תקציר פסק דין – סילוק תביעה על הסף – לשון הרע

הרקע:

• התובע, עורך דין, הגיש תביעה נגד הנתבע בגין לשון הרע.
• לטענתו, הנתבע פרסם דברי לשון הרע נגדו במסגרת בקשות לעיון במסמכים שהגיש בבתי משפט שונים, וכן בתלונה שהגיש נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
• התובע טען גם שהנתבע הגיש נגדו תלונות במשטרת ישראל וברשות המיסים.

ההחלטה:

• בית המשפט דחה על הסף את התביעה ביחס לבקשות העיון ולתלונה לוועדת האתיקה.
• נקבע כי פרסומים אלו מוגנים מכוח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המעניק חסינות לפרסומים שנעשים תוך כדי דיון משפטי או מעין משפטי.
• בית המשפט קבע כי טענות התובע ביחס לתלונות שהוגשו למשטרה ולרשות המיסים יתבררו בהמשך ההליך.

נימוקים:

• בית המשפט קבע כי בקשות העיון שהגיש הנתבע הן הליכים משפטיים, ולכן פרסומים שנעשו במסגרתן מוגנים.
• נקבע גם כי התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה היא פרסום המוגן מכוח סעיף 13(5) לחוק.
• בית המשפט ציין כי אי ההכחשה של הנתבע לגבי הגשת תלונות במשטרה וברשות המיסים מדברת בעד עצמה, אך בשלב זה תוכנן של התלונות אינו ידוע לתובע.
• נקבע כי המחלוקות העובדתיות בנוגע לתלונות אלו יתבררו בהמשך ההליך.

הוצאות:

• בית המשפט לא חייב את התובע בהוצאות לטובת הנתבע, למרות דחיית התביעה.
• נקבע כי התוצאה של סילוק התביעה על הסף אינה פשוטה, על אף שהיא מתחייבת מהוראות החוק והפסיקה.

הערות:

• פסק הדין מדגיש את ההגנה הרחבה הניתנת לפרסומים שנעשים תוך כדי דיון משפטי או מעין משפטי.
• עם זאת, בית המשפט ציין כי יתכן ויהיה מקום לבחון את תוכנן של התלונות שהוגשו למשטרה ולרשות המיסים בהמשך ההליך.

ת"א 51249-11-23 ציפוק נ' פריב ‏