food-1532380_1920

זכות העובד להפסקה

הפסקה למנוחה ולארוחה

על מעסיק לאפשר לעובד, במהלך יום העבודה, הפסקה למנוחה ולארוחה. קיימת הבחנה בין שני סוגי עובדים:

עובד בעבודת כפיים, זכאי להפסקה ביום העבודה בן 6 שעות או יותר.

עובד שאינו עובד

כפיים, זכאי להפסקה, במקום עבודה שנהוג בו שבוע עבודה מקוצר (א'-ה'), אם יום העובדה הוא 9 שעות או יותר. במקום עבודה ששבוע העובדה ארוך (א'-ו') אם יום העבודה הוא 8 שעות או יותר.   

ביום שלפני המנוחה השבועית, או לפני מנוחת חג – ביום עבודה הכולל יותר מ- 7 שעות.

עובד שזכאי להפסקה כאמור לעיל, זכאי (בימים א' – ה'), להפסקה בת 45 דקות או יותר, שמתוכם לפחות 30 דק' רצופות.

ביום שלפני המנוחה השבועית, או לפני חופשת חג, זכאי העובד להפסקה של 30 דקות לפחות.

בעת הפסקה של חצי שעה או יותר, רשאי העובד לצאת ממקום העבודה, אלא אם כן נוכחותו במקום העבודה הכרחית לתהליך העבודה והמעסיק דרש מהעובד להישאר במקום העבודה.

זמן ההפסקה אינו נמנה על שעות העבודה לתשלום. אולם אם נדרש העובד להישאר במהלך במקום העבודה, יחשב זמן ההפסקה לחלק משעות העבודה לתשלום.

לקביעת פגישת ייעוץ חייג כעת 09-8980681

שתף מאמר זה

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on print
Share on email

כתיבת תגובה

סגירת תפריט

לקבלת ייעוץ ראשוני שלח לנו הודעה

דילוג לתוכן