צו הרחבה משרתי מילואים 2026: ההגנות החדשות לעובדים ולבני זוגם
ביום 29.4.2026 פורסם בילקוט הפרסומים צו הרחבה רחב היקף בעניין משרתי מילואים, בני זוגם וצבירת חופשה שנתית. הצו, שתחילתו נקבעה רטרואקטיבית ליום 1 בינואר 2026, מחיל על כלל המשק בישראל את ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין נשיאות המגזר העסקי לבין ההסתדרות הכללית. המשמעות המעשית: גם בני זוג של משרתי מילואים זכאים לימי היעדרות נוספים בתשלום, ההגנה מפני פיטורים הורחבה משמעותית, ונאסר במפורש להוציא עובד לחל"ת בתקופה הסמוכה לסיום שירות המילואים.
הצו משלים את ההגנות הקיימות בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) ובחוק שירות המילואים, ומרחיב אותן בהיקף ובעומק. בשורות הבאות תמצאו את עיקרי הזכויות החדשות, מי זכאי לכל הטבה, וכיצד לפעול אם מעסיק מפר את ההוראות.
תחולת הצו ומועדים
הצו פורסם ביום י"ב באייר התשפ"ו (29.4.2026) תחילת ההוראות נקבעה ליום 1.1.2026 לתקופה בלתי קצובה. כלומר, חלק מהזכויות פועלות רטרואקטיבית, וחלקן מותנות במועד פרסום הצו.
הצו חל על כל מעסיק ועובד בישראל, ולמעשה מעניק תוקף סטטוטורי להסכם הקיבוצי. החריגים מצומצמים, וכוללים בעיקר עניינים שכבר מוסדרים בחקיקה ייעודית קודמת.
הגנה מורחבת מפני פיטורים בעקבות שירות מילואים
הצו מאריך את התקופה שבה אסור לפטר עובד בשל שירות מילואים. עובד שנעדר ממקום העבודה בשל שירות מילואים מצטבר של 60 ימים לפחות במשך שנה קלנדרית, או שירות מילואים רצוף של 7 ימים ומעלה, חוסה תחת איסור פיטורים מיוחד גם בתקופה של 30 הימים שלאחר תום השירות, מעבר להגנה הסטטוטורית הקבועה.
המשמעות: אם פוטרתם בסמוך לסיום שירות מילואים שעמד בקריטריונים האמורים, ייתכן שהפיטורים בטלים מעיקרם, גם אם המעסיק קיבל היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון. ההגנה הנוספת מכוח הצו עומדת על רגליה שלה, והיא רחבה יותר.
ועדת הפיקוח: מנגנון הכרעה מהיר
הצו מקים ועדת פיקוח חדשה לטיפול במחלוקות סביב הוצאת עובד לפיטורים או לחופשה ללא תשלום. מעסיק שמבקש לפטר או להוציא לחל"ת עובד בתקופה המוגנת, חייב לפנות לוועדה ולקבל את הסכמתה. הוועדה מכריעה בתוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה, ולאחר שניתנה תגובת העובד.
חשוב לדעת: גם אם המעסיק טוען שהפיטורים אינם קשורים לשירות המילואים, חובה עליו לפנות לוועדה. דילוג על שלב זה הופך את הפיטורים לבלתי חוקיים, ומקים לעובד עילת תביעה בבית הדין לעבודה.
איסור הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת)
מעסיק של עובד שנעדר בשל שירות מילואים לא רשאי להוציא אותו לחל"ת בתקופה של 30 הימים שלאחר סיום השירות, גם אם החל"ת מתבקש בשל סיבות שאינן קשורות למילואים. הכלל פשוט: בתקופה המוגנת, אין חל"ת בלי הסכמת העובד.
החריג: אם העובד עצמו פנה ביוזמתו וביקש לצאת לחל"ת, ואין קשר בין הבקשה לבין שירות המילואים, החריג מתקיים. הנטל להוכיח את היוזמה ואת ההסכמה מוטל על המעסיק, ובמקרה של ספק, הצו מורה לראות את החל"ת כאסור.
איסור פגיעה בתנאי העבודה
בנוסף לאיסור הפיטורים, הצו אוסר על מעסיק לפגוע בתנאי העבודה של משרת מילואים. במהלך תקופת השירות, ובתקופה של 30 הימים לאחריה, אסור למעסיק להעביר את העובד לתפקיד אחר, להוסיף או לגרוע ממנו מטלות, או לבצע כל שינוי שלילי בתנאי העסקתו.
הצו מבהיר שלא תיחשב כפגיעה אסורה: פגיעה הנובעת מהוראת דין או מהסכם קיבוצי החל על כלל העובדים, וכן פגיעה ברכיב שכר המשולם בהתאם לתפוקה אם הירידה בתפוקה אינה נובעת מהשירות. כל מקרה אחר של גריעת תפקיד, העברה כפויה או הפחתת שכר, יבחנו לאור הוראת הצו.
ימי היעדרות בתשלום לבני זוג של משרתי מילואים
הכרה בזכויות בני זוגם של משרתי מילואים. הצו קובע מנגנון מדורג של ימי היעדרות בתשלום שמוענקים לבן או בת הזוג של משרת מילואים פעיל, מעבר לימי המחלה והחופשה הרגילים שלהם:
| ימי מילואים מצטברים בשנה קלנדרית | תוספת ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג |
|---|---|
| עד 30 | 0 |
| 31 עד 60 | 2 |
| 61 עד 90 | 4 |
| 91 עד 120 | 6 |
| 121 ומעלה | 8 |
ימי היעדרות אלה נצברים על בסיס ימי מילואים מצטברים בשנה הקלנדרית. נדרשת תקופת רציפות של חמישה ימים רצופים לפחות בשירות, או שילוב של עד חמישה ימי הפסקה בין תקופות שירות.
למטרות אילו ניתן לנצל את ימי ההיעדרות
הצו מגדיר רשימה סגורה של סיבות שבעטיין מותר לבן הזוג לנצל את הימים. ניצול לכל מטרה אחרת אינו מקנה זכות לתשלום:
- מחלת ילד עד גיל 14: טיפול בילד החולה כאשר נדרשת נוכחות הורה.
- טיפול והשגחה על אדם עם מוגבלות: בן משפחה שהוא קרוב, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה: הזכאות אינה מוגבלת לימים כיתרת חופשה אלא נוספת אליהם.
- טיפול בהורה חולה: בהיעדרות מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה).
- הארכת תקופת לידה והורות של בן הזוג.
- השגחה וטיפול בילד.
- היעדרות מהבית הנדרשת בשל יציאת בן הזוג לשירות מילואים פעיל, לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה.
- היעדרויות אחרות בתיאום מראש עם המעסיק.
שעת היעדרות יומית לבן הזוג
בנוסף לימי ההיעדרות, הצו מעניק לבן או בת הזוג של משרת מילואים פעיל זכות לשעת היעדרות יומית, באופן יחסי, מעין "שעת הנקה" לבן זוג של חייל מילואים. הזכות פועלת כאשר שירות המילואים הינו רצוף ופעיל, ומאפשרת לבן הזוג לעזוב את העבודה שעה אחת מדי יום, תוך הצגת אישור על דבר היקף שירות המילואים של בן הזוג.
בעובד המועסק אצל יותר ממעסיק אחד, הזכות פועלת באופן יחסי אצל כל מעסיק.
צבירת חופשה שנתית והגנה על מימוש זכות החופשה
הצו קובע הסדר חדש ומשמעותי בנושא צבירת חופשה שנתית. מעסיק חייב לאפשר לעובד לצרף את יתרת ימי החופשה השנתית העומדת לרשותו, גם בלא הסכמת המעסיק וללא צירוף לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות, אם במהלך שנה קלנדרית התקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- הוכרז על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
- הוצא צו 8 לקריאת חיילי מילואים לשירות בהתאם לחוק שירות המילואים.
- הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה.
- הוכרז על מחלה מידבקת ומסוכנת לפי פקודת בריאות העם, 1940.
- העובד נעדר בשל שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים למשך 10 ימים רצופים לפחות.
- העובד נעדר מעבודתו או ביצע אותה בשל הנסיבות המפורטות בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
- העובד נקרא לשירות בעבודה במקום עבודה שניתן לו אישור למפעל חיוני.
- המעסיק העסיק את העובד לפי היתר העסקה בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה או חוק עבודת הנוער, שניתנו או תוקנו בשל מצב החירום.
הוראה זו אינה דבר של מה בכך. עד היום נדרשה הסכמת המעסיק לצבירת חופשה מעבר לתקרה המותרת, והדבר היה מקור לסכסוכים רבים. הצו מאזן את העניין: בשנות חירום ומבצע, העובד הוא בעל הסמכות להחליט אם לצבור או לממש, ולא המעסיק.
פנייה לוועדת הפיקוח ולבית הדין לעבודה
לעובד או למשרת מילואים שזכויותיו לפי הצו נפגעו, פתוחות שתי דרכי פעולה עיקריות. הראשונה היא פנייה לוועדת הפיקוח, באמצעות כתובת דואר אלקטרוני שתפורסם באתר משרד העבודה. השנייה היא הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה).
שאלות נפוצות על צו ההרחבה החדש למשרתי מילואים
מה ההבדל בין הצו לתיקון מס' 19 לחוק חיילים משוחררים?
