בשלב הראשון תיבחן השאלה האם הביטוי שבגינו הוגשה התביעה מהווה "לשון הרע" לפי סעיף 1 לחוק והאם מתקיים יסוד הפרסום כמשמעותו לפי סעיף 2 לחוק. אם התשובה חיובית עוברים לשלב הבא בו נבחנת תחולת ההגנות השונות על הפרסום לפי סעיף 13 ("פרסומים מותרים"), סעיף 14 ("הגנת אמת בפרסום") וסעיף 15 ("הגנת תום לב") לחוק. אם הפרסום אינו נהנה מהגנות החוק, אז עוברים לבחינת הפיצוי.

חוק איסור לשון הרע מעניק למפרסם (נתבע) מספר הגנות. שלוש הגנות עיקריות: פרסום מותר; אמת דיברתי; והגנת תום הלב. במידה ובית המשפט קובע, כי עומדת לנתבע אחת מן ההגנות שלעיל, הרי שדרישת התובע לפיצוי תידחה וכפועל יוצא התביעה כולה. אם בית המשפט קובע כי לא עומדת לנתבע הגנות אזי עוברים לשאלת הפיצוי. תפקידו של עורך הדין המייצג נתבע בתביעת לשון הרע היא: ראשית, להימנע, כמובן, מקביעה שלא עומדת לנתבע אחת ההגנות הנ"ל, אולם אם קבע בית המשפט כי לא עומדת לנתבע הגנות אזי תפקידו של עורך דין הוא להפחית את גובה הפיצוי הנדרש כמה שניתן. 

להלן, נפרט בקצרה את ההגנות שעשויות לעמוד לכם: