ראשון לציון וחולון.