תיקון מס' 19 לחוק חיילים משוחררים, שנכנס לתוקף ב-2024, הוא חקיקה ראשית שמסדירה את ההגנה מפני פיטורים של משרתי מילואים בעת ובסמוך לשירות. צו ההרחבה החדש מ-2026 הוא מכשיר משלים: הוא מחיל הסכם קיבוצי ארצי על כלל המשק, ומוסיף הגנות שלא היו קיימות בחוק, ובראשן ימי היעדרות בתשלום לבני זוג, איסור חל"ת, וצבירת חופשה שנתית מורחבת. שני המכשירים פועלים במקביל, ובמקרה של חפיפה, בוחרים בהוראה המיטיבה עם העובד.
האם הצו חל גם על עובדי המגזר הציבורי?
הצו חל על כל מעסיק ועובד בישראל, למעט חריגים המוסדרים בחקיקה ייעודית. עובדי המדינה והרשויות המקומיות חוסים בדרך כלל תחת הסכמים קיבוציים נפרדים, אך הצו מהווה רצפה מינימלית. במקרים שבהם ההסכם הקיבוצי במגזר הציבורי מיטיב יותר עם העובד, חלים הוראותיו. במקרים שבהם הצו מיטיב יותר, יחולו הוראות הצו.
האם בת זוג של משרת מילואים שעובדת במשרה חלקית זכאית למלוא ימי ההיעדרות?
הזכות לימי היעדרות לפי הצו חלה גם על עובד במשרה חלקית, אך באופן יחסי להיקף המשרה. למשל, עובדת ב-50% משרה שזכאית ל-4 ימי היעדרות, תקבל בפועל את שווי שכרה היחסי עבור 4 ימי עבודה במשרתה. הזכות לשעת היעדרות היומית פועלת באותו אופן יחסי בין מספר מעסיקים, אם בן הזוג עובד במספר מקומות עבודה.
מה ההבדל בין "בן זוג" ל"קרוב" בצו?
הצו מבחין בין שני מונחים. "בן זוג" כולל לרבות ידוע בציבור בני אותו מין, הורה במשמורת משותפת, וכן הורה מאמץ ומיועד לאימוץ. "קרוב" כולל בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג, ובן או בת זוגם של כל אחד מאלה. ההגדרות חשובות כי הזכות לימי היעדרות לטיפול באדם עם מוגבלות חלה על "קרוב", ואילו עיקר הזכויות בצו חלות על "בן זוג" של משרת המילואים עצמו.
האם ניתן לפצל את ימי ההיעדרות בין כמה אירועים בשנה?
כן. ימי ההיעדרות ניתנים למימוש גם באופן חלקי, ולא בהכרח כניצול של יום עבודה מלא. אם נדרש ניצול של חצי יום בשל מחלת ילד, יחושב הניצול בהתאם וייגרע ממכסת ימי ההיעדרות שבטבלה. הזכאות נמדדת בשעות בפועל ולא במספר ימים שלמים.
מה קורה אם המעסיק הוציא לחל"ת בניגוד לצו?
הוצאה לחל"ת בניגוד להוראות הצו עשויה להיחשב הפרה של חוזה העבודה ושל ההסכם הקיבוצי. העובד זכאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה לתשלום שכר עבור התקופה שבה היה בחל"ת, וכן לפיצוי מוסכם בגין הפרת הצו. במקרים מסוימים ניתן גם לבקש סעד של אכיפה והשבה לעבודה. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל הניתן ולתעד בכתב כל פנייה למעסיק.
תוך כמה זמן יש לפנות אם נפגעו זכויות מכוח הצו?
תקופת ההתיישנות לתביעת זכויות מכוח חוק שירות המילואים והצו היא בדרך כלל שבע שנים, אך ועדת הפיקוח דנה בבקשות הקשורות לפיטורים ולחל"ת תוך 14 יום, ועל כן מומלץ לפעול במהירות. ככל שעובר זמן רב מסיום השירות, כך מתקשה העובד להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפיטורים לבין השירות. לקביעת פגישת ייעוץ ניתן לפנות למשרד בטלפון 09-8980681.
זקוקים לייעוץ בנושא זכויות מילואים?
הצו המעודכן מוסיף שכבת הגנה חשובה לעובדים משרתי מילואים ולבני זוגם, אך מימוש הזכויות הלכה למעשה דורש לעיתים קרובות פנייה לוועדת הפיקוח ואף לבית הדין לעבודה. אנו במשרד עורכי דין עדי כהן מלווים משרתי מילואים, בני זוגם ומעסיקים, בכל ההיבטים של הצו, התיקונים לחוק חיילים משוחררים ופניות לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון. לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית בסניף ברמת גן או בסניף בעפולה, ניתן לפנות בטלפון 09-8980681.
מאמרים נוספים בנושא משרתי מילואים ודיני עבודה באתר